אנחנו מחמרים רק בשבוע שיחד בו תשעה באב,
רק בשבוע הזה אסור לכבש,
ורק בשבוע שיחד בו תשעה באב לא מתרחצים,
אבל בערב שבת חזון מתרחצים, עושים כרגיל.
אבל יש עדות שכבר מראש חודש אב, כבר כל החומרות
מתחילות בראש חודש אב.
אז הרב אומר,
אדם צריך לדעת שבשבוע שכבות שעה באב
אדם צריך להכין לו בגדים להחליף.
זה לא משנה איזה בגדים, אם זה גרביים,
ואם זה גופייה,
ואם זה חולצה.
לפעמים אדם, בגלל שהוא מזיע,
רוצה להחליף אותם, גרביים רוצה להחליף אותם, חולצה רוצה להחליף.
אז את כל זה אדם צריך להכין בערב שבת חזון. כלומר,
לפני שבוע שחר בו תשעה באב.
הרב אומר,
אם לא הכין,
אז אם יום שבת יכין,
אז הוא מכין משבת בשביל לחול? זה לא יכול להיות.
אז אומר הרב, בליל שבת,
אחרי שפשט את החוצה שלו, שלבש אותה בערב שבת,
ישים אותה בצד, וביום שבת בבוקר
ילבש חוצה חדשה, חוצה של מכובסת.
יום שבת מותר.
בצהריים הוא יושב את החולצה והוא ילך לישון.
אחר כך כשזה יקום ייקח חולצה אחרת.
אבל הוא לא יכל לרבוש חולצה של חול,
חולצה אחר כחולצת צבע אחר.
רגיל כל שבת לרבוש חולצה לבנה,
אז חולצה לבנה הוא יכול לרבוש, לא חולצה בצבע אחר.
צריך להיזהר בדבר הזה.
וגם בגרביים, גם כן צריך להכין.
והרב אומר,
יש מקומות, יש זיעה הרבה, בעיקר יש אדם שהוא מזיע הרבה, יש נשים שהזיעה כלשהי מפריעה להן,
וגם הנשים צריכות לדאוג לדבר הזה.
וגם הגרביים של הנשים, הדקות האלה שהן לובשות,
אז גם בזה הן צריכות להיזהר,
להכין כמה אחדים נקיות,
נקי בכדי שלא יצטרכו.
בכל אופן,
אם אדם הכין,
נקרע לו,
עבד לו, קלקל לו, נשפך לו,
הכין חולצה, בא על זה לכלוך,
עבר בדרך, נשפך על זה לכלוך,
אז אם אין לו,
לא נגיד לו, לך תלבש חולצה מלוכלכת, חצבה מטונפת,
ומותר לו לעשות את הדבר הזה. ברוך, אדומיי, לעולם.
אמן ואמן.
לביך ענייה בלע כאשה אומר.
