מְגִלַּת דָּוִד 30
בָּרַחְתִּי מִפְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ שֶׁרָצָה לְהוֹרְגֵנִי” וּבָאתִי אֶל חֲבֵרִי יְהוֹנָתָן [1]. הוּא הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שֶׁלִּי. כַּמָּה טוֹב שֶׁיֵּשׁ לִי חָבֵר כָּזֶה. וְאִשְׁתִּי מִיכַל הִיא הַחֲבֵרָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי. מְעַנְיֵן” שְׁנֵיהֶם בְּנֵי שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁלִּי.
אָמַרְתִּי לִיהוֹנָתָן:
– מֶה עָשִׂיתִי” מָה עֲווֹנִי” מֶה חָטָאתִי לְאָבִיךָ ? לָמָּה הוּא רוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתִי? [1].
– חַס וְחָלִילָה דָּוִד חֲבֵרִי” הוּא לֹא יַעֲשֶׂה לְךָ דָּבָר כָּזֶה לְעוֹלָם!
– אֵיךְ אַתָּה יוֹדֵעַ יְהוֹנָתָן?
– אַבָּא מְסַפֵּר לִי כָּל דָּבָר שֶׁבְּדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת” גַּם קָטָן גַּם גָּדוֹל. אִם הוּא מְתַכְנֵן לִפְגֹּעַ בְּךָ הוּא לֹא יַסְתִּיר מִמֶּנִּי. כָּךְ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לוֹ תָּכְנִית כָּזוֹ [2].
– לְצַעֲרִי אַתָּה טוֹעֶה חֲבֵרִי הַיָּקָר. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי חָבֵר שֶׁלְּךָ” לָכֵן הוּא מַסְתִּיר מִמְּךָ אֶת כַּוָּנָתוֹ זוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַעֵר אוֹתְךָ. אֲנִי נִשְׁבָּע לְךָ” הוּא נִסָּה לַהֲרֹג אוֹתִי כַּאֲשֶׁר זָרַק עָלַי אֶת הַחֲנִית שֶׁלּוֹ. בְּחַסְדֵי ד’ זַזְתִּי בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן וְהַחֲנִית נִתְקְעָה בַּקִּיר לְיָדִי. בְּנֵס נִצַּלְתִּי [3].
– סְלַח לִי דָּוִד יַקִּירִי. לֹא יָדַעְתִּי. אִם כָּךְ אַתָּה צוֹדֵק. מָה אַתָּה מְתַכְנֵן לַעֲשׂוֹת? אֲנִי לִרְשׁוּתְךָ בְּכָל דָּבָר [4].
– תּוֹדָה לְךָ יְדִידִי.
———————-
1. שמואל א כ א.
2. שם ב.
3. שם ג.
4. שם ד.