בבניין הנפלא הסיסטמתי וההגיוני של התפתחות האדם מישראל” מופיעה עכשיו עוד דרגה. עסקנו בהדרכת האדם לפני הישיבה” בתוך הישיבה בבניינה המשולש” ואחרי הישיבה כאשר הוא יוצא אל החברה על ידי מסבב הסיבות” ועליו להחזיק את עצמו בכל מצבי החיים ומסיבותיהם” בתור אדם שיצא מן הישיבה וממשיך בהשפעתה והקרנתה אל מהלך חייו. אמנם עד כאן לא פגשנו בהפלגות של מדרגות גדולות אלא בנורמליות של אדם מישראל: לא להיות פרא אדם אלא להחזיק עצמו בתור אדם – אדם מן היישוב ואדם יהודי שהוא במקרא ובמשנה. זאת הדמות הרצויה לסדר חיי אדם שיצא מן הישיבה – בצורה מיושבת ולא באופן שמעורר תמיהה. אלו דברים שאין בהם עילאיות מיוחדת” אלא דברים פשוטים נורמליים ומינימליים; שלא יצא פסול מן הישיבה” אלא אדם שמתנהג בצורה נכונה וטובה” מתוך הדרכת בריאות החיים של תורה.
אבל” אין אנו עוסקים בסתם אדם” אלא באדם רוחני” באדם של תורה שחייב לשמור על פרצופו המיוחד. יש מקום לבירורי חשבונות עליונים יותר. אינו די לא ‘לעשות’ בזיונות” אלא צריך לגלות גדלות יהדותית וקידוש השם גדול. אינו די במניעת הרס וקלקול” אלא צריך הופעה בחברה בגדלות של תורה” באצילות של תלמיד חכם. לכן” אחרי רשימת המידות הטובות השייכות לכל אדם מישראל נורמלי ובריא” כשר וישר – מעלין בקודש” ומופיעות מידות ספציפיות לתלמיד חכם. עכשיו מתרוממים לעילא לעילא אל מידותיו של האדם העליון. מעכשיו עד סוף המעלות של קנין תורה ” מופיעה רשימה מיוחדת של דברים עילאיים המתאימים לתלמיד חכם. לא רק ישרות של תורה” לא סתם בריאות” לא רק מינימום אלמנטרי פשוט” אלא שכלול מידות של אדם עליון” מעל הסדר האנושי הרגיל. תלמיד חכם” המקודש בקדושת התורה” מרומם בשכל של תורה” בדעת וטהרה של תורה” צריך להתעלות לדרגה של דבקות במידותיו של נותן התורה שמתגלות בתורה .