בין הזמנים והחופש הגדול (א)

החפיפה בין תקופת “בין הזמנים” של הישיבות לבין החופש הגדול מעוררת שאלה נוקבת: האם יש להם שורש משותף” טעם משותף? החופש הגדול הוא חופש מלימודים” פסק זמן על מנת להתאוורר ולנוח מהמתח הלימודי. האם זוהי גם מטרת היציאה של הישיבות ל”בין הזמנים”?
יש הסבורים שמקורה של היציאה ל”בין הזמנים” הוא בדברי רבא במסכת ברכות: “אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו” ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי” כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא” (ברכות דף לה ב). תרגום: רבא היה אומר לתלמידיו – בבקשה מכם” בימי ניסן [ימי הקציר] ובימי תשרי [זמן דריכת הענבים והזיתים] אל תיראו לפני [אלא תעבדו בשדה]” כדי שלא תהיו טרודים במשך כל השנה בפרנסתכם. רבא הציע לתלמידיו לעבוד בעונות החקלאיות הבוערות על מנת שירוויחו כסף שיספיק להם למחייתם במשך שנה שלמה” ובכך ישתחררו מדאגות פרנסה ויוכלו לשקוע בלימוד תורה. בימים עברו” מי שעבד – עבד כל שנה (בשדה או בבית המלאכה)” ומי שלמד – למד כל השנה ללא הפסקה. רק בעונות החקלאיות הבוערות עזבו תלמידי הישיבה את ספסליה ושבו לביתם על מנת לעבוד בשדה ולהבטיח את פרנסתם לכל השנה. היציאה ל”בין הזמנים” לא נועדה לנופש ולאוורור אלא לתת מענה לאילוצים כלכליים.
אם דברי רבא במסכת ברכות הם המקור לנוהג הישיבתי לצאת ל”בין הזמנים” מוסבר מדוע “בין הזמנים” חל דווקא בחודש תשרי ובחודש ניסן” חודשי העונות החקלאיות הבוערות.
סיבה נוספת שהצדיקה בעבר את היציאה לבין הזמנים היתה המרחק בין הישיבה לבית. מרחק של עשרות ימי הליכה הבדיל בין הישיבה לבית. לא היתה כל אפשרות לקפוץ הביתה או לבקר את ההורים בשבת. לכן” אחת לשנה או פעמיים בשנה” אחזו התלמידים במקל הנדודים וצעדו ימים ושבועות לביתם. מובן” שהביקור ארך כמה שבועות” ואז שבו התלמידים לישיבה לשנה נוספת.
גם לקביעת תחילת זמן הלימודים בראש חודש” הן בתחילת זמן חורף והן בתחילת זמן קיץ” יש מקור קדום. ר’ יצחק מקורביל” בסמ”ק (סי’ קלו)” כותב שאין בזה ניחוש או שיקול אסטרולוגי” אלא “מה שנהגו קדמונינו להתחיל המסכתות בראש חודש זהו להמתין הבחורים הבאים מחוץ לעיר ואף לסימן טוב”. וכן פסק הרמ”א (יו”ד קעט ב) “נהגו גם כן להתחיל ללמוד בראש חודש” כי אף על פי שאין ניחוש יש סימן”.
החידה הגדולה היא ביחס לתקופת “בין הזמנים” השלישית” זו של אב” הקוטעת את זמן קיץ חודשיים לפני היציאה ל”בין הזמנים” של תשרי. אחת התשובות היא” שהיו ישיבות (כגון: ישיבות הונגריה) שתלמידיהם יצאו לבין הזמנים באב ולא בתשרי אלא למדו ברצף מתחילת אלול עד ניסן. את כל חגי תשרי עשו התלמידים בישיבה. בדור האחרון” צירפו יחד את כל המנהגים – ניסן” תשרי” אב – ונוצרו שלוש תקופות של “בין הזמנים”.
בשם הרב ישראל יעקב קנייבסקי (ה”קהילות יעקב”) מובא הסבר ל”בין הזמנים” של אב. זה התחיל עם התלמידים החסידיים שיצאו מהישיבה לשהות עם האדמו”ר בחודש אלול. כתוצאה מכך” התדלדל מספר התלמידים בישיבה בחודש אלול. נוסף על כך המצב הכלכלי של הישיבות לא היה מזהיר. לכן בחרו לסגור לגמרי את הישיבה באלול. לאחר מכן” הצטערו על כך שחודש אלול – הסמוך לימים הנוראים – איננו מוקדש ללימוד תורה” והעבירו את “בין הזמנים” מחודש אלול לחודש אב. אחרים סבורים ש”בין הזמנים” של אב הוא תופעה מודרנית שהושפעה ממעבר התלמידים מבית הספר היסודי לישיבה הקטנה” או מהתיכון לישיבה הגבוהה. התלמידים סיימו את לימודיהם בקיץ וביקשו להצטרף לישיבה אחרי חופשה קצרה ולא להמתין עד תחילת זמן חורף (חשוון). על מנת לאפשר את השתלבותם בישיבה” התבקש “להמציא” תחילת זמן נוספת. ההתחלה נקבעה לראש חודש אלול. ומכאן זה התגלגל גם להמצאת “בין הזמנים” נוסף.
לכן” הגרי”י קנייבסקי וראשי ישיבות נוספים ביטאו בפה מלא את רצונם לבטל את “בין הזמנים” של אב אבל לא עלה בידם. רצוי לציין” שיש ישיבות שאין תלמידיהן יוצאים ל”בין הזמנים” בחודש אב.
בימינו” “בין הזמנים” כבר איננו משרת את מטרתו המקורית – עבודה בשדה על מנת להשתחרר מדאגות הפרנסה – אלא זהו סוג של נופש. לכן” יש מגדולי ישראל שמתנגדים בחריפות ל”בין הזמנים”. ההתנגדות ל”בין הזמנים” לא התחילה בימינו אלא לפני מאות שנים. ועל כך במאמר הבא.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill אתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.