ידועה ההבחנה בין גאולתנו הראשונה” גאולת מצרים” שהיתה בחיפזון – כנאמר בפרשה (יב יא) “ואכלתם אותו (קרבן פסח) בחיפזון”” וכדברי חז”ל (ברכות ט) שהחיפזון היה משולש” חיפזון השכינה” חיפזון ישראל וחיפזון מצרים – לגאולתנו שלנו” הגאולה האחרונה” שעליה נאמר (ישעיהו ב ב): “כי לא בחיפזון תצאו”. וצריך להבין מהי הסיבה הפנימית להבדל טכני-מעשי זה.
ניתן לומר שפעמים רבות כשאדם עושה משהו בחיפזון” נראה כאילו אין הוא שייך באמת לדבר” אלא הוא רוצה לסיימו מהר” להיפטר ממנו. החיפזון” הבהלה והמהירות” (כדברי רש”י שם) הוא חיפזון ביחס לעבר הרע שממנו האדם רוצה להתנתק ולהשתחרר. וכפי דברי הרב קוק (מאמרי הראיה 165) ביחס ליציאת מצרים” שהחיפזון היה הכרחי על מנת לברוח מטומאת מצרים וקלקוליה” כי לא היינו מסוגלים לזקק ולצרף את צדדי החיוב שהיו גנוזים בעומק החושך שהיינו שרויים בו במשך 210 שנה” וכלשונו שם: “הנה קבוצת עבדי עולם (עמ”י) אשר כמעט שכחו לגמרי את גאון נפשם הפנימית ששכן בקרבם מכוח מורשת אבות נשיאי אלקים בתבל…. הנה קמה בדחיפת יד עושה פלא (בחיפזון” בהלה ומהירות) כדי להבדיל את העם הזה מכל המהומה החשיכה של כל עמי האליל אשר מילאו את הארץ מכל עברי היישוב אז… בריחה מכל העולם כולו”.
לעומת גאולת מצרים שבה עוד לא היינו מסוגלים להאיר לעולם” להשפיע עליו ולטהרו על ידי חשיפת הרבדים האלקיים החיוביים הנמצאים בתהומות חושך וטומאה” גאולתנו האחרונה אינה גאולה של בריחה אלא גאולה של בניין. לא רק התנתקות מהטומאה אלא אף חשיפת כוחות החיים החיוביים שבה וצירופם לגאולה השלמה. לא רק גאולה ביחס לעבר הרע” אלא בעיקר ביחס להווה ולעתיד הטוב. ועל כן כדי לבנות באמת גאולה שלמה הכוללת בקרבה את כל כוחות החיים הטבעיים ומאירה אותם מכוח הקדושה האלקית הגנוזה בהם” נדרשת איטיות” הדרגתיות” תהליכיות הבונה קמעא קמעא באופן יסודי ועמוק” יציב וקבוע אותנו ואת העולם כולו על כל צדדיו ומורכבותו. וכלשונו של הרב שם “הננו מתכוננים לגאולת העתיד” לגאולה אשר על דגלה חקוק אומר סלה ‘כי לא בחיפזון תצאו’. בצעדים איטיים הננו הולכים אל מערכת הגאולה” ומטרתה אינה כעת אותה הבריחה מכל העולם כולו (כבגאולת מצרים) כי במשך הזמן כבר הספקנו להאיר אופקים (מרחבי חיים) שהיו מלאי מחשך. הספיקה השפעתנו לזכך את העולם בהרבה מדרגות” ורשמי אור נשמתנו אשר הובלטה בקדושת תורתנו ובאופי חיינו… נהיו ככוכבי אורה לעמים רבים”.
וכך סיים את דבריו (שם) במטרת גאולתנו וגאולת העולם כולו :”הננו קרואים אל הגאולה האיטית מנוגדת החיפזון שלנו” למען נעמוד לפני כל העולם במעמד מלוטש” במצב של נשמה צרופה שכל סיגיה כבר יצאו ממנה” והריהי עומדת במלוא הדרה להופיע על בימת התבל” להיות לאור עולם לכל העמים תחת השמים…”” במהרה בימינו” אמן!