ראש השנה” הוא יום הדין על פי קבלתם של חז”ל” חל ולא מקרה ביום הולדתו של האדם (אדה”ר שכלל בתוכו את כל המין האנושי) שנברא בא’ בתשרי לפי הדעה שהעולם נברא בכ”ו באלול. והדבר לכאורה תמוה” שהרי יום הולדת הוא יום שמח ומעורר השראה ואילו יום הדין לכאורה הוא יום מפחיד ומאיים” ואם כן מדוע דן הקב”ה את האדם דווקא ביום הולדתו בראש השנה? מבאר הרב קוק (מאורות הראיה ירח האיתנים עמ’ צו): “בראש השנה… מתעורר הכוח הקדוש כמו שהוא בעצם” כי זה חוק שיום ההתחלה נשארת בו סגולת הקיום” וכדברי הירושלמי ‘לא במהרה אדם נופל ביום גנוסיא שלו’ דהיינו שבו ביום מתחזק עליו כוח הקיום וההויה כמו שהיה ביום הולדתו שיצא אל המציאות. וסגולת הבריאה נשארה בישראל” על כן נתחזק ביום זה כוח קדושת נפשות ישראל כמו שהוא בטבע טהרתם”.
הסבר: שתי בחינות באדם א. המהות העצמית האמיתית שלו – היסוד האלוקי שבו ב. פעולותיו שלא פעם שונות ואף סותרות את עצמיותו האמתית בגלל בחירותיו המקולקלות. והנה” ביום הולדתו של האדם בכל שנה מתעוררת עצמיותו של האדם כפי טבעו האמתי” שהרי ביום שבו נולד הוא עוד לא הספיק לקלקל” אלא הוא מה שהוא באמת. ועל כן” חסד גדול עושה אתנו ריבונו של עולם שדן אותנו דין אמת דווקא ביום הולדתנו המבטא את מהותנו האמתית ומגלה את היחס הנכון בין עצמיותנו החיובית ובין חלק ממעשינו הלא מתוקנים. יום הולדת שמח…