האלימות המילולית

יש אלימות שהיא קשה מכל אלימות – והיא האלימות המילולית. הציניות” רמיסת הכבוד” הלבנת הפנים” הקללות – כל אלה הם דרכים לנסות לשלוט כשיש יש אילמות” כלומר פחד מלאבד שליטה… כי הילד הזה שמתפרץ ומכה לכל עבר” זה בעקבות פגיעה קשה ברגשותיו. הוא מרגיש שכבודו נפגע אך אין לו המילים להביע את מצוקתו. האלימות המילולית רוצחת נפש כשהאלימות הפיזית רוצחת גוף. יש לתוקפנות המילולית שורש – והוא הפחד והצורך לשרוד במציאות קשה. השימוש באלימות בכלל” נובע מחוסר אמון ביכולת להכיל. להכיל” פירוש הדבר – לדבר” להרגיע את הצד השני” לעורר כבוד מתוך עבודה עצמית. וכיוון שאני לא למדתי לתמלל רגש” לא פיתחתי טכניקות להירגע” לא למדתי להמשיך לאהוב את עצמי למרות שרומסים את כבודי” אני תוקף מילולית. לכן” הטיפול באלימות מילולית” הוא על ידי העלאת הכבוד” כלומר על ידי חיבור לערך הפנימי העצמי ללא קשר להערכה של הסביבה” וזה בעיקר על ידי בריחה מהכבוד כי אין כבוד עצמי אלא אם כן אני לומד לא להיות עסוק בו. יש לחנך מתוך כבוד על ידי תפילה וחיבור עמוק לכל ילד שהוא בעל ערך כשלעצמו” ואם לא עליו להוכיח את זאת על ידי מעשים. לכן” לא אומרים לילד ‘כל הכבוד שעזרת’ כי אין ערך לכבוד זה” אלא ‘אני כל כך שמח שעזרת לאימא להביא את הקניות מהאוטו’… מחמאה ממוקדת המספרת על רגש אמיתי… ומלמדת את ילדינו לדבר על רגשותיהם.