He

Fr

Es

Ru

En

אמונה חד-פעמית או: למה יש חילוניים?

על רפורמת "המזהם ישלם" – הטלת מס קנייה על כלים חד פעמיים, ועל העימות הרעיוני בין דתיים וחילוניים.
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

לאשתי ולי יש וויכוח קבוע שחוזר על עצמו פחות או יותר שוב ושוב בוורסיות שונות; אני רוצה להוציא מהארון כלים חד פעמיים לשימוש, נניח בסעודה שלישית וכדו', והיא מסבירה לי בטוב טעם ודעת על הנזק הסביבתי שאנו מייצרים על ידי השימוש בכלים חד פעמיים. אני מנסה לגונן על עמדתי בטענות שמדובר על נזק עתידי שגם הוא לא לגמרי ברור (חוץ מזה שזה ממש הרבה יותר נוח מלשטוף מלא כלים…).

והיא בשלה: "אני לא מבינה איך אפשר לעצום עיניים ולהתעלם מהזיהום שאנחנו מייצרים במו ידינו ושדורות רבים אחרינו יצטרכו לשלם עליו את המחיר". וככה, מדי פעם הוויכוח הזה חוזר על עצמו, אשתי בשלה ואני בשלי. וזה לא שאני מזלזל במה שהיא אומרת. פשוט נראה לי שיש בעיות קצת יותר חשובות מעוד כמה כלים חד פעמיים בפח האשפה.

לפני כשבוע, כשהכריזו על הרפורמה החדשה של המס על הכלים החד פעמיים, נפל לי סוף סוף האסימון. לא, לא רק בתחום החד"פ. אז לפני שאמשיך, עדכון קצר למי שלא ממש מבין על איזו רפורמה אני מדבר (מרוב רפורמות כבר לא רואים את הרפורמים…):

"מהמחקר שעמד בבסיס ההחלטה להטיל מס קנייה על כלים חד-פעמיים עלה כי "ישראל מכורה לפלסטיק", כאשר הצריכה הביתית הכפילה עצמה בעשור האחרון. היקף הצריכה הביתית בישראל של מוצרים חד-פעמיים מפלסטיק עומד על 68,344 טון בשנה, כ-7.5 ק"ג לנפש – פי 5 יותר מאשר באיחוד האירופי… כלי פלסטיק חד-פעמיים גורמים לנזק סביבתי משמעותי, והשפעותיהם השליליות על בריאות הציבור הן ברורות. הכלים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הממשיכה להתקיים לעתים גם אלפי שנים ותופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי ומקבעת את התלות שלנו בדלקים פוסיליים מזהמים שמהם הפלסטיק עשוי…" (מתוך כתבה ב'גלובס', אלה לוי-וינריב).

 

דו שיח של חרשים

בשבוע שעבר, באחת הנסיעות, האזנתי לראיון רדיו עם השרה לאיכות הסביבה שהסבירה את מגמת החוק החדש ואת נזקי הזיהום שנגרמים בעקבות שימוש מרובה בכלים חד פעמיים. מולה התראיין יהודי חרדי, אב למשפחה ברוכת ילדים, שמתגורר באחת הערים החרדיות. הוא תיאר את הפגיעה הכלכלית הקשה שהחוק עתיד לפגוע בו ובעוד רבים כמוהו. הוא תיאר שאחת לשבועיים משק הבית שלהם מוציא כ550 שקלים על כלים חד פעמיים (!).

לדבריו, שטיפת כלים בלתי אפשרית בגלל ריבוי הנפשות בבית ולכן הם מעדיפים להשתמש בשרוולי כוסות רבים. כך הם גם מעדיפים להשתמש בחד פעמי לסעודות שבת גדולות כדי להימנע מהטרחה הרבה הכרוכה בשטיפת הכלים. השרה הציעה שבמחיר שהם מוציאים על חד פעמי יוכלו עם מעט חסכון לקנות מדיח כלים ובכך להימנע מהוצאה מיותרת שגם פוגעת באיכות הסביבה.  הפתרון המוצע נדחה על הסף מסיבות שונות והריאיון הסתיים כמובן ללא הסכמה.

הריאיון הזה גרם לי להבין בצורה חדה מאוד מדוע החילוניות קיימת בעולם. אבל לשם כך נערוך חזרה קצרצרה על יסודות הבנת התקופה שלנו, לאור דברי הרב קוק זצ"ל. במאמר 'הדור' אבחן הרב את הדיאגנוזה היסודית שעומדת מאחורי נטישת הדת והאמונה בדור הצעיר: "יסודה של המחלה הוא המח, – כח המחשבה… ובשבילה לא יבין איש שפת רעהו…".

לדבריו, ביסוד הרבה מקלקולי עזיבת הדת והאמונה בדור הצעיר עומדת מגמה ערכית, אידיאליסטית; "המחלה הנוראה של הדור אין מקומה העיקרי לא בלב, לא ברגש, לא בתאוה והפקרות, לא בידים פועלות און ולא ברגלים אצות לרעה, אע"פ שכל אלה חולים ונכאבים הנם" (מאמר הדור עמ' קט-קי). כלומר, יש עוד המון בעיות, בשלל תחומים ועניינים. אבל מהו השורש? מאיפה הכל מגיע? מהמוח, מהרעיונות הערכיים העומדים ביסוד התפיסה החילוניות.

באותו ראיון רדיו, ממש הרגשתי את דברי הרב קוק: "לא יבין איש שפת רעהו". זה מדבר על משפחות ברוכות ילדים המחייבות ריבוי שטיפת כלים, וזאת מדברת על זיהום כדור הארץ והנזקים הסביבתיים שנגרמים כתוצאה מחוסר אכפתיות לסביבה. זה בא בערכיו וזו באה בערכיה. זה טוען כולה כמה כלים חד פעמיים וזו טוענת כולה לשטוף קצת יותר כלים למען רווחת הדורות הבאים. וכל צד בטוח שהאמונה של הצד שמנגד היא 'אמונה חד פעמית' – סוג של קונספציה שגויה שאפשר לזרוק לפח בלי יותר מדי קושי. והכל – למען מטרה טובה ונעלה כמובן.

 

קליפה חד פעמית

במאבק רעיוני, אם לא מזהים את הערך שעומד ביסוד טענות היריב – תמיד מפסידים. וגם אם נראה לך שניצחת בטווח הקצר – בטווח הארוך יתברר לך שהפסדת. לעומק הרעיוני שעומד מאחורי ההנחה הזאת, רומזת התורה כשהיא כותבת בפרשת עקב כיצד עלינו להיאבק בעמי כנען שמחכים לנו עם כניסתנו לארץ המובטחת: "וְאָכַלְתָּ אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ" (דברים ז, טז).

שואל על כך רבי משה דוד וואלי, תלמיד הרמח"ל: "כי היה לו לומר "ואבדת" או ו"השמדת"". מה פשר הלשון "ואכלת"? ומתרץ: "אלא אכילה ממש, שיעלו כל הניצוצות הטובות שבהם… אל הקדושה, ויהנו מהן כמי שנהנה מן האכילה". אכילה היא ביטוי לכך שאנו מעכלים לתוכנו את עמדת היריב ובכך מנטרלים את הבסיס הערכי להתנגדותו אלינו.

שימוש מרובה בכלים חד פעמיים הוא נזק סביבתי חמור ואנו מחויבים להיענות למגמה הדואגת לאיכות הסביבה. לא ממניעים 'חילוניים' אלא ממניעים תורניים-מוסריים, וכפי שאמר הקב"ה לאדם הראשון: "בשעה שברא הקב"ה את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו, ראה מעשי כמה נאים ומשובחים הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (קהלת רבה ז, יג).

כאשר אנו פועלים כך – הרבה מאוד מהטענות המוסריות שמוטחות בעולם הדתי בשם ערכים ואידיאלים חילוניים – קורסות ומתפוררות. אימוץ הערכים ה'חילוניים' הטובים מהווה 'אכילה' ועיכול של היסודות המזינים שבהם והשבתם לעולמנו היהודי. זוהי העלאת הניצוצות הטובים שטמונים בהם והשלכת הקליפה החד פעמית, המיותרת, שמכסה אותם לפח.

4 1 אצבע!
דרג שיעור
guest
1 תגובה
ישן
חדש מוערך
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
מרדכי
מרדכי
1 month ago

השיעור כאילו נקטע באמצע המחשבה

חם באתר
play3
בית המדרש
'הבן יקיר לי אפרים' : תשובה מחאה וחסדים – הרב אייל ורד
'הבן יקיר לי אפרים' : תשובה מחאה וחסדים - הרב אייל ורד
play3
בית המדרש
'ארצות הברית..' – על  פרשת ניצבים כהכנה לראש השנה – הרב אייל ורד
'ארצות הברית..' - על פרשת ניצבים כהכנה לראש השנה - הרב אייל ורד
play3
בית המדרש
איך מתקנים כלים שבורים – שיעור מיוחד לשנה החדשה – הרב חגי לונדין
איך מתקנים כלים שבורים - שיעור מיוחד לשנה החדשה - הרב חגי לונדין
play3
בית המדרש
המצוה לזכור את מעשה עמלק
המצוה לזכור את מעשה עמלק
4 דקות
1
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x