ואנחנו מברכים שהחיינו רק בלילה.
האשכנזים מברכים שהחיינו גם בלילה וגם בבוקר.
אז אם אדם היה לו שידור תפילה וחזן בירך ברכת על מקראי המגילה ועל תשעשי הנשים לאבותינו,
אבל שהחיינו לא בירכנו.
אפשר לך לברך.
אז הרב אומר, אם נזכר באמצע קריאת המגילה,
יפסיק לקרואות המגילה ויברך "שהחיינו".
כי יש מי שאומר, אם אדם אין לו מגילה והולך ברחוב, נהיה לילה,
הוא יברך "שהחיינו".
זה כמו שבערב כיפור
אז מברכים "שהחיינו" על "קנדרה".
אדם יכול להגיע עד כיפור, גם ברוך אתה ה' שהחיינו.
רק נהגו למכור סבק הנדרב עד שברכו שהחיינו ועד שיהיו הכנסות לבית הכנסת, זה היה מנהג, אבל מאדיר, אדם יכול לברך שהחיינו לבד, לא צריך אחר להוציא אותו לידי חובה.
אז הרב אומר,
אם אדם שכח לברך שהחיינו ונזכר באמצע, יברך.
אבל הרב אומר, אם גמר את עשרת בני המן, זה כבר ניצלו כולם, גמרנו, נגמר.
אז אין טעם לברך עכשיו את הברכה של שיחיינו.
ואף על פי שלא גמר עדיין את כל המגילה, אף על פי כן,
הוא אומר, הרב לא יברך את שיחיינו אם כבר עבר את עשרת בני המן.
זה ידוע,
להמן היה לו,
לרוב בניו היו לו 202 בנים, אחד אומר היה לו 208 בנים,
אחד אומר 222 בנים, היה לו כל כך הרבה בנים.
אז למה תלו רק עשרה?
תלו את כולם, לא רק לעשרה.
אז רש"י אומר,
אלה עשרה היו ראשים של כולם, היו אורעים וסורעים.
הם כתבו שטנה שלא יבנו את בית המקדש בבית שני.
ולכן הם אלה השונים מאלה שנרשמו הדבר הזה.
דבר שני,
כתוב שאלה עשרה היה,
כל אחד ואחד היה מאישה אחרת. היה לו הרבה נשים.
מרמה את כולם, היה לו הרבה, מכל אחד הבחור שלו לקחו לו ותלו לו אותם.
ואומר הבן יצחי עליו השלום,
מה שמציירים תמונות המן ועשרת בניו,
תלויים על העץ, זאת אומרת זו טעות.
למה
המן נתלה אחרי הפסח?
נשים מלאך וישבו את המן מאחרת הפסח.
