שלום וברכה, אני מצטער על הקשיים הטכניים שהתלוו אל השיעור בשל האלרגיה של הקיץ
אבל נוכל להתמודד.
כהרגלנו בימי ראשון אנחנו ממשיכים בלימוד נושאים במחשבת ישראל.
לא יודע למה הביאו פה מורי דיווחים.
בימי ראשון אנחנו לומדים מורי דיווחים.
אנחנו היום נלמד על יום העצמאות והייתי רוצה להתחיל בסוגיה במסכת סנהדרין
ולשאול מספר שאלות שעולות מן הסוגיה.
במסכת סנהדרין יש דיון בדף צד"ד עמוד א'
באיזשהו קושי באחד מפסוקי ספר ישעיהו.
ישעיהו הנביא,
אולי לפני שנקרא את הפסוק,
יש לנו כלל בעברית
שהאות מ' יש לה שתי צורות כתיבה.
יש מ' סגורה,
יש מ' פתוחה.
המם הפתוחה זה באמצע המילה או בתחילת מילה,
המם סתומה
בסוף מילה.
ואז האם יש לזה יוצאים מן הכלל?
יש שניים.
יש פסוק בספר נחמיה שבו יש מם פתוחה בסוף מילה, אשר הם פירוצים שם המילה "הם" זה מם פתוחה בסוף המילה,
ויש מקום אחר בישעיהו, שזה בדיוק הפוך,
וזה הפסוק שאנחנו עומדים לקרוא,
שבו יש מם סופית באמצע,
מילה.
על מה מדובר?
למרבה המשרה ולשלום אין קץ,
על כיסא דוד ועל ממלכתו.
מה זאת אומרת למרבה המשרה?
מי שיש לו שלטון חזק,
מרבה המשרה,
ולשלום אין קץ,
על כיסא דוד ועל ממלכתו.
כבר מדובר פה על מלך מבן דוד,
שהנביא אומר לנו שהוא יביא שלום אין קץ.
אתם מכירים דבר כזה, מלך מבית דוד שמביא שלום אין קץ?
מה זה?
המשיח.
אז אם כן היינו מצפים שהנביא יאמר את המילים למשיח
יהיה שלום אין קץ, נכון?
במקום זה
המילה משיח לא מופיעה,
במקום זה יש מילה דומה למרבה המשרה, מי שיש לו שלטון גדול,
שלטון רב,
אבל זה לא המילה משיח.
יותר מזה, המילה למרבה המשרה,
המילה למרבה מתחילה בלמד, ממשיכה באיזה אות?
מ"ם סופית, אות סופית באמצע מילה.
דבר תמוה.
למה יש מ"ם סופית?
באמצע מילה.
דרא אמר רבי תנחום,
דרש בר כפרה בציפורי,
מפנימה כל מ"ם שבאמצע הטבע פתוח,
וזה סתום.
הנה, זו השאלה.
ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח.
כלומר, בעצם הדברים האלה מכוונים לחזקיהו מלך יהודה,
והנביא רצה לומר למה משיח,
אבל משהו נתקע לו כאילו בגרון. למה?
אי אפשר להגיד משפט למה, אין לזה משמעות.
אז במקום זה הנבואה שינתה את הסגנון, אבל למרבה המשרה.
אבל היה צריך להיות שחזקיהו,
מלך יהודה, יהיה משיח.
עכשיו,
מה קרה בימי חזקיהו, מלך יהודה,
שיכול היה לעשות אותו משיח?
ידוע שחזקיהו היה אומנם מלך של יהודה,
אבל ממלכת יהודה לא הייתה עצמאית.
ממלכת יהודה הייתה נתונה לשלטון של אימפריה גדולה יותר,
האימפריה האשורית.
מלך אשור,
ששמו היה סנחריב,
שלט על כל המזרח התיכון הקדום
והוא שלט גם על ממלכת יהודה וחזקיהו מלך יהודה היה מעלה לו מס.
ובזמן מסוים החליט חזקיהו,
וצריך להבין למה הוא החליט את זה, שהוא מפסיק לשלם את המס.
הגיע הסנכי ריב,
כבש את כל הממלכה,
כולל המצודות,
עשה מצור אכזרי מאוד על העיר לכיש
ובסוף
הגיע גם לירושלים
והעמיד את העיר במצור.
מצור כבד על ירושלים,
והוא הציב את החיילים שלו מחוץ לחומות.
מצב קשה מאוד.
תוך יממה,
הוא גומר את הממלכה.
זהו, נגמר.
מה יש?
הוא גומר את הממלכה.
שמה?
אה, בסדר.
כלומר,
ממלכת יהודה עמדה ליפול.
מאחר שנכבשו כל המצודות,
כבר לא היו חיילים לחזקיהו, מעט מאוד.
ואז השליח של מלך אשור צוחק עליו, אומר לו: אפילו אם אני אתן לך אלף סוסים,
אין לך כבר מי שירכב עליהם.
תיכנע.
רצה להבין שמדובר היה בצבא אדיר.
התלמוד בדרך גוזמה אומר שהיו שם 2.6 מיליארד חיילים.
זה ברור שזו הגזמה, כן?
אבל זה היה צבא מהגדולים בעולם.
חזקיהו מלך יהודה,
מה נשאר לא לעשות?
מתפלל.
הולך למקדש,
מהארמון שלו יוצא לבית המקדש,
מתפלל,
חוזר הביתה,
הולך לישון.
לא יודע, אני, אם היה לי מתחת לחלון שלי
צבא שעומד לפרוץ,
לא הייתי ישן.
מה יש לי להפסיד?
עשיתי כל מה שאני יכול.
יפרצו, יפרצו או לא יפרצו?
הקדוש ברוך הוא יעשה נאס, בבקשה.
באותו הלילה
יצא מלאך השם והיכה במחנה אשור. מה זאת אומרת שמלאך היכה במחנה אשור? הייתה מגפה.
והמגפה חיסלה,
שימו לב, 185 אלף חיילים.
אדיר.
האמת היא שבתנ"ך עצמו לא כתוב שזה היה ביום אחד,
אבל אפשר להניח שזה היה תוך זמן קצר.
185 אלף
אבדות במחנה
של מלך אשור.
סנחריב, מה?
לא, לא, אמרנו שדברי התלמוד הם דרך גוזמה ודרך התנ״ך להגיד את האמת.
אלא?
מה?
בתלמוד, תסתכל, יש דף שלם שמסביר איך מחשבים את מספר החיילים שהיה לסנחריב,
וזה יוצא שם ממש 2.6 מיליארד.
המאמרל בעצמו אומר שהמספר הוא מוגזם, כן? זה בסדר.
נושא זה הוא מאוד מעניין, אבל הוא מחוץ לנושא שלנו. אם אני אתחיל להתייחס לכל השאלות הצדדיות הנוגעות בנושאים צדדיים, אני לא אוכל לגמור.
כן. אף לא אמרת לא.
אני לא אמרתי לא לא ולא כן. אני מסרב להיכנס לנושא.
איך אני?
עכשיו,
חזקיה, אם כן,
קורה פה נס גדול, סנחריב
מסיר את המצור בגלל ברירה,
חוזר לממלכתו,
נרצח על ידי שני בניו בערמונו,
וממלכת יהודה חוזרת לעצמאות,
משתחררת מן המנדט האשורי.
אומר התלמוד,
ביקש הקדוש ברוך הוא
לעשות חזקיהו משיח
וסנחריב גוג ומגוג.
זאת אומרת, זאת הייתה צריכה להיות המלחמה האחרונה בהיסטוריה.
היה צריך להיות מצב נפלא.
היינו חוסכים הרבה בעיות.
את חורבן בית ראשון, חורבן בית שני,
מסעי הצלב,
פרעות חמדנצקי, השואה,
כל המלחמות שעברנו, כל זה היינו חוסכים,
אם חזקיהו היה עושה מה שצריך.
אה, מה הוא לא עשה?
יש משהו שעיכב את זה.
אמרה מידת הדין לפני הקדוש ברוך הוא,
ריבונו של עולם,
אומת דוד, מלך ישראל,
שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך,
מה הוא אמר? בספר תהילים, נכון?
לא עשיתו משיח.
חזקיה,
שעשית לו כל הניסים הללו
ולא אמר שירה לפניך,
תעשו משיח,
לפיכך
נסתתר.
המימה של משיח נסגרה.
מיד, עכשיו שימו לדעת פה לפני שאנחנו קוראים את ההמשך. יש הרבה שאלות שעולות
בסוגיה הזאת.
בעצם,
דבר ראשון,
באים בטענות
לחזקיהו מלך, טענות קשות,
על זה שהוא לא אמר הלל,
על העצמאות שלו, נכון?
כלומר, היית אומר הלל על זה שהגעת לעצמאות,
היית המשיח לו.
לא רצית לומר הלל על העצמאות,
העסק נדחה באלפי שנים.
הדבר הזה מעורר אצלי, מה?
אז הדבר הזה מעורר אצלי מספר שאלות.
שאלה ראשונה,
מי אמר שהוא חייב לומר הלל?
כדי להגיד שהוא לא בסדר,
צריך להגיד שיהיה חוק מפורש המחייב אותו לומר עליהם,
ושהוא עבר על החוק הזה,
על ההלכה הזאת.
על סמך מה?
באים אליו בטענות,
לא ידעתי, אבל אם הוא אמר שהוא חייב,
אם הוא היית אומר שהוא עבר עבירה,
אתה יודע, יש עבירות גדולות בתורה,
שפיכות דמים, עבודה זרה, גילוי עריות, גזל, שקר,
הרבה דברים כאלה.
בסך הכול מה הוא עשה?
הוא לא קרא איזה דף בסידור
כן?
שעם כל הכבוד,
זה לא נשמע עבירה מן החמורות.
עד כאן השאלה הראשונה.
השאלה השנייה היא,
למה,
נגיד שזו עבירה,
למה זה כזה חמור?
כלומר, מה החומרה הגדולה של החלק הזה? נגיד שיש חלק.
אבל למה זה כזה חמור? עד כדי שזה מעכב את השלמת ההיסטוריה.
שאלה שלישית,
ואם כל זה נכון,
אז למה הוא לא אמר?
למה הוא לא אמר הלל?
מה אכפת לו לומר הלל? צריכה להיות סיבה, אנחנו צריכים להבין מה הסיבה של חזקיהו.
עד כאן שלושת השאלות שאני רוצה לדון בהן.
אם אכן,
עד כאן, מסכימים?
בסדר?
אולי יש לי מישהו שאלה רביעית?
אפילו אם יש, זה לא יעזור, אני לא אתייחס.
יש לי מספיק שאלות גם כך. שלוש שאלות.
ואיפה הוא היה חייב לומר הלל?
למה זה כזה חמור?
ולמה הוא לא רצה?
אם אנחנו נדע למה הוא לא רצה,
אנחנו גם נדע מה הן הסיבות הלא טובות לומר עליהן.
זה עוד יותר קשה. זה שאלה רביעית, שהגמרה בעצמה דנה בהמשך.
אז מה? אז חזקיהו חטא.
כל העולם צריך לסבול בגלל זה.
הוא מלך, נכון, זאת עמדת אחריות, אבל בכל זאת, בגלל זה כולם צריכים לסבול?
זו שאלה רביעית,
שהתלמוד דת בה בהמשך.
זאת השאלה.
בסדר.
עכשיו קודם כל, אז נעבור לשאלה הראשונה.
למה הוא הצליח להגיד הלל?
זאת תקנה של הנביאים.
במסכת פסחים דף קי"ז עמוד א' כתוב במפורש שהנביאים שביניהם תיקנו להם לישראל,
שעל כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא טבע עליהם, כשנגאלים,
אומרים אותו על גאולתם.
גאולתם, רש"י,
כגון החנוכה.
אז פה אתה נכנס לשאלה האם תקנת הנביאים הייתה לאותה שנה או לכל השנים,
דיון שהנציב והולוג'ין דת בו
בהיאבק שאלה על השאילתות.
אבל זה דיון בפני עצמו.
אבל יש את הקטע של הנביאים ובין מסכי פסחים לומר הלל
על הגאולה,
והוא רצח להגיד הלל על הגאולה.
והוא לא רצה.
שירת הים. שירת הים זה הדגם, נכון. שירת הים היא הדגם האידיאלי.
הגמרא אומרת, שיר שבתורה
משה ואהרון
אמרו אותו,
והלל זה מי אמרו.
הגמרא אומרת,
בהתחלה היה שיר הטיים, אחר כך זה הפך להיות ההלל.
מי תיקן את ההלל? אומרת הגמרא, נביאים שביניהם תיקנו.
כשאומרים הלל על גאולה,
מה זה גאולה?
יציאה מעבדות לחירות.
יוצא לפי זה שכל פעם שיוצאים מעבדות לחירות צריך לומר הלל,
ויש לנו בהיסטוריה ארבע הזדמנויות כאלה.
תודה רבה.
הגאולה הראשונה, יציאת מצרים,
עליה אנחנו רואים הלל בימים טובים.
הפעם השנייה, חזקיהו הוא מלך יהודה שלא אמר הלל.
פעם שלישית, חנוכה,
שבו אומרים הלל, יצאנו
בשלטון היווני.
פעם רביעית, בימינו,
כשיצאנו מהשלטון הבריטי, אנחנו אומרים הלל.
ביום העצמאות.
עכשיו נשאלת השאלה,
אם זה כל כך ברור
אז למה הוא
לא אמר הלל? כן, בבקשה.
לא.
שנשתחררנו משחררו, משלטון.
תגיד לי מתי.
שאול המלך, שמה?
שישחרר אותנו מעול הפלישתים.
נכון.
זה נכון.
ולכן יש להניח שהוא אמר הלל.
עצרת גורש לא חזרנו לעצמאות.
ישיבת ציון במקור יש, לא חזרנו לעצמאות.
נשארנו תחת שלטון מלכי פרס, אקתה עבדי אחשוורוש ענן.
כל הבית שני,
נשארנו תחת השלטון הפרסי, עד שבאו היוונים עם אלכסנדר מוקדון כבשו אותנו, כששחזרנו מהיוונים אמרנו את ההלל בחנוכה, פשוט מאוד, כן.
אז מי הסתם? הוא אמר הלל.
אלא מה? שזה שלא נזכר ההלל של ימי שאול זה בגלל שחרב הבית הראשון.
אז כבר לא שייך כל ההללים שנאמרו לכבוד
התהליך של בית ראשון.
אגב, הגמרא אומרת במפורש שגם דבורה וברק אמרו הלל.
יש שם משיבה שלמה. יהושפט אמר הלל.
עכשיו יש אפילו שאלה.
הגמרא בפסחים אומרת
ושחזקיהו וסיעתו אמרו את ההלל.
במסכת פסחים כתוב ההפך ממה שכתוב במסכת סנהדרין.
תסתכלו במסכת פסחים, כתוב שחזקיהו וסיעתו אמרו כשעמד עליהם סנכירים.
איך זה יכול להיות?
אז או שנאמר שהסוגיות חלוקות,
שהסוגיה הזאת אומרת שהוא לא אמר,
ובפסחים כתוב שכן אמר, מה?
הלל של הגדה סיפור אחר.
אני הייתי אומר אחרת.
אי אפשר גם להיות בכיוון הזה, אני רוצה להסביר בצורה פשוטה.
בפסחים כתוב שהוא אמר הלל.
בסנהדרין כתוב שהוא לא אמר שירה.
עכשיו,
בסוגיות ההלכתיות,
שירה והלל הן מילים נרדפות, אין הבדל.
שירה זה הלל, הלל זה שירה.
אבל למה בכל זאת יש שני כינויים?
בגלל שההלל זה החובה הדתית.
יש תקנת הנביאים, אתה חייב לומר הלל.
שירה זה שאתה מזדהה עם זה.
אז כנראה שידי חובתו הדתית,
אז חזקיהו מלך יהודה יצא ידי חובה. הוא אמר,
בסוף התפילה דפק על התיבה, אמר מזמורי תהילים.
כן? משהו כזה.
אבל לא הייתה לו הזדהות פנימית.
הוא לא הסכים בלב לדבר הזה, ושוב נשאלת השאלה, למה, מה?
הוא אמר הלל, אבל לא אמר שירה.
אבל מי שזה אותן המילים.
מדוע אנחנו לא מתקנים את זה?
זו סוגיה בתלמוד הירושלמי, במסכת פסחים,
פרק עשירי.
אם יהיה לי זמן, הייתי אדבר גם על זה.
עכשיו,
לפני שאני מבין
מדוע חזקיהו לא רצה לומר את ההלל,
הייתי רוצה להבין משהו אחר, למה זה כל כך חמור?
אז בואו נראה, עד כדי שזה פוסל אותו בניות המשיח.
עכשיו אנחנו נשאל שאלה פשוטה,
מה תפקידו של המשיח,
בגדול?
חזרת המלכות לישראל, להיות מבית המקדש, להביא שלום לעולם,
ואז מה קורה בסוף?
אין יותר בעיות,
נכון? אין יותר בעיות.
אחרי שהמשיח עושה את כל מה שהוא צריך לעשות,
אין יותר בעיות.
מלאה הארץ דייה את השם כמים לים וחסים.
גם שמות מלכויות והרבה דברים. בסוף אין בעיות.
המשיח זה מי שצריך לפתור את הכול.
אז כדי להבין
איך הוא עובד, אני רוצה להבין מתי התחילו הבעיות.
יש לכם תשובה?
מתי התחילו הבעיות?
באדם הראשון.
מאז לאדם הראשון יש בעיות בעולם.
אני עכשיו רוצה לשאול שאלה נוספת.
מה החטא היותר חמור שאדם עושה? החטא הראשון שאדם עושה הוא החטא השני שאדם עושה.
השני, כמובן.
כי כשאני עושה חטא ראשון,
אני
קצת לא מודע למה שאני עושה, קצת שוגל.
חטא שני, יותר חמור.
ואז אני רוצה לשאול, מה יהיה החטא השני של אדם הראשון?
החטא הראשון, כולנו יודעים.
החטא השני, זהו.
שהוא אמר לקדוש ברוך הוא, האישה אשר נתתה עמדי נטלי מן העץ.
כאן כפר בטובה, אומר רש"י.
אם כן, מה החטא של האדם הראשון?
כפיות הטובה.
מה התיקון של החטא הזה?
הכרת הטובה.
מה זה הלל?
הכרת הטובה.
אם אתה לא מסוגל להכיר בטובה,
אתה עדיין כחת החטא של האדם הראשון,
ולכן אתה לא יכול להיות המשיח.
נכון, לא סגרתי את המערכת.
אבל זה עוד לא מספיק לי.
אני רוצה להבין
למה הכרת הטובה
זה המבחן של הדבר הראשון? למה לא משהו אחר?
למה לא מצווה אחרת?
תודה.
אבל אני רוצה להבין למה זה היה, למה דווקא בזה הוא נפל.
הוא יכול היה ליפול, אתה יודע,
הוא יכול היה ליפול באכילת בשר וחלב,
למשל, כן?
או בלימוד בחזרת השעץ. למה על זה דווקא הוא נפל?
ואני רוצה לענות, יש לי הצעה,
גם אני משתתף בשיעור למרות הקשיים,
ולכן גם לי מותר להגיד משהו.
ההסבר הוא פשוט מאוד, הכרת הטובה
זה הדבר היחיד,
אבל היחיד ממש,
שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות במקומי.
אני יכול לתת לך הכל, אומר הקדוש ברוך הוא.
הדבר היחיד שהקדוש ברוך הוא לא יכול לתת במקומך,
זה שתגיד לו תודה.
כלומר,
מה שמבטא באופן עצמותי את היות הנברא
נברא
זה מה שבא מהיוזמה של הנברא,
דהיינו ההכרה של התודה.
ואפשר לומר שברגע שהנברא אומר תודה,
אפשר לומר שהקדוש ברוך הוא הצליח,
הוא הצליח את הבריאה.
כי מה זה לברוא?
לברור זה לתת קיום
למישהו אחר.
במה באה לידי ביטוי?
היות
האחר קיים,
במה שהוא מסוגל לא באופן עצמי,
דהיינו הכרת הטובה.
לכן הכרת, מי שמכיר טובה
משלים את מעשה בראשית,
מי שלא מכיר טובה
עדיין סומך על הקדוש ברוך הוא,
בלבד. שהקדוש ברוך הוא יעשה את כל העבודה, אני אפילו תודה לא אגיד.
אתה לא מסוגל להגיד תודה? אז אין בריאה.
בעצם נכשלה הבריאה.
יוצא לפי זה, שבימינו אנו, כשאנחנו אומרים הלל ביום העצמאות,
אנחנו פועלים פעולה מאוד רצינית, אנחנו משלימים את ההיסטוריה.
מה?
כי זה הדבר היחיד שהקדוש ברוך הוא לא יכול לעשות במקומך.
לא.
ההלכה קבעה שהאופן שבו אומרים תודה לקדוש ברוך הוא זה על ידי הלל.
מה?
זה לא זה.
לא רציני.
התודה האמיתית, לכן באמת, הוויכוח הוא מסביב להלל.
כי אם זה לא הלל, אז נפסה.
זה נימוס.
תגידי לי תודה, זה נימוס, כן?
עכשיו...
אם החוק הוא מובן, זה לא עונש.
אז זה שייך לשאלה הרביעית.
אנחנו מיד נגיד.
אני נהדר, אם תיתנו לי לדבר על זה.
עכשיו,
אם כך,
מתחיל להיות מובן למה זה כל כך המון.
אבל אני רוצה אז להבין,
אז למה חזקיהו
לא רצה לומר את ההלל,
או לא רצה לומר שירה?
כן, הרי זה לא סתם. בא אליו ישעיהו הנביא, כאמור במדרש, וישעיהו אומר לו,
הקב"ה הציל אותך, נכון? "זמרו ה' כי גאות עשה".
מה עונה חזקיהו?
אה, כבר מודעת זאת בכל הארץ. מה, אני אוסיף משהו?
יש פה איזה משהו שמסתתר.
אני רוצה לתת לכם שלושה הסברים להתנהגות של חזקיהו.
לשלושת ההסברים יש לי בקורות.
ההסבר הראשון הוא הסבר דתי ויש גם הסבר שמאלני ויש הסבר ימני.
שלוש סיבות למה לא לומר עליהן.
סיבות דתיות,
שמאלניות וימניות.
הסיבה הדתית,
חזקיהו ומלאך יהודה,
מתואר בביקורות שלנו גם בתנ"ך וגם במיוחד במדרשי חז"ל,
בתור אדם דתי בתכלית.
בימיו הוא העניש בעונש מוות מי שלא לומד תורה.
אמר, מי שלא ילמד ומי שלא יעשו בתורה יידקר בחרב.
נעש רב בבית המדרש,
כמו המלך ארתור.
ובדקו מדן ועד באר שבע, ראו שכולם לומדים תורה.
אפילו הילדים ידעו
טומאה וטהרה.
גם לפי הביתוח בספר ישעיהו.
באותם הימים השדות
היו עזובים, כולם הלכו ללמוד תורה, לא עבדו.
טוב, אפשר להבין מדוע הוא רוצה להפסיק לשלם את המס למלך אשור.
הוא רוצה לפרנס את תלמודי התורה שלו.
בעצם, אם תשאל את ישעיהו הנה, את חזקיהו ומלך יהודה, תגיד,
מה חשוב לך בחיים?
מה הוא יענה?
מערכת החינוך שלי.
יש לי מוסדות חינוך
בכל ארץ יהודה,
ואני רוצה שהעסק הזה ידפוק.
אומרים לו,
אגב, אתה יודע שקרה לך משהו בזמן האחרון?
הגעת לעצמאות פוליטית.
פוליטיקה?
זה לא מה שחשוב.
אני מתעסק בעניינים דתיים,
ובמידה מסוימת, אם
סנחריב היה מסכים לפרנס את תלמודי התורה שלי,
תחת שלטונו אולי היה יותר טוב.
זאת אומרת,
המאורע הפוליטי, כמה שהוא נחמד,
איננו בעל ערך של קדושה,
איננו ערך דתי.
אז למה להגיד על זה הלל?
ואז אם אתה בעמדה כזאת,
אתה לא יכול להיות משיח, כי משיח זה מלך.
מלך זה מי שדואג לממלכה, למדינה.
לך לא חשבתי מדינה, לא חשוב לך מדינה.
אז אתה לא תהיה משיח.
הוא היה מלך כי אבא שלו היה מלך והוא ירש את המלוכה.
ההתנהגות שלו היא של ראש ישיבה
או של אדמו"ר.
אדמו"ר לא יכול להיות משיח.
בסדר?
עכשיו.
זה ההסבר הדתי.
עכשיו אני רוצה לתת לכם הסבר שמאלני.
אתם זוכרים איך זה קרה, כל הסיפור הזה?
הוא קם בבוקר, פותח את התריסים, חזקיהו מלך יהודה,
בא הוא רואה
185 אלף גופות
של האויב.
אושוויץ קטן על זה.
אתם יודעים מה זה עושה לבן אדם לראות
ערימה כזאת של גופות.
בא אליו,
ישעיהו אומר, שלום אדוני המלך,
ראית? תגיד הלל.
לא יכול.
מעשי ידיו של הקדוש ברוך הוא, מתו.
איך אני יכול להגיד שירה על זה?
נכון?
אומר לו הקדוש ברוך הוא, טוב, בסדר.
אתה בחרת במפלגה שלך, בחרת להיות בצד של הקדוש ברוך הוא,
שבאמת הקדוש הוא מצטער על המעשי עליו.
אבל לא שמחת בשמחת העם.
אתה לא בצד של האינטרסים של האומה.
אתה באינטרסים של כללות הבריאה.
מלך, הוא צריך להיות שמח בשמחת עמו.
העם ישתחרר, תשמח.
כן.
אבל הוא שני ביבות ישראל. יפה.
ההבחנה הזאת הוא לא עושה.
ההבחנה הזאת בין הצער של מעלה לבין השמחה של מטה.
כי אתה יודע, במסכת ברכות כתוב שהוא היה עושה שיקולים של קו שדר החמנה.
הוא היה פוסק לפי הסוד
ולא לפי הדיגלם.
זהו, אם זה ככה,
נפסל להיות המשיח.
עד כאן ההסבר השמאלני.
נכון?
מה עם ההסבר הימני?
הרי אי אפשר גם שלא תהיה סיבה ימנית שלא לומר הלל.
יש אנשים שבסיבות ימניות לא רוצים לומר הלל.
לאומיות.
אני אסביר לכם משהו.
אתם יודעים שבחזקיהו אמנם קרה המעשה הגדול של סילוק סנחריב מן הארץ.
בסדר.
אבל באותו דור ממש, באותן שנים ממש,
קרה האסון הגדול ביותר של תקופת בית ראשון.
אתם יודעים מה קרה?
היה חורבן ממלכת שומרון
וגלות עשרת השבטים, מבין חזקיהו.
אז אתה אומר לחזקיהו,
תגיד הלל,
כשמסלקים יהודים מבתיהם נחרבו יישובים,
הייתי יכול להגיד הלל?
וזה המבחן שלו.
כלומר,
המבחן זה לא כשהלל ברור, כשיש לך קושיות על ההלל,
כן?
מה?
בכל שהוא ידע, לא יודע מה, מה זה משנה?
הוא לא הבין מה התפקיד שלו בתור משיח.
הוא חשב שיש לו תפקיד דתי או תפקיד לא יודע.
כלומר,
יש לחזקיהו מלך יהודה אי התאמה.
מרוב פרטיות,
מרוב פרטיות הוא עושה שיקולים פרטיים.
הוא מודד את המציאות במשקפיים מצמצמות,
רדוקציוניסטיות.
ולכן הוא לא יכול להגיד עליהם.
כמו שיש מי שכתב,
שאי אפשר להגיד הלל ביום העצמאות. למה?
כי אומרים הלל רק על נס שהוא לכלל ישראל.
וזה היה נס רק ליושבי פלשתינה.
קהילת קודש ארץ ישראל זכתה לאיזושהי הצלה.
זה לא מאורע כלל ישראלי.
יש כמה... לא.
יש מחלוקת בזה, אבל רוב הפוסקירו שלא.
גם אדם שנעשה לא מכתוב על הלל. לא.
לא.
היום אנשים בחוץ לארץ שאומרים הללם, ודאי, יש קהילות שלמות.
יש אפילו קהילות שמשתמשים בהן בסידור שלי.
יש לי תיעוד של זה.
עכשיו,
אני רוצה גם להוסיף עוד נקודה.
חזקיהו מלך יהודה, אם כן,
לא רוצה לומר הלל,
בגלל סיבות שלכאורה הן סיבות טובות,
אבל באמת, אומרת הגמרא,
זה לא סיבות טובות.
מזה אני מבין משהו חשוב.
מתי אדם נבחן על יכולת הכרת הטובה שלו? תאר לעצמך שאתה הולך במדבר וקשה לך,
ואתה אומר, וואי,
הלוואי ועכשיו שני מלאכים היו מביאים לי פחית קולה.
קרה.
ואז, אחר כך אמרת את זה,
אתה שומע קול סטריאופוני,
שני מלאכונים קטנים,
מביאים לך על מגש
את הקולה,
ואתה שותה ב...
ואתה אומר,
תודה.
התודה מתבקשת מאליה, אי אפשר שלא להודות.
לכן המבחן זה לא כשהתודה גלויה,
אלא כשהמקום לחשוב שזה לא.
כשהמקום לחשוב שלא הקדוש ברוך הוא עושה.
יאללה, יש נקודה חשובה.
יש אפשרות
להיות כופר,
אפשר להיות כופר, להגיד הקדוש ברוך הוא לא עושה.
ויש שני סוגי כפירה.
יש כפירה,
חילונית.
ויש כפירה דתית.
הכפירה החילונית אומרת כך:
חבר,
אכן אתה סבור שהאל הוא זה שהקים את המדינה?
הלא זה הפלמ"ח.
עד כאן דברי הכפירה החילונית.
הכפירה הדתית אומרת כך:
נה, באמת אתה חושב שקדוש ברוך הוא זה שהקים את המדינה הזו?
וזה הפלמ"ח.
אותה כפירה.
במבטא אחר,
בהקשר אסוציאטיבי אחר, אבל זו אותה כפירה.
יכולה להיות כפירה מסיבות חילוניות,
יכולה להיות כפירה מסיבות דתיות.
וזה בגלל שבאמת,
אם מסתכלים על המאורעות של הקמת המדינה,
אה, יש פה הערה.
כל הכבוד לרב על המאמץ להעביר את השיעור. תודה רבה.
מתי לאדם באמת יש ערך לשיעור שהוא נותן?
אם זה קל להעביר את השיעור האלה, אבל אם זה קשה להביא...
לא יודע, יש לך נקודה.
עובר על...
עכשיו,
מיכאל, כל דבר חשוב, יש מתנגדים.
החיצואינים מנסים עכשיו לגבי על זה.
עכשיו,
שאלת השאלה,
למה במלחמת העצמאות באמת לא השתנו סדרי הטבע?
התפוחים המשיכו ליפול לא רחוק מן העץ,
המים המשיכו לזרום בצינורות וסיגריות לנלוק.
כלומר, שום דבר לא השתנה בסדרי הטבע ובלחמת העצמאות.
רוצה להסביר את הנקודה הזאת.
אתם יודעים...
מה?
כן, אבל מעטים נגד רבים זה עוד לא שינוי סדרי הטבע.
זה השגחה.
אינני יודע.
אבל אני רוצה להגיד למה
לא היה שינוי סדרי הטבע ובלחמת העצמאות.
זה מה שחשוב לי.
אני רוצה לשאול אתכם שאלה.
יש יום בלוח העברי שמציין את בריאת העולם.
באו היום בלוח העברי שמציין את בריאת העולם.
מה?
מה פתאום?
מה פתאום?
השבת, השבת, השבת, נכון?
יש 52 כאלה בשנה.
יום השבת הוא היום שבו אנחנו מציינים את בריאת העולם.
יש קדושה ברובה, אם כן, ביום מזיק, כי הקדוש ברוך בראה את העולם.
שאלה,
מי ברא את העולם?
הקדוש ברוך. שאלה הבאה, מי עזר לו?
הפלמ"ח? לא. לא יכול להיות.
הפלמ"ח עוד לא דיברה על זה. מה?
לא, לא. אף אחד לא עזר לו.
אף אחד.
שנאמר, רוקע השמיים מעיתי, אל תקרא מעיתי, אלא מעיתי,
שהקדוש ברוך הוא היה לבד, בבריאת העולם.
לפחות לפי היהדות.
כלומר, לפי היהדות יש רק בורא אחד,
שזה הקדוש ברוך הוא. בסדר.
יש כמובן שיטות אחרות, אבל היהדות סבורה שהקדוש ברוך הוא עשה את זה לבד.
מה הייתה שותפות האדם, אם כן,
בבריאת העולם?
אפס.
אפס.
לכן, אם אני רוצה לקלוט את קדושת השבת, מה עליי לעשות?
להאפיס את עצמי.
לכן אני אסור בכל מלאכה.
האדם זה יצור שעושה מלאכה.
ברגע שאתה שובט ממלאכה,
אתה מפסיק להתבטא כאדם.
אז אתה יכול לקלוט את אותה קדושה שבה הקדוש ברוך הוא פועל לבדו.
שאלה הבאה,
מהו המאורע שימים טובים מציינים?
יציאת מצרים, נכון? בכל הימים הטובים אנחנו מתחילות זכר ליציאת מצרים.
בשבת?
גם בשבת.
אבל בשבת מוסיפים זכר למעשה בראשית.
אבל בימים טובים זה זכר יציאת מצרים.
ואז אני שואל שאלה,
מי עשה את יציאת מצרים?
הקדוש ברוך הוא. מי עזר לו?
אנחנו.
יצאנו.
תארו לעצמכם שפרעה היה אומר, זהו, תצאו.
ובני ישראל היו אומרים, לערוצים
נשאר יקרו.
נכון.
ואם אף אחד לא היה רוצה,
אז לא היה פסח,
לא שבועות, לא ראש השנה,
תלוי עם הכיפורים, לא סוכת, כלום.
כלומר,
90% מהימים הטובים בקדושת יום טוב, זה הקדוש ברוך הוא עושה,
אבל יש 10% שזה דרך הרגליים שלנו,
שיצאו ממצרים, החמורים.
ולכן,
אותה קדושה של השבת נקלטת בלי לשבות מכל מלאכה.
מותר לי לבשל ביום טוב.
אותה קדושה מצטרפת אליי, ואני מבשל,
כי אני שותף ביצירת הקדושה.
פתאום מה?
ביום טוב מותר לבשל.
זה הלכה. בשבת אסור לבשל, ביום טוב מותר לבשל.
בסדר, נכון.
עכשיו יש לי שאלה נוספת.
איזה מועד התחדש בלוח העברי אחרי יציאת מצרים?
פורים, נכון?
פורים.
שאלה,
מי עשה את פורים?
מרדכי ואסתר, עם ישראל, כיסחו את הצורה לעמלקים,
נכון?
נכון. זאת אומרת, היהודים עשו את זה.
כמה אחוז היהודים עשו?
90%. 90% מפורים זה נעשה ליהודים. 10% הקדוש ברוך הוא דחף מאחורי הקלעים.
לכן בפורים 90% מלאכות מותרות.
יש רק שתי מלאכות שנהגו לא לעשות בפורים,
לא בונים בתים ולא נוטעים עצים. זה הכול.
חנוכה,
חנוכה, שבבחינה היסטורית הוא מאוחר יותר,
מה קרה בחנוכה?
השתחררנו מהיוונים
וגם היה נס פח השמן.
מי עשה את השחרור?
מי עשה את השחרור מהיוונים?
אח השמונאים.
חרבות.
מי ימלל גבורות ישראל?
עכשיו,
לכן בחנוכה כל המלאכות
מותרות כי היינו שותפים מלאים ביצירת הקדושה,
חוץ מדבר אחד,
נספח השמן, זה לא אנחנו עשינו.
לב מלאכים ביד השמן.
לב מלאכים.
אותו הדבר.
כי הפעולה היא לא התמקדה,
התרכזה בסופו של דבר בנספח השמן.
ולכן,
כיוון שהקדוש ברוך הוא פועל לבדו את נספח השמן,
לכן נהגו
שבאותה חצי שעה של הדלקת הנרות,
נשים שלא עושות מלחמה,
בטלות ובלאכה באותה חצי שעה.
נשאר על זה משהו.
שאלה הבאה,
מי עשה
את העצמאות של המדינה?
הפלמח והקדוש ברוך הוא.
זה עשה מאה אחוז וזה עשה מאה אחוז.
כלומר, כשאתה מגיע למצב שבו אין שינוי בסדרי הטבע,
כאן אתה נבחן ביכולת שלך להבין שזה יד השם.
אם אתה לא מבין,
נכשלת.
לכן המבחן הוא דווקא בזה.
כלומר, מה קורה ביום העצמאות? סיפור לב דבר מאוד מעניין. קדושת השבת,
שעברה דרך קדושת יום טוב,
והלכה ועברה דרך פורים וחנוכה,
הקדושה הזאת מגיעה לעצמאות.
זאת אומרת שזה היום החשוב ביותר, הקדוש ביותר,
בלוח העברי.
זה היום שבו
הקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו להשלים מכוח עצמנו את מעשה הבריאה.
באמירת ההלל.
כן, בבקשה.
זה מה שהרב אומר.
נכון.
זה פשוט חלק מאמונת היהדות.
אמונת היהדות היא שהקדוש ברוך הוא פועל דרך הטבע.
זאת אומרת, מי טוען את זה? מי אומר את זה?
שעצם זה שאנחנו לא אוהבים את החוק הזה?
לא, כי זה באמת, אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא עושה את זה. הרי הוא אמר לנו על ידי הנביאים, שזה מה שהוא יעשה.
שהוא ישיב אותנו אל הארץ הזאת ויקים את ממלכתנו.
כן? כלומר, ושב ה' את שבותך.
מה זה, "אפשר עת שבותך יחד איתך".
כתוב.
השאלה אם אתה מאמין בתורה או לא מאמין בתורה.
נכון, זה המבחן של האמונה.
יפה.
או אמונה או כפירה. נכון, יפה.
עכשיו אני רוצה להגיד לכם משהו מעניין.
בספר שופטים,
אגב, התלמוד שואל,
אמרתי לך, כי שינוי
החלטת המלך
זה פעולה אלוהית נטו.
לב מלכים ויד השם.
לא על זה אנחנו חוגגים.
לא ההחלצה של מועצת האו"ם, אנחנו חוגגים.
לא רק, אבל... בסדר.
וגם בעקבות זה שאנשים עלו לארץ, אז מה?
גם לגבי מלחמה. השאלה היא מהו המאורע.
המאורע?
לא, המאורע היה הניצחון במלחמה.
הניצחון.
תעבוד על זה שוב על בית. אני אין לך שיעורי בית.
השאלה היא אם אני צריך להתעכב בגלל זה.
אני לא יכול להתעכב, אני רוצה להסביר פה משהו.
תעבוד על זה, נו, תחזור אליו,
תקבל ציון על זה. עכשיו,
יש באמת שאלה, איש אחד יחטא
ועל כל העדה יקצוף?
הרי חזקיהו לא רוצה לומר עליהם.
יותר מזה,
התלמוד מספר שבהמשך,
מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו, ריבונו של עולם, אני אומר את שירה לפניך,
תחת צדיק זה, ועשיהו משיח.
פתחה ואמרה שירה לפניו, שנאמר, "מכנף הארץ זה נראות שמענו צבי לצדיק".
הארץ אמרה שירה.
תגידו לי,
שמעתם פעם את הארץ אומרת שירה?
מי שיגיד שהוא שמע... הארץ פתחה.
מי שיגיד לי שהוא שמע שירה של הארץ,
אני מאשפז אותו מיד.
מה זה אומר "הארץ"?
מה זה "הארץ" שאמרה שירה?
העם, עם הארץ.
זה עיתון הארץ.
עיתון הארץ.
הציבור אמר,
שירה.
כלומר, הציבור...
תשמע, חביבי, זה 64 שנים.
אני זוכר
שבקיבוצים
היו אומרים שאומרים איתו.
ודי לחקימה.
עכשיו, בואו נחזור לידיעה.
הארץ אמרה שירה.
עם הארץ, העם אמר שירה, אז עוד יותר קשה.
מה אכפת לו? איזה שחד הוא לא מבין, אבל העם מבין, עובר הלילה.
אמר שר העולם,
שר העולם זה מלאך.
לפניו,
ריבונו של עולם, צביונו עשה לצדיק זה.
כלומר, תעשה אותו בשיח, בקיצור.
יצאה בת קול ואמרה,
רזי לי, רזי לי,
יש סוד.
מה הסוד?
אמר נביא,
אוי לי, אוי לי, עד מתי?
יצאה בת קול ואמרה,
בוגדים בגדו, ובגד בוגדים בגדו.
זו התגובה.
זו הייתה בגידה.
ואז זו הייתה בגידה,
אמר רבה
וייטיימה רבי יצחק
עד דעתו בזוזה ובזוזה דבזוזה,
עד שיבואו הבוזזים ובוזזי הבוזזים.
כלומר, במילים אחרות,
זה עוד לא היה הזמן.
היה צריך גם שיבואו הבוזזים ובוזי הבוזזים. והיינו שיחרב בית ראשון ויחרב בית שני,
ואז תיבנה המדינה.
אז למה בכלל באים בטענות אל חזקיהו?
כי אם המלך היה מתעלה אל ההבנה שהוא צריך להגיד הלל,
אז הוא יכול היה להקדים את הזמן.
ולכן זה שהציבור אומר הלל זה עוד לא מספיק, כי זה עוד לא הזמן, אין בשילות היסטורית עדיין.
אלא אם כן המלך מצליח להתעלות מעל הדטרמיניזם ההיסטורי.
אבל יבוא זמן
שבו זה יהיה מתאים,
שתהיה גאולה שלמה,
גם אם המלך לא רוצה לומר הלל, המנהיג הדתי לא רוצה לומר הלל,
כי הציבור מבין.
מובן?
ולכן זה לא עונש.
זו החמצה היסטורית.
עכשיו, אני רוצה להגיד לכם משהו.
בספר שופטים
יש תיאור מאוד מעניין
של עם ישראל שעושה הרבה בעיות.
קראתם את ספר שופטים.
עם ישראל כל הזמן הולך, עובד עבודה זרה,
כל פעם רק שהוא שולח להם איזה צורר,
ובא איזה שופט
נלחם בצורר, מחזיר איתם בתשובה,
ועד שזה קורה עוד פעם, נכון? ככה זה בנוי ספר שופטים.
ומי גאל, מי היה השופט שהציל אותנו מן המדיינים?
גדעון.
כן, גדעון בן יואש,
הוא היה יהודי לעניין,
והוא שחרר אותנו מן החדירות והפשיטות
של המדיאנים.
עכשיו זה מאוד מעניין.
באיזה עיר היה חי אותו גדעון?
איפה?
בעופרת אבי העזרי, נכון?
אז מה מסופר לנו על אותו?
כן, אמרתי, עופרת אבי העזרי.
יש תיאור מעניין שם.
לא.
כתוב ככה,
בפרק ו'
"ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה'
ויתנם ה' ביד מדיין
שבע שנים.
ותעוז יד מדיין על ישראל, מפני מדיין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות".
כלומר, היו צריכים לעשות כבישים עוקפים,
מנהרות, רק כדי לא לפגוש את המדיינים.
"והיה אם זרע ישראל
ועלה מדיין ועמלק ובני קדם ויעלו עליו ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד מועכה עזה.
ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור,
כי הם ומקניהם יעלו ועוליהם ובאו כדי ארבה לרוב ולהם ולגמליהם אין מספר.
ויבואו בארץ לשחתה וידל ישראל מאוד מפני מדיין ויזעקו בני ישראל אל השם.
כלומר יש צרות, אז צועקים.
ויהי כי זעקו בני ישראל אל השם על אודות מדיין.
וישלח השם איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם.
כה אמר השם אלוהי ישראל,
אנוכי העליתי אתכם ממצרים,
והוציא אתכם מבית עבדים,
ואציל אתכם מיד מצרים, ומיד כל לוחציכם, ואגרש אותם מפניכם, ואתנה לכם את ארצם, ואומרה לכם אני השם אלוהיכם, לא תראו את אלוהי האמורי אשר אתם יושבים בארצם.
ולא שמעתם בקולי.
עד כאן דברי הנביאים.
נביאים אחרות?
מגיע לכם,
נכון?
אתם לא דתיים,
עובדים בעבודה זרה.
"ויבוא מלאך ה'" מי זה מלאך ה'?
הנביא, הנביא הזה.
"וישב תחת האלה אשר בעפרה,
אשר ליואש אביה עזקי".
כן, הנביא גמר
לצעוק על העם.
מה הנביא עושה?
הוא הולך לנוח.
"וגדעון בנו חובד חיטים בגת להניס מפני מדיין".
הרי חיטים חובטים בדרך כלל בגורן.
זה שאתה חובד בגת במקום נמוך, זה כדי שלא יראו אותך המדיינים.
מצב קשה מאוד.
ויירא אליו מלך ה' ויאמר אליו,
השם עמך גיבור החיל.
כלומר,
מה זה עמך?
ולא עם כל האחרים.
מצאתי בכל הכפר העובד אלילים הזה,
דתי אחד,
השם עמך.
נכון?
זה נביא מאוד סלקטיבי.
השם עמך גיבור החיל.
ויאמר אליו גדעון,
בי אדוני
ויש השם עימנו.
קודם כל,
שימו לב לשינוי בסגנון.
הוא אמר לו עמך, מה הוא אומר?
עימנו.
הוא נותן מוסר לנביא.
אתה מדבר איתי עליי?
שכחת את כלל ישראל.
למה הוא שוכח את כלל ישראל הנביא?
כי כל החילואינים האלה, עובדי עבודה זרה לבעל,
הם רואים בכלל שהתייחס אליהם?
ואיך הוא נביא?
נביא בעייתי.
ואומר אליו גדעון, בי אדוני, ויש השם עימנו? ולמה מצעטנו כל זאת?
מה זה, ולמה? אתה לא יודע למה.
ואתה לא יודע למה.
אבל גדעון מתעלם מזה.
והיה כל נפלאותיו אשר סיפרו לנו אבותינו לאמור הלוא ממצרים ולנו השם ועתה נטשנו השם והתנאנו ביד מדיינו?
בכף מדיינו.
אז מה אם הם עובדים עבודה זרה?
זה העם שלך, לא?
לא, זה העם של הקדוש ברוך הוא, והקדוש ברוך הוא לא עוזר להם.
המדרש אומר שגדעון אמר,
ממה נפשך?
אם אנחנו, אם אבותינו היו צדיקים,
אז תעשה בזכות אבותינו.
ואם אבותינו לא היו צדיקים,
אז כשם שגלת אותם, תגל אותם.
וייף אין אליו השם ויאמר,
לך בכוחך זה והושעת את ישראל.
אומרים לך ז"ל, בכוח הסנגוריה שלך.
ואז באמת הוא מצילי.
עכשיו נשאלת השאלה.
ואיפה גדעון יודע שהייתה יציאת מצרים?
אבא שלו עובד עבודה זרה.
ידע זאת עם ישראל,
אז זהו, כתוב במדרש כזה דבר,
שגדעון אמר
שאותו יום פסח היה.
והוא אמר
אמש, אתמול בלילה,
אבא
קרא את ההלל,
ושמעתי אותו אומר בצאת ישראל ממצרים.
מזה הוא יודע.
מאיפה הוא יודע?
מהאבא העובד אלילים שלו,
שאומר הלילה
ביום העצמאות שלו,
כי יש עדיין רגש לאומי.
מובן,
מכוח זה יש ישועה לישראל.
יותר מובן עכשיו.
נכון?
טוב.
יש עוד הרבה מה לומר,
אבל אנחנו מתקרבים למבזק.
אז שיהיה לכם חג שמח.
ת
:::::::::::::::::::�ר
,
:::::
::::::
