מְגִלַּת שָׁאוּל 57
הִגִּיעַ אֵלַי מֵידָע אָמִין שֶׁדָּוִד נִמְצָא בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁהַפַּעַם אֶתְפֹּס אוֹתוֹ וַאֲחַסֵּל אוֹתוֹ. הוּא מְסֻכָּן לַמַּלְכוּת. מִשּׁוּם מָה אֲנָשִׁים רַבִּים נוֹהִים אַחֲרָיו” וְכַנִּרְאֶה הוּא מִתְכַּוֵּן לְחַסֵּל אוֹתִי. אִם הוּא יִתְפֹּס אֶת הַשִּׁלְטוֹן זֶה יִהְיֶה אָסוֹן.
גִּיַּסְתִּי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים חַיָּלִים מֻבְחָרִים מֵעַם יִשְׂרָאֵל” וְיָצָאנוּ לְחַפֵּשׂ אוֹתוֹ שָׁם עַל פְּנֵי סַלְעֵי הַיְּעֵלִים. הַנְּסִיעָה לְשָׁם אֲרֻכָּה” וַאֲנִי צָרִיךְ לְהִתְפַּנּוֹת. כַּמּוּבָן” גַּם בְּמַצָּב כָּזֶה צָרִיךְ צְנִיעוּת גְּדוֹלָה. וְהִנֵּה הִזְדַּמְּנָה מְעָרָה. נִכְנַסְתִּי לְעֹמֶק הַמְּעָרָה לְבַדִּי” כַּאֲשֶׁר אֲנָשַׁי שׁוֹמְרִים בַּפֶּתַח. כַּאֲשֶׁר יָצָאתִי מֵהַמְּעָרָה” הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר רָאִיתִי לְהַפְתָּעָתִי אֶת דָּוִד מִשְׁתַּחֲוֶה בְּפָנַי. אוֹי וַאֲבוֹי! הוּא וַאֲנָשָׁיו הִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרָה כַּאֲשֶׁר נִכְנַסְתִּי לְתוֹכָהּ לְבַדִּי. הֵם יָכְלוּ לַהֲרֹג אוֹתִי בְּקַלּוּת.
-” אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ – פָּתַח דָּוִד – מַדּוּעַ אַתָּה שׁוֹמֵעַ לָאֲנָשִׁים שֶׁמְּסִיתִים אוֹתְךָ נֶגְדִּי” וּמְסַפְּרִים לְךָ שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ רָעָתְךָ ? הַלֹּא רָאִיתָ הַיּוֹם בְּמוֹ עֵינֶיךָ שֶׁאֵין זֶה כָּךְ. ד’ נָתַן אוֹתְךָ בְּיָדִי הַיּוֹם בַּמְּעָרָה” וְלוּ רָצִיתִי” יָכוֹלתִּי לַהֲרֹג אוֹתְךָ. וְהוֹכָחָה לְכָךְ” רְאֵה אָבִי” הִנֵּה כְּנַף מְעִילְךָ בְּיָדִי. חָתַכְתִּי אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט” בְּלִי שֶׁהִרְגַּשְׁתָּ. אַתָּה רוֹאֶה” אֵינִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת לְךָ שׁוּם רָעָה. וְאַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי חִנָּם לָקַחַת אֶת נַפְשִׁי. אֲנִי לֹא אֶעֱשֶׂה לְךָ דָּבָר” לֹא אֶפְגַּע בְּךָ. ד’ יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ” וְאִם יִרְצֶה” יַעֲנִישׁ אוֹתְךָ. אֶת מִי אַתָּה רוֹדֵף אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ? כֶּלֶב מֵת” פַּרְעוֹשׁ אֶחָד. ד’ יִשְׁפֹּט בֵּינִי וּבֵינְךָ.”
– הַאֻמְנָם קוֹלְךָ הוּא זֶה” בְּנִי דָּוִד?! – פָּרַצְתִּי בִּבְכִי – דָּוִד” אַתָּה צַדִּיק מִמֶּנִּי. אַתָּה עָשִׂיתָ לִי טוֹבָה וַאֲנִי גּוֹמֵל לְךָ רָעָה. בְּכָל מָקוֹם אָדָם מוֹצֵא אֶת אוֹיְבוֹ וּמִיָּד הוֹרְגוֹ. וְאַתָּה לֹא עָשִׂיתָ כֵּן. עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַמַּלְכוּת תִּהְיֶה שֶׁלְּךָ. אַתָּה תִּהְיֶה הַמֶּלֶךְ. אָנָּא הִשָּׁבַע לִי שֶׁכַּאֲשֶׁר תִּמְלֹךְ לֹא תִּפְגַּע בְּצֶאֱצָאַי.
– אֲנִי נִשְׁבָּע” אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ.
חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. ב”ה הִשְׁתַּנֵּיתִי. הָפַכְתִּי לְאִישׁ אַחֵר. חָזַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה.
אוֹי לִי” כַּמָּה טָעִיתִי. מֵעַתָּה הָאֱמֶת בְּרוּרָה לְפָנַי. ד’ סְלַח נָא לִי. דָּוִד” אָנָּא סְלַח לִי [1].
———————
1. שמואל א כד.