כתוב בתורה בתשעה לחודש בערב,
מערב עד ערב תפטו שבתיכם.
מכאן למדו חכמים שכל האוכל ושותה בתשעי,
כאילו טענה תשעי ועצרי.
זאת אומרת,
שהאכילה והשתייה היום זה מצווה,
זה מצוות לאכול.
כבר הזכרנו כמה פעמים שגם נשים חייבות בדבר הזה, לא רק הגוירים חייבים, אלא גם הנשים.
וזה,
יש מי שאומר שהשם ציווה לאכול היום, עד שיהיה כוח לצום למחר.
ויש מי שאומרים, לא, השם ציווה לאכול היום,
שיהיה כמו היום כל האוכל, כאילו טענה, תשיעי ועשירי,
אז היום, אם אדם אוכל, יש שתי טעניות.
ואחר כך, מחר הוא מתענה,
אז שלוש תעניות,
אז יום אחר יום,
שלושה ימים הוא שם, אז כמה מעלה שלו,
של הצום הזה,
אבל צריך לאכול לשם שמיים, לא סתם לאכול, לאכול לשם שמיים.
ויש לשם ייחוד לפני שאוכלים, גם כן יהיה.
והרב אומר גם, אם יכול להשיג דגים, אינם הטוב.
אם לא יכול להשיג דגים,
יאמר יהודה סוכר, לא אכלתי דגים.
אין בזה, אין בזה בעיה מיוחדת.
אבל בכל אופן כתוב במדרש שפעם הלך עני אחד לקנות דגים
והיה מוכרים את זה במכרז,
אז הוא הוסיף על המחיר.
למלך שלח שליח לקנות,
אמרו לו מישהו, עני אחד העלה את המחיר.
אמר העניים האלה שקרנים אלה,
הוא עצמו עני,
הלך, שלח לי קרולות, העני הזה. אמר לה, בוא,
מה יש לך בבנק?
אבל אין לי בבנק כסף.
מה יש לך בכיס כסף? אמר לה, אין.
מה היום קנית באלף דינרים?
אמר לה, אני מכרתי את המצות שלי, את המזורונים שלי לקנות.
אמר לו, בשביל מה לך?
אני המלך, אני צריך לאכול דגם. אמר לה, לא,
אנחנו היום, מצווה לאכול דגם אצלנו.
אמר לה, אתה עצית, מכרת את הכול בשביל מצווה?
אז מה שהוסיפו את המחיר, זה היה,
אני, בגללי אוסר את המחיר, אני אשלם לך את זה.
אז קיבל שכרו בעולם הזה,
החוץ מאשר שכרו בעולם האמת.
ואם לא, אז אין להם לבך מנה בדבר הזה.
העיקר של היום הזה זה חשבון הנפש.
זאת אומרת, גם כשאוכל, עשה חשבון הנפש.
אני עכשיו אוכל, מתקן בערב כיפור, כל מה שאכלתי כל השנה כולה.
לא בירכתי בקטמת זו, זו הברכה הראשונה, לא כיוונתי באכילה או לא אכלתי בשבת ולא התכוונתי לשמעון את שבת,
מתקן את כל מה שעושה כל השנה כולה.
אז כמה שהדבר הזה חשוב,
כמה שהקדוש ברוך הוא אוהב אותנו,
נותן לנו יום וכפרה, מחילה ותלחה וכפרה, וגם אומר לנו, תאכלו ותקבלו עוד זכר על זה,
כמה שזה חשוב מאוד הדבר הזה.
יהיה רצון שנזכר לחזור בתשובה,
לנו נחתם בשנה גאולה וישועה. אמן. זה חלק מה שאומר.
יקדים תורה ושניה אדיר.
