He

Fr

Es

Ru

En

דף הבית > > “שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”

“שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”

“וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי.” “אמר לו, גנב אתה או קוביוסטוס אתה שמתיירא מן השחר? אמר לו, מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו” .
המאבק בלילה. מדרש עמוק זה מבטא שני סוגי מאבק, המתאימים לשני זמנים, עומק הלילה ולקראת עליית השחר. רבנו המלבי”ם1, מבאר שיעקב חווה נבואה מוחשית, ונאבק ממש בגופו עם איש המבקש להפילו. מאחר שאין קיום לעשו או למלכות אדום, אלא כשישראל חוטאים, מגמתו של המלאך להסית ולהדיח, ו”מלאך זה הוא סמא”ל שרו של עשו הנקרא סמא”ל עשו, כי כל חפצו וישעו, לסמא עיני האדם ולהכותו בעיוורון ולעשותו סומא מעין השכלי, עד אשר לא יוכל הרואה לראות במראות האמת, לבוא ולראות פני ה’, ולבוא בסוד ה’ ליראיו בסתרי התורה, כי “הוא השטן, הוא מלאך המות, הוא יצה”ר” (ב”ב טז א)”.
למאבק שמימי זה ביטוי בשלושה ממדים מציאותיים, ובידו של יעקב להכריעו. במימד הראשון, יצר הרע, ה’עשו שבנפש’, מנסה להחטיא את האדם למען תתרחב ממשלתו, ולאדם בחירה חופשית לאן יטה. תוצאות המאבק בנפש, הן שישפיעו על המימד השני, הוא מאבק הטוב והרע בעולם הכללי, היינו, המאבק בין הקדושה לטומאה, בין האור לחושך, בין הרוחניות הטהורה של התורה, לכוחות התוהו המחריבים את העולם. המימד השלישי הוא המאבק בין ישראל לאדום, כשתי אידאות רוחניות הנאבקות בעולמו האחד של ה’, כשם שהתרוצצו ברחמה של רבקה, “מריבים בנחלת שני עולמות”. ההיסטוריה כולה תהווה את זירת מאבקם, “וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.”
בחשכת הגלות, ‘פרק עשו את עולנו מעל צווארו’. אחר שרומי החריבה את בית המקדש השני, נתפזרה אומתנו בין אומות אדום. אף שבחסדי ה’ שרדנו, מכל מקום נפגענו, “וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ”1 – באינקוויזיציה, בגירוש ספרד, בעלילות הדם, בשלל פוגרומים, ובשואה הנוראה. בעולם הרוח אימץ לו עשו דת בדויה, הנצרות, המטשטשת את כל הסדרים האלוהיים, מסלפת את כתבי הקודש, ומבקשת לעקור ולרדוף את סגולת ישראל בטענה שמאמיניה הם ‘ישראל החדשים’.
“וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר”. כששחר גאולת העולם מתחיל להופיע, על ידי הקמתה ומציאותה של מדינת ישראל – אור ותקוות העולם – נאלץ שרו של עשו לשנות טקטיקה. לא עוד מאבק עם יעקב, ‘פנים אל פנים’, המתאים אל חושך הגלות. בעלות שחר, הוא מתראה אל יעקב בפרצופים חדשים, ותגובתו של יעקב: “גנב אתה או קוביוסטוס אתה, שמתיירא מן השחר?”
גנב אתה? כגנב הבא בסתר, עשו מתיירא מן השחר, מאור הגאולה השלם. הוא יודע שכשעם ישראל ישוב לקומתו השלמה, אין לו, לעשו, קיום. “‘וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ וגו’1″, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתְּ סִימָן לְבָנֶיךָ, מַה אַתְּ הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בְךָ וּמְלַהֶטֶת בְּעֵשָׂו וּבְאַלּוּפָיו, כָּךְ בָּנֶיךָ תְּהֵא הַשֶּׁמֶשׁ מַרְפֵּא בָהֶן וּמְלַהֶטֶת בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים. מַרְפֵּא בָהֶן: ‘וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ ‘, וּמְלַהֶטֶת בְּעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים: ‘כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֵׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהַט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא וגו’4.”
עשו מנסה לגנוב מאתנו את ארץ ישראל, כחלק מניסיון להכשיל את המהלך האלוהי. “וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ”1. הוא אינו מתקדם עם גייסות חמושים, אלא עם ראשי מדינות אוחזי עטים, עטורי חיוך ידידותי, על מנת להחתימנו על הסכמי ויתור על ארצנו. תחת הכותרת, ‘הזדמנות היסטורית’, כבר הפילנו ברשתו כמה פעמים – סיני, הסכמי אוסלו, וגוש קטיף. הוא מנסה גם לגנוב את פנים המדינה באמצעות קרנות המחזקות ערכים ומוסדות שממוטטות את רגליה, ומחלישות ומערבבות את הצבא. הוא גונב את דעת הבריות בטיעונים צבועים על כיבוש, הגוררים חרמות כלכליים והכרעות אנטישמיות באו”ם.
או קוביוסטוס אתה? רש”י – גונב נפשות. כשאור הגאולה מתחיל לזרוח, שרו של עשו מפנה חלק גדול ממשאביו למיסיון נוצרי. הוא גונב את הנפשות ע”י תרומות של ‘קרנות ידידותיות’, לקיים “כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם”, ובתוך פשיטת ‘ידו הנדיבה’, מחדיר את דעותיו הארסיות בחיוך שטני, כדי לטשטש את הזהות הישראלית. הוא מממן מוסדות ואירועים תרבותיים עתירי תקציב, שעניינם מחיקת ההבדל בין עם לעם, בין דת לדת ובין מין למין.
קוביוסטוס אתה? לר”ח ולתוספות – משחק בקוביא. המְשחק בקוביה מאמין שהכל מקרה, ואולי יתמזל מזלו. כשאין מגמה אלוהית לחיים, ממילא התרבות נעשית נהנתנית כאידיאולוגיה, המוסר מתדרדר, הייאוש גובר, ועשו עסוק להפיץ כל זאת ב’הוליוודיות’ שלו. ההצפה של תרבות ספוגה בתאוות, אף היא בבחינת, “וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב”1.
הניצחון במאבק עם זרועות התמנון השונות של עשו – עד שיתקיים “וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לה’ הַמְּלוּכָה” – יוכל לבוא רק דרך ההכרה בשורשים הרוחניים של המאבק ומגמותיהם.
בעומק העניין, תפקידו הרוחני וההסטורי של עשו הוא להביא את ישראל לייעודם, ולנאמנות לסגולתם, על ידי ההתגברות על התנגדותו. כשישראל יתעלה ברוחניותו, בדבקותו, ויסתלק מחסרונותיו, יסיים עשו את שליחותו האלוהית, כפי המשך המדרש, “אמר לו, מלאך אני, ומיום שנבראתי לא הגיע זמני לומר שירה עד עכשיו”. השירה נאמרת דווקא בשעת השגת מטרתו הכללית, הזרחת אור האמונה בגאולת ישראל, כשמש בצהריים.

0 0 אצבעות
דרג שיעור
guest
0 התגובות שלכם
Inline Feedbacks
אראה לי כל התגובות
חם באתר
play3
בית המדרש
הרב ראובן פיירמן FIX
תמתי - תאומתי | הרב ראובן פיירמן | ארבעה נכנסו לפרדס
58 דקות
play3
בית המדרש
כבוד הורים של דמא בן נתינה | הרב אייל ורד
בין בחירה לגורל - פרשת פנחס | הרב אייל ורד | יד תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב ליאור לביא
מידות הראיה אמונה | הרב ליאור לביא | יג תמוז תשפב
play3
בית המדרש
הרב מאיר טויבר 6
מנהיגות וקרבנות - המבנה המשונה של פרשת פנחס | הרב מאיר טויבר | יג תמוז תשפב
0
נשמח שתשתף אותנו במחשבות שלך!x
()
x
דילוג לתוכן