הרב אומר,
כשנוהגים לומר ארבעה פסוקים של גאולה בקול רם,
אז אומרים, בלילה ההגון נדדה שנת המלך.
למה?
יש כללו של חז,
נדדה שנת מלכו של העולם.
אבל הפשט הוא שהמלך אחשוורות נדדה שנתו,
ומזה בלבל את הראש שלו, הוא לא יודע מה לעשות,
ומזה צמחה הגאולה לאחר כך.
אחרי זה, פסוק שני,
מרדכי יצא בבוש מלכות, זה דבר חשוב מאוד.
שלישי, לידי מתה אורה.
כתוב, לידי מתה אורה ושמחה וששון ויקר.
אורה זו תורה.
אורה ושמחה זה יום טוב.
וששון זה ברית מילה.
ויקר וצפילין.
ושנאמר,
וראו כל עמיה עד כשם ה' נקרא עליך ויראו ממך.
אז זה הצבילים.
הרב אומר,
כשנהגו לומר אותם בקול רם ובניגוד, בשורה מאוד טובה.
וגם את הפסוק האחרון, "כי מרדכי היהודים שתן למלך אחר כראש",
אומרים אותם בקול רם,
אבל בבגדל לא נהגו לומר את הדבר הזה.
אז נברך את חתן עבר מצווה
בן פרק יוסף ומשוליים.
קראת יפה את ה...
בסדר, בזה התכוננת כבר חצי שנה,
אבל בסדר, לא התכוננת.
על המקום קראת את זה: "ביהי רצון תגדל להיות פאר להוריך ומבארת למשפחתך ומבחינת ישראל אשר בך את באר".
עלה ועשה.