ראשונים כמלאכים

חמשת הפרקים הראשונים של מסכת אבות הם משנה” ואליהם נוספה ברייתא שכל עניינה קניין תורה. אמנם” היה אפשר לטעות ולחשוב שגם פרק זה הוא משנה. לכן” כשבאו חכמים לסדר פרק זה” הם הודיעונו בתחילתו שהוא אינו משנה” כדי למנוע מאיתנו טשטוש בין המדרגות: “שנו חכמים בלשון המשנה”. אל תטעו” אמנם פרק זה נאמר בלשון המשנה” אולם הוא אינו משנה. יש צורך לשמור על סדרים” גדרים ומחיצות” ולשמור על הערכים והמדרגות שבקודש.
כיוון שהזכירו את הביטוי “משנה”” מיד הוסיפו מתוך חרדת קודש: “ברוך שבחר בהם ובמשנתם”. כלפי ראשונים צריכה להיות חרדת קודש – “ראשונים כמלאכים”. “ברוך… הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת וצדק” . באותה מידה “ברוך שבחר בהם ובמשנתם”. חז”ל מביעים את הערצתם לקדמונים בביטוי כפול: “אם ראשונים בני מלאכים” אנו בני אנשים” ואם ראשונים בני אנשים” אנו כחמורים” . יש שפירשו: אם ראשונים בעיניך כמלאכים” אז אתה ראוי לתואר בן אדם; אולם אם הנך מתייחס אליהם כאל בני אדם” אז אינך אלא חמור…
רבי יהודה הנשיא” רבי” היה אחרון התנאים” חותם התנאים. הוא היה ראש ישיבה גדול” רבם של רב ורבי יוחנן” ויחד עם זה היה גדול בענווה והתייחס לרבותיו בחרדת קודש” כגון באמירתו: מה שאני מחודד מחברי” הוא מפני שראיתי את רבי מאיר מאחוריו” ולו ראיתיו מלפניו הייתי עוד יותר מחודד . רבי” תוך כדי שיעוריו לתלמידי ישיבתו” היה מוכרח לפעמים להקשות קושיה על רבי יוסי” שחי דור אחד לפניו. אין זה פשוט כל כך להקשות על רבי יוסי! לכן הוא מקדים: “אנן עלובייא” מקשייא על דרבי יוסי?!” . אנו העלובים מרשים לעצמנו להקשות על רבי יוסי?! – זאת ההקדמה והגישה” ורק אחר כך אפשר להקשות. יש נפקא מינה איך ניגשים להקשות קושיה.
צורה זאת של הקדמה מופיעה בספרים של הרבה גדולי ישראל: “לולי דברי הקודש של הגאון וכו'” היינו אומרים אחרת”. לדוגמה” השל”ה בספרו (הכולל אוצרות חכמה ודברי הלכה) מקדים לקושייתו על הרמב”ם את הנוסח הזה: אף על פי שאינני ראוי לחלוק על קטן מקטני תלמידי הרמב”ם” ובכל זאת… זאת הגישה והיחס הנכון לראשונים” ורק כך יש אפשרות לגשת אל הלימוד .