הרב קוק זצ”ל” במבטו המקיף והחודר לתוך הדורות מראשית ועד אחרית” מלמדנו שחורבן בית ראשון ובית שני היה תולדה מנטייה חומרית יתרה שהיתה בדורות ההם. החומריות היתרה הולידה את קלקול המידות וההשחתה המוסרית” ותוצאותיה – עבודה זרה” גילוי עריות ושפיכות דמים” שאפיינו את בית ראשון” ושנאת חינם שהביאה לחורבן בית שני ולאלפיים שנות גלות.
הגלות היתה תשובת המשקל לאותה חומריות” והיוותה מעין ‘סדרת חינוך’ ארוכה שבה עסק עם ישראל רק ברוחניות. המצב הבריא והטבעי של האומה מצריך שיווי משקל” איזון בין הרוח לחומר” בבחינת חיבור שמים וארץ” כסולמו של יעקב שרגליו מוצבות ארצה וראשו בשמים. כמו שארציות לבדה אינה טובה” גם רוחניות לבדה אינה טובה” ובדורנו” דור התחיה הלאומית” עם ישראל חוזר למצב המאוזן בהדרגה. בשלב ראשון” בונים את המדינה” ולכן אנו שקועים עדיין בעולם העשייה ובחומריות” אבל הנטייה החומרית היא זמנית ולא ירחק היום והאומה תחזור גם אל הרוח” אל השורשים והערכים שיופיעו בגדול בתוך מדינת ישראל כנשמה המחייה את הגוף (עיין הרב קוק זצ”ל” אורות קנט).
נכון לעכשיו דורנו מכשיר את הקרקע לבניית הבית השלישי שייבנה במהרה בימינו. אנו זוכים לראות עין בעין בתנופת בנייה” פיתוח ויצירה” במדינתנו בקצב שאין דומה לו בעולם. דווקא בגלל השקיעה בעולם העשייה והחומר דורנו לוקה לכאורה גם בירידה מוסרית ורוחנית. אבל כל זה רק לזמן קצר. וכבר עכשיו אנו עדים להתעוררות וחיפושי תכנים” משמעות וערכים” וכאמור לא במקרה.
התכלית שאליה אנו חותרים במודע ושלא במודע היא גילוי אהבת חינם – שהיא היפוכה של שנאת חינם שהביאה את החורבן והגלות. אהבת חינם פירושה: אני אוהב את הבריות” בלי שום תנאי וחשבון של כדאיות” אני אוהב כי האהבה לבריות ולזולת היא עצם החיים. בלי אהבה אין חיים (ע’ אורות סט). וכשם שהקב”ה אוהב את עמו ישראל תמיד” בכל מקום ובכל זמן” כאבא טוב ואוהב” האוהב את ילדיו בכל מצב” גם כאשר הם מתרחקים ממנו לכאורה – כך גם אנו צריכים לאהוב איש את זולתו. עלינו ללכת בדרכיו של הקב”ה ובמידותיו. מתוך כך נזכה לבניית בית המקדש השלישי ונראה עין בעין התקיימות התפילה “ומביא גואל לבני בניהם לעמן שמו באהבה”.
המצר וכואב על הגלות וחורבן בית המקדש
בציפייה לישועה ולנחמה שלמה