בחלק השני של ספר שמות מבואר כל הסדר האלוקי השלם של בית המקדש. בית זה” לא ריק הוא” לכן בהתחלת ספר ויקרא מופיעות הלכות של מה שיש לעשות בבית” כלשון הרמב”ם: “הלכות כלי המקדש והעובדים בו”. ולעובדים אלה ישנם בגדים מיוחדים” מדים מיוחדים. בין האנשים המתמסרים לעבודה נמצא הכהן הגדול הכולל כל קדושת ישראל בתוכו. לכן נאמר עליו: “ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחֹשן המשפט על לבו בבֹאו אל הקֹדש לזכרֹן לפני ד’ תמיד” . כל שבטי ישראל רשומים על לבו” ששה כנגד ששה. המספר ששה מבטא את הממשות הקוסמולוגית – אנו מהווים את התגלות הקדושה האלוקית השלמה. לכל שבט – ערך מיוחד: ליששכר – תורה” לדן – גבורה” וכו’.
שמות כל שבטי ישראל היו נמצאים באבני החושן” ומתוך כך היו מתגלות כל אותיות הא”ב. ומלבד זה גם היה כתוב על החושן “אברהם יצחק יעקב”. אבל חסרה האות ט'” אך ידוע שהיה כתוב “שבטי ישורון” או “כל אלה שבטי ישראל” או “שבטי יה”. יש חילוקים בעניין זה בין הירושלמי והרמב”ם. מכל מקום המלה שבטי הופיעה לדעת כולם” כי כך הוא סדר מבנה בנין עם ישראל. מתוך חושן המשפט הזה מופיעים בירורי דברים ברוח הקודש. אנו שבטי יה” קדושים” עליונים” ובני יעקב הם אבותינו.
כשם שקיימת הסתעפות בתוך כללות האומה” כך היא קיימת בתוך ארץ ישראל. אנחנו עם” וכל עם יש לו ארץ. “ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ”. חלקי הארץ השונים מתאימים לחלקי העם השונים. כל הנחלות יחד – נחלת זבולון” נחלת יששכר וכו’ – הן גוונים שונים של “אוירא דארץ ישראל” ומהווים כולם ביחד עניין אחד שלם. ועם זה יש הבחנה בין החלקים השונים של הארץ” שמתאימים לחלקים השונים של העם. כל הכוחות ביחד קובעים את הערך השלם של בית ישראל” שנים עשר שבטי ישורון” אשר מכולם יחד נבנה כלל ישראל .