מביאים לפני בעל הבית קערה ויש בה שלוש מצות
ומרור וחרוסת וכרפז וגרוב והביצה וחרוסת
וכל הדברים שצריכים לעשות אותם, משם עד שאר הדברים.
ואנחנו, המנהג שלנו, רק מביאים לפני בעל הבית.
אצל אחינו האשטנזים,
לכל אחד ואחד נותנים לו את הקערה שלו שיעצה.
זה דבר חברה מסביר
שהזרוע צריך להיזהר,
יש שלוקחים זרוע וצולמים אותו, יש שמבשלים אותו,
יש שלא מוצאים זרוע, לא צריך, אין זרוע, אין זרוע.
הוא יכול לקחת חתוכת בשר צירי ולשים אותו בקערה.
בקערה.
רק צריך להיזהר שאת הג'רום הזה, לא לאכול אותו, לא בלילה ולא ביום.
וגם יש מחלוקת אם מותר לצלוט אותו בליל יום טוב, לפי שאם אתה לא אוכל אותו,
אז איך מותר לך לצלוט אותו?
הרב אומר, תחפיקי, אם מותר לצלוט, למה זה לצורך העניין?
והרב אומר גם,
את החרוסת,
יש סוגים-סוגים של חרוסת. יש חרוסת
שבמקורה היא שמחה,
ויש חרוסת שהיא דלילה, ומוסיפים עליה שתהיה שמחה.
בין זה ובין זה, זה טוב שתהיה שמחה, למה?
חרוסת זה זכר לטיט, אבל זה מתוק.
הם עשו לנו את הדבר הזה, אנחנו עושים ונהפוכנו כשהמתיקות.
המציקות.
אף על פי כן טוב לשים בחרוצת קצת או יין יבש או טיפת חומץ
או טיפת לימון,
עד שתהיה חרוצת קצת חמוצה קצת, שתהיה בדבר הזה.
מקודם היו מחפשים רימון חמוץ,
היו סחטים את הרימון החמוץ על הדבר הזה, והיום
אין רימונים חמוצים, או שקשה להשיג רימונים חמוצים, אבל יש את הלימון או את השאר דברים.
בזמנו היו מעברים ביצים ממקום למקום, פחדו שמהביצים יישברו,
היו לוקחים ארגז גדול, היו יוצאים עליו קש, קמח,
מקולקל,
ושם את הביצים שמים כדי שלא ייגעו אחד בשני ויישברו. היום יש תבניות מוכנות
והחותמות, כבר היום כולם רוצים את החותמות שיהיו,
שיהיה בפסח.
לא חמץ, שיהיה בשדר.
הפעפיקה, אם יש כמה ביצים לא מחותמות,
אבל אדם צריך להיזהר היום, בזמן הזה,
לא לקנות ביצים אלא אם כן במקום שהוא מאושר וטוב וידוע,
למה שהיום יש כל מיני רמאים,
בואו נאמר, בדרך הזאת כולה.
אם אדם אין לו זרוע,
אם אין לו זרוע לשים בתוך הקערה,
אז יש,
לוקחים זרוע של תרנגול, זרנגולת, כנף וסמים, גם כן זה טוב.
לנו בבית יש זרוע של בן איש חי.
עד היום. עכשיו?
כן, גיבש.
הוא מחזיק מעמד, כל אחד מתפלא איך מחזיק מעמד.
אנחנו בערב פסח לוקחים חדכת בשר, טורים אותה,
קושרים את זה עם הזרוע,
עם מי הסליגי שלנו, ועושים את הדבר הזה כולו.
וכל שנה בשנה,
אני לפני כן בודק את זה,
אם נשאר שלם, לא נשבר, לא ככה, איזה רוע שלו,
אוי, טוב, רגחנו את זה מהסבתא שלי, שהייתה בת אחותו של הבן ישחי.
בכל אופן, אם אדם לא מצא, לא מצא.
לא כמו אותם אנשים,
היה אחד, סיפר, הלך לעיר העתיקה,
אנחנו שמים לזרוע.
למה אסור לאכול את הזרוע, רבנו?
לא נוהגים לאכול. אנחנו לא אוכלים בצרים.
למחרת?
בבוקר גם למחרת לא אוכלים בצרים. לא נוהגים בצרים.
כן, אלה שעושים בליל פסח גריל,
אוכל אוכלים גריל,
עוף, גריל ופועם.
גריל תעשה בחלום מועד, לא תעשה בפסעים,
רוצים להקל לחתמם על נשים.
היום אפשר למשל, למה צריכים לעשות את הצלי הזה?
אבל הוא נשחט, שחטים אותו.
בערב יום טוב.
אדם לא יכול להגיד על האוכל, זה מכושר זה לפסח.
צריך להביא לחג לא להביא לפסח.
בכל אופן, אנחנו מדברים את כל הדברים האלה, זה
המצבים
שנצטרך לאכול השנה חורבן פסח, לא ככה, כשנצטרך להביא את זכר על זה,
לזכר וחורבן פסח, לממ"ד חורבן חורבן פסח.
יהי רצה שבע הגירה ומצרים, ויאמרו אמן.
הרב הראשון אומר, רצה,
