וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת שָׁאוּל נִשְׁאֹל נִשְׁאַל דָּוִד מֵעִמָּדִי עַד בֵּית לָחֶם: וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי נָא כִּי זֶבַח מִשְׁפָּחָה לָנוּ.
צמד המילים הללו ‘זבח משפחה’ מלווה אותי לכל אורך התקופה האחרונה. דוד נעדר משולחן המלך כי יש לו זבח משפחה. לאמור – זו סיבה מספיק מוצדקת כדי לא לבוא אל שולחן המלך אליו היה מוזמן.
איך נראה זבח משפחה? אפשר לנסות לדמיין. אולי הפסוקים בתחילת ספר שמואל יעזרו לנו. אלקנה עולה עם חנה ופנינה ועם הילדים. אוכלים קרבנות שלמים ומתפללים יחד” המשפחה. כל המשפחה. אלקנה מתפלל על אשתו” שתיפקד” והיא מתפללת על בעלה שיצליח בשליחותו. והכל קורה כשכולם יחד” רואים זה את זה” מדברים זה עם זה. אוכלים יחד זה עם זה.
יש בה עוצמה מיוחדת בתפילה הזו. תפילת המשפחה” שנלווית אליה סעודה.
וככה הרגשתי בכל ליל שבת בחודשיים האחרונים. השולחן ערוך לכבוד שבת” ואני” שבדרך כלל הייתי רץ לשולחן המלך – כלומר לבית הכנסת” אומר למלך עכשיו את מילות דוד – זבח משפחה. יושבים כולם ומתפללים יחד.
‘מה תרצו השבת ילדים? קרליבך או ספרדי? מי בוחר מנגינה של לכה דודי? מי סופר אתי יחד ספירת העומר?’
בשבת הראשונה שאלה אותי הבת שלי – אבא” לא צריך מחיצה בעצם?
‘לא” לא צריך. זה זבח משפחה.’
ומהתפילה – עוברים הישר לשולחן… לזבח.
סעודה שלישית שכל כך חביבה עלי בקהילה” אך מטבע הדברים מוגבלת בשל תפילת ערבית” יכלה פתאום להמשיך עוד ועוד” כי זבח משפחה לנו.
ויש כאן גם עניין אישי. אי אפשר להסתיר.
כבר אחת עשרה שנים וחצי שהשבתות צפופות מאוד… כמו רוב חברַי הרבנים. השעות שאני נמצא בבית בשבת הן מעטות” בשעון חורף הן ספורות ממש. אין תלונות. אני שמח בזה מאוד” ומודה לה’ על כל רגע ועל הזכות. ובכל אופן” האפשרות החדשה הזו שנפתחה פתאום הייתה לי מחדשת ומיוחדת מאוד. וממש לא מיהרתי להיפרד ממנה. גם כשהחלו אפשרויות שונות של מניינים כאלו ואחרים” במרפסות או בחניות” כל אחד כבודו במקומו מונח באמת” לי הייתה קשה הפרידה מזבח המשפחה. מהאפשרות הזו המיוחדת. מתנה שנשלחה לנו” וקצת קשה לוותר על הצעצוע הזה אחרי שמשחקים בו קצת…
במעלה הדרך התחלתי לברר לעצמי קצת את העניין הזה של זבח משפחה” ומצאתי את הדברים האלו של הרש”ר הירש שנכתבו סביב ירידת יעקב וכל בני ביתו מצרימה” ועשיית הזבחים בבאר שבע:
“האפשרות ‘לאכול ולשתות ולחזות את האלקים'” הרעיון” שכל חדרי משפחתנו הם מִקדשים” ושולחנותינו מזבחות” שבנינו ובנותינו הם כוהנים וכוהנות” – החדרה רוחנית זו של החיים הפרטיים השיגרתיים היא תרומה מיוחדת של היהדות. יעקב – ישראל לא העלה עולות” אלא זבח זבחים; שכן היתה זו הפעם הראשונה” שיעקב היה מאושר במשפחתו” ולבו שמח ו’שלם’. בהכרה זו וברגש זה הוא זבח לה’ ‘זבח משפחה’; וברגש זה הקריב את קרבנו – לאלקי אביו יצחק” לא לאלקים דרך כלל”.
