He

Fr

Es

Ru

En

מה הרב אלישע זצ"ל היה אומר לנו על האסון במירון?

בתוך ים המקורות והסגולות שנקשרו ככתר סביב רבי שמעון והעליה למירון, צף ועלה לנגד עיניי השבוע מקור אחד שקצת נזנח ושעליו היה חוזר מו"ר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל פעמים רבות מאוד
שיתוף ב facebook
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp

הדברים להלן הם אסיף קטנטן ולא מייצג של קולות שונים שנשמעו בשבוע החולף, בעקבות האסון הנורא והמזעזע במירון; "השוטרים אשמים במחדל", ומנגד – "אסור להאשים את המשטרה בשום אופן, הם מנעו אסון גדול יותר".

"ראוי למנהיגי הציבור החרדי לעשות חשבון נפש – אמיתי ונוקב. על הדרך בה הם מובילים את הציבור שלהם". ומנגד – "רבי שמעון ממש זרק אותנו".

השתתפתי באחת ההלוויות קורעות הלב שהתקיימה במוצאי השבת שעברה. בצאתי ממנה, באישון לילה, מגשש את דרכי החוצה בעלטה מבית העלמין, חלפתי על פני הלוויות אחרות, ואף הסעתי בשובי חברים של אחד הנספים מהלוויה אחרת. ליל בלהות. והלב כמו ממאן לקבל את המציאות המסויטת. אוסף את עצמי בקושי מהמיטה בבוקר המחרת, מנסה להבין האם כל זה היה מציאות או רק חלום רע.

ולא. השברים נותרו כשהיו.

ואני אנה אני בא.

הספינה של רשב"י

בתוך ים המקורות והסגולות שנקשרו ככתר סביב רבי שמעון והעליה למירון, צף ועלה לנגד עיניי השבוע מקור אחד שקצת נזנח ושעליו היה חוזר מורי חותני הרב אלישע זצ"ל פעמים רבות מאוד:

"הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף" (במדבר טז, כב) – שָׁנָה רַ' שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: מָשָׁל לִבְנֵי אָדָם, שֶׁהָיוּ נְתוּנִים בִּסְפִינָה. נָטַל אֶחָד מֵהֶם מַקְדֵּחַ וְהִתְחִיל קוֹדֵחַ תַּחְתָּיו.

אָמְרוּ לוֹ חֲבֵרָיו: לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּךְ? אָמַר לָהֶם: מָה אִכְפַּת לָכֶם, לֹא תַּחְתַּי אֲנִי קוֹדֵחַ? אָמְרוּ לוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם עוֹלִין וּמְצִיפִין עָלֵינוּ אֶת הַסְּפִינָה" (מדרש ויקרא רבה, פרשה ד, דרשה ו; מדרש ילקוט שמעוני, ירמיהו, רמז שלד).

הבסיס ממנו מתחיל המדרש הוא הפסוק בירמיהו: שָׁנָה חִזְקִיָּה: "שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל" (ירמיה נ, יז) – מָה דַּרְכּוֹ שֶׁל שֶׂה לוֹקֶה בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים, כָּךְ הֵם יִשְׂרָאֵל, אֶחָד מֵהֶם חוֹטֵא וְכֻלָּם מַרְגִּישִׁים".

השבוע, לא היה אחד שלא הרגיש, ובכל זאת, הצעקות וההאשמות שנזרקו לחלל האוויר הציבורי היו כאילו אנחנו לא שה שאחד מאבריו לקה. על שאלת הקודח התמוהה; "מה איכפת לכם, וכי לא תחתיי אני קודח?" היה נוהג מורי חותני הרב אלישע זצ"ל לומר:

"אילו הייתם מתעניינים בי אולי הייתם שואלים אותי לפני שאני קודח, מה אני עושה, מה קורה איתי…" ואילו את תשובת השואלים היה מסביר כך: "אתה באמת לא מעניין אותנו, אנחנו דואגים לעצמנו, אתה פשוט כמו מי שמפריע לנו את המנוחה בין שתיים לארבע" (מתוך "מדור לדרור" עמ' 392-394).

ערבות הדדית קשורה, בראש ובראשונה, כך נדמה לי, בשאלה: עם מי אני מוכן בכלל להיכנס לאותה ספינה?

מסע המחנות תשפ"א

מיד בהיוודע קביעת יום האבל הלאומי בכ' אייר, נזכרתי בהופעתו הראשונה של התאריך הזה במקרא:" וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ נַעֲלָה הֶעָנָן מֵעַל מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַסְעֵיהֶם מִמִּדְבַּר סִינָי וַיִּשְׁכֹּן הֶעָנָן בְּמִדְבַּר פָּארָן" (במדבר י, יא-יב).

זהו תאריך המסע הראשון של בני ישראל במדבר, לעבר ארץ ישראל, לאחר חנייתם למעלה משנה קודם לכן סביב הר סיני. מחנות ישראל יוצאים משטחי הכינוס ומסתדרים, איש על מחנהו ואיש על דגלו, כדי לצאת אל עבר היעד המבוקש.

מסע המחנות הזה, הזכיר לי את דברי הרב קוק, שנכתבו לפני כתשעים שנה, על "מסע המחנות" של ימיו ("מסע המחנות", מאמרי הראיה):
"דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהוים את הקהל שלנו בכללו, והם "חרדים" (-בלשון ימינו, 'דתיים') ו"חפשים" (-בלשון ימינו, 'חילוניים'). שמות חדשים אשר מאז לא היו רגילים להיות מתבטאים אצלנו כלל.

ידענו שאין בני האדם שוים במדרגותיהם, ביחוד במה שנוגע לתוכנם הרוחני, שהוא יסוד החיים, אבל שיהיה שם מוגבל ומיוחד לכך המתאר סיעות ומפלגות, מזה לא ידענו…

וכדומה שבזה ודאי יש לנו לומר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, והלואי שנוכל להשכיח מאתנו, בכלל, את אלה שני השמות העומדים לנו לשטן על דרך החיים האיתנים והטהורים הראויים להיות שבים אלינו באור ד' אשר יאיר לנו".

הרב קוק מתאר במאמרו את מלחמת המחנות של ימיו. כל מחנה בטוח שהאמת והצדק אצלו ורק אצלו ושהבעיות נמצאות רק בקרב המחנה השני, מה שמונע כמובן מכל צד לקיים בדק בית פנימי בקרב מחנהו: "וכל אחד ואחד הוא מרוצה מעמדתו, הרי הוא סותם את הדרך של התיקון ושל ההשתלמות משני הצדדים… ונמצא, שמכאן ומכאן הננו עומדים קרחים, ומוצא לרפואת מכאובינו הנפשיים מאין יבוא?"

את דבריו חותם הרב קוק במשאלה ובקשה: "נִתְוַדֵּעַ איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי וּמַחֲנָתִי. נדע, שיש לנו בכל מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה העליונה הכללית אשר בה נִוָּשַׁע תשועת עולמים…"

אולי יומה של העיר שחוברה לה יחדיו, העומד בפתח, הוא הזדמנות לבחון כיצד נוכל להקים בלבבות שלנו סוף סוף ממשלת אחדות. בינתיים, אנסה לפחות בלב שלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חם באתר
play3
בית המדרש
כמה מטרות ראוי לאדם שיציב לעצמו בחיים ויהיה מאושר ומה ערכן של מטרות משנה?
57 דקות
play3
מגזין
ערב טוב ניצנים: נעם יעקובסון חושף את סודותיהם של חולות ניצנים
27 דקות
play3
מגזין
בא בזמן: יצחק מאיר מארח רבנים ואמנים לשיח מרתק על חודש תמוז
50 דקות
play3
בית המדרש
מהן ההשלכות לכך שהתורה היא סדר העולם
27 דקות