הדיון ביחס בין שתי התנועות האלו – יראה ואהבה” הכאת הסלע או הדיבור אליו הוא דיון עתיק.
לא רק ביחס לסמכויות החינוך מתקיים הדיון הזה אלא גם ביחס לקיום המצוות עצמן. לכל מצווה יש שתי כנפיים שאתן היא עולה לשורשה – יראה ואהבה (תרי גדפין: דחילו ורחימו).
קיום מצוות מתוך יראה” נעשה בדרך כלל מן החשש – שלא נפספס ונטעה” שלא נחמיץ את השעה” או שלא נחמיץ את שכר המצוה וכו’. קיום מצוות מתוך אהבה נעשה מתוך שמחה והתלהבות על הקשר והדבקות. וכמו בהרבה מקומות – גם כאן שתי הדרכים הן אמת.
לכן החלוקה ביניהן איננה – איזו דרך היא הנכונה” אלא איזו דרך מתאימה לנשמות שלפנינו.
יראה היא דבר גדול. הרב של בית הכנסת שבו גדלתי כילד” היה רב תקיף. הקהל היה ירא ממנו” ולפעמים גם אנו” הילדים” אף שמעולם לא היה לנו ספק באהבתו אלינו. ממרחק של שלושים שנה” אני יודע שהיראה הזו שיראנו ממנו צרבה ונטעה בי דברים הקיימים בי עד היום. אני עוד שומע את שאגותיו” את דברי תוכחתו ” ואת מבטו התקיף. זה צרוב.
אולם” האם היום היו אלו דברים הנשמעים? אין לדעת.
מקובל לומר שהיום יש למעט ביראה ולהרבות בשני האלפין – אמונה ואהבה. יש המוסיפים א’ נוספת והיא אחריות. קורטוב של יראה.
ובכל זאת.
היראה – משמעותה הפנימית היא מניעה” הימנעות. זהירות שלא להגיע אל מחוזות החטא ואל מה שקרוב אליו שמא נחטא” ובמובן זה נדמה שמעולם לא היינו רחוקים כל כך מהיראה כמו בזמננו.
כל ניסיון מבורך של חסימה” מניעה” סינון” עוד בטרם נשם ובא לאוויר העולם – נתקל בטכנולוגיה מתקדמת ממנו” שעושה אותו לשחוק.
חוסמים את האינטרנט בבית – אבל האוויר מלא ברשתות אלחוטיות. יש קוד לאלחוטי” אבל מלאה הארץ במכשירים ניידים שמהם ניתן להתחבר לכל מקום ומכל מקום.
היכולת לחסום” למנוע” להסתיר” ליצור מרחב של יראה” הולכת ופוחתת ואולי כבר לא קיימת (ולמען הסר ספק” אין בזה כדי למנוע בכהוא זה את החיוב הגמור של כל אחד מאיתנו כן לחסום את מה שניתן בבית על ידי האפשרויות השונות. שלא נהיה אנחנו הגורמים לתקלה במו ידינו חס וחלילה” וזהו סניף ישיר של מצוות ועשית מעקה לגגך” כדי שלא יפול הנופל ממנו” כזה שראוי לנפילה” ואף על פי כן אין לספק לו אפשרויות קרובות לכך).
האהבה לעומת זאת קשורה בבחירה. ביכולת לבחור את מה שאני רוצה ולדחות את מה שלא. ונדמה הדבר שהולך ונוצר כאן חידוש. בחירה ממקום שבעבר היה שייך לאנשים ספורים בלבד” שהכירו את הרע” את ההתמכרות אליו” והצליחו לגבור עליו. הרוב” לא הכירו את הרע הזה. הוא לא היה חלק מחווית חייהם. היה איזה איזור של יראה שמנע מהם את המפגש עם סוגים קיצוניים של רע.
והנה כעת” הרע הממכר הוא אורח מצוי” מצוי מדי. וכמעט כל אחד נאלץ לבחור – הנה הוא הרע לפניך” קרוב מאי פעם. ועכשיו” היישר מבט אליו – קריצה קטנה” וסיבוב הגב. שלום לך” אני מכיר אותך” יודע מי אתה ובכל זאת בוחר להתנתק ממך.
זוהי בחירה ממקום שלא הכרנו. או לפחות אפשרות לבחירה. רבים החללים שהפילה” אך אין להתעלם מכוחות הנפש המתגלים כאשר כן מצליחים להתגבר. היכולת להישיר מבט לעבר הרע” ולסובב אליו את הגב” היא יכולת מופלאה שמניעה אותה אהבת אמת לקדוש ברוך הוא ולטוב” ולרצון לחיות באורה של האמת.
היראה לא קיימת אצלנו – אך זה נכון לשני הכיוונים. יש פחות יראה מלעבור על החטא” אך גם יש פחות יראה מהחטא עצמו. ובהפוך על הפוך” דווקא הכוח המרכזי של החטא – והוא הפיתוי” הגרוי” הסקרנות מה באמת יש שם מאחורי האיסור” מה יקרה אם ניגע או נאכל מהעץ” היצר הזה של הפיתוי” עם העלם היראה” נעלם אף הוא. אין פיתוי כי ראינו” וטעמנו” ונגסנו” ואכלנו” פעם אחר פעם.
אין מסתורין כי הכול גלוי” אין ריגוש כי הכול זמין” אין מתח כי הכול מונח וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול.
המנוע האדיר של מים גנובים ימתקו – הולך ודומם.
מסתכלים לרע בפנים. מכירים אותו היטב מכל המסכים עליהם הוא מרוח. מחייכים אליו חיוך עם קריצה” ועוברים דרכו” דרך הקיר עצמו – בדרך אל ה’ ואל טובו.
