כפי שראינו ” הישיבה בנויה משלוש קומות: “שימוש חכמים” דקדוק חברים ופלפול תלמידים”. המדרגה השנייה בשלישיה הזאת היא: “דיבוק חברים”. אחרי ההשלמה הגדולה של “שימוש חכמים”” יש צורך לא פחות מזה בחברים טובים: ו”איש לאחיו יאמר חזק”. כך היא מציאותה של הישיבה: שיעורים וחברותא. יש הקפדה גדולה כלפי מי שרוצה להתקבל לישיבה” שתהיה לו חברותא כבר בימים הראשונים. עניינה של הישיבה הוא לימוד תורה בציבור” ולא לימוד של יחיד אפילו בשקידה עצומה. “הרבה למדתי מרבותי” ומחבירי יותר מרבותי” .
אבל” כמובן” יש מדרגות. שימוש חכמים הוא הצד העליון” מה שכולל גם את ההרחבה” ההעמקה והפלפול” וגם את היחס האישי והדבקות בתלמידי חכמים. אבל יש גם צורך בחברים” לא חברים עמי הארץ או חברים מקולקלים” חס ושלום” אלא חברים בלימוד תורה ולימוד אמונה” “שמחדדים זה את זה” ” מעירים ומאירים זה לזה מתוך התחברות” שייכות ויניקה הדדית. “קנה לך חבר” .
ישנה גם גרסא: “דקדוק חברים”” אבל היא אינה סותרת את הגרסא: “דיבוק חברים”. לעומת המרחב הגדול של “שימוש חכמים”” הביטוי “דקדוק חברים” הוא מדרגה קטנה יותר ומפורטת יותר על משקל “דקדוק באותיות” .
בראשית לימודו של אבא הרב זצ”ל אצל הגאון רבי ראובן זצ”ל מדווינסק” היה הוא צעיר מאוד. רבי ראובן כתב תשובות ארוכות והתבסס על דברי הראשונים ולא על סברות. יש מדבריו שמובאים בספרים של לומדים אחרים” ובאחד מהם נמצאת ההגדרה של דרך לימודו: “וסברות מעצמי אין דרכי לומר” רק להבין דברי הראשונים”. כמובן” מתוך התעמקות בדברי הראשונים מתגלות ומתחדשות סברות” אך החילוק הוא בגישה. מסוכן מאוד להוציא סברות בפזיזות לפני העמקה בדברי הראשונים. פעם העיר אבא הרב זצ”ל לרבי ראובן זצ”ל על אחת מתשובותיו הערה דקדוקית. שמע רבי ראובן זצ”ל” והשיב לו על פי דברי הגמרא: “אי דייקינן כולי האי” לא תנינן” . זה היה מהלך כל דרכו. ודאי שיש לדייק” אבל צריך לשקול עד היכן. מתוך גדלות של תורה מתפתח החוש וההרגשה עד היכן יש לדייק” ליותר מזה אין כבר מקום בלימוד. על כל פנים” יחד עם המדרגה העליונה של שימוש חכמים” יש גם מקום להשלמה” על ידי ההתחברות” הדקדקנות והחידוד של חברים .