והבאתי אתכם אל הארץ

משנשלח משה רבינו בפעם הראשונה להוציא את בני ישראל ממצרים לא רק שאינו מושיע אותם” אדרבא” פרעה מכביד את עולו עליהם וברוב צערו וכאבו הוא פונה לשי”ת ואומר “למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני” (שמות ה כב). ובתגובה” השי”ת מדבר עמו משפט” ככתוב: “וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני ד’ ” (שמות ו ב) כפירוש רש”י – דיבר אתו משפט על שהקשה לדבר ולומר “למה הרעותה לעם הזה” – היה לך ללמוד מהאבות” שלאבות הבטחתי את ארץ כנען ובחייהם לא קיימתי את הבטחתי” ובכל זאת לא נחלשה אמונתם. “האבות היו בתכלית האמונה שאפילו לא היו פוגעים כל ימותם כי אם רעה” לא היתה אמונתם באלוקים ובהבטחותיו נחלשת” (ע’ כוזרי מאמר שני ב). ובמקום להתקפל מהשליחות” מצוה השי”ת על משה לנחם את ישראל ולחזק את רוחם באומרו להם את ארבע לשונות הגאולה ככתוב: “לכן אמור לבני ישראל אני ד’ והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים” והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים. וידעתם כי אני ד’ אלקים המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים” (ו” ו-ז). אמנם בני ישראל באותו הדור “לא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה” אבל עם ישראל לדורותיו” במשך אלפי שנים בקוראם את ההגדה בליל הסדר” מתנחמים בארבע לשונות הגאולה – גם במצבים היותר קשים בגלות ובשואה” לא פסקו לקרוא את ההגדה ומתחזקים ברוחם ובאמונתם בסיימם אותה “בשנה הבאה בירושלים הבנויה”.
נכון לעכשיו” בדורנו” דור התחיה וקיבוץ גלויות” עדיין ישנם סיבוכים וקשיים” שלפעמים נראים על פניהם כנסיגה מתהליך הגאולה כפי שהיה במצרים” כגון המשבר הרוחני והמוסרי הפוקד חלקים מהציבור” והאיום התמידי מצד אויבינו” למרות הכל אל לנו להתקפל ולהתייאש ח”ו משליחותנו ההסטורית ולומר “למה הרעותה לעם הזה”. עלינו להיות סובלניים בעלי אמונה ואורך רוח” במיוחד כאשר אנו רואים עין בעין כיצד מתקיימת ההבטחה האלוקית “והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לא ברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה” אני ד'” (שמות ו” ט) ויתקיים בנו “כי לא יטש ד’ עמו ונחלתו לא יעזב”.
בציפייה לישועה השלמה