י’ בְּנִיסָן 2488
עָלִינוּ מִן הַיַּרְדֵּן וְחִכִּינוּ בַּגִלְגָּל” בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ.1 הִתְכּוֹנַנּוּ לָלוּן כָּאן. כַּמָּה זֶה יִהְיֶה נִפְלָא לִישֹׁן בְּאַרְצֵנוּ מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן. כַּמּוּבָן גַּם הַצַּד הַשֵּׁנִי שֶׁל הַיַּרְדֵּן טוֹב” אַךְ הַצַּד הַזֶּה הוּא יוֹתֵר אַרְצֵנוּ. אֲבָל הַכֹּל הוּא אַרְצֵנוּ!
אֲנִי רוֹאֶה אֶת שְׁנֵים עָשָׂר הַשְּׁבָטִים נוֹשְׂאִים עִמָּם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים. הֵם לָקְחוּ אוֹתָן מִתּוֹךְ הַיַּרְדֵּן2 וּמַעֲבִירִים אוֹתָן לַמָּקוֹם בּוֹ נָלוּן הַלַּיְלָה” הַגִּלְגָּל.3
אָנוּ הוֹלְכִים יַחַד וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ שְׁנֵי הָרִים” זֶה מוּל זֶה.
– “הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל””4 לוֹחֵשׁ לִי אַבָּא.
– “זֶה מַזְכִּיר לִי מַשֶּׁהוּ…”
– “וַדַּאי” בְּרָכָה וּקְלָלָה.5 נִצְטַוֵּינוּ עַל יְדֵי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְהָקִים מִזְבֵּחַ עַל הַר עֵיבָל.”6
אָכֵן” יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מֵקִים מִזְבֵּחַ עִם הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה.7
– “אַבָּא” מַה הוּא עוֹשֶׂה עַכְשָׁו?”
– “הוּא כּוֹתֵב עֲלֵיהֶן אֶת הַתּוֹרָה.”8
– “כָּל הַתּוֹרָה?? אֵיךְ זֶה יִכָּנֵס?”
– “אֵינִי יוֹדֵעַ. אוּלַי רַק תרי”ג מִצְווֹת.”9
– “בִּשְׁבִיל מָה?”
– “בִּשְׁבִיל הַבֵּן שֶׁלְּךָ…”
– “אֵין לִי בֵּן…”
– “יִהְיוּ לְךָ בָּנִים” וּבְנֵי בָּנִים עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת” וְכַאֲשֶׁר הֵם יִשְׁאֲלוּ: מַה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה…”10
– “אָז אֲנִי אֶעֱנֶה לָהֶם: הַשֵּׁם יִבֵּשׁ עֲבוּרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְהִכָּנֵס לְאַרְצֵנוּ” כְּמוֹ שֶׁהוֹבִישׁ אֶת יָם סוּף.”11
– “כֵּן” אַבְרִי” וְגַם כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם יִרְאוּ אֶת הַיָּד הַחֲזָקָה שֶׁל הַשֵּׁם אֱלֹקֵינוּ.”12
אֲבָל שָׁכַחְתִּי לוֹמַר לָכֶם מֶה עָשִׂינוּ עַל הַר הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל. בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם” בַּשָּׁבוּעַ הַבָּא.
אַבְרִי
(אֲבִינֵר בֵּית אֵל 90631)