להתרכז בתפילה

שאלה: לא פעם אני יוצא מבויש מהתפילה כי המחשבות שלי נשאו אותי למקום אחר… מה עלי לעשות?
תשובה: התפילה היא עומק החיים” מפגש עם העצם ומהות ההוויה. אנחנו לומדים תורה כדי שנוכל להתפלל באמת. לפי רבי פנחס בן יאיר התורה מביאה לעשר עבודות שדרכן עלינו להגיע לרוח הקודש (ראה מסילת ישרים” רמח”ל” הקדמה)” והיא הכנה אמתית לרוח הקודש. לכן ניתן ללמוד מהשלבים של ה’מסילת ישרים’ את עשר אבני הדרך ללמוד להתפלל. וזה על מנת שנדע לבנות את הנפש.
לצערנו לא בנינו מספיק את עצמנו… אחת הסיבות היא שקיימים עדיין בתי ספר שעניינם העיקרי הוא הצלחה בלימודים ולא דווקא בניין הנפש המביא לשכלול והעמקה של יכולת התפילה של הילד.
ובאמת יש עשר עבודות להגיע לתפילה:
1. תנאים חיצוניים: התפילה צריכה סידור” מקום מואר” שקט” מניין (לגברים בעיקר)” חזן מתאים” קצב מתאים… נינוחות הגוף (אכילת אוכל בריא במשך היום). כל אלה תנאים חיצוניים. וזה כנגד שלב ה’זהירות’.
2. רעותא דליבא כלומר התלהבות הלב: התפילה זקוקה לרגש” שהרי היא עבודה שבלב. אם הרגש מרוחק וקר” עלינו לעורר אותו אם על ידי ניגון” או התבוננות בגודל ה'” כשאנו הקטנים עומדים מולו… ובכלל רגש קר צריך תיקון נפרד. וזה כנגד שלב ה’זריזות’.
3. עבודה על המידות: התפילה קשורה להכרת הטוב” לשמחה” לנתינה” ובמילים אחרות – לתיקון המידות שלנו. לרוב עצם העבודה על המידות מתקנת את עומק התפילה. וזה כנגד שלב ה’נקיות’.
4. לבדיות בונה: העולם הפנימי מורכב מאוד” אבל המרכיב המשפיע ביותר על התפילה הוא היכולת למלא את החלל כשהאדם שרוי לבד עם עצמו (למשל כשעוסק ביצירה). צריך לדעת להתבודד לפני התפילה” להיות מסוגל לקיים שיח פרטי עם ה’ לפני שנפגשים בתפילה המנוסחת. וזה כנגד שלב ה’פרישות’.
5. שינוי בשיח: התפילה נקראת שיח והיא קשורה לסוג השיח של האדם עם קרוביו. להיפגש עם חברה ערכית למשל מסוגל להשפיע על רמת התכוונות בתפילה. וזה נקרא טהרת הלשון.
6. לחשוב תפילה: אי אפשר לבקש מאדם שחי כל שעות היום חיים חומרניים להתרכז בתפילה. התפילה קשורה להתכווננות של החיים למקום ערכי. לכן כדאי ללמוד קצת לפני התפילה” אפשר להחליט על זמנים של התבוננות” לעצור את הקצב המטורף של הריצה הבלתי פוסקת של החיים” ולחשוב על התפילה. וזה כנגד מידת החסידות כמו מידת רבי יוחנן: ”ולואי שיתפלל אדם כל היום כולו” (תלמוד ברכות כא” א).
7. יכולת ריכוז: לסלק מחשבות מטרידות. עלי לאפשר לעצמי להיות עם עצמי באמת כאן ועכשיו” לא לחשוב על מה שהיה או מה שיהיה וודאי לא על מה חושבים עלי אחרים. זה תנאי מרכזי – להתרכז בתפילה. זה ביטול ה’אני’ וזוהי מידת הענווה.
8. ניקיון ציורי: בדור שקבע לעצמו כאחת המטרות שכלול טכנולוגי” יש ילדים שמבלים יותר מ75% מהזמן הפנוי שלהם מול המסכים. מכאן שהעולם הציורי של התפילה בדור זה חולה קשה ולפעמים אנוש… עלינו ללמוד להביט פנימה” לחפש את השעשוע” לפעמים בהבטה על נוף” להתמלא בציורים חיוביים כמו למשל ציור פני גדולי הדור” ללמוד מפי אנשים בעלי השפעה ציורית חיובית וכד’. . וזה כנגד מידת היראה כלומר ראיה פנימית ציורית.
9. חשיבה חיובית: התפילה היא כאמור המשך ללימוד תורה. הלומד מכוון את המחשבות שלו אל העומק של ההוויה” שהכול מושגח והכול לטובה. אבל אם אני מלא ספקות” מאשים את עצמי או ביקורתי כלפי עצמי וזולתי” איך אתפלל… וזה כנגד מידת הקדושה כשאדם מקדש את כל מחשבותיו.
10. אכפתיות לאומית: התוכן המרכזי של התפילה קשור לאומה. אני לא מתפלל למען עצמי כדי לקבל יותר מה’. אני מתפלל כדי להיות יותר כלי לשליחות ה’ בעולם. זה הופך אותי לאחראי” למען האומה כולה. כאן מתחילים עניינים הקשורים לרוח הקודש שהרי הרמב”ם מגדיר את הגבורה הלאומית כדרגה ראשונית של נבואה (עין מורה נבוכים ב” לח” מה).
לכן” אל תתייאש… מספיק שתתחיל לעבוד על אחד הגורמים האלה כדי לחוש כבר איך התפילה שלך הופכת להיות חיה יותר” מרוכזת יותר” עמוקה יותר. ואני מודה לך שנתת לי ההזדמנות להזכיר לעצמי עד כמה אומנות התפילה יקרה לחיינו…