לע”נ הגר”א שפירא זצל” רי”ש ‘מרכז הרב’
א. שמחה מתוך יראה
במפרשים רבים אנו מוצאים קשר מהותי בין יום כיפור לסוכות” שאין זה מקרה שהתורה קבעה את חג סוכות לאחר יום כיפור.
השפת-אמת מלמד שעניין סוכות אחרי ימים נוראים הוא השמחה שבאה מתוך היראה.
בדבריו הוא מביא את דברי בעל העיקרים שכותב כי האדם השלם” כפי מה שהוא מוציא את שלמותו לפועל – כך הוא מלא שמחה” וכיוון שעיקר שלמות האדם זה יראת ה'” הרי מתוך שהוא משתלם ביראת ה’ הוא שמח” זה מה שגורם לו לשמוח. וממילא לאחר יום הכיפורים שהתעלה והתרומם האדם לשלמות יראת ה’ יכול הוא לבוא לשמחה “זמן שמחתנו” שבחג הסוכות.
מוסיף השפת אמת על דברי בעל העיקרים ואומר שאכן “היטב דיבר כי אין לך שמחה יותר ממה שהאדם זוכה להיות ירא מפני אחד האמת” (הקב”ה). כך שיראת ה’ אמתית מביאה שמחה לאדם וכך מובן” אומר השפת אמת” כיצד זה שיצחק שמידתו דין ונקרא ‘פחד יצחק’ נקרא על שם הצחוק” כי באמת מתוך היראה היה מלא שמחה. וממילא “אחר ראש השנה ויום כיפור שזכינו לשוב לפניו ולירא ממנו יראה זו מביאה שמחה” (שפת אמת סוכות תרנ”א” ועיין אורות התשובה סוף פ”ט מהלך נוסף בקשר בין כיפור לסוכות).
ב. הביאנו המלך חדריו
הנתיבות-שלום מבאר שכל מהלך הימים הנוראים עד סוכות ושמחת תורה הוא כמו מהלך של חופה ונישואין – וכאן הנישואין הם בינינו לבין הקב”ה.
הימים הנוראים הם הכנה לנישואין. חג הסוכות הוא בחינת נישואין והבאה לביתו” ושמיני עצרת הוא בחינת הייחוד (שבין הקב”ה וישראל). וכנגד ימים אלו הוא דורש את הפסוק “לא הביט און ביעקב וגו’.” – ‘לא הביט און ביעקב’ זה ראש השנה שלא מזכירים בו כלל ענייני חטאים. ‘ולא ראה עמל בישראל’ – זה יום כיפור אשר ישראל נדמין בו למלאכים. ‘ה’ אלקיו עמו” – זה חג הסוכות שהוא בחינת ‘הביאני המלך חדריו’: והבאה לביתו וזה שנאמר “ה’ אלוקיו עמו’ בבחינת חופה ונישואין. ו’תרועת מלך בו’ זה שמיני עצרת שאז היא בחינת ייחוד תכלית כל הימים הטובים (נתיבות שלום סוכות עמ’ ר)
ג. מרן ראש הישיבה הגר”א שפירא זצ”ל
כל מי שבא לסוכתו של הגר”א שפירא זצ”ל בחג הסוכות הרגיש את שני העניינים הללו. א. ‘הביאני המלך חדריו’ – חשת כבן בית ממש. הרב קיבל אותך במאור פנים כאילו אתה האורח היחידי שם. מזג וכיבד ודאג שכולם יטעמו משהו” גם לילד הכי קטן שבא עם אביו להקביל פני רבו. וב. ראינו את השמחה” שמחתה של תורה מתוך היראה שראינו ושמענו בתפילות המרוממות של הימים הנוראים” מוסף של ר”ה. עבודת הכהן הגדול במוסף של יום הכיפורים ועד התפילה הנפלאה בנעילת השערים – מתוך היראה הזו באה אותה שמחה” אותו מאור פנים שהאיר תמיד בחיוניות גדולה והופיע בעוצמה גדולה ומיוחדת בזמן שמחתנו. ניתן לומר שאף פטירתו ביום הראשון ל’זמן שמחתנו’ מבטאת ומראה לנו שזו היתה נקודה מרכזית בחייו “עבדו את ה’ בשמחה וגילו ברעדה”.
שנזכה לקלוט את שפע השמחה הזו לתוכנו לעבודת ה’ אמתית מתוך יראה ושמחה יחד לכל השנה כולה.
