אנחנו כולנו נכדים של אברהם אבינו. יש ציווי מיוחד” מצות נביאים” מדברי קבלה” ללמוד מי הוא אברהם אבינו” כמו שנאמר בישעיהו: “הביטו אל צור חֻצבתם… הביטו אל אברהם אביכם” . זה נאמר בלשון ציווי: הביטו” הסתכלו” התבוננו. אתם מצווים ללמוד על אברהם אבינו באופן מיוחד. איך לומדים על אברהם אבינו? מתוך הפרשיות המיוחדות לאברהם אבינו.
אחרי פרשיות “בראשית-נח”” אחרי דור המבול” אחרי הדור שבו “הוחל לקרֹא בשם ד'”” מופיע אברהם אבינו. אישיות מיוחדת זו היא המשך האנושות הכללית של נח אשר “מצא חן בעיני ד'”. צריך להתבונן איך התורה מלמדת אותנו על ההתחדשות ההיסטורית האלוקית הזאת” איך התורה מתארת את המציאות האמיתית של הופעת נשמה זו: אברהם האמין בד'” או בלשון חז”ל: אברהם הכיר את בוראו. יש כל מיני מחוסרי דעת” המכנים את עצמם “אנשי מדע”” המחזיקים בנוסחה שונה: אברהם אבינו היה מין בדואי עם עקל וכפיה. תיאור זה הוא פראי וגובל בוונדליזם. אתם ראיתם את אברהם אבינו? אתם מחותנים אתו? נפגשתם אתו? יש לכם מושג עליו? איזו רשות יש לכם לדבר עליו?! ואחרי נוסחה כזו איך פרופסורים אלה עדיין מעיזים לכנות את עצמם מפרשי המקרא?! כדי לדבר עליו צריך לראות מה מסופר עליו בחומש.
אם כן” אנו מתחילים לקיים מצות “הביטו אל צור חֻצבתם”: אנו נפגשים באישיותו של אברהם אבינו” “האדם הגדול בענקים” . אחרי היסטוריה של אלפיים שנות תוהו ועבודה זרה” קם הלוחם הגדול” אשר “הכיר את בוראו” ” כפי שמוזכר בהרבה פסוקים ודברי חז”ל. הכרה גדולה זו התגלתה באהבה” כמו שנאמר בישעיהו “אברהם אֹהבי” . אמנם” יש צדדים שונים בהכרה: אהבה ויראה. “עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה” . יראה ואהבה הן שני צדדים של שייכות לדבר מה. שייכות יכולה להתבטא בשני אופנים: יחס אהבה ויחס יראה. לפעמים פגישה עם אדם גדול” מאורע גדול או הופעה גדולה” יכולים להשפיע על האדם ולהותיר רושם של חרדה” חרדת קודש מאירה. איזה דבר עצום ונפלא! נורא ומזעזע! למשל” “ראשונים כמלאכים”. כשמתבוננים בנביאים” בחז”ל” ברמב”ם או בגאון מוילנא – יש יראה וזעזוע. ויחד עם זה יש מקום לרושם של התעניינות נחמדה עד כדי התאהבות. אין זה דבר ריקני אלא נחמד כל כך. יש מקום להתאהב ברמב”ם. אם כן” ההכרה והשייכות מתגלות בשניים: נורא ועצום” נשגב ואדיר” יחד עם נחמד ואהוב .