בפרשתנו מופיעה בקשה מיוחדת של משה רבינו: “ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה”. ההפליה המיוחדת הזאת מוגדרת בתורה שבעל פה: ביקש משה מלפני הקדוש ברוך הוא שלא תשרה שכינה על אומות העולם” אלא על ישראל”. זו בקשה מעניינת שלא נפגשנו בה עד עכשיו. מתוך מסירות נפש של משה רבינו שאמר “מחני נא מספרך”” מתגלה הבחירה בנו” אשר עליה נאמר: “עלינו לשבח… שלא עשנו… כמשפחות האדמה”. אבל מה איכפת למשה רבינו אם תשרה שכינה גם בישראל וגם באומות העולם? למה ה”קמצנות” הזאת? צריך להבין שיש מדרגות באופנים של “ושכנתי”. במרכז הקונסטלציה של העמים נמצא “לב האומות”” ולגבי הלב הזה חייבת להיות התייחדות והפליה. אם יהיה לרגל אותו ערך שיש ללב – אוי ואבוי” יהיה חורבן עולם. המיוחד ללב” חייב להימצא רק בלב ולא ברגל” באוזן או בעין. רק אז” אשרי הגוף וכל איבריו הקשורים למכונת חיים זאת. אלו דברי “אלוהים חיים ומלך עולם”” “אשר יצר את האדם בחכמה”. בקשת משה רבינו היא שכלול “ושכנתי בתוכם”” ומתוך כך מגיעה ברכה גם לאומות העולם.
יש אנשים הדורשים מרחב ליברלי הומני קוסמופוליטי ומדגישים שכל האדם נברא בצלם אלוהים. זה נכון; אבל יחד עם זה “אשרי עולם שאומה זו בתוכו”” כדברי ה”אור החיים” הקדוש. כשבלב מערכת העמים” נמצאת אומה מיוחדת מרכזית זו” שבה מופיעה שלמות השראת השכינה” אז נמשכת אותה השראת השכינה לכל העמים. החילוק הוא” אם השראת השכינה מרוכזת או מפוזרת ומנופצת לרסיסים. כאשר השראת השכינה מרוכזת בישראל בכל בריאותה” תוקפה וחוסנה” ולא מפוזרת באומות העולם” מתקיים מתוך כך: “והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ד'” אל בית אלהי יעקב” ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו” כי מציון תצא תורה” [1]. הבקשה של משה רבינו” היא האידיאל האלוהי: ריכוז פנימי” בחיוב ובשלילה גם יחד. החיוב מתגלה בשלמותו על ידי התעכבות מהתרחבות שאינה מסודרת ואינה קבועה. “אתם קרויין אדם” [2]; אתם המרכזיות העולמית האנושית” המרכזיות הלבבית של שמים וארץ” המרכזיות האמיתית של תורת אמת הנמשכת בכם לדורות ב”חיי עולם נטע בתוכנו – היא תורה שבעל פה” [3].
מקורות:
[1] ישעיהו ב’ ג’.
[2] יבמות דף ס”א עמ’ א’.
[3] ע”פ שיחוות הרצ”י שמות עמ’ 359-362.