דמעת העשוקים

שאלה: פעמים רבות אני נפגש עם אנשים מסכנים וסובלים” ולבי שותת דם ומתקומם בקרבי. אינני מדבר כאן באלו שסובלים מעוולות שגרמו להם בני אדם רשעי ארץ” אלא במי שנולד מראש עם בעיה מציקה באופן נורא” בה אי אפשר לכאורה להאשים אף אדם. ואז בראותי אותו ובחושבי עליו” לבי נחמץ ורותח בקרבי למה באה לו כל הרעה הזאת. אני יודע שלא אוכל לקבל תשובה על כך” אבל לא זאת שאלתי” אלא האם עצם הרגש הזה הוא לגיטימי. כי אנשים אמרו לי שזה חוסר אמונה” הרי ריבונו של עולם הוא טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו” אם כן כיצד אני מעיז להעלות טרוניא” אלא עלי לידום ולקבל הכול בהכנעה. איני מבין טיעון זה! וכי זה טבעי שאסתכל במנוחת נפש על סבל הזולת בלי ששום דבר יתקומם בקרבי?! מה – איני בן אדם עם לב?! אין לי לב רגש?!
תשובה: ההרגשה שלך מוצדקת ואינה כפירה חלילה” אלא פרי של לב ישר. וכבר כתב שלמה המלך בספר קהלת על “דמעת העשוקים”” ובספר הזוהר בסבא דמשפטים (שמות קיג א) מועלות טענות כבדות מאוד בדבר עשוקים שונים. כמובן” “הצור תמיד פעלו וכל דרכיו משפט” אל אמונה ואין עוול”” אלא כיוון שאיננו מבינים את סודותיו וסתרי הנהגותיו” “כי לא מחשבותי מחשבותיכם”” מותר לאותם העשוקים לבכות.
וזה לשון הזוהר בתרגומו לעברית: “והנה דמעת העשוקים – כל הנעשקים שופכים דמעות עם טענה לפני הקדוש ברוך הוא”. והזוהר מפרט סוגים שונים של עשוקים.
א. נער בן שלוש עשרה שנה ויום אחד שנענש בדין מוות על עוונותיו” על אף שהוא נחשב לגדול רק יום אחד” ואז הוא כאילו תינוק בן יום אחד” ובכל זאת באופן תיאורטי” בית הדין יוכל להוציאו להורג. לא נתעכב בניתוח הדוגמא הזאת” אלא די לנו בסיום של ספר הזוהר: הרי דמעת אותם העשוקים ואין להם מנחם.
ב. יש עשוק שנקרא ממזר. הוא מחוץ לקהל” אינו יכול להתחתן” ובוודאי אינו אשם בעוון אבותיו. הוא עני ומסכן” שופך דמעות לפני הקדוש ברוך הוא וטוען לפניו: ריבונו של עולם אם אבותי חטאו” אני מה חטא עשיתי” הרי מעשיי מתוקנים לפניך. גם עליו נאמר: והנה דמעת העשוקים ואין להם מנחם. כלומר על אותה טענה אין מענה” אין מנחם ואין מי שישיב מילה על לבם.
ג. ויש עוד עשוקים” והם תינוקות שמתו בחיק אמותיהם” הגורמים לשפוך דמעות לכל באי עולם” ואין דמעות היוצאות מהלב כאותן דמעות” כי כל בני עולם תוהים ואומרים: דיניו של הקדוש ברוך הוא הם אמת” ועל דרך האמת הם הולכים” ואלו” תינוקות מסכנים שלא חטאו” למה מתו? איפה דין של אמת שעושה ריבון העולם. ודאי אין להם מנחם.
כאמור” מההתחלה אנו יודעים שהדין דין אמת” אך איננו מבינים למה ואיננו מרגישים למה” לכן אין לנו נחמה על דמעותינו. לעתיד לבוא נבין” ותהיה לנו נחמה. לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה” על בשורות טובות אומר “ברוך הטוב והמיטיב” ועל בשורות רעות אומר “ברוך דיין האמת”” לעולם הבא כולו – הטוב והמטיב. (פסחים נ א).
אבל בינתיים אנו בעולם הזה” איננו מבינים ואיננו מרגישים” ויש לנו טענות על דמעת העשוקים” ואין לנו מענה. ואנו מאמינים בד’ ואוהבים אותו ודבקים בו.