אני לדודי ודודי לי

מהפסוק בשיר השירים (ו ג) “אני לדודי ודודי לי” מצאו הקדמונים רמז למהותו של חודש אלול” שכן ראשי התיבות של מילים אלו יוצרת את המילה ‘אלול’.
רמז זה מלמד” שבחודש אלול במיוחד נדרש האדם לבחון את הקשר שלו אל ה’דוד’ הוא הקב”ה” על ידי התבוננות ב: מה מטרתו בעולם? מה המגמה שלשמה הוא חי ופועל בעולמו?
הרמח”ל בעל ה’מסילת ישרים’ בספרו ‘דרך עץ החיים’ (המובא בסוף ‘מסילת ישרים’ בחלק מההוצאות)” מלמד את דרך ההתבוננות הזו אליה נדרש האדם תמיד בעבודת ה’ שלו. וכך הוא כותב “הלוא האדם” רוב שנות ימיו עוסק בחשבונות עסקיו” עסקי חיי שעה” ולמה לא ישים אל לבבו אפילו שעה אחת גם לזאת לחשוב מחשבת ממש – מה הוא” ולמה הוא בא לעולם? או” מה מבקש ממנו מלך מלכי המלכים הקב”ה? ומה יהיה סוף כל ענייניו? אך האדם בתוך עמלו ומרוצת חייו לא תמיד מתפנה לעיין בשאלות האלו ובאים חודש אלול ועשרת ימי התשובה שהם ימי רצון מיוחדים ואומרים לאדם: עצור” התבונן” יש מגמה ותכלית לעולם” האם אתה מודע לה? האם אתה מכוון את עשייתך אל המגמה הזו? וכאשר הוא אכן עומד ומתבונן בכך בבחינת ‘אני לדודי’ זוכה הוא לסיעתא דשמיא” מרגיש התעוררות והתעלות ברצונותיו” בשאיפותיו אל הקודש בבחינת ‘דודי לי’. ואכן השפת-אמת מלמד ש”עיקר פירוש ‘אני לדודי'” להיות כל איש ישראל יודע שנברא רק לשמש את קונו ואין לו מציאות וצורך אחר כלל בעולם”…
‘ולדודי לי’ “שכל מציאות בריאת העולם והתגלות ה’ בעולם היא ‘לי’ בשביל ישראל שנקראו ראשית”. וחשובה התבוננות זו דווקא לפני ראש השנה שמתחדשת הבריאה כל שנה מחדש” לכן מסביר השפת-אמת ש”צריך לברר עתה שכל הבריאה היא עבור בני ישראל” ותכלית בני ישראל היא לעשות רצון קונם. לכן בחודש אלול צריך כל אחד להבדיל עצמו מהבלי עולם הזה להיות מוכן רק לעבודת ה’ יתברך בלבד”.
מרן הרב קוק זצ”ל” שבג’ באלול ימלאו שבעים ושש שנה לפטירתו” כותב בספרו הנפלא ‘אורות התשובה’ (פי”ב ס”י): “התשובה היא חידוש החיים” אי אפשר לתשובה שלא תשנה את ערך החיים כולם… וממילא הרי היא משנה את ערכם לטובה”. ניתן להסביר זאת על פי מה שביארנו” שכיוון שבימי התשובה אנו מתבוננים בערכם של חיינו עלי אדמות בבחינת ‘דע מאין באת ולאן אתה הולך'” הרי שעצם ההתבוננות הזאת מחדשת את חיינו ונותנת להם ערך ומגמה. ואם נדע לנצל ימים אלו כראוי” נזכה שאכן ישתנו חיינו ויתעלו לטובה ויביאו ברכה לנו ולעולם כולו.