אם אדם בליל ערב ראש השנה לא ישן,
יש נוהגים שבליל ערב ראש השנה עושים תיקון כרת.
אז הנה לכם, אדם כזה יכול לאכול עד עמוד השחר.
אבל אם אדם ישן,
לא רק בערב ראש השנה, בכלל,
אם אדם ישן הוא קם בבוקר,
הוא רוצה ללכת להתפלל,
ניתן לשתות כוס קפה. אומרים לו, אם אתה לא תשתה כוס קפה,
תתפלל טוב?
הוא אומר, לא, אני הראשי מובן, אני צמא, אני לא יכול.
הם אומרים, לא תשתה, אין דבר.
אבל לאכול, אומרים, אל תאכל.
אבל הוא אומר, אני רעב.
רעב, אני לא יכול להתפלל שאני רעב.
אז אומרים לו, הרעב והצמא בכלל חולים הם.
אז אם הם חולים, אז מותר לו, מותר חולה.
אבל אנחנו רגילים לומר תמיד,
חולה שרוצה לאכול כדור
של החולה,
איפה הוא לוקח את הכדור שלו? הולך ליד הכיור,
ממלא מים, שם הוא שותה.
האם אדם יושב בגזוצרה רגל על רגל ויוצא את הכדור? לא ככה הוא עושה.
אז יש אנשים שאנחנו גורמים להתפלל בשחרית, ביום שבת, הולכים הביתה,
הם עדיין לא התפללו.
הם נמצאים בגזוטרה שלהם, שותים כוס קפה, ככה.
אם זה רפואה,
רפואה שותים בגזוטרה,
רפואה שותים ברגל על רגל,
זה לא ככה.
אם אתה שותק ברפואה, זה בצנעה,
בצנעה ובמשהו אחריה.
אבל הכלל הוא כזה.
אם אדם אומר שאני לא יכול לחבב בתפילה טוב אחרת,
פעם היו שותים קפה בלי סוכר.
אז אחר כך היו אומרים,
מה לך ללכת למצרים לשתות מי שחור?
אני נושא, נקרא מי שחור. אני קוראים לקפה במצרים, עד היום קוראים לזה מי שחור.
אז היו שותים את זה בלי סוכר בהאכלה.
אחר כך אמרו שזה מזיק,
אז אמרו, מוצע לשלוט עם סוכר.
אז לכן, הוא אמר, אבל לא ישים הרבה סוכר, אלא ישים מר סוכר בחדל להמתיק את זה.
ברוך ה' לעולם, האמן והאמין. ונברך את חתן אבר מצווה בין פרת יוסף, בין פרת הליל.
הוא קרא בתורה מאוד מאוד יפה.
חשוב מאוד, מי נמדד?
אה, יפה מאוד.
יהי רצון שתגדל להיות פאר להוריך ובאר של משפחתך ובבחינת ישראל אשר בך עלה ואטלח.
הצעה כזו ברור.
לזכות את ישראל.
וכך יהרבה להם דורות בוקר אין מה דורחבתו בארצת.
אין לה ביקורת חדרת השנייה להצבעת העבודה ולעדת העבודה.
