חינוך יחידני או קבוצתי? (ב)

בעבר” הכיתה היתה מורכבת מתלמידים מגילאים שונים בעלי אותה רמה לימודית (כישורים וידע). בימינו” הכיתה מורכבת מתלמידים מאותה שכבת גיל אף שקיימים ביניהם פערים גדולים ביכולות הלימודיות. הזכרנו במאמר הקודם את הטענה של הרב מנשה קליין זצ”ל שהכיתה מהסוג הישן אפשרה את צמיחתם של גדולי ישראל. היא לא התחשבה בגילאי התלמידים” ועל כן תלמיד מוכשר צעיר למד לצד תלמיד מוכשר מבוגר. המחנך משך חזק ודהר קדימה” ותלמידיו המוכשרים נמשכו אחריו ודהרו קדימה יחד אתו” וכך הגיעו להישגים מופלגים. יתר התלמידים שלא עמדו בקצב” נשרו בזה אחר זה. בודדים הגיעו לקו הגמר. לעומת זאת” הכיתה בימינו” המורכבת ממגוון תלמידים מאותה שכבת גיל עם יכולות לימודיות שונות” לקחה על עצמה את המשימה של קידום כולם. במקום למשוך קדימה” המורה דוחף מאחור במטרה לקדם את גם התלמידים המתקשים. התוצאה: סילוק הבערוּת מן הארץ. אין מי שאינו יודע קרוא וכתוב” פרק במקרא או במשנה” ואפילו דף גמרא. כמובן” קצב הלמידה נקבע על פי היכולת של התלמידים המתקשים ולא של המצטיינים.
יש הסבורים שהמעבר מהכיתה מהסוג הישן לכיתה מהסוג הנוכחי גרמה נזק והיא משגה חינוכי חמור מפני שלא צומחים ענקי רוח. אך נדמה שהמעבר הזה איננו משגה. הוא לא התרחש במקרה אלא בהשגחה אלוקית. במאמר “הדור” ובמאמרים נוספים” כתב הראי”ה קוק זצ”ל שבדורות האחרונים” האנושות בכלל ועם ישראל בפרט” עברו פאזה. בדורות עברוּ” ההמונים היו ברמה נמוכה” ולעומתם בלטו יחידי סגולה בענקיותם. עתה” מעטים הם יחידי הסגולה” אבל ההמון התקדם ונתעלה. “ברובי תקופות ההסטוריה אנחנו מוצאים חכמים נעלים גדולי רוח בדורות הראשונים” שאנו משתאים על גודלם ועוז רוחם” אבל הכלל הוא היה נתון בשפל המצב” בין בדעת בין במוסר… בדורות האחרונים התחילו הענקים להתמעט והכלל הולך ומתעלה. בעמנו נתמעטו הבורים” ולעומתם נתמעטו” והוקטנו הגאונים והצדיקים” (עקבי הצאן עמ’ קיא). תופעה זו איננה פרי המקרה אלא מאת ה’. ההשגחה האלוקית מובילה להתפתחות ולהתקדמות של כלל האנושות ושל כלל ישראל לקראת קיום דברי הנביא “וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם”. כולם צריכים להתרומם ולהתגדל.
לכן גם החינוך בעם ישראל קיבל תפנית” מדגש על טיפוח יחידי הסגולה לדגש על טיפוח כולם. שיטת החינוך השתנתה לחלוטין ואילצה את מובילי החינוך לפתח שיטות כיצד לקדם את כל התלמידים” כיצד לנהל כיתה הטרוגנית” כיצד לסייע לתלמידים מתקשים” ויחד עם זה כיצד שלא להזניח את המצטיינים. נשירת התלמידים במהלך שנות הלימודים נעצרה” אבל יצרה הרכב כיתה מאתגר” מפני שהכיתה מורכבת גם מתלמידים עם קשיים לימודיים ורגשיים.
החינוך הפך לאתגר מורכב מפני שהמורה צריך לעניין תלמידים מגוונים באותו חומר לימודי. אלו עלולים להשתעמם כי הם מהירי הבנה” ואלו עלולים להשתעמם כי חלק מהחומר איננו מובן להם. אבל בסופו של דבר” הרווח משתלם: ניצחון על הבערות ועל העם-ארצוּת. בניית כיתה מתלמידים מאותה שכבת גיל גם פתחה פתח לעשיית חברתית. זה היה נמנע לחלוטין כאשר הפרש הגילים בכיתה היה גדול.
את האחריות על הכיתה ועל חבורת הלומדים לא הטילו חכמי ישראל על המחנכים בלבד אלא גם על כלל בני החבורה. כולם אחראים להצלחה החינוכית של כולם. כפי שנאמר במדרש (ויקר”ר לד ד) שאם עני בתורה מבקש ממי ששנה סדר אחד או שניים” שהוא עשיר בתורה” “השניני פרק אחד” והשנהו” קנו שניהם עולם הזה ועולם הבא. אבל העשיר בתורה מסרב וטוען כלפי העני בתורה “מה אנא בעי מיתב ומתניתך ב’משקין’ או ב’מאימתי’?! קרי ותני עם דכוותך”” כלומר: למה לי להתיישב וללמד אותך משנה” לך ללמוד עם כמותך – אזי “מי [= הקב”ה] שעשה לזה חכם יכול לעשותו טיפש” ומי שעשה לזה טיפש יכול לעשותו חכם”. מי שחנן אותו ה’ בכשרונות צריך לשתף בהם את מי שלא זכה בכשרונות. האידיאל איננו הצלחתו של היחיד” מוכשר ככל שיהיה” אלא ההצלחה של כולם. לכן” אחד ממ”ח הדברים שהתורה נקנית הוא: “הנושא בעול עם חבירו”. זהו סוג של “למידה שיתופית” – כל אחד מבני החבורה מסייע לחבורה ללמוד. כל אחד תורם את חלקו: אחד בהבנה” השני בהעמקה” השלישי בבהירות” הרביעי בסדר וארגון” החמישי בהתמדה” וכדו’. כל אחד תורם לחבורה ונתרם ממנה.
לתגובות: aviner@neto.net.il . לב אבות – קו חם (חינם) להורים של מתבגרים. המשיבים בקו: רבנים” פסיכולוגים ויועצים. טל’: 02-9973232. אתר “לב אבות” – evavot.org.ill באתר – מאמרים ושיעורי וידיאו מפי אנשי חינוך” רבנים ופסיכולוגים.