פרשת כי תצא

אחרי השלישיה הראשונה היסודית של ישראל-תורה-מצוות” בפרשיות דברים-ואתחנן-עקב” יש שלישיה שניה של פירוט מצוות. אחר כך תהיה עוד שלישיה: “כי תבוא-נצבים-וילך”: ברית. הסדר הנגלה והברור הזה הוא כבר חצי פירוש. הסדר הזה הוא סדר אלוקי עליון נפלא” אמיתי” עובדתי וממשי – סדר הפרשיות. אחרי “ראה-שופטים”” זוג הפרשיות של המצוות” מגיעים ל”כי תצא” שם מופיעה הכלליות הגדולה ביותר: המלחמתיות. אחר כך” מן הכלל הזה נמשכים פרטי מצוות. אם כן אנו נפגשים בשלוש פרשיות של מצוות” “ראה-שופטים-כי תצא”” בהן שפע גדול ורכוש גדול של מצוות. פרשת “כי תצא” היא הסיום והסיכום של מערכת המצוות. “משנה תורה” נבנה קומה מעל קומה של שלוש-שלוש” משיא הכלליות לשיא ההתפרטות. ב”משנה תורה”” שהוא חזרה של התורה מופיע כל הבניין השלם של התורה. ואם בכל התורה כולה” הכלליות קודמת ליחידיות” על אחת כמה וכמה ב”משנה תורה” שנאמר על גבול הכניסה לארץ.
התורה בכלליותה היא מהותם של ישראל” והיא מתפרטת בפרטי מצוות הלכה למעשה. התורה היא “חמדה גנוזה” בשמים” והיא מתגלה בארץ על ידי שפע גדול של מצוות מעשיות. “תורת חיים”” ממקור החיים” מקיפה את כל מצבי החיים: הציבוריים והיחידיים” הטובים והלא טובים” הנורמליים והלא נורמליים” הישרים” המסובכים והמסובכים ביותר. שלוש המצוות הראשונות שבפרשת “כי תצא” שייכוֹת למצבים לא נורמליים שבחיי האדם: יפת תואר” אשה אהובה ואשה שנואה” בן סורר ומורה. יש כאן שלשלת של שלושה דברים הקשורים זה לזה” כדברי חז”ל . והתורה מדריכה את האדם גם במצבים אלה המסובכים ביותר” “דברה תורה כנגד יצר הרע”!
“יפת תואר” היא התסבוכת הראשונה הנמשכת מן המעבר מעיקר קדושת המלחמה” מלחמת מצוה שבפרשת “שופטים”” למלחמת רשות שבפרשת “כי תצא”. בספר “משנה תורה” יש הרבה חזרות ויש גם דברים חדשים” כגון שלשלת הסיבוכים שבפרשתנו. יפת תואר – עריות – היא פגיעה בסדר הדורות בישראל” סיבוך דורותי. מזה נוצרת מציאות של “שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה”” מה שגורם סיבוכים במשפחה. מהסיבוכים המלחמתיים הציבוריים נמשכים סיבוכים משפחתיים בחיי האדם הפרטי. והתרופה שכנגד” היא ריבוי תורה וגבורת אמונה. זה ישנה את האווירה של כל הציבור כולו. ככל שתפחת הריקנות ותגבר השייכוּת לתורה – כך תהיה יותר גבורה. ככל שנהיה קבועים בבית המדרש” יותר נדע מי אנחנו ומה אנחנו .