כתוב, כעס
בחטא כסלים ינוח.
זאת אומרת, אדם שהוא טיפק, מהר כועס.
הוא כועס על כל דבר.
אז היה אדם טבעו, טבעו לכעוס.
אז הלך, שאל כמה רבנים, תתנו לי את הרופאה.
אז לא עשה לו שום דבר. מה שנותנים לו, עוד כועס.
אז יום אחד היה אצלנו, אמרנו לו, מותר לך לכעוס, למה לא?
מותר לך לכעוס,
אבל תקנה ארון ברזל קטן
עם מפתח,
ואת המפתח תשים אותו במטבח,
ואת הארון ברזל תשים אותו בסלון.
כשאתה רוצה להתרגז,
תלך למטבח, תקח את המפתח,
תעלה על הסולם, ותפתח את הגז, ותתרגז, למה לא?
אמרת, טוב, בסדר, זו רפואה טובה.
עד שהולך ועד שעולה,
נלגע. אומר, וכעס בחיק כסילי מנוח.
בוא, בחיק שאומר כועס, זה לא טוב.
זה על כל השנה.
ובעיקר בליל רות השנה.
בעיקר
שהאישה צריכה לדעת, לפני שהבעל בא,
להכין את השולחן, לסדר את הכול.
היא תאמר, אסור לך לכעוס, נכון?
אז אני לא אסדר, אגיד לך, תחסה אתה.
אז זה אסור לך לכעוס.
היא לא צריכה לנצל את זה, אלא ארבעה צריכה להכין את זה לפני כן, שהכל יהיה מוכן כתבעי.
זה אחד.
וידוע שאנחנו עושים בליל ראשונה כמה סימנה מילטה.
מתחילים תמר, אנחנו נוהגים לקחת את תמר בהתחלה.
אחינו האשכנדים לוקחים את התפוח בהתחלה.
אנחנו לוקחים את התמר בהתחלה.
למה?
תמר הוא גבוה,
תמר הוא מתוק,
תמר משבעת המינים,
ועוד צדיק כתמר יברח.
אז למה לא לקחים את התמר הראשון שברכים עליו? ברוך לה' לעולם.
זה באמת לא אמין מוס, נברך חתן אברמי
