"וידבר ד' אל משה לאמור, דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" (שמות כה א-ב).
רש"י מפרש: "ידבנו לבו" הוא לשון רצון טוב. ביסוד כל המפעל הקדוש של המשכן, מקום שבו עם ישראל כולו מתאחד ובו מתגלה השכינה, עומד הרצון הטוב של כלל ישראל ושל כל אחד ואחד מישראל המתבטא באופן מעשי בתרומה נדיבה, בנתינה מתוך רצון טוב.לא רק במשכן ובמקדש שהוא בבחינת הבית הכללי, אלא כל בית ובית זקוק לרצון טוב המתבטא באהבה, באחווה ובנתינה איש לרעהו. בית כזה עומד על יסודות איתנים ויתן את פרותיו המתוקים.
יתרה מכך, כל העולם כולו מושתת על הרצון הטוב האלוקי השורה בעולמות כולם ככתוב "כי טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהילים קמה ט) וכנרמז במעשה בראשית "וירא אלקים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" (בראשית א).
נכון לעכשיו, אנו נמצאים בדור שבו עם ישראל קם לתחייה ובונה את ביתו הלאומי, כהכנה לבניין בית שלישי שייבנה במהרה בימינו.
אנו בעיצומה של תקופת עשייה אדירה, הקמת תשתיות קיומיות כלכליות וצבאיות. בכל המפעל האדיר הזה יש לגלות רצון טוב, רצון טוב בין איש לרעהו, רצון טוב בין הזרמים השונים, דתיים ולא דתיים, רצון טוב בין העדות השונות והמפלגות השונות, רצון טוב לתרום למדינה ולחברה בישראל, ולא רק להיטיב לעצמנו, אלא דרכנו לעולם כולו, כפי שנאמר לאברהם אבינו "והיה ברכה… ונברכו בך כל משפחות האדמה" וכבניו עלינו ללכת בדרכיו, על ידי ריבוי הרצון הטוב והמעשים הטובים של הכלל ושל הפרט.
נגדיל את כבודו של השי"ת בעולם, כפי שאנו מתפללים "טוב יצר כבוד לשמו", "כי טוב שמך ולך נאה להודות". וכדברי הרב קוק זצ"ל: "הערך הגדול של החיים הרוחניים והיסוד הגדול הוא שהרצון הטוב הוא הכול" (אורות התשובה ט, א).
