פרשת: מידע לא זמין עבור המיקום והתאריך המבוקש | (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ז’ א’ | הרב אורי שרקי

למה הרמב"ם הכניס את עניין הבחירה החופשית בתוך הלכות תשובה, ולא בהלכות יסודי התורה?
מילות מפתח:תשובה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫אנחנו ממשיכים.
‫בהלכות תשובה להרמב״ם

‫והגענו לפרק שבעי.

‫הלכה א'.

‫עד עכשיו דיברנו בעריכות על זה שיש לאדם

‫בחירה חופשית אם להיות צדיק או רשע.

‫מתוך כך עולה השאלה בשביל מה אתה מדבר על זה?

‫כאן בהלכות תשובה.

‫הלכות תשובה זה הלכות ‫שאומרות לי כיצד לעשות תשובה.

‫מה לזה ולבחירה החופשית?

‫תשובה לשאלה אין תשובה אם אין בחירה.

‫כלומר אי אפשר לדבר על זה ‫שאדם יהיה אחראי על מעשיו

‫או שיתקן את מעשיו אם אתה ‫לא מניח שאדם הוא בן חורין.

‫לכן עצם רעיון התשובה זה מניח את החירות.

‫וזה מה שאומר כאן הרמב״ם.

‫הועיל ורשות כל אדם ניתון עלו כמו שבהרנו.

‫נשתדל אדם לעשות תשובה או ‫להתוודד בפיו מחטא ולנעור כפיו מחטא.

‫מה?

‫למה ההלכות של הקרב חופשית ‫בהלכות בהתחלה של תשובה?

‫למה זה בהלכות בהתחלה של תשובה?

‫למה זה לא בהתחלה של הלכות תשובה?

‫אם זה הבסיס.

‫פשוט מאוד.

‫כמו שגם ראינו בתחילת הלכות ‫תשובה שהרמב״ם אומר לנו

‫שעל עבירות צריך לעשות תשובה.

‫אחרי זה הוא אומר ומה זה תשובה גמורה.

‫אחרי זה הוא אומר ומה זה תשובה.

‫גם שמה יש פה בלגן בסדר.

‫הסברנו שככל שרעיון הוא ‫יותר עמוק אי אפשר להתחיל בו.

‫אנחנו נפגשים עם הרעיון דרך ‫החוויות הפשוטות המיידיות.

‫תודה רבה.

‫וכמו כן גם הרעיון שאדם הוא בן חורין,

‫שזה לכל כך דבר טריוויאלי, התרגלנו אליו,

‫הוא ממש לא טריוויאלי.

‫אנחנו לא חווים את זה שאנחנו בן חורין,

‫וזה גם אפילו מפחיד אותנו.

‫רוב בן אדם אינם חפצים בחירות.

‫תודה רבה.

‫ולכן זה מובא בהמשך.

‫בסדר? טוב.

‫אז בואו נחזור עכשיו לדברים של הרמב״ם.

‫הוא אילו רשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו,

‫ישתדל אדם לעשות תשובה או להתוודד בפיו מחטא

‫ולנעור כפיו מחטאיו, כמו ‫להתנער, כלומר לנקוט את ידיו,

‫כדי שימות והוא בעל תשובה.

‫כלומר, כוונת כששימות הוא יהיה בעל תשובה

‫ויזכה לחיי העולם הבא.

‫ברוך אתה, אדוני, אלוהינו, ‫מלך העולם, שהכל נגור.

‫עכשיו תגיד, אם ככה, בואו נחכה.

‫הרי אפשר לעשות תשובה ברגע האחרון.

‫על זה אומר לו, לעולם יראה ‫אדם עצמו כאילו נוטה למות.

‫ושמה ימות בשעתו ונמצא עומד בחטאיו,

‫לפיכך ישוב מחטאיו מיד,

‫ולא יאמר כשיזכין אשור, שמה ימות תרם שיזכין.

‫הוא ששלמה אמר בחוכמתו, ‫בכל עת יהיו בגדיך לבנים.

‫יש ביטוי בהגמרה, שוב ‫יום אחד לפני מתתחה.

‫לכאורה היה צריך לכתוב, שוב ביום מתתחה.

‫אומר הרב קוק, יש הבדל בין ‫תשובה שאדם עושה ביום מותו,

‫לתשובה שאדם עושה יום אחד לפני מותו.

‫אדם שעושה תשובה ביום מותו ממש,

‫זו תשובה שיש בה אופי של עלייה מיסטית.

‫אדם ממעלה שווה אל השם,

‫אז באותה הזדמנות הוא גם שווה מחטאיו.

‫מה זה לשוב מחטאיו?

‫הוא מתכוון לו לעשות יותר, ברור ‫שהוא לא יעשה יותר, הוא הולך למות.

‫אז זה לא בדיוק תשובה, זה יותר עלייה.

‫הרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה.

‫זה נקרא, זה תשובה של יום המוות.

‫לעומת זה, אם אני שווה יום אחד לפני מותי,

‫אז עשיתי תשובה אתמול, עכשיו ‫ביום הזה יש משמעות ליום הזה.

‫כלומר, התשובה מטרתה ‫להעניק ערך לחיי העולם הזה,

‫ולא רק יום אחד.

‫לכן אמרו חכמים, לעשית תשובה יום לפני מותך.

‫לפעמים אפשר לדעת.

‫רוב בן אדם מניו יודעים, ‫אולי, כל אדם לא יכול לדעת,

‫הוא יכול שהוא ימות היום באופן מפתיע.

‫אבל, לפחות נגיד, יש פחות או יותר הערכה.

‫זה כמו שקראתי לאחרונה ‫שהרב קוק שאל את הרופא שלו,

‫כשהוא היה מאוד חולה כבר, נתן למות,

‫את הרופא, כמה זמן יש לי עוד לחיות?

‫שאל אותו הרופא, למה אתה רוצה לדעת?

‫אמר לו, כי אני צריך לחזור על ‫המשניות, אני רוצה לדעת אם אני אספיק.

‫אז הוא אמר לו, כמה זמן, ‫אני לא יודע כמה זה היה,

‫אבל אז הוא הספיק ארבעה סדרים.

‫כן, מתוך שישה.

‫טוב, בשביל הרב קוק זה ‫היה כסף קטן, אבל בכל זאת.

‫הרי הוא נהיה חולה בחודש ‫תמוז, והוא מת בגימל באלול.

‫אז לא היה לו הרבה זמן.

‫כן.

‫טוב, אז זה מה שאומר כאן, ‫שצריך לעשות תשובה מיד.

‫יש עוד סיבה נוספת, שפה הוא לא ‫מזכיר, שהוא הזכיר אותה בפרק ב',

‫שהאדם שעושה תשובה כשכבר ‫אין לו כוח לעשות את החטא,

‫זה תשובה פחות מעולה.

‫אומנם מתקבלת, אבל פחות מעולה.

‫וזה מה שנאמר, זכור את בוראיך בימי בחורותיך.

‫זאת אומרת, שפניו יקרבו ימים,

‫אשר אתה אומר, אני בא עם חפש, ‫אז זה לא כזה חוכמה לעשות תשובה.

‫אבל פה הוא אומר משהו אחר.

‫יכול להיות שאדם באמת גם ‫בזקנותו יעשה תשובה שלמה,

‫אבל איך תדע אם הוא יגיע לזקנה?

‫אולי ימות בגיל צעיר. חלילה.

‫טוב, עכשיו, יש פה גם שאלה ‫מעניינת, מה זה לעשות תשובה?

‫אל תאמר שאין תשובה, ‫אלא מעבירות שיש בהן מעשה.

‫כגון, זנות, וגזל וגנבה.

‫אדם גנב, אדם זנה, אדם גזל,

‫אז יאמר, על זה אני יכול ‫לעשות תשובה, זה מעשה,

‫ולמעשה צריך לעשות תשובה.

‫אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו,

‫כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו.

‫מה זה דעות אצל הרמב״ם?

‫מידות.

‫יש לאדם מידות מגונות, ‫כמובשל, הוא כועס.

‫או בעל גאווה, או בעל ‫עצבות, או בעל היטול,

‫כל הדברים שבה נפש, ‫אנחנו בהלכות תשובה.

‫ואתה מסתכל לא בהלכות תשובה.

‫מה?

‫בתוכן, יפה מאוד, אבל הלכות תשובה זה נקרא

‫סוף הספר. ברור.

‫ואנחנו בפרק שבעי.

‫עכשיו אתה יכול להגיע, ‫צריך רק לדפדף. בפרק שבעי,

‫בהלכה ג', זה לא כזה מסובך.

‫כן.

‫אל תאמר שאין תשובה אלא מהווירות שיש בהן,

‫מעשה כגון, זנוב וגזל וגניבה,

‫אלא כשאם שצריך אדם, לשוב מאלו,

‫כך הוא צריך לחפש בדעות ‫רעות שיש לו, ולשוב, מן הכעס,

‫ומן האיבה, ומן ‫הכנעה, ומן ההיטול,

‫כל הדברים האלה מידות בנפש, לא מעשים.

‫ומרדיפת הממון, והכבוד, ‫ומרדיפת המאכלות, וכך יוצא בהן.

‫התמקרויות, אדם מתמקר למזון וכו'.

‫מן הכל, צריך לחזור בתשובה.

‫מה?

‫היטול זה לצנות.

‫אתה הייתי?

‫כן. טוב.

‫ואלו האבונות, למה זה אבונות?

‫שערי כתוב, והלכת בדרכיו.

‫מהפסוק, והלכת בדרכיו,

‫למדנו שאדם צריך להתנהג במידות טובות.

‫ואילו האבונות קשות, ‫מאותן שיש בהן מעשה,

‫שבזמן שאדם נשכע ‫באלו, קשה הוא לפרוש מהן.

‫כן? כלומר, זה יותר קל לפרוש ממעשה,

‫כי מעשה, אתה צריך לעשות ‫איזשהו מאמץ כדי לעשות אותו.

‫מה שאין כן המידות הרעות שמושרשות בנפש.

‫וכן הוא אומר, יעזוב רעשה ‫דרכו, וישאה בין מחשבותיו.

‫מה זה מחשבותיו?

‫תכנוניו.

‫מה שהוא מתכנן לרעה.

‫זאת אומרת שיש לנו פה לימוד חשוב ביותר,

‫והוא שיש שליטה של הרצון

‫עד הרגשות.

‫למשל כתוב בתורה, ‫ואהבת את השם אלוהיך,

‫ואהבת לרעך, ואהבתם את הגר.

‫לא תסנה את אחיך ‫בדבביך, ורם לבבך, אסור.

‫זאת אומרת, שהאדם, יש ‫פה חידוש שהתורה חידשה,

‫יש שליטה על הרגשות.

‫למרות שהרגשות משקרים לאדם.

‫האדם מספר לעצמו ביטוי ‫מאוד מעניין, זה חזק ממני.

‫אני לא שולט בזה.

‫ומה אומרת התורה, ‫אז למה יש מצווה?

‫סימן שאתה יכול לשלוט בזה.

‫אז במה זה תלוי שאדם לא יכעס?

‫בזה שהוא יחליט לא לכעוס.

‫כן?

‫אז יש אפילו מצווה ‫מוזרה, ושמחת בחגיך.

‫יש לך מצווה לשמוח.

‫ואם אני לא, אז תשמח.

‫ובאבילות יש מצווה, ‫לדאוג, להיות אבל.

‫אני לא, אתה כן.

‫ועל ידעמי, עד עכשיו זה לגבי

‫החיוב, חיוב של התשובה.

‫עכשיו מה עם הדימוי העצמי של הבעל תשובה?

‫ועל ידעמי אדם בעל תשובה, ‫שהוא מרוחק מעלת הצדיקים

‫מפני האבונות והחטאות שעשה.

‫אין הדבר כן.

‫אלא אהוב ונחמד הוא לפני ‫הבורא, כאילו לא חטא מעולם.

‫ולא עוד, אלא ששכרו ‫הרבה, שהרי טעם אחת,

‫הוא פרש ממנו וחווה שיצרו.

‫אמרו חכמים, מקום ‫שבעלי תשובה עומדים,

‫אין לצדיקים גמורים יכולים לעמוד בו.

‫כלומר, מעלתם גדולה

‫ממעלת אלו שלא חטאו מעולם,

‫מפני שהם קובשים יצרם יותר מהם.

‫כלומר, יש איזה מאבק לבעל ‫תשובה, שלצדיק הגמור אין.

‫כן. זאת אומרת, אם הצדיק ‫רוצה להגיע למעלת תשובה,

‫לבעל תשובה, הוא צריך לחטוא

‫ולעשות תשובה.

‫אלא שזה אסור לעשות.

‫למה? ההומר היכתב ‫וישוב, היכתב וישוב,

‫אין מספיקין ביעדו לעשות תשובה.

‫אמרו הדרשנים, למה כתוב פעמיים

‫היכתב וישוב, היכתב וישוב.

‫זה אומר, היכתב ‫וישוב, אין מספיקין.

‫אז יש כאלה שרצו לומר, ‫אני חושב שזה על דרך הצחות,

‫שבחטא הראשון שאדם ‫עושה, זה בסדר. למה?

‫כי הוא צריך לעשות תשובה.

‫איך הוא יקיים מצוות ‫תשובה, אם הוא לא חטא?

‫אבל פעם שנייה זה מיותר.

‫אז אומר, היכתב ‫וישוב, מספיק פעם אחת.

‫אבל היכתב וישוב, היכתב ‫וישוב, זה כבר אין מספיקין ביעדו.

‫זה לגבי המשקל של האדם, ‫של כמה אווירות, כמה מצוות.

‫אבל לגבי עצם המצווה של ‫התשובה, מספיק פעם אחת לחטאו.

‫זהו.

‫אגב, גם זה, האמת ‫היא ההלכה אינה מטירה

‫לעשות את זה.

‫כלומר, יכול להיות שאדם

‫יבלה את כל ימיו, בלי ‫לחטאו, אפילו פעם אחת,

‫ואז הוא גם לא יקבל תשובה.

‫איך זה הגיוני?

‫מה, שהוא לא יכתה?

‫למה לא?

‫הרי, רגע, רגע, אני עושה להבין.

‫אם יש לכל אדם יכולת לבחור

‫בין טוב לרע.

‫זה דיברנו.

‫אז מה מונע ממנו לבחור תמיד בטוב?

‫המציאות היא שאתה לא מוצא הרבה כאלה.

‫אבל מי אמר שזה לא אפשרי?

‫אין צדיק בארץ?

‫דווקא יש צדיקים בארץ.

‫אשר לא יכתה?

‫אין פסוק כזה.

‫אה, יפה.

‫כי צדיק אין בארץ, ‫אשר יעשה טוב ולא יכתה.

‫אני מוביל.

‫יש פה שתי שאלות על הפסוק הזה.

‫אם הוא חטא, אז הוא לא צדיק.

‫שתיים, למה אתה אומר שהוא עשה טוב?

‫ולא יכתה.

‫תגיד, אין צדיק שלא יכתה.

‫או אין אדם אשר לא יכתה.

‫למשל, בתפילה של שלמה בחנוכת המקדש,

‫אז הוא אומר כי אין אדם אשר לא יכתה.

‫אבל הפסוק שקראנו ‫עכשיו, הוא סותר את עצמו.

‫צדיק אין בארץ, אשר יעשה טוב ולא יכתה.

‫אלא הכוונה שכאשר האדם עושה טוב,

‫הוא חוטא בטוב שהוא עושה.

‫מדוע? כי הוא עושה טוב לעצמו וחוטא לאחרים.

‫הוא עושה טוב ולא עושה יותר טוב.

‫הוא חוטא ליותר טוב.

‫מובן?

‫זאת אומרת, האמירה שאדם ‫מוכרח לחטוא איננה מדויקת.

‫יש אנשים שלא חוטאים.

‫הגמרא מספרת לנו על ארבעה כאלה.

‫יש ארבעה כאלה שלא חטאו.

‫שאסור רק טוב, זה לא אסור.

‫מעניין מי הם?

‫בנימין, הבן של יעקב אבינו.

‫לא אתה, אתה גם, גם אחר.

‫בנימין, אמרם, וישי וקלאב.

‫בנו של דוד.

‫עכשיו בואו נשים לב למה שהוא מעניין.

‫מה המכנה המשותף של ארבעת אלה?

‫אבא של או בן של? נכון?

‫בנימין, בן יעקב. אמרם, אביו של משה.

‫ישי, אביו של דוד.

‫קלאב, בן של דוד.

‫אז זה אומר שאלה האחרים, ‫יעקב, משה ודוד, כן חטאו.

‫דבר ראשון.

‫שתיים, מי עשה משהו משמעותי בהיסטוריה?

‫משה, יעקב, דוד. נכון?

‫יעקב בנה את עם ישראל.

‫משה, תורת ישראל.

‫דוד, את ארץ ישראל.

‫אז מה זה אומר? ‫אם אתה רוצה לעשות משהו משמעותי בהיסטוריה,

‫אתה צריך לקחת בחשבון שתכתה.

‫זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד,

‫אתה רוצה להיות, לא חוטא, בסדר, אין בעיה.

‫אבל אתה בשולה ההיסטוריה.

‫זה מה שזה אומר.

‫זה במקרה אתה אומר.

‫אתה אומר שזה במקרה.

‫אומר המהרל מפרג, הדברים ‫הגדולים אינם במקרה קרה.

‫ברור שזה לא במקרה.

‫זאת אומרת שעכשיו, יכול להיות ‫שבזכות זה שהם היו כאלה שלא חטאו,

‫אז הם נתנו מקום לזה שכן חוטא.

‫יעקב, משה, דוד, בגמטריה כמה סך הכל?

‫ישראל.

‫כלומר, עם ישראל זה,

‫ישראל זה עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל.

‫למה בפעולה בהיסטוריה בהכר חוטאים?

‫פשוט מאוד. כי העולם מזוהם.

‫מזוהם.

‫זה חשוב מאוד לנקות ביוב.

‫אבל זה גם משפריץ.

‫יש משהו.

‫זה מה שנקרא מתו בעטיו של ‫נחש, שמשהו מהנחש פגע בהם.

‫או נאמר את זה אחרת.

‫יכול להיות שהם חטאו, אבל לא בגלל אשמתם,

‫אלא בגלל מצב העולם.

‫אין לי ניודע.

‫האם יש יחס בין גודל אחת ‫לגודל המעשה שאחרי התשובה.

‫אין לי ניודע.

‫אבל יש משהו שנקרא תשובת המשקל.

‫שככל שאדם חטא, כך הוא צריך לעשות משקל נגד.

‫כן.

‫זה מסביר אגב, תופעה מעניינת,

‫שבעלי תשובה הם הרבה פעמים לחוצים.

‫הם לחוצים, על כל מיני חומרות, ‫בגלל שהם מכירים את עצמם.

‫כן, הוא הזה, עבירות שבידו.

‫מסביר רבי נחמן דרסלב, ‫המתיירים מעבירות שבידו, ביכולתו.

‫כמו שאדם שצריך להכיר ‫בממשלה, אומר, עלה בידי.

‫מה זה בידי? ביכולתי.

‫אז גם כן, עבירות שבידו, ‫לא עבירות שהוא עשה,

‫אלא עבירות שהוא יודע שבידו לעשות.

‫כן.

‫אז לכן בעלי תשובה יש להם כל מיני לחצים.

‫למשל, בחתונות של בעלי ‫תשובה, יש בין נשים לגברים

‫מחיצה של בטון, עם ‫טייל למעלה ושברי זכוכית.

‫למה?

‫כי לך תדע מה שהיה ‫בעבר, וזה מבלבל אותי.

‫בסדר? אין בעיה.

‫מותר. מותר לנהוג

‫בדברים האלה. בתנאי אחד, ‫שאתה לא טוען שזה הנורמה,

‫המחייבת את כולם.

‫אפשר להגיד, בסדר, אתה, יש לך בעיה משלך,

‫אני מקבל, בסדר, אין בעיה.

‫אני זוכר פעם אחת, ‫תלמיד, ממכון מיר,

‫הזמין אותי לחתונה שלו,

‫אמר לי, אני יודע שאתה לא אוהב את זה,

‫אבל יהיו שני אולמות, ‫ואני רוצה שתבין אותי,

‫כל המשפחה שלי, ‫מכל הצדדים, מאילת.

‫אמרתי, אני, מה?

‫מכל הצדדים, מאילת.

‫כן, אז אמרתי, בסדר, אני מבין אותך.

‫כן, כלומר, בסדר, יש מקרים, אבל

‫אי אפשר להפוך דברים שהם מיוחדים

‫למצב נפשי מסוים, להפוך ‫את זה לנורמה מחייבת

‫לכל מי שאיננו

‫במצב הזה. כן, מה רצית לומר?

‫אבל יש פעם שפעם, אני מספר שזה

‫צדיק בארץ, שזה לא ‫מחייב, למה זה לא מחייב?

‫איך נתודל מהתחדש?

‫כי אין צדיק בארץ

‫שכאשר הוא עושה טוב, לא חותה בזה.

‫בזה שהוא עושה טוב.

‫אז זה אותה מהווהה, ‫שלא חשוב גם את...

‫לא, זה יכול להיות שכן.

‫דבר נוסף, יש גם, ‫לכל כלל יש, יוצא

‫מן הכלל, כולל הכלל הזה.

‫זה לא משהו... מה?

‫שיש אדם שמשפט, ואני מבין, כך הוא

‫עושה את זה.

‫אבל אני קודם אשכח, יש גם הרבה

‫אדמיתים שמתים לאור, ‫אדמות, אדמיתים, סוף הפורה,

‫כל הזמן, כל הזמן, ‫סיבוב, סיבובות,

‫סתם לדמות ולדמות. כן, למשל, כן,

‫החכמי קבלה שגילו סודות, כן.

‫אחד מהם הרב קוק, אגב.

‫כן, הרב קוק, כשהיה חולה

‫בסרטן, בסוף ימיו

‫אמר, זה בגלל שאני

‫מגלה את הסודות.

‫כן, נכון.

‫בסדר, זה סיכון.

‫רמי נחמד ברסלב, ‫למשל, אמר, אסור להיות

‫זקן. אז הוא קיים את זה.

‫הוא מת בגיל 37.

‫כן.

‫אתה לא יודע גם, נניח, אם זה

‫עכשיו זמן, ועושים את

‫המלאכותה?

‫איך יודעים?

‫אינני יודע איך יודעים.

‫כן. אבל

‫למשל, יש

‫צדיקים שדווקא חיו ‫הרבה זמן, מתושלח, למשל.

‫הוא בסדר, כלומר, הוא

‫הוא לא הסתכל.

‫מתושלח?

‫הוא עלה ועודך.

‫כל זמן שמתושלח היה חי, ‫המבול לא יכול היה להגיע.

‫זה לא כמו נוח.

‫נוח הוא צדיק כזה שאם ‫יש מבול, מצילים אותו.

‫מתושלח זה צדיק כזה ‫שאם הוא כאן, אין מבול.

‫לא יכול להיות מבול.

‫כן. אז

‫זה המעלה

‫של ה... אגב, יש

‫בגבי אלה

‫שמתו בעתיו של ‫נחש, יש קושייה על זה,

‫שאחורה יש אחד חמישי.

‫יש עוד אחד חמישי.

‫זה הרמק, רבנו משה קורדוברו.

‫איך אני יודע?

‫הערי אמר

‫בהלוויה של רבי משה ‫קורדוברו, ביקשו ממנו להספיד,

‫והוא אמר, וכי

‫יהיה באיש חטא משפט

‫מוות, והוא מת, ותלית אותו על עץ.

‫כן? הספד יפה, נכון?

‫וכי יהיה באיש חטא משפט ‫מוות, והוא מת, ותלית אותו

‫על עץ.

‫ואז הוא הסביר.

‫בוא ננסה להסביר.

‫אם תיתן לי לענות, אני אסביר.

‫אבל בדיוק אני עמדתי להסביר, ואתה שואל אותי.

‫המילה חטא, בעברית, ‫פירושה חיסרון, כמו

‫להחתי, כן? להחתי את המטרה.

‫אז מה זה חטא משפט מוות?

‫לפי המשפט, לא מגיע ‫לו למות. חטא משפט מוות.

‫נהדר משפט מוות.

‫והוא מת?

‫הרי הוא מת בכל זאת.

‫איך זה יכול להיות?

‫אז הוא שואל הארי, על מותו של הרמק.

‫איך יכול להיות שהוא מת?

‫הרי אין לו סיבה למות.

‫ותלית אותו, כלומר צריך לתלות

‫את זה על עץ, על עץ ‫הדעת, שבגללו, ביל אכילת

‫עץ הדעת, נגזרה מיטה על כל החיים.

‫ככה אמר הארי.

‫אז לכאורה יש לנו עוד

‫אחד חמישי. נכון?

‫אז מסביר הרבי מלובבית

‫שזה לא נכון.

‫כי אלה שמתו

‫בעתיו של נחש, זה בגלל הפיתוי של

‫הנחש. אם הנחש

‫לא היה מפתה, אז לא

‫היה מוות בעולם. אבל

‫עץ הדעת הוא המקור

‫של הפיתוי. אם לא היה ‫עץ הדעת, לא היה לנחש

‫מה לפתות.

‫והרמק, מותו, בא ‫ממציאות עץ הדעת בעולם,

‫משורש יותר עליון.

‫בסדר? טוב.

‫זה לגבי זה שיש

‫צדיקים גמורים.

‫עכשיו, אפשר גם להבין את זה

‫אחרת.

‫כי נשארת

‫השאלה. אז הצדיק הגמור

‫לא יכול לעשות תשובה. זה דווקא

‫מתסכל מאוד.

‫אבל לפי מה שלמדנו בכמה מקורות,

‫כולל ברמב״ם ראינו רמז לזה, ‫התשובה לא קשורה לחטאים בכלל.

‫הרי למה האדם עושה תשובה?

‫כי הוא שווה למקור

‫החיים. אז זה כמין

‫מגנט כזה. כלומר, עצם

‫זה שאני מודע לכך

‫שאני נברא, זה יוצר

‫אצלי השתוקקות ‫מטאפיזית, גאה גואה, לשווה

‫למקור. אז אני לא צריך

‫חטאים בשביל לשווה למקור.

‫יוצא לפי זה שהתשובה

‫היא מאפיינת דווקא את הצדיקים

‫הגמורים.

‫לעומת זה, אדם שחטא, ‫אחרת, מטשטש את בהירות

‫ההכרה. ואז יכול להיות

‫שאני לא אבין שאני צריך

‫לשווה.

‫אז מה חידשה התורה?

‫שגם החוטאים

‫יכולים לעשות תשובה.

‫לא רק הצדיק הגמור יכול לעשות

‫תשובה, אלא גם החוטא

‫יכול לעשות תשובה.

‫החוטא על מה עושה תשובה?

‫על החטאים.

‫זה הכי פשוט. כלומר, שואלים אותו, אתה רוצה

‫לעשות תשובה? כן, יש לי כך וכך חטאים,

‫אני עושה תשובה עליהם.

‫אבל הצדיק הגמור, על מה יעשה

‫תשובה?

‫הוא עושה תשובה של הזהות שלו. הוא כל הזמן

‫מתעלה. יוצא

‫לפי זה שכאשר אדם שחטא

‫עושה תשובה, מתי הוא מפסיק את תהליך

‫התשובה? כשהוא תיקן

‫את מה שהיה לו לתקן.

‫כלומר, היו לו כך וכך ‫עבירות, עכשיו הוא

‫גמר עם העבירות, הוא מפסיק את תהליך

‫התשובה. לעומת זה, הצדיק

‫הגמור, הוא לא מפסיק את תהליך

‫התשובה, כי אין לו מה שיפסיק אותו.

‫לכן, במקום שבעלי

‫תשובה עומדים, כוונה

‫מפסיקים ללכת, כמו

‫בתרגילי תסתסך. עמוד, מה

‫הכוונה? עצור.

‫במקום שבעלי תשובה עומדים, ‫צדיקים גמורים אינם יכולים

‫לעמוד, הם ממשיכים הלאה.

‫ודאי שזה לא הפשט של הרמב״ם.

‫אבל בכל זאת, אני רוצה

‫להבין מה שזה עומק הפשט, ואני

‫אסביר מדוע.

‫מה יעשה בעל תשובה

‫שתיקן את החטאים?

‫והוא שומע את השיעור שלי ואומר

‫לעצמו, וואי, זה נורא חבל, ‫עכשיו נפסיק את התשובה.

‫מה אתה עונה לו?

‫למה לא?

‫כי

‫יש לו צדיק גמור שחבוי

‫בקרבו, שעד עכשיו ‫לא יכול היה לבוא לידי

‫ביטוי, כי הוא עדיין לא תיקן את החטאים.

‫אבל במקום

‫שבעלי תשובה ‫עומדים, מן התשובה הלך

‫החטאים, צדיקים גמורים שבקרבה

‫אינם יכולים לעמוד, אלא הם

‫ממשיכים. ואז יוצא

‫שבמובן הזה יש לבעל תשובה

‫מעלה גדולה יותר

‫מאשר זה שהוא רק צדיק גמור.

‫בסדר?

‫טוב, מה?

‫עכשיו כאן עולה שאלה, למה

‫באמת זה ככה?

‫שהוא אהוב כאילו לא

‫חטא מעולם? הרי זה שטויות, הוא

‫חטא. מה אתה אומר? כאילו

‫כאילו יענו

‫ישראר בלוף.

‫מה, אתם מכירים את הפרסומת? טוב.

‫כן.

‫מה? הבנת את זה מה ברוך.

‫זאת שיש

‫יש עלייה, יש

‫לאדם חטא

‫ואתה אומר כאילו לא חטא.

‫אני רוצה קודם כל להבין

‫את פירוש המילה כאילו. המילה

‫כאילו היא לא ברורה.

‫למשל אומרים

‫נענס אדם ולא עשה

‫מצווה

‫מעלה עליו הכתוב כאילו

‫עשה. מה זה מעלה

‫כאילו? מה זה פרס תנחומים?

‫אלא הכוונה היא כזאת.

‫אם אני עושה

‫מה עושה? איזה מצווה?

‫מה הערך של המצווה שלי?

‫לפי מידת ההשקעה שלי במצווה.

‫מהודר, לא מהודר.

‫התאמצתי, לא התאמצתי.

‫עשיתי את זה בשלמות, לא בשלמות.

‫על פי זה אני נמדד.

‫אבל אם אני מאוד רציתי לעשות את המצווה

‫ולא יכולתי לעשות

‫אז מי עשה את המצווה בשבילי?

‫הקב' הוא עשה. מעלה עליו

‫הכתוב כאילו הוא

‫עשה. מזה כאילו הוא.

‫הקב' הוא עשה את המצווה במקומי.

‫יוצא לפי זה שאדם

‫שנמנע ממנו האפשרות

‫לעשות מצווה, למרות

‫שהוא מאוד השתוקק לעשות אותה, צריך לסמוח.

‫בגלל שעכשיו

‫הוא יודע שהקב' הוא עשה את זה

‫מושלם. כי כשהקב' הוא עושה

‫הוא עושה את זה תמיד יותר טוב מן האדם.

‫זה כמו שלמשל

‫אנחנו לא

‫תוקעים בשופר בראש השנה

‫שחל בשבת.

‫אז מי תוקע? הקב' הוא

‫תוקע. הוא עושה את זה יותר טוב ממך.

‫זה הכוונה.

‫כאילו זה יותר גדול.

‫זה כאילו זה יותר גדול.

‫לא, כאילו כי זה מיוחס אליו.

‫עכשיו אני רוצה להבין ‫למה זה מיוחס אליי, למרות

‫שלא עשיתי. כאן הנקודה המשמעותית.

‫אני עושה מעשה.

‫מה הקשר ביני

‫לבין המעשה שעשיתי?

‫תשובה? הרצון.

‫ביני לבין המעשה נמצא הרצון.

‫אם אני עושה מעשה שלא מרצוני

‫זה לא מעשה שלי באמת.

‫למשל אם אדם

‫הולך, זה גמרא בפורשת

‫מסרת דווקא, אדם הולך לישון

‫ליד כלי זכוכית

‫תוך כדי שינה

‫הוא מתהפך ושובר אותם.

‫צריך לשלם או לא?

‫צריך לשלם. למה? מה הלכת לישון

‫ליד זכוכית?

‫זה בזמן שהמעשה לא הייתה מודע

‫אבל אתה מודע לזה שאתה הולך לשמור.

‫לעומת זה אם אדם

‫ישן ומישהו מביק לי זכוכית

‫לידו והוא מתהפך

‫לא חייב.

‫למה? זה לא הוא שעשה.

‫נכון, הגוף שלו היה מעורב

‫אבל לא הוא עשה את המעשה.

‫למרות שטכנית כן.

‫עכשיו אני רוצה שמה שקושר

‫מעשה אליי

‫זה הרצון.

‫עכשיו, אם אני

‫עושה תשובה

‫הרצון.

‫הרצון זה הדעת.

‫עכשיו, נשאל את השאלה. אם אני עושה

‫מעשה ואני חוזר

‫בי. אני אומר אני מצטער שעשיתי אותו.

‫לא רציתי

‫את המעשה. בעצם אני לא רוצה את המעשה.

‫מה?

‫תוהה על הראשונות

‫או יותר. עושה תשובה.

‫יש מעשה רע. עשיתי מעשה רע

‫ושעה שעשיתי אותו

‫רציתי אותו. עכשיו אני לא רוצה אותו.

‫אז מה?

‫אז הקשר ביני לבין המעשה

‫ניתק.

‫נשאל את השאלה. אז מה מחזיק את המעשה בעולם?

‫איך המעשה הזה קיים עכשיו?

‫הקב' ברוך הוא

‫מחיה אותו. זה הופך להיות

‫מעשה אלוהי.

‫כיוון שזה מעשה אלוהי

‫זה מצווה.

‫כלומר, זה מה שנקרא זדונות

‫נהפך עם נזכויות.

‫אצל הקב' ברוך הוא, המעשים

‫שהם אצלנו רעים הם טובים.

‫איך אני יודע? יש מדרש

‫נפלא שנקרא מדרש

‫פטירת משה רבנו עליו השלום.

‫מכיר את המדרש הזה?

‫כן או לא? מה?

‫באבנותיך לא.

‫למה זה באבנות? אולי יש לך סיבה לא לדעת.

‫טוב. בכל מקרה, אחד

‫המדרשים, הלא כל כך ‫מפורסמים, נקרא מדרש פטירת משה.

‫ושם יש דיאלוג מאוד מעניין

‫בין הקב' ברוך הוא לבין משה

‫לקראת מותו. הוא אומר לו

‫משה אתה צריך למות.

‫מה פתאום? מה עשיתי

‫שמגיע לי למות?

‫הקב' ברוך הוא, אתה עיקית ‫בסלע אני אמרתי לדבר.

‫הוא אומר, אההה, אתה זימנת את זה

‫אתה יודע טוב מאוד שזה לא אשמטית.

‫אז הקב' ברוך הוא מביא לו

‫עוד טענות, ומשה דוחה אותן אחת

‫אחרי השנייה. עד שבסוף

‫הקב' ברוך הוא אומר למשה

‫אתה הרגת את המצרי

‫ולא שאלת אותי.

‫אומר לו משה

‫אני הרגתי אחד, אתה הרגת את כולם.

‫אומר לו הקב' ברוך הוא

‫אני בידי להחיות אותם

‫אתה אין בידך

‫להחיות אותו.

‫ואז כתוב שמשה

‫הסכים ומת.

‫עכשיו נשארת השאלה

‫אם אני הייתי במקום משה, היה לי תשובה

‫על השאלה הזאת.

‫זאת אומר, הייתי אומר פשוט

‫אני לא יכול להחיות את המצרי

‫אבל אתה יכול להחיות, ‫מה אכפת לך שהרגתי אותו?

‫אם אתה כל כך מפריע לך שהרגתי את המצרי

‫אז תחיה אותו.

‫נכון?

‫כלומר במילים אחרות, הקב' ברוך הוא אומר

‫למשה, כשאני אורג, זה בקהילות

‫זה ביצחוק, אני יכול להחיות.

‫כשאתה אורג זה רציני.

‫זה שהקב' ברוך הוא יכול להחיות

‫את המצרי שמשה הרג

‫זה לא פותר את הבעיה.

‫כי משה נידון

‫על פי עולם הרצונות שלו.

‫וכיוון שבעולמו של משה

‫אי אפשר להחיות

‫לכן זה נחשב

‫אצלו לחטא.

‫עכשיו יוצא לפי זה

‫שאצל הקב' ברוך הוא המעשים שבינינו

‫הם רעים, הם לא רעים

‫כי הוא יכול להחיות.

‫ואז יוצא

‫שכאשר אני חדל

‫מלרצות את המעשה

‫הוא מפסיק להיות מיוחס אליי

‫אבל קיומו מאת השם.

‫ואז הוא מעשה טוב

‫ואז הזדונות נהפכים כזכויות.

‫הסבר זה נמצא

‫ברב קוק

‫באורות התשובה

‫פרק ת'זין פסקא א'1

‫אבל

‫לפני הרב קוק אמר את זה

‫יוסף

‫ואתה אל תעצבו

‫כי מכרתם אותי הנא

‫כי למחייה שלך אני אלוהים לפניכם

‫זאת אומרת אתם צריכים לסמוח

‫על זה שמכרתם אותי

‫אז על מה אתם צריכים להצטער

‫על זה שלא אמרתם לי שם ייחוד

‫בזמן המכירה

‫אם היו אומרים שם ייחוד

‫לא היו עושים. ‫אז הם צריכים לסמוח שהם לא אמרו את זה

‫שם ייחוד

‫מה שנקרא עבירתם של שבטים פרנסה

‫את העולם. כן מה אתה אומר?

‫אם התקשר כבר ניתן לך

‫אני יכול לבחור שם

‫אה יפה. כי ברגע שזה מעשה טוב

‫זה מיוחס אליי

‫כלומר כי אני חדלתי

‫לחפוץ ברע

‫אבל אני חפץ בזה שהשם יעשה

‫עשים טובים

‫ואז זה מיוחס אליי

‫המשאים טובים שאדם עושה

‫בלי רצון

‫כן המשאים טובים שאדם עושה בלי רצון

‫למשל אדם ייתן לך שקט ואני מצא אותו

‫לא זה לא מיוחס אליו

‫לא פתאום

‫כן

‫... על מה אתה מקשיב

‫... זה נכון אתה אומר ככה למה

‫משה אומר אל תהרוג אותי

‫הרי נגזרה מיטה

‫על כל החיים נכון

‫אומר משה אני לא כמו כל אחד

‫אני משהו אחר

‫... צאצא של אדם ‫הראשון אבל מה אין תיקון

‫לחטא אדם הראשון

‫יש תיקון

‫אז משה אומר אני אהיה האיש

‫תן לי אל תהרוג אותי

‫אני אשלים את העולם

‫אני אהיה המשיח

‫זה מה שהוא אומר

‫אלא מה אתה לא יכול כי

‫יש לך חלק כזה

‫... אגב הנוצרים סוברים

‫שזה שכל אדם מת

‫בגלל חטא אדם הראשון

‫זה אומר שכל אדם חוטא בחטא אדם הראשון

‫ככה אומרים הנוצרים

‫שכל אדם נולד

‫אשם ולכן הוא מת

‫אנחנו אומרים לא

‫האדם נולד לא אשם אני לא אשם בזה

‫שאדם הראשון חטא

‫אבל זה שהוא חטא זה גורם לי למות

‫אבל זה לא בגללי

‫זה בגללו

‫... היא דקה וחשובה מאוד

‫כלומר השאלה האם

‫אנחנו חיים בעולם שבו אלוהים

‫הוא אויין את האדם אויב

‫או שיש לו סימפתיה אל האדם

‫... ... אז זה בכלל לא אותו דבר

‫אם אני מת כי אני

‫אשם אז זה אומר שכל החיים שלי

‫דפוקים זאת אומרת שאני

‫אשם מלדתי ועד עכשיו

‫לדמותי בעצם

‫... אז אני יכול להיות ‫צדיק אהוב לפני המקום

‫עכשיו זה שיש

‫מוות בעולם זה דבר שצריך לתקן

‫זה כמו שנגיד אדם הגיע

‫למקום שבו יש

‫קלקול גדול אומרים למה

‫שמתם אותי פה כי מצפים ממך

‫לתקן זה כמו

‫האינסטלטור לא אשם

‫בנזילה

‫אבל הוא פה כדי לתקן אותה

‫... גם האינסטלטור

‫אומר אני מגיע תוך התשעה

‫שזה שורש החתאים

‫... ... הלכה היא

‫כל הנביאים כולם

‫ציוו על התשובה

‫... ואין ישראל נגאלין

‫אלא בתשובה

‫... מעניין מאוד מה שכתוב כאן

‫הרי זה סותר

‫גמרה מפורשת

‫מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע

‫האם הגאולה תלויה בתשובה

‫או שאינה תלויה בתשובה

‫והלכה כרבי

‫יהושע

‫שגאולה

‫אינה תלויה בתשובה

‫אז איך הרמב״ם כותב כאן כדת רבי אליעזר

‫שאין ישראל נגאלין

‫אלא בתשובה

‫... ... זה אלא, צריך ‫להבין שזה לשון חכמים

‫כמו שאתה אומר

‫אין

‫אין מים אלא תורה

‫וזה מה זה תורה

‫הביטוי אין אלא

‫איננו בא לומר שזה ההגדרה

‫אין ישראל נגאלין אלא תשובה

‫יש תשובה נגאלין אבל אפשר גם

‫לי, כן מה שאמרת

‫אפשר להכיש אפשר להכר

‫והרי היה

‫שבהלכות מלאכים

‫כשהרמב״ם מדבר

‫על ימות המשיח הוא לא מדבר בכלל על תשובה

‫הוא אומר להפך המלך המשיח

‫עתיד לעמוד וכו' וכו' וכו'

‫וקופא את ישראל

‫ללכת בדרך התורה

‫אם הוא קופא סימן שהם לא רוצים

‫אז ברור שבהלכות תשובה

‫הוא מדגיש את ערך התשובה

‫בהלכות מלאכים את ערך ההיסטוריה

‫כן אבל זה אבל המשיח בא

‫בא והוא קופא

‫בסדר

‫כן

‫אה אבל אני לא קראתי את ההמשך

‫הוא כבר הבטיח התורה

‫שסוף ישראל לעשות תשובה

‫בסוף גלותם ומיד

‫הם נגאלים

‫וזה נאמר והיה כי אבוה לך כל הדברים

‫ושבתה את השם אלוהיך

‫ושבה שם אלוהיך עד שבותיך וריחמיך ושבכביצך

‫מכל עמי שביצחה שם אלוהיך שמונה

‫מה זה אומר

‫זה אומר שיש כפייה

‫לגבי התהליך

‫ההיסטורי הכולל

‫כפי שהוא הסביר בשמונה פרקים לרמב״ם

‫וגם פה לגבי המצרים בלכות תשובה

‫שמהלכים היסטוריים

‫כלליים אינם

‫תלויים בבחירתו של

‫האדם הבחירה היא

‫ארכיאת לא לקלט

‫אין הבטיחה אבל גם אם הם לא

‫יעשו מה שהתורה הבטיחה

‫גם אז ייגע לו

‫גדולת תשובה

‫שמקרבת את האדם לשכינה

‫מה זאת אומרת לשכינה

‫היא כוונה לדעת אלוהים בהירה

‫כן לפחות אצל הרמב״ם

‫זאת המשמעות של הביטוי שכינה שנאמר

‫שוב הישראל עד השם אלוהיך

‫כלומר אם אני עושה תשובה לא רק

‫שהחטא מתקן אלא יש לי

‫הבנה מחודשת

‫בהירה יותר בענייני

‫האלוהות

‫כלומר ואם יש לי חטאים

‫אז זה מכשיך את

‫השכל ולכן אני

‫יודע את השם פחות

‫או בכלל לא

‫ונאמר

‫ולא שבתם עדיי נאום השם

‫ונאמר

‫אם תשוב ישראל נאום השם אליי

‫תשוב כלומר

‫אם תחזור בתשובה בי תדבק

‫מה זה בי תדבק? אתה תשיג אותי

‫התשובה מקרבת

‫את הרחוקים

‫אמש היה זה סנוי

‫לפני המקום משוקץ

‫ומרוחק ותואבה

‫והיום הוא אהוב

‫ונחמד

‫קרוב וידיד

‫ראיתם איך שהוא שינה את הטון?

‫וכן

‫מה?

‫זה מי שהיה צדיק

‫והפך לרעשה

‫אבל כאן הוא אמר הפוך

‫כמו שאתה ציינת שהוא מתחיל

‫מזה שאדם אתמול היה

‫סנוי כשהוא היה חוטא

‫כשהוא עשה תשובה פתאום נהיה ידיד

‫רק אני ציינתי שהרמב״ם

‫כדי להדגיש את זה גם שינה

‫את הטון בקריאה

‫איך אני יודע? מן הסתם זה מה שהוא היה עושה

‫אם הוא היה קורא את זה לפני

‫כן?

‫שמה?

‫החזידות אומרת

‫שהקבוש האור הוא אוהב אותי

‫לא משנה מה

‫נכון. כיוון שהוא אוהב אותי

‫לכן הוא שונא אותי. כלומר

‫אם אתה אוהב

‫מישהו והוא עושה מעשה רע

‫אתה מצטער עליו מאוד

‫אז אתה שונא

‫את מה שקורה לו יותר

‫מאשר אם הוא לא היה אהוב

‫כן, אם הוא לא אכפת לך

‫שיעשה את הרע, שיעשה את הטוב

‫לא אכפת לי. אבל אם אתה אוהב אותו

‫אז כואב לך יותר

‫אז יש לך שנאה יותר גדולה על הרע

‫שהוא עושה

‫בסדר?

‫וכן אתה מוצא

‫שבלשון שהקבוש ברוך הוא

‫מרחיק החוטאים

‫בא, מקרב את השבים

‫בן יחיד בן רבים שנאמר

‫והיה במקום אשר

‫יאמר להם לא עמי אתם

‫יאמר להם בני אל חי

‫זה נאמר על הכלל

‫על הציבור בכללו

‫ונאמר ביוחניהו

‫פרשתו

‫כתבו את האיש הזה הערירי

‫גבר לא יצלח בימיו

‫אם יהיה קוניהו בן יויקים

‫מלך יהודה חותם

‫על יד ימיני כי משם

‫אתקנך

‫וכיוון ששב בגלותו

‫נאמר בי זרובבל בנו

‫ביום ההוא נאום השם צבעותי

‫כך אחר זרובבל

‫בן שאל תהיה לעבדי נאום השם

‫וסמתיך כך אותם למרות שהוא אמר

‫שלא יהיה

‫יכין זרע

‫כיוון שעשה תשובה

‫מקבל את בנו או את נכדו תלוי

‫אם זרובבל זה בנו או נכדו

‫יש לזה דיון

‫כלומר זה ביטויים

‫שמראים שהתשובה

‫יעילה בדיוק כמו

‫שאחת יעיל

‫אחת יעיל להרחיק התשובה יעילה

‫לקרב

‫כמה מעולה

‫מעלת התשובה

‫רק רגע

‫אנחנו נעצור

‫כאן באופן חד פעמי

‫משום שעליי להגיע

‫למקום אחר ולכן

‫הפעם אנחנו נקצר

‫וגם אני רוצה

‫לציין באותה הזדמנות שבשבוע

‫הבא לא אוכל להעביר את השיעור

‫כיוון שלא יהיה

‫בארץ ישראל

‫אני יוצא אל הגלות

‫המער אבל

‫בשבוע שאחרי זה שוב

‫יתקיים בעזרת השם ברח השיעור

‫ביום חמישי בשבוע הבא יהיה שיעור

‫לא אמרתי את זה

‫אמרתי שביום

‫חמישי יהיה שיעור

‫שביום ראשון לא יהיה שיעור

‫אתה מזה הסקת מסקנה גם לגבי יום שני

‫וזאת מיניין לך

‫זה נכון

‫כן

‫כן

‫אבל

‫אל תעסיק מסקנה לגבי שני

‫כן

‫זה לא שאלת

‫את כאן נראה
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/787522622″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 10
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' ג' | הרב אורי שרקי
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' ז' | הרב אורי שרקי
אורך השיעור: 44 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/787522622″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ז’ א’ | הרב אורי שרקי

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!
דילוג לתוכן