אתחלתא דגאולה
נתפרסם בעולם רבי יהושע מקוטנא” שחי לפני שלשה דורות. הוא היה מהשורה הראשונה של הגאונים הצדיקים בפולניה” וחיבר ספר תשובות בהלכה. בספר שלו יש ביטוי לגבי עניין העלייה לארץ ישראל ויישובה: “ואין ספק שהיא מצוה גדולה” כי הקבוץ הוא אתחלתא דגאולה” . “הקבוץ” פירושו קיבוץ גלויות” “קבצנו לארצנו”.
יש אצלו השלמת דברים: “ובפרט עתה”” במצבנו של עכשיו. דבריו נכתבו עוד לפני הציונות. הוא התעניין בארץ ישראל” במושבות ובחובבי ציון. “ובפרט עתה” שראינו התשוקה הגדולה”. למילה תשוקה אפשר לקרוא “תנועה”. תנועה כלל ישראלית” תנועה לאומית. “ובפרט עתה” שראינו התשוקה הגדולה”” תשוקה” תנועה” התעוררות גדולה במובן של כלל ישראליות. מעניין איך הוא מפרט: התשוקה הגדולה” הַמְשיכה” ההתעוררות לארץ ישראל של כל ישראל” שייכת לכל המדרגות בישראל” “הן באנשים פחותי ערך” – כלומר” החופשיים” פורקי עול מצוות” אפיקורסים” שאצלו הם פחותי ערך – “הן בבינוניים”” ויותר: “והן בישרים בליבותם”. “ישרים בליבותם” כלומר: שלמים באמונה” בתורה ומצוות. התשוקה הגדולה המקפת” הכוללת” הכלל ישראלית הזאת” המתגלה בכל כלל ישראל” בכל המצבים” מתגלה בשלוש המדרגות: גם באנשים פחותי ערך” גם בבינוניים” וגם בטובים” בשלמים” בישרים בליבותם. אי אפשר לומר שהתשוקה הגדולה הזאת היא דבר פשוט! צריך לראות מה שיש פה” “המה ראו מעשי ד'” ” וכשרואים – אז “קרוב לודאי”” הוא אומר בזהירות” “שנתנוצץ רוח הגאולה”. המושג “רוח הגאולה” מופיע בחזון העצמות היבשות: “ונתתי רוחי בכם וחייתם” . מניין לנו הידיעה וההגדרה ש”קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה”? מפני שאנו רואים את התשוקה הגדולה והמקיפה את כל כלל ישראל בכל מדרגותיו: פחותי ערך” בינוניים ושלמים.
יש פה עוד דבר מעניין. כשהגאון הזה מפרט את מציאות שלוש המדרגות בישראל המכריחה אותנו לראות שמתנוצץ רוח הגאולה” הוא מתחיל בריקנים פחותי הערך. לכאורה” הוא היה צריך להתחיל מהעיקר” מהקדושים. אך לא” הוא מתחיל בפחותי הערך” ואחר כך בבינוניים ובישרים בליבותם” ומכולם יחד – “קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה” .