חז”ל אומרים על הפסוק: “כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל”[1]: הקדוש ברוך הוא כרת ברית עם ישראל “על פי” – על דברים שבעל פה” על תורה שבעל פה[2]. תורה שבעל פה זו הייחודיות שלנו” המסורת שלנו” “חיי עולם נטע בתוכנו”” בפנימיותנו” בתוך ממשיותנו” הדינמיקה והחיות של תורת ד’ החיה בתוכנו” בהמשך כל הדורות” אצל רבנן ותלמידיהון” ללמוד ולעשות ולקיים. זו הבריאות הישראלית” ומתוך כך כריתת ד’ ברית עם ישראל” מתגלה בתורה שבעל פה. בתורה שבכתב אפשר לרמות את הבריות. באים כל מיני “גנבים של רבונו של עולם” – מיסיונרים” ומתרגמים את החומש” כאילו יש להם “תורה”. אבל בתורה שבעל פה” בישיבה – אין להם אפשרות להתחרות! כאן התורה חיה בתוכנו ומתגלה בתוכנו” ברבנן ותלמידיהון” להלכה ולמעשה. כאן יש ביטוי לחיות המיוחדת הפנימית” לתורה החיה בתוכנו.
כאן מופיעים המאבקים עם הצדוקים. אשרינו שאנחנו המשך של תורת הפרושים” לעומת ההתבלבלות של הצדוקים שנמשכו אחריהם הקראים” שכפרו בתורה שבעל פה. רואים עכשיו מה יצא מהצדוקים והקראים. הם היו מיני שוטים עסוקים לעקוץ ולקטרג” להיות ההיפך מאמיתם של ישראל. הקראים הם היפך שלנו” ומציאותם היא לנגח את היהדות הדתית” התורנית המסורתית. סילופיהם הם קצת המשך היסטורי מהצדוקים. הצדוקים אמרו ש”אין עולם אלא אחד”[3]. מתוך מהלך מחשבה חומרני מטריאליסטי” אמרו שקיים רק עולם הזה” חס ושלום. אחר כך המשך הצדוקים הם הקראים” שמחשבתם נובעת ממצב של בלבול” התרוקנות וריקנות מהתוכן האמיתי של עוז ד’ בישראל” עוז התורה” עוז האמונה” ועוז הדבקות האלוהית[4].