כשאדם קורא את המגילה בתוך קלף או גביל,
אז יש הרי ברכה, ברכה ראשונה וברכה אחרונה על זה.
אז הרב אומר, שיברך את זה כשאדם עומד.
הן ברכה ראשונה, הן ברכה אחרונה, וזה לא משנה.
אם קורה את זה בבית שלו ביחיד, או קורה את זה בבית כנסת, לא משנה.
אבל ההבדל הוא כזה.
אם הוא קורא בבית שלו, אחרי שהוא מברך קצת ברוחות מהעומד, הוא יכול לשבת ולקרוא את המגילה.
אבל אם קורא בבית כנסת,
אז כבוד ציבור זה לא יפה שהוא יישב חזן ויקרא את המגילה,
אז הוא קורא את המגילה כשהוא עומד.
ונוהגים שעומדים על ידו עוד שניים.
זה כמו שעשה משה רבנו כשהוא הלך להילחם עם המלך, לקח את יהושע בחור,
מזה ידע בו, מזה סומכים בו ומזה סומכים בו.
זה דבר אחד. דבר שני,
כשאדם קורא משליח ציבור או בבעיטות המגילה,
אז מקום אחד כתוב על המגילה איגרת הפורים הזאת השנית,
וכך כתוב לכתוב בספר.
יש להם חומרות של איגרת וחומרות של ספר. אדם שמקבל מכתב,
אבל בדרך כלל מי שילח את המכתב רואה בסוף מי שולח אותו, ואחר כך הוא מתחיל לקרוא.
אז לכן,
כשפותחים את המגילה,
צריך לפתוח אותו עד הסוף,
ואחר כך יתחיל לקרוא.
זה טוב אם יש לו שולחן כזה על ידו,
אבל אם הוא יושב שם במי החזה,
אז לכן,
שייך ציבור פותח את זה עד הסוף.
אבל,
יודעים שיש לו שולחן פותח את זה עד הסוף,
אבל אם אין לו, מה, יפתח את זה ויפול על הרדפה? אם אין לו, אין לו. לא חייב לפתוח את זה.
ואדם, כשקורא את המגילה,
אז כתוב, כשהוא קורא את המגילה למפריע, לא יצא.
כלומר, הוא אומר, אה, השם עשה הנס, אז מקודם היה הנס. לא.
אלא על נסיך ולטובתך שבכל יום ויום עמנו.
הקדוש ברוך הוא יעשה עמנו נשיא בנפרעות הכל יום ויום
ומפרט עכשיו מתחיל חודש אדר הנשיא בנפרעות יהיה הקדוש ברוך הוא יעשה עמנו נשיא בנפרעות נמצא בעבודנו
