עַל פִּי צִוּוּי ד'” קָרָאתִי אֶת הָעָם שֶׁלָּנוּ לַאֲסֵפָה גְּדוֹלָה בַּמִּצְפָּה” כְּדֵי לְמַנּוֹת מֶלֶךְ [1].
הֲמוֹנֵי אָדָם הִגִּיעוּ וְהִתְכַּנְּסוּ בַּמָּקוֹם הָרָחָב הַזֶּה” וַאֲנִי פָּתַחְתִּי:
– “כֹּה אָמַר ד’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הַמַּמְלָכוֹת הַלּוֹחֲצוֹת אֶתְכֶם. אֲבָל אַתֶּם מְאַסְתֶּם בד’ וּבִקַּשְׁתֶּם דַּוְקָא מֶלֶךְ [2]”. וּבְכָל זֹאת ד’ מַסְכִּים לְבַקָּשַׁתְכֶם.
הִפַּלְתִּי גּוֹרָל בֵּין כָּל הַשְּׁבָטִים וְהוּא נָפַל עַל שֵׁבֶט בִּנְיָמִין. אַחַר כָּךְ עַל מִשְׁפְּחוֹת בִּנְיָמִין. וְאַחַר כָּךְ הַגּוֹרָל נָפַל עַל שָׁאוּל בֶּן קִישׁ [3]. אֲבָל לֹא מָצְאוּ אוֹתוֹ. מֵרֹב עֲנָוָה הוּא הִתְחַבֵּא בֵּין הַחֲבִילוֹת וְהַצִּיּוּד שֶׁהָעָם הֵבִיא [3]. אֵיזֶה אָדָם עָנָו .
אֲנָשַׁי הֵבִיאוּ אוֹתוֹ מִשָּׁם” וְהִצַּגְתִּי אוֹתוֹ בִּפְנֵי כָּל הָעָם. הוּא גָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה [4]
גַּם בַּמּוּבָן הַגּוּפָנִי וְגַם בַּמּוּבָן הָרוּחָנִי.
אָמַרְתִּי לָעָם : “הֲרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ד'” כִּי אֵין כָּמוֹהוּ בְּכָל הָעָם”. כָּל הָעָם הֵרִיעַ : “יְחִי הַמֶּלֶךְ”![5].
הִסְבַּרְתִּי לָעָם אֶת מִשְׁפְּטֵי הַמְּלוּכָה” אֶת הַחוֹבוֹת כְּלַפֵּי הַמֶּלֶךְ” וְכָתַבְתִּי כָּל זֹאת בְּמִסְמָךְ” כָּךְ שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה שָׁמוּר[6].
– עַתָּה לְכוּ לְבֵיתְכֶם[6].
אָמַרְתִּי שֶׁהָעָם שָׂמַח עַל בְּחִירַת שָׁאוּל” אֲבָל זוֹ לֹא הַמְּצִיאוּת הַשְּׁלֵמָה. אֲנָשִׁים מְרֻשָּׁעִים רַבִּים אָמְרוּ “מָה יוֹשִׁיעֵנוּ זֶה ?! ” וּבִזּוּ אֶת שָׁאוּל.[7]. שָׁאוּל שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ וְהֵבִין שֶׁאֵין לוֹ תְּמִיכָה מִכָּל הָעָם” וְשֶׁבְּמַצָּב זֶה לֹא יוּכַל לְתַפְקֵד כְּמֶלֶךְ. הוּא לֹא כָּעַס” לֹא הִתְאַכְזֵב” אֶלָּא שָׁתַק וְחָזַר אֶל בֵּיתוֹ” כַּאֲשֶׁר אֲנָשִׁים רַבִּים הִתְלַוּוּ אֵלָיו. אֲנָשִׁים שֶׁהֶעֱרִיכוּ אוֹתוֹ מְאֹד.
מָה הָלְאָה ? יָמִים יַגִּידוּ.