ירידה לצורך עליה

שאלה: יש לי מצבי רוח מתחלפים” פעם מרגיש נפלא ופעם פשוט נורא… האם אוכל אי פעם להגיע לאיזון נפשי?
תשובה: יש כמובן מצבים קליניים קיצוניים של שינויים חדים במצבי רוח” על זה לא נדבר. אנחנו עוסקים בציקלותימיה” מצבים קלים של עליות וירידות. האיזון הנפשי אינו משתקף כקו ישר אלא כבעל תזוזות עולות ויורדות” ימי קטנות וימי גדלות” ימי יראה וימי אהבה. ”לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ וֶאֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילות” (תהילים צב” ג). מצבים של רצוא ושוב.
הפתרון לזה הוא ויסות רגשות. בדומה לגלשן על הגל” שמתאים את עצמו אל מצב הגל” עולה ויורד אתו בלי שום התנגדות” כך אני צריך לאפשר לעצמי לשהות בלי התנגדות בכל מצב רוח” אם במקום הבוכה ואם בשמח. היכולת הזאת להיות שם היא כבר חצי עבודה. התנועה של ‘רצוא ושוב’ המתוארת בשער המרכבה בספר יחזקאל” מלמדת אותנו שעלינו להיות ‘בקי ברצוא ובקי בשוב’ (ליקוטי מוהר”ן” תורה ו’) לפי הפסוק: ”אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְּׁאוֹל הנך” (תהילים קלט” ח).
אולם כל סימפטום אינו מחלה אלא הוא דרך ריפוי. העליות והירידות במצבי רוח של האדם אומרות לנו משהו אחר…
הסוד הוא שיש לאדם א. דיבור” ב. קול פנימי” ג. הבל – שהוא קול הנשמה או הקול האלקי. כלומר” האדם תקוע בדיבור שהוא מספר לעצמו” סיפור של מציאות חיצונית” למשל: אני מכור למצבי רוח משתנים. הקול שמאחורי הדיבור יכול להיות: אני מפחד להיות לבד” ולכן אני מחפש” וזה עושה אותי מעניין מפתיע. “מה זה בעבורך להיות לבד?” – להרגיש חסר ערך… הקול הזה הוא הסיפור האמיתי הרוחני של הדיבור הנפשי. “עכשיו בוא נהיה שם במקום הכואב הזה… תאפשר לעצמך להיות שם” לשהות בתוך הכאב הזה ולבדוק מה קורה לך”. בוכה. ואז” שם במקום החשוך הזה” הוא לפתע מגלה את האמונה” את נוכחות ה’ אתו” ומשם את היכולת לפרוץ את המצרים ו…לצמוח. “מן המצר קראתי י-ה” ענני במרחב י-ה”
כך” יעקב אבינו שהלך לחרן” דווקא למקום של חרון אף כעס” מתוך שידע לשהות בכאב הזה ולהבין שהכול זה מהלכים אלוקיים” הוא מגלה את לבן שהוא כנגד ‘הלובן העליון’ כלומר רע גמור” שנושא בתוכו טוב גמור – אלו רחל ולאה. היכולת להשתהות בתוך הכאב היא זו שמאפשרת לאדם לגלות את העומק של הרע שהוא טוב!
בחג החנוכה אנחנו לומדים להדליק את האור שבעור” כלומר – במקום החשוך ביותר של הנפש” במקום החיצוני ביותר של הנשמה” בלילות הארוכים ביותר” למטה מעשרה טפחים ובחוץ. ובדיוק שם” בעור” ניתן לגלות את המקום העמוק ביותר דרך כלי הנשימה” מקום הנשמה שהיא שורש לקול שהוא שורש לדיבור.
כשאצליח להיות במקום הקשה” ואצליח ‘לנשום שם’ כלומר להיות שם לגמרי בתחושה של שלמות” של יישוב הדעת” בלי שום התנגדות ומאבק של כעס על עצמי” אז עליתי על הדרך להתחבר חזרה לעצמי” ומשם אל ה’.
כך מתחזק הוויסות הרגשי” המאפשר לנו להיות מחובר” בנחת וביישוב הדעת” לתנועות הפנימיות והחיצוניות אבל – מתוך בחירה. כלומר לא להתפעל ממציאות חיצונית” כמו למשל מריבות או רעש של הילדים בשולחן שבת. להיות במציאות הפנימית שלנו ולהמשיך לשיר בשמחה שירי שבת…
הריפוי עובר אפוא דרך הדיבור שמספר לנו את הסימפטומים” ולאחר מכן ההקשבה לקול הפנימי ה’כלוא’ בדיבור זה. בסוף עלינו ללמוד לנשום עמוק שם” כלומר בכך להשלים עם הקול הבוכה” או הצועק” ולומר ‘זה בסדר גמור” מותר לי שיהיה לי כואב’. ומשם להתחבר אל מציאות ה’. כך ממילא יפחתו התנודות הקיצוניות במצב הרוח” וגם אם נפלתי קמתי” ועוד אגלה שה’ אור לי. ואחווה מבשרי שכל ירידה אינה אלא לצורך עליה…