נכון לעכשיו
נוהגים בט”ו בשבט להרבות באכילת פירות ארץ ישראל כי ביום זה מתחדש כוח האדמה שבארץ ישראל להניב תנובתה ולהוציא פירותיה ולהראות שבחה. ושבחה של ארץ ישראל בפירותיה ככתוב “כי ד’ אלקיך מביאך אל ארץ טובה… ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש… ואכלת ושבעת וברכת את ד’ אלקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך” (דברים ח).
“יום שאדמת ישראל מחדשת בו כוחותיה להוציא שמנה ודבשה” יום של שמחה הוא לישראל נוחליה” אוהביה ומצפיה” (ספר התודעה” ריג)
חז”ל” בבואם לתת סימן לקץ הגלות” נותנים סימן בפרי ואומרים “אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי כי קרבו לבא” (סנהדרין צח א” יחזקאל לו ח). כפירוש רש”י: כשתתן ארץ ישראל את פריה בעין יפה” אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר.
נכון לעכשיו” אשרינו מה טוב חלקנו שאנו זוכים לראות עין בעין את הקץ המגולה” כאשר ארץ ישראל נותנת את פירותיה המתוקים” לא רק משבעת המינים אלא היא מצמיחה כמעט את כל פירות העולם כפי שנאמר “לא תחסר כל בה” (דברים ח ט)” וכל זאת משום כי “קרבו לבא”. לא רק פירות העצים הם עדות לקץ המגולה” אלא מיליוני היהודים השבים הביתה אחרי אלפיים שנות גלות ובונים מדינה מודרנית לתפארת” בעלת כלכלה חזקה” המשווקת את תוצרתה בעולם כולו. וכל זאת כהכנה לגילוי פירותיה הרוחניים-נשמתיים” שהם העיקר והתכלית של ארץ ישראל” מדינת ישראל והעם היהודי” כפי שנתנבאו לנו נביאי ישראל “וידעו הגויים אשר ישארו סביבותיכם כי אני ד’ בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה” אני ד’ דברתי ועשיתי” (יחזקאל לו לא).
מהמצפה לישועה השלמה