"עזר כנגדו" / הדרה או האדרה (3)

בפינתנו הקודמת הזכרנו שדווקא "היות האדם לבדו", דהיינו לבוד ומחובר משני צדדים זכר ונקבה, מפני כך עלול כל אחד מהם להפריע לזולתו לבטא את ייחודיותו, ועל כן יש צורך בהפרדת הכוחות שבו – זכרי לחוד ונקבי לחוד – כדי שכל אחד מהם ישלים את עצמו, ורק לאחר מכן יתחברו שוב לשלמות אמתית אחת הכלולה משתי שלמויות ולא משני חלקים. וכמאמר הפסוק (בראשית ב יח) "לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו".
הפעם ננסה לעמוד על המשמעות העמוקה של הפתרון האלוקי "עזר כנגדו", מהו אותו ה'עזר' בכלל וה'כנגדו' בפרט?
מבאר הרב הירש (שם) שהשורש עז"ר, קרוב לשורשים עצ"ר/אצ"ר/אס"ר כשהמשותף לכולם הוא ההגבלה. כלומר, לעצור מישהו, לאצור כסף באוצר, בכספת, לאסור אדם בבית הסוהר – כל אלו מבטאים הגבלה בכפייה, ואילו לעזור למישהו זו הגבלה מרצון. הכיצד?
נזכיר דוגמא טכנית וממנה נעלה למהות התכנית בקשר שבין האיש והאשה. כאשר מוטלות על האדם חמש משימות למשל, הסכנה העומדת לפתחו היא אחת משתיים – או שלא יספיק לעשות את כולן, או שיעשה את כולן לא בשלמות, בבינוניות, באופן חלקי. כשחברו מציע לעזור לו ולעשות שתיים מהן הוא מגביל אותו בכמות שהרי הורידו ממחויבותו מחמש לשלוש משימות, אך דווקא הגבלה כמותית זו מאפשרת לו להתמקד בשלוש שנותרו לו – טוב יותר ולעשותן באופן איכותי הרבה יותר, וכן גם חברו יעשה את השתיים שלקח על עצמו בצורה איכותית ומקצועית.
וכלשונו (שם) "העוזר לחברו נוטל חלק מחובותיו, כך יוכל הלה (חברו) לרכז את הכוחות בתחום מצומצם יותר, וכך יוכל למלא ביתר יעילות את החובות שעדיין נותרו לו. העזר הוא סיוע בדרך הריכוז".
ומהדוגמא הטכנית לתוכן המהותי הבא לידי ביטוי בהפרדת הנקבה מאדם לאישיות עצמאית "וכן הדבר גם באיש ואשה. האשה נוטלת חלק מן החובות (כשרונות חיים, יכולות, תפקידים וכו') הכלולות בתפקיד האדם, כך יוכל האיש למלא ביתר שלמות את החובות שעדיין נותרו לו…".
חשיבותה של האשה אם כן, היא דווקא מפני 'לקיחת' צדדים אנושיים מהאדם ואחריותה על פיתוחם באופן אישי ייחודי לה, ודווקא לה. על כן היא עומדת 'כנגדו', דהיינו – ממולו, על ידו, וכדבריו (שם) "יש צורך שהעזר יהיה כנגדו, לא עמו, לא יפעל עמו במקום אחד, אלא יפעל כנגדו במקום אחר, בשורה אחת ממולו". ויותר מכך, לא רק שה'כנגדו' הכוונה ממולו, אלא פעמים שהעזר היותר גדול הוא דווקא שהיא כנגדו ממש, דהיינו מנגדתו, לא מסכימה עמו, מה שנראה לכתחילה כנגדו אך במבט עמוק יותר וארוך טווח אין עזר גדול מכך, כי היא היא המאזנת אותו ומשלימתו דווקא מפני שונותה באישיותה וכשרונה. וכדברי הנצי"ב (בהרחב דבר, שם) "הכוונה שהניגוד יהיה לעזר שהרי מי שהוא כעסני ורגזני אם אשתו עוד מסייעתו לכך אע"ג שבשעת הרוגז הוא נהנה מזה והיא לו לעזר, אבל אחר כך כשפג הרוגז יש לו צער הרבה מזה שהוסיפה אשתו אש ועצים והרי היא כנגדו, מה שאין כן אם תהיה מנגדתו מתחילה ונשכך חמתו ותפייס אותו… אע"פ שנראית באותה שעה שהיא מנגדתו, מ"מ היא העזר האמיתי שאין למעלה ממנו…".