להתגדל מ”קטונתי”

הסיבה האמיתית לפחדו של יעקב מפגישתו עם עשו נחשפת בתפילתו אותה פתח באומרו (לב יא): “קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך…” וכפירושו של רש”י (שם) “נתמעטו זכויותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא…”. וליתר דיוק כדברי הגמרא (ברכות לב): “ואם עושים לו נס מנכין מזכיויותיו שנאמר ‘קטונתי’…”
מדוע? היש פסול בכך שבמשך שנים כה רבות שבהן נעדר יעקב מביתו” ועבר נסיונות קשים בביתו של לבן הרמאי עשה לו הקב”ה נסים והצילו? ממה נבע חששו הגדול של יעקב עד כדי אמרו ‘קטונתי’ – התקטנתי?
מבאר הרב קוק (עין איה שבת א ע’ 168): “האדם הוא מתגדל לפי ערך רוב פעולותיו לטובה” וכל מה שהוא בהם משולל מפעולה” אם מגיעה לו טובה על זה האופן הוא מתקטן”. דהיינו – הקב”ה שם באדם כוחות וכשרונות רבים” כשהציפייה ממנו היא שישתמש ביכולותיו” ויתאמץ וישתדל ככל יכולתו להוציאם מהכוח אל הפועל” ולהיות שותף עם אל במעשה בראשית. אך כשהאדם הופך מלהיות פועל לנפעל” מאדם משפיע למושפע” הוא מתקטן בכך שאיננו סומך על עצמו וכוחו” וממילא ‘מטריח’ את הקב”ה להתערב ולעשות לו נס” כילד קטן שאינו מסוגל לקחת אחריות בעצמו” והאחריות עוברת אל הוריו מחוסר ברירה. וכהמשך דבריו (שם): “שבהיותו (האדם) פועל הוא מתגדל… ובהיותו נפעל הוא מתקטן” חי חיים של קבלה” לא של השפעה” וראוי לאדם לאהוב חיי השפעה שהם חיי פעולה” שהוא חפץ ה’ היותר עליון” הרוצה בשלמות היותר עליונה של בריותיו” על כן אמר יעקב אבינו “קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך”.
ואמנם מיד לאחר מכן אזר יעקב עוז בעצמו” התגדל” נאבק במלאך” שרו של עשיו” והכריחו לברכו” ובכך הפך מנפעל לפועל” ממקבל למשפיע” וממילא הפך מיעקב לישראל” מעקב הנגרר אחרי אחרים” לראש ושורר על אחרים” וכסיום דברי הרב שם: “אמנם באה לו אחר כך הגדלות” על ידי חיים של פעולה “כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל”.