הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ז’ א’ | הרב אורי שרקי

למה הרמב"ם הכניס את עניין הבחירה החופשית בתוך הלכות תשובה, ולא בהלכות יסודי התורה?

הרב אורי עמוס שרקי

ט״ז בטבת ה׳תשפ״ג (ינואר 9, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫אנחנו ממשיכים.
‫בהלכות תשובה להרמב״ם
‫והגענו לפרק שבעי.
‫הלכה א'.
‫עד עכשיו דיברנו בעריכות על זה שיש לאדם
‫בחירה חופשית אם להיות צדיק או רשע.
‫מתוך כך עולה השאלה בשביל מה אתה מדבר על זה?
‫כאן בהלכות תשובה.
‫הלכות תשובה זה הלכות ‫שאומרות לי כיצד לעשות תשובה.
‫מה לזה ולבחירה החופשית?
‫תשובה לשאלה אין תשובה אם אין בחירה.
‫כלומר אי אפשר לדבר על זה ‫שאדם יהיה אחראי על מעשיו
‫או שיתקן את מעשיו אם אתה ‫לא מניח שאדם הוא בן חורין.
‫לכן עצם רעיון התשובה זה מניח את החירות.
‫וזה מה שאומר כאן הרמב״ם.
‫הועיל ורשות כל אדם ניתון עלו כמו שבהרנו.
‫נשתדל אדם לעשות תשובה או ‫להתוודד בפיו מחטא ולנעור כפיו מחטא.
‫מה?
‫למה ההלכות של הקרב חופשית ‫בהלכות בהתחלה של תשובה?
‫למה זה בהלכות בהתחלה של תשובה?
‫למה זה לא בהתחלה של הלכות תשובה?
‫אם זה הבסיס.
‫פשוט מאוד.
‫כמו שגם ראינו בתחילת הלכות ‫תשובה שהרמב״ם אומר לנו
‫שעל עבירות צריך לעשות תשובה.
‫אחרי זה הוא אומר ומה זה תשובה גמורה.
‫אחרי זה הוא אומר ומה זה תשובה.
‫גם שמה יש פה בלגן בסדר.
‫הסברנו שככל שרעיון הוא ‫יותר עמוק אי אפשר להתחיל בו.
‫אנחנו נפגשים עם הרעיון דרך ‫החוויות הפשוטות המיידיות.
‫תודה רבה.
‫וכמו כן גם הרעיון שאדם הוא בן חורין,
‫שזה לכל כך דבר טריוויאלי, התרגלנו אליו,
‫הוא ממש לא טריוויאלי.
‫אנחנו לא חווים את זה שאנחנו בן חורין,
‫וזה גם אפילו מפחיד אותנו.
‫רוב בן אדם אינם חפצים בחירות.
‫תודה רבה.
‫ולכן זה מובא בהמשך.
‫בסדר? טוב.
‫אז בואו נחזור עכשיו לדברים של הרמב״ם.
‫הוא אילו רשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו,
‫ישתדל אדם לעשות תשובה או להתוודד בפיו מחטא
‫ולנעור כפיו מחטאיו, כמו ‫להתנער, כלומר לנקוט את ידיו,
‫כדי שימות והוא בעל תשובה.
‫כלומר, כוונת כששימות הוא יהיה בעל תשובה
‫ויזכה לחיי העולם הבא.
‫ברוך אתה, אדוני, אלוהינו, ‫מלך העולם, שהכל נגור.
‫עכשיו תגיד, אם ככה, בואו נחכה.
‫הרי אפשר לעשות תשובה ברגע האחרון.
‫על זה אומר לו, לעולם יראה ‫אדם עצמו כאילו נוטה למות.
‫ושמה ימות בשעתו ונמצא עומד בחטאיו,
‫לפיכך ישוב מחטאיו מיד,
‫ולא יאמר כשיזכין אשור, שמה ימות תרם שיזכין.
‫הוא ששלמה אמר בחוכמתו, ‫בכל עת יהיו בגדיך לבנים.
‫יש ביטוי בהגמרה, שוב ‫יום אחד לפני מתתחה.
‫לכאורה היה צריך לכתוב, שוב ביום מתתחה.
‫אומר הרב קוק, יש הבדל בין ‫תשובה שאדם עושה ביום מותו,
‫לתשובה שאדם עושה יום אחד לפני מותו.
‫אדם שעושה תשובה ביום מותו ממש,
‫זו תשובה שיש בה אופי של עלייה מיסטית.
‫אדם ממעלה שווה אל השם,
‫אז באותה הזדמנות הוא גם שווה מחטאיו.
‫מה זה לשוב מחטאיו?
‫הוא מתכוון לו לעשות יותר, ברור ‫שהוא לא יעשה יותר, הוא הולך למות.
‫אז זה לא בדיוק תשובה, זה יותר עלייה.
‫הרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה.
‫זה נקרא, זה תשובה של יום המוות.
‫לעומת זה, אם אני שווה יום אחד לפני מותי,
‫אז עשיתי תשובה אתמול, עכשיו ‫ביום הזה יש משמעות ליום הזה.
‫כלומר, התשובה מטרתה ‫להעניק ערך לחיי העולם הזה,
‫ולא רק יום אחד.
‫לכן אמרו חכמים, לעשית תשובה יום לפני מותך.
‫לפעמים אפשר לדעת.
‫רוב בן אדם מניו יודעים, ‫אולי, כל אדם לא יכול לדעת,
‫הוא יכול שהוא ימות היום באופן מפתיע.
‫אבל, לפחות נגיד, יש פחות או יותר הערכה.
‫זה כמו שקראתי לאחרונה ‫שהרב קוק שאל את הרופא שלו,
‫כשהוא היה מאוד חולה כבר, נתן למות,
‫את הרופא, כמה זמן יש לי עוד לחיות?
‫שאל אותו הרופא, למה אתה רוצה לדעת?
‫אמר לו, כי אני צריך לחזור על ‫המשניות, אני רוצה לדעת אם אני אספיק.
‫אז הוא אמר לו, כמה זמן, ‫אני לא יודע כמה זה היה,
‫אבל אז הוא הספיק ארבעה סדרים.
‫כן, מתוך שישה.
‫טוב, בשביל הרב קוק זה ‫היה כסף קטן, אבל בכל זאת.
‫הרי הוא נהיה חולה בחודש ‫תמוז, והוא מת בגימל באלול.
‫אז לא היה לו הרבה זמן.
‫כן.
‫טוב, אז זה מה שאומר כאן, ‫שצריך לעשות תשובה מיד.
‫יש עוד סיבה נוספת, שפה הוא לא ‫מזכיר, שהוא הזכיר אותה בפרק ב',
‫שהאדם שעושה תשובה כשכבר ‫אין לו כוח לעשות את החטא,
‫זה תשובה פחות מעולה.
‫אומנם מתקבלת, אבל פחות מעולה.
‫וזה מה שנאמר, זכור את בוראיך בימי בחורותיך.
‫זאת אומרת, שפניו יקרבו ימים,
‫אשר אתה אומר, אני בא עם חפש, ‫אז זה לא כזה חוכמה לעשות תשובה.
‫אבל פה הוא אומר משהו אחר.
‫יכול להיות שאדם באמת גם ‫בזקנותו יעשה תשובה שלמה,
‫אבל איך תדע אם הוא יגיע לזקנה?
‫אולי ימות בגיל צעיר. חלילה.
‫טוב, עכשיו, יש פה גם שאלה ‫מעניינת, מה זה לעשות תשובה?
‫אל תאמר שאין תשובה, ‫אלא מעבירות שיש בהן מעשה.
‫כגון, זנות, וגזל וגנבה.
‫אדם גנב, אדם זנה, אדם גזל,
‫אז יאמר, על זה אני יכול ‫לעשות תשובה, זה מעשה,
‫ולמעשה צריך לעשות תשובה.
‫אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו,
‫כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו.
‫מה זה דעות אצל הרמב״ם?
‫מידות.
‫יש לאדם מידות מגונות, ‫כמובשל, הוא כועס.
‫או בעל גאווה, או בעל ‫עצבות, או בעל היטול,
‫כל הדברים שבה נפש, ‫אנחנו בהלכות תשובה.
‫ואתה מסתכל לא בהלכות תשובה.
‫מה?
‫בתוכן, יפה מאוד, אבל הלכות תשובה זה נקרא
‫סוף הספר. ברור.
‫ואנחנו בפרק שבעי.
‫עכשיו אתה יכול להגיע, ‫צריך רק לדפדף. בפרק שבעי,
‫בהלכה ג', זה לא כזה מסובך.
‫כן.
‫אל תאמר שאין תשובה אלא מהווירות שיש בהן,
‫מעשה כגון, זנוב וגזל וגניבה,
‫אלא כשאם שצריך אדם, לשוב מאלו,
‫כך הוא צריך לחפש בדעות ‫רעות שיש לו, ולשוב, מן הכעס,
‫ומן האיבה, ומן ‫הכנעה, ומן ההיטול,
‫כל הדברים האלה מידות בנפש, לא מעשים.
‫ומרדיפת הממון, והכבוד, ‫ומרדיפת המאכלות, וכך יוצא בהן.
‫התמקרויות, אדם מתמקר למזון וכו'.
‫מן הכל, צריך לחזור בתשובה.
‫מה?
‫היטול זה לצנות.
‫אתה הייתי?
‫כן. טוב.
‫ואלו האבונות, למה זה אבונות?
‫שערי כתוב, והלכת בדרכיו.
‫מהפסוק, והלכת בדרכיו,
‫למדנו שאדם צריך להתנהג במידות טובות.
‫ואילו האבונות קשות, ‫מאותן שיש בהן מעשה,
‫שבזמן שאדם נשכע ‫באלו, קשה הוא לפרוש מהן.
‫כן? כלומר, זה יותר קל לפרוש ממעשה,
‫כי מעשה, אתה צריך לעשות ‫איזשהו מאמץ כדי לעשות אותו.
‫מה שאין כן המידות הרעות שמושרשות בנפש.
‫וכן הוא אומר, יעזוב רעשה ‫דרכו, וישאה בין מחשבותיו.
‫מה זה מחשבותיו?
‫תכנוניו.
‫מה שהוא מתכנן לרעה.
‫זאת אומרת שיש לנו פה לימוד חשוב ביותר,
‫והוא שיש שליטה של הרצון
‫עד הרגשות.
‫למשל כתוב בתורה, ‫ואהבת את השם אלוהיך,
‫ואהבת לרעך, ואהבתם את הגר.
‫לא תסנה את אחיך ‫בדבביך, ורם לבבך, אסור.
‫זאת אומרת, שהאדם, יש ‫פה חידוש שהתורה חידשה,
‫יש שליטה על הרגשות.
‫למרות שהרגשות משקרים לאדם.
‫האדם מספר לעצמו ביטוי ‫מאוד מעניין, זה חזק ממני.
‫אני לא שולט בזה.
‫ומה אומרת התורה, ‫אז למה יש מצווה?
‫סימן שאתה יכול לשלוט בזה.
‫אז במה זה תלוי שאדם לא יכעס?
‫בזה שהוא יחליט לא לכעוס.
‫כן?
‫אז יש אפילו מצווה ‫מוזרה, ושמחת בחגיך.
‫יש לך מצווה לשמוח.
‫ואם אני לא, אז תשמח.
‫ובאבילות יש מצווה, ‫לדאוג, להיות אבל.
‫אני לא, אתה כן.
‫ועל ידעמי, עד עכשיו זה לגבי
‫החיוב, חיוב של התשובה.
‫עכשיו מה עם הדימוי העצמי של הבעל תשובה?
‫ועל ידעמי אדם בעל תשובה, ‫שהוא מרוחק מעלת הצדיקים
‫מפני האבונות והחטאות שעשה.
‫אין הדבר כן.
‫אלא אהוב ונחמד הוא לפני ‫הבורא, כאילו לא חטא מעולם.
‫ולא עוד, אלא ששכרו ‫הרבה, שהרי טעם אחת,
‫הוא פרש ממנו וחווה שיצרו.
‫אמרו חכמים, מקום ‫שבעלי תשובה עומדים,
‫אין לצדיקים גמורים יכולים לעמוד בו.
‫כלומר, מעלתם גדולה
‫ממעלת אלו שלא חטאו מעולם,
‫מפני שהם קובשים יצרם יותר מהם.
‫כלומר, יש איזה מאבק לבעל ‫תשובה, שלצדיק הגמור אין.
‫כן. זאת אומרת, אם הצדיק ‫רוצה להגיע למעלת תשובה,
‫לבעל תשובה, הוא צריך לחטוא
‫ולעשות תשובה.
‫אלא שזה אסור לעשות.
‫למה? ההומר היכתב ‫וישוב, היכתב וישוב,
‫אין מספיקין ביעדו לעשות תשובה.
‫אמרו הדרשנים, למה כתוב פעמיים
‫היכתב וישוב, היכתב וישוב.
‫זה אומר, היכתב ‫וישוב, אין מספיקין.
‫אז יש כאלה שרצו לומר, ‫אני חושב שזה על דרך הצחות,
‫שבחטא הראשון שאדם ‫עושה, זה בסדר. למה?
‫כי הוא צריך לעשות תשובה.
‫איך הוא יקיים מצוות ‫תשובה, אם הוא לא חטא?
‫אבל פעם שנייה זה מיותר.
‫אז אומר, היכתב ‫וישוב, מספיק פעם אחת.
‫אבל היכתב וישוב, היכתב ‫וישוב, זה כבר אין מספיקין ביעדו.
‫זה לגבי המשקל של האדם, ‫של כמה אווירות, כמה מצוות.
‫אבל לגבי עצם המצווה של ‫התשובה, מספיק פעם אחת לחטאו.
‫זהו.
‫אגב, גם זה, האמת ‫היא ההלכה אינה מטירה
‫לעשות את זה.
‫כלומר, יכול להיות שאדם
‫יבלה את כל ימיו, בלי ‫לחטאו, אפילו פעם אחת,
‫ואז הוא גם לא יקבל תשובה.
‫איך זה הגיוני?
‫מה, שהוא לא יכתה?
‫למה לא?
‫הרי, רגע, רגע, אני עושה להבין.
‫אם יש לכל אדם יכולת לבחור
‫בין טוב לרע.
‫זה דיברנו.
‫אז מה מונע ממנו לבחור תמיד בטוב?
‫המציאות היא שאתה לא מוצא הרבה כאלה.
‫אבל מי אמר שזה לא אפשרי?
‫אין צדיק בארץ?
‫דווקא יש צדיקים בארץ.
‫אשר לא יכתה?
‫אין פסוק כזה.
‫אה, יפה.
‫כי צדיק אין בארץ, ‫אשר יעשה טוב ולא יכתה.
‫אני מוביל.
‫יש פה שתי שאלות על הפסוק הזה.
‫אם הוא חטא, אז הוא לא צדיק.
‫שתיים, למה אתה אומר שהוא עשה טוב?
‫ולא יכתה.
‫תגיד, אין צדיק שלא יכתה.
‫או אין אדם אשר לא יכתה.
‫למשל, בתפילה של שלמה בחנוכת המקדש,
‫אז הוא אומר כי אין אדם אשר לא יכתה.
‫אבל הפסוק שקראנו ‫עכשיו, הוא סותר את עצמו.
‫צדיק אין בארץ, אשר יעשה טוב ולא יכתה.
‫אלא הכוונה שכאשר האדם עושה טוב,
‫הוא חוטא בטוב שהוא עושה.
‫מדוע? כי הוא עושה טוב לעצמו וחוטא לאחרים.
‫הוא עושה טוב ולא עושה יותר טוב.
‫הוא חוטא ליותר טוב.
‫מובן?
‫זאת אומרת, האמירה שאדם ‫מוכרח לחטוא איננה מדויקת.
‫יש אנשים שלא חוטאים.
‫הגמרא מספרת לנו על ארבעה כאלה.
‫יש ארבעה כאלה שלא חטאו.
‫שאסור רק טוב, זה לא אסור.
‫מעניין מי הם?
‫בנימין, הבן של יעקב אבינו.
‫לא אתה, אתה גם, גם אחר.
‫בנימין, אמרם, וישי וקלאב.
‫בנו של דוד.
‫עכשיו בואו נשים לב למה שהוא מעניין.
‫מה המכנה המשותף של ארבעת אלה?
‫אבא של או בן של? נכון?
‫בנימין, בן יעקב. אמרם, אביו של משה.
‫ישי, אביו של דוד.
‫קלאב, בן של דוד.
‫אז זה אומר שאלה האחרים, ‫יעקב, משה ודוד, כן חטאו.
‫דבר ראשון.
‫שתיים, מי עשה משהו משמעותי בהיסטוריה?
‫משה, יעקב, דוד. נכון?
‫יעקב בנה את עם ישראל.
‫משה, תורת ישראל.
‫דוד, את ארץ ישראל.
‫אז מה זה אומר? ‫אם אתה רוצה לעשות משהו משמעותי בהיסטוריה,
‫אתה צריך לקחת בחשבון שתכתה.
‫זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד,
‫אתה רוצה להיות, לא חוטא, בסדר, אין בעיה.
‫אבל אתה בשולה ההיסטוריה.
‫זה מה שזה אומר.
‫זה במקרה אתה אומר.
‫אתה אומר שזה במקרה.
‫אומר המהרל מפרג, הדברים ‫הגדולים אינם במקרה קרה.
‫ברור שזה לא במקרה.
‫זאת אומרת שעכשיו, יכול להיות ‫שבזכות זה שהם היו כאלה שלא חטאו,
‫אז הם נתנו מקום לזה שכן חוטא.
‫יעקב, משה, דוד, בגמטריה כמה סך הכל?
‫ישראל.
‫כלומר, עם ישראל זה,
‫ישראל זה עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל.
‫למה בפעולה בהיסטוריה בהכר חוטאים?
‫פשוט מאוד. כי העולם מזוהם.
‫מזוהם.
‫זה חשוב מאוד לנקות ביוב.
‫אבל זה גם משפריץ.
‫יש משהו.
‫זה מה שנקרא מתו בעטיו של ‫נחש, שמשהו מהנחש פגע בהם.
‫או נאמר את זה אחרת.
‫יכול להיות שהם חטאו, אבל לא בגלל אשמתם,
‫אלא בגלל מצב העולם.
‫אין לי ניודע.
‫האם יש יחס בין גודל אחת ‫לגודל המעשה שאחרי התשובה.
‫אין לי ניודע.
‫אבל יש משהו שנקרא תשובת המשקל.
‫שככל שאדם חטא, כך הוא צריך לעשות משקל נגד.
‫כן.
‫זה מסביר אגב, תופעה מעניינת,
‫שבעלי תשובה הם הרבה פעמים לחוצים.
‫הם לחוצים, על כל מיני חומרות, ‫בגלל שהם מכירים את עצמם.
‫כן, הוא הזה, עבירות שבידו.
‫מסביר רבי נחמן דרסלב, ‫המתיירים מעבירות שבידו, ביכולתו.
‫כמו שאדם שצריך להכיר ‫בממשלה, אומר, עלה בידי.
‫מה זה בידי? ביכולתי.
‫אז גם כן, עבירות שבידו, ‫לא עבירות שהוא עשה,
‫אלא עבירות שהוא יודע שבידו לעשות.
‫כן.
‫אז לכן בעלי תשובה יש להם כל מיני לחצים.
‫למשל, בחתונות של בעלי ‫תשובה, יש בין נשים לגברים
‫מחיצה של בטון, עם ‫טייל למעלה ושברי זכוכית.
‫למה?
‫כי לך תדע מה שהיה ‫בעבר, וזה מבלבל אותי.
‫בסדר? אין בעיה.
‫מותר. מותר לנהוג
‫בדברים האלה. בתנאי אחד, ‫שאתה לא טוען שזה הנורמה,
‫המחייבת את כולם.
‫אפשר להגיד, בסדר, אתה, יש לך בעיה משלך,
‫אני מקבל, בסדר, אין בעיה.
‫אני זוכר פעם אחת, ‫תלמיד, ממכון מיר,
‫הזמין אותי לחתונה שלו,
‫אמר לי, אני יודע שאתה לא אוהב את זה,
‫אבל יהיו שני אולמות, ‫ואני רוצה שתבין אותי,
‫כל המשפחה שלי, ‫מכל הצדדים, מאילת.
‫אמרתי, אני, מה?
‫מכל הצדדים, מאילת.
‫כן, אז אמרתי, בסדר, אני מבין אותך.
‫כן, כלומר, בסדר, יש מקרים, אבל
‫אי אפשר להפוך דברים שהם מיוחדים
‫למצב נפשי מסוים, להפוך ‫את זה לנורמה מחייבת
‫לכל מי שאיננו
‫במצב הזה. כן, מה רצית לומר?
‫אבל יש פעם שפעם, אני מספר שזה
‫צדיק בארץ, שזה לא ‫מחייב, למה זה לא מחייב?
‫איך נתודל מהתחדש?
‫כי אין צדיק בארץ
‫שכאשר הוא עושה טוב, לא חותה בזה.
‫בזה שהוא עושה טוב.
‫אז זה אותה מהווהה, ‫שלא חשוב גם את...
‫לא, זה יכול להיות שכן.
‫דבר נוסף, יש גם, ‫לכל כלל יש, יוצא
‫מן הכלל, כולל הכלל הזה.
‫זה לא משהו... מה?
‫שיש אדם שמשפט, ואני מבין, כך הוא
‫עושה את זה.
‫אבל אני קודם אשכח, יש גם הרבה
‫אדמיתים שמתים לאור, ‫אדמות, אדמיתים, סוף הפורה,
‫כל הזמן, כל הזמן, ‫סיבוב, סיבובות,
‫סתם לדמות ולדמות. כן, למשל, כן,
‫החכמי קבלה שגילו סודות, כן.
‫אחד מהם הרב קוק, אגב.
‫כן, הרב קוק, כשהיה חולה
‫בסרטן, בסוף ימיו
‫אמר, זה בגלל שאני
‫מגלה את הסודות.
‫כן, נכון.
‫בסדר, זה סיכון.
‫רמי נחמד ברסלב, ‫למשל, אמר, אסור להיות
‫זקן. אז הוא קיים את זה.
‫הוא מת בגיל 37.
‫כן.
‫אתה לא יודע גם, נניח, אם זה
‫עכשיו זמן, ועושים את
‫המלאכותה?
‫איך יודעים?
‫אינני יודע איך יודעים.
‫כן. אבל
‫למשל, יש
‫צדיקים שדווקא חיו ‫הרבה זמן, מתושלח, למשל.
‫הוא בסדר, כלומר, הוא
‫הוא לא הסתכל.
‫מתושלח?
‫הוא עלה ועודך.
‫כל זמן שמתושלח היה חי, ‫המבול לא יכול היה להגיע.
‫זה לא כמו נוח.
‫נוח הוא צדיק כזה שאם ‫יש מבול, מצילים אותו.
‫מתושלח זה צדיק כזה ‫שאם הוא כאן, אין מבול.
‫לא יכול להיות מבול.
‫כן. אז
‫זה המעלה
‫של ה... אגב, יש
‫בגבי אלה
‫שמתו בעתיו של ‫נחש, יש קושייה על זה,
‫שאחורה יש אחד חמישי.
‫יש עוד אחד חמישי.
‫זה הרמק, רבנו משה קורדוברו.
‫איך אני יודע?
‫הערי אמר
‫בהלוויה של רבי משה ‫קורדוברו, ביקשו ממנו להספיד,
‫והוא אמר, וכי
‫יהיה באיש חטא משפט
‫מוות, והוא מת, ותלית אותו על עץ.
‫כן? הספד יפה, נכון?
‫וכי יהיה באיש חטא משפט ‫מוות, והוא מת, ותלית אותו
‫על עץ.
‫ואז הוא הסביר.
‫בוא ננסה להסביר.
‫אם תיתן לי לענות, אני אסביר.
‫אבל בדיוק אני עמדתי להסביר, ואתה שואל אותי.
‫המילה חטא, בעברית, ‫פירושה חיסרון, כמו
‫להחתי, כן? להחתי את המטרה.
‫אז מה זה חטא משפט מוות?
‫לפי המשפט, לא מגיע ‫לו למות. חטא משפט מוות.
‫נהדר משפט מוות.
‫והוא מת?
‫הרי הוא מת בכל זאת.
‫איך זה יכול להיות?
‫אז הוא שואל הארי, על מותו של הרמק.
‫איך יכול להיות שהוא מת?
‫הרי אין לו סיבה למות.
‫ותלית אותו, כלומר צריך לתלות
‫את זה על עץ, על עץ ‫הדעת, שבגללו, ביל אכילת
‫עץ הדעת, נגזרה מיטה על כל החיים.
‫ככה אמר הארי.
‫אז לכאורה יש לנו עוד
‫אחד חמישי. נכון?
‫אז מסביר הרבי מלובבית
‫שזה לא נכון.
‫כי אלה שמתו
‫בעתיו של נחש, זה בגלל הפיתוי של
‫הנחש. אם הנחש
‫לא היה מפתה, אז לא
‫היה מוות בעולם. אבל
‫עץ הדעת הוא המקור
‫של הפיתוי. אם לא היה ‫עץ הדעת, לא היה לנחש
‫מה לפתות.
‫והרמק, מותו, בא ‫ממציאות עץ הדעת בעולם,
‫משורש יותר עליון.
‫בסדר? טוב.
‫זה לגבי זה שיש
‫צדיקים גמורים.
‫עכשיו, אפשר גם להבין את זה
‫אחרת.
‫כי נשארת
‫השאלה. אז הצדיק הגמור
‫לא יכול לעשות תשובה. זה דווקא
‫מתסכל מאוד.
‫אבל לפי מה שלמדנו בכמה מקורות,
‫כולל ברמב״ם ראינו רמז לזה, ‫התשובה לא קשורה לחטאים בכלל.
‫הרי למה האדם עושה תשובה?
‫כי הוא שווה למקור
‫החיים. אז זה כמין
‫מגנט כזה. כלומר, עצם
‫זה שאני מודע לכך
‫שאני נברא, זה יוצר
‫אצלי השתוקקות ‫מטאפיזית, גאה גואה, לשווה
‫למקור. אז אני לא צריך
‫חטאים בשביל לשווה למקור.
‫יוצא לפי זה שהתשובה
‫היא מאפיינת דווקא את הצדיקים
‫הגמורים.
‫לעומת זה, אדם שחטא, ‫אחרת, מטשטש את בהירות
‫ההכרה. ואז יכול להיות
‫שאני לא אבין שאני צריך
‫לשווה.
‫אז מה חידשה התורה?
‫שגם החוטאים
‫יכולים לעשות תשובה.
‫לא רק הצדיק הגמור יכול לעשות
‫תשובה, אלא גם החוטא
‫יכול לעשות תשובה.
‫החוטא על מה עושה תשובה?
‫על החטאים.
‫זה הכי פשוט. כלומר, שואלים אותו, אתה רוצה
‫לעשות תשובה? כן, יש לי כך וכך חטאים,
‫אני עושה תשובה עליהם.
‫אבל הצדיק הגמור, על מה יעשה
‫תשובה?
‫הוא עושה תשובה של הזהות שלו. הוא כל הזמן
‫מתעלה. יוצא
‫לפי זה שכאשר אדם שחטא
‫עושה תשובה, מתי הוא מפסיק את תהליך
‫התשובה? כשהוא תיקן
‫את מה שהיה לו לתקן.
‫כלומר, היו לו כך וכך ‫עבירות, עכשיו הוא
‫גמר עם העבירות, הוא מפסיק את תהליך
‫התשובה. לעומת זה, הצדיק
‫הגמור, הוא לא מפסיק את תהליך
‫התשובה, כי אין לו מה שיפסיק אותו.
‫לכן, במקום שבעלי
‫תשובה עומדים, כוונה
‫מפסיקים ללכת, כמו
‫בתרגילי תסתסך. עמוד, מה
‫הכוונה? עצור.
‫במקום שבעלי תשובה עומדים, ‫צדיקים גמורים אינם יכולים
‫לעמוד, הם ממשיכים הלאה.
‫ודאי שזה לא הפשט של הרמב״ם.
‫אבל בכל זאת, אני רוצה
‫להבין מה שזה עומק הפשט, ואני
‫אסביר מדוע.
‫מה יעשה בעל תשובה
‫שתיקן את החטאים?
‫והוא שומע את השיעור שלי ואומר
‫לעצמו, וואי, זה נורא חבל, ‫עכשיו נפסיק את התשובה.
‫מה אתה עונה לו?
‫למה לא?
‫כי
‫יש לו צדיק גמור שחבוי
‫בקרבו, שעד עכשיו ‫לא יכול היה לבוא לידי
‫ביטוי, כי הוא עדיין לא תיקן את החטאים.
‫אבל במקום
‫שבעלי תשובה ‫עומדים, מן התשובה הלך
‫החטאים, צדיקים גמורים שבקרבה
‫אינם יכולים לעמוד, אלא הם
‫ממשיכים. ואז יוצא
‫שבמובן הזה יש לבעל תשובה
‫מעלה גדולה יותר
‫מאשר זה שהוא רק צדיק גמור.
‫בסדר?
‫טוב, מה?
‫עכשיו כאן עולה שאלה, למה
‫באמת זה ככה?
‫שהוא אהוב כאילו לא
‫חטא מעולם? הרי זה שטויות, הוא
‫חטא. מה אתה אומר? כאילו
‫כאילו יענו
‫ישראר בלוף.
‫מה, אתם מכירים את הפרסומת? טוב.
‫כן.
‫מה? הבנת את זה מה ברוך.
‫זאת שיש
‫יש עלייה, יש
‫לאדם חטא
‫ואתה אומר כאילו לא חטא.
‫אני רוצה קודם כל להבין
‫את פירוש המילה כאילו. המילה
‫כאילו היא לא ברורה.
‫למשל אומרים
‫נענס אדם ולא עשה
‫מצווה
‫מעלה עליו הכתוב כאילו
‫עשה. מה זה מעלה
‫כאילו? מה זה פרס תנחומים?
‫אלא הכוונה היא כזאת.
‫אם אני עושה
‫מה עושה? איזה מצווה?
‫מה הערך של המצווה שלי?
‫לפי מידת ההשקעה שלי במצווה.
‫מהודר, לא מהודר.
‫התאמצתי, לא התאמצתי.
‫עשיתי את זה בשלמות, לא בשלמות.
‫על פי זה אני נמדד.
‫אבל אם אני מאוד רציתי לעשות את המצווה
‫ולא יכולתי לעשות
‫אז מי עשה את המצווה בשבילי?
‫הקב' הוא עשה. מעלה עליו
‫הכתוב כאילו הוא
‫עשה. מזה כאילו הוא.
‫הקב' הוא עשה את המצווה במקומי.
‫יוצא לפי זה שאדם
‫שנמנע ממנו האפשרות
‫לעשות מצווה, למרות
‫שהוא מאוד השתוקק לעשות אותה, צריך לסמוח.
‫בגלל שעכשיו
‫הוא יודע שהקב' הוא עשה את זה
‫מושלם. כי כשהקב' הוא עושה
‫הוא עושה את זה תמיד יותר טוב מן האדם.
‫זה כמו שלמשל
‫אנחנו לא
‫תוקעים בשופר בראש השנה
‫שחל בשבת.
‫אז מי תוקע? הקב' הוא
‫תוקע. הוא עושה את זה יותר טוב ממך.
‫זה הכוונה.
‫כאילו זה יותר גדול.
‫זה כאילו זה יותר גדול.
‫לא, כאילו כי זה מיוחס אליו.
‫עכשיו אני רוצה להבין ‫למה זה מיוחס אליי, למרות
‫שלא עשיתי. כאן הנקודה המשמעותית.
‫אני עושה מעשה.
‫מה הקשר ביני
‫לבין המעשה שעשיתי?
‫תשובה? הרצון.
‫ביני לבין המעשה נמצא הרצון.
‫אם אני עושה מעשה שלא מרצוני
‫זה לא מעשה שלי באמת.
‫למשל אם אדם
‫הולך, זה גמרא בפורשת
‫מסרת דווקא, אדם הולך לישון
‫ליד כלי זכוכית
‫תוך כדי שינה
‫הוא מתהפך ושובר אותם.
‫צריך לשלם או לא?
‫צריך לשלם. למה? מה הלכת לישון
‫ליד זכוכית?
‫זה בזמן שהמעשה לא הייתה מודע
‫אבל אתה מודע לזה שאתה הולך לשמור.
‫לעומת זה אם אדם
‫ישן ומישהו מביק לי זכוכית
‫לידו והוא מתהפך
‫לא חייב.
‫למה? זה לא הוא שעשה.
‫נכון, הגוף שלו היה מעורב
‫אבל לא הוא עשה את המעשה.
‫למרות שטכנית כן.
‫עכשיו אני רוצה שמה שקושר
‫מעשה אליי
‫זה הרצון.
‫עכשיו, אם אני
‫עושה תשובה
‫הרצון.
‫הרצון זה הדעת.
‫עכשיו, נשאל את השאלה. אם אני עושה
‫מעשה ואני חוזר
‫בי. אני אומר אני מצטער שעשיתי אותו.
‫לא רציתי
‫את המעשה. בעצם אני לא רוצה את המעשה.
‫מה?
‫תוהה על הראשונות
‫או יותר. עושה תשובה.
‫יש מעשה רע. עשיתי מעשה רע
‫ושעה שעשיתי אותו
‫רציתי אותו. עכשיו אני לא רוצה אותו.
‫אז מה?
‫אז הקשר ביני לבין המעשה
‫ניתק.
‫נשאל את השאלה. אז מה מחזיק את המעשה בעולם?
‫איך המעשה הזה קיים עכשיו?
‫הקב' ברוך הוא
‫מחיה אותו. זה הופך להיות
‫מעשה אלוהי.
‫כיוון שזה מעשה אלוהי
‫זה מצווה.
‫כלומר, זה מה שנקרא זדונות
‫נהפך עם נזכויות.
‫אצל הקב' ברוך הוא, המעשים
‫שהם אצלנו רעים הם טובים.
‫איך אני יודע? יש מדרש
‫נפלא שנקרא מדרש
‫פטירת משה רבנו עליו השלום.
‫מכיר את המדרש הזה?
‫כן או לא? מה?
‫באבנותיך לא.
‫למה זה באבנות? אולי יש לך סיבה לא לדעת.
‫טוב. בכל מקרה, אחד
‫המדרשים, הלא כל כך ‫מפורסמים, נקרא מדרש פטירת משה.
‫ושם יש דיאלוג מאוד מעניין
‫בין הקב' ברוך הוא לבין משה
‫לקראת מותו. הוא אומר לו
‫משה אתה צריך למות.
‫מה פתאום? מה עשיתי
‫שמגיע לי למות?
‫הקב' ברוך הוא, אתה עיקית ‫בסלע אני אמרתי לדבר.
‫הוא אומר, אההה, אתה זימנת את זה
‫אתה יודע טוב מאוד שזה לא אשמטית.
‫אז הקב' ברוך הוא מביא לו
‫עוד טענות, ומשה דוחה אותן אחת
‫אחרי השנייה. עד שבסוף
‫הקב' ברוך הוא אומר למשה
‫אתה הרגת את המצרי
‫ולא שאלת אותי.
‫אומר לו משה
‫אני הרגתי אחד, אתה הרגת את כולם.
‫אומר לו הקב' ברוך הוא
‫אני בידי להחיות אותם
‫אתה אין בידך
‫להחיות אותו.
‫ואז כתוב שמשה
‫הסכים ומת.
‫עכשיו נשארת השאלה
‫אם אני הייתי במקום משה, היה לי תשובה
‫על השאלה הזאת.
‫זאת אומר, הייתי אומר פשוט
‫אני לא יכול להחיות את המצרי
‫אבל אתה יכול להחיות, ‫מה אכפת לך שהרגתי אותו?
‫אם אתה כל כך מפריע לך שהרגתי את המצרי
‫אז תחיה אותו.
‫נכון?
‫כלומר במילים אחרות, הקב' ברוך הוא אומר
‫למשה, כשאני אורג, זה בקהילות
‫זה ביצחוק, אני יכול להחיות.
‫כשאתה אורג זה רציני.
‫זה שהקב' ברוך הוא יכול להחיות
‫את המצרי שמשה הרג
‫זה לא פותר את הבעיה.
‫כי משה נידון
‫על פי עולם הרצונות שלו.
‫וכיוון שבעולמו של משה
‫אי אפשר להחיות
‫לכן זה נחשב
‫אצלו לחטא.
‫עכשיו יוצא לפי זה
‫שאצל הקב' ברוך הוא המעשים שבינינו
‫הם רעים, הם לא רעים
‫כי הוא יכול להחיות.
‫ואז יוצא
‫שכאשר אני חדל
‫מלרצות את המעשה
‫הוא מפסיק להיות מיוחס אליי
‫אבל קיומו מאת השם.
‫ואז הוא מעשה טוב
‫ואז הזדונות נהפכים כזכויות.
‫הסבר זה נמצא
‫ברב קוק
‫באורות התשובה
‫פרק ת'זין פסקא א'1
‫אבל
‫לפני הרב קוק אמר את זה
‫יוסף
‫ואתה אל תעצבו
‫כי מכרתם אותי הנא
‫כי למחייה שלך אני אלוהים לפניכם
‫זאת אומרת אתם צריכים לסמוח
‫על זה שמכרתם אותי
‫אז על מה אתם צריכים להצטער
‫על זה שלא אמרתם לי שם ייחוד
‫בזמן המכירה
‫אם היו אומרים שם ייחוד
‫לא היו עושים. ‫אז הם צריכים לסמוח שהם לא אמרו את זה
‫שם ייחוד
‫מה שנקרא עבירתם של שבטים פרנסה
‫את העולם. כן מה אתה אומר?
‫אם התקשר כבר ניתן לך
‫אני יכול לבחור שם
‫אה יפה. כי ברגע שזה מעשה טוב
‫זה מיוחס אליי
‫כלומר כי אני חדלתי
‫לחפוץ ברע
‫אבל אני חפץ בזה שהשם יעשה
‫עשים טובים
‫ואז זה מיוחס אליי
‫המשאים טובים שאדם עושה
‫בלי רצון
‫כן המשאים טובים שאדם עושה בלי רצון
‫למשל אדם ייתן לך שקט ואני מצא אותו
‫לא זה לא מיוחס אליו
‫לא פתאום
‫כן
‫... על מה אתה מקשיב
‫... זה נכון אתה אומר ככה למה
‫משה אומר אל תהרוג אותי
‫הרי נגזרה מיטה
‫על כל החיים נכון
‫אומר משה אני לא כמו כל אחד
‫אני משהו אחר
‫... צאצא של אדם ‫הראשון אבל מה אין תיקון
‫לחטא אדם הראשון
‫יש תיקון
‫אז משה אומר אני אהיה האיש
‫תן לי אל תהרוג אותי
‫אני אשלים את העולם
‫אני אהיה המשיח
‫זה מה שהוא אומר
‫אלא מה אתה לא יכול כי
‫יש לך חלק כזה
‫... אגב הנוצרים סוברים
‫שזה שכל אדם מת
‫בגלל חטא אדם הראשון
‫זה אומר שכל אדם חוטא בחטא אדם הראשון
‫ככה אומרים הנוצרים
‫שכל אדם נולד
‫אשם ולכן הוא מת
‫אנחנו אומרים לא
‫האדם נולד לא אשם אני לא אשם בזה
‫שאדם הראשון חטא
‫אבל זה שהוא חטא זה גורם לי למות
‫אבל זה לא בגללי
‫זה בגללו
‫... היא דקה וחשובה מאוד
‫כלומר השאלה האם
‫אנחנו חיים בעולם שבו אלוהים
‫הוא אויין את האדם אויב
‫או שיש לו סימפתיה אל האדם
‫... ... אז זה בכלל לא אותו דבר
‫אם אני מת כי אני
‫אשם אז זה אומר שכל החיים שלי
‫דפוקים זאת אומרת שאני
‫אשם מלדתי ועד עכשיו
‫לדמותי בעצם
‫... אז אני יכול להיות ‫צדיק אהוב לפני המקום
‫עכשיו זה שיש
‫מוות בעולם זה דבר שצריך לתקן
‫זה כמו שנגיד אדם הגיע
‫למקום שבו יש
‫קלקול גדול אומרים למה
‫שמתם אותי פה כי מצפים ממך
‫לתקן זה כמו
‫האינסטלטור לא אשם
‫בנזילה
‫אבל הוא פה כדי לתקן אותה
‫... גם האינסטלטור
‫אומר אני מגיע תוך התשעה
‫שזה שורש החתאים
‫... ... הלכה היא
‫כל הנביאים כולם
‫ציוו על התשובה
‫... ואין ישראל נגאלין
‫אלא בתשובה
‫... מעניין מאוד מה שכתוב כאן
‫הרי זה סותר
‫גמרה מפורשת
‫מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע
‫האם הגאולה תלויה בתשובה
‫או שאינה תלויה בתשובה
‫והלכה כרבי
‫יהושע
‫שגאולה
‫אינה תלויה בתשובה
‫אז איך הרמב״ם כותב כאן כדת רבי אליעזר
‫שאין ישראל נגאלין
‫אלא בתשובה
‫... ... זה אלא, צריך ‫להבין שזה לשון חכמים
‫כמו שאתה אומר
‫אין
‫אין מים אלא תורה
‫וזה מה זה תורה
‫הביטוי אין אלא
‫איננו בא לומר שזה ההגדרה
‫אין ישראל נגאלין אלא תשובה
‫יש תשובה נגאלין אבל אפשר גם
‫לי, כן מה שאמרת
‫אפשר להכיש אפשר להכר
‫והרי היה
‫שבהלכות מלאכים
‫כשהרמב״ם מדבר
‫על ימות המשיח הוא לא מדבר בכלל על תשובה
‫הוא אומר להפך המלך המשיח
‫עתיד לעמוד וכו' וכו' וכו'
‫וקופא את ישראל
‫ללכת בדרך התורה
‫אם הוא קופא סימן שהם לא רוצים
‫אז ברור שבהלכות תשובה
‫הוא מדגיש את ערך התשובה
‫בהלכות מלאכים את ערך ההיסטוריה
‫כן אבל זה אבל המשיח בא
‫בא והוא קופא
‫בסדר
‫כן
‫אה אבל אני לא קראתי את ההמשך
‫הוא כבר הבטיח התורה
‫שסוף ישראל לעשות תשובה
‫בסוף גלותם ומיד
‫הם נגאלים
‫וזה נאמר והיה כי אבוה לך כל הדברים
‫ושבתה את השם אלוהיך
‫ושבה שם אלוהיך עד שבותיך וריחמיך ושבכביצך
‫מכל עמי שביצחה שם אלוהיך שמונה
‫מה זה אומר
‫זה אומר שיש כפייה
‫לגבי התהליך
‫ההיסטורי הכולל
‫כפי שהוא הסביר בשמונה פרקים לרמב״ם
‫וגם פה לגבי המצרים בלכות תשובה
‫שמהלכים היסטוריים
‫כלליים אינם
‫תלויים בבחירתו של
‫האדם הבחירה היא
‫ארכיאת לא לקלט
‫אין הבטיחה אבל גם אם הם לא
‫יעשו מה שהתורה הבטיחה
‫גם אז ייגע לו
‫גדולת תשובה
‫שמקרבת את האדם לשכינה
‫מה זאת אומרת לשכינה
‫היא כוונה לדעת אלוהים בהירה
‫כן לפחות אצל הרמב״ם
‫זאת המשמעות של הביטוי שכינה שנאמר
‫שוב הישראל עד השם אלוהיך
‫כלומר אם אני עושה תשובה לא רק
‫שהחטא מתקן אלא יש לי
‫הבנה מחודשת
‫בהירה יותר בענייני
‫האלוהות
‫כלומר ואם יש לי חטאים
‫אז זה מכשיך את
‫השכל ולכן אני
‫יודע את השם פחות
‫או בכלל לא
‫ונאמר
‫ולא שבתם עדיי נאום השם
‫ונאמר
‫אם תשוב ישראל נאום השם אליי
‫תשוב כלומר
‫אם תחזור בתשובה בי תדבק
‫מה זה בי תדבק? אתה תשיג אותי
‫התשובה מקרבת
‫את הרחוקים
‫אמש היה זה סנוי
‫לפני המקום משוקץ
‫ומרוחק ותואבה
‫והיום הוא אהוב
‫ונחמד
‫קרוב וידיד
‫ראיתם איך שהוא שינה את הטון?
‫וכן
‫מה?
‫זה מי שהיה צדיק
‫והפך לרעשה
‫אבל כאן הוא אמר הפוך
‫כמו שאתה ציינת שהוא מתחיל
‫מזה שאדם אתמול היה
‫סנוי כשהוא היה חוטא
‫כשהוא עשה תשובה פתאום נהיה ידיד
‫רק אני ציינתי שהרמב״ם
‫כדי להדגיש את זה גם שינה
‫את הטון בקריאה
‫איך אני יודע? מן הסתם זה מה שהוא היה עושה
‫אם הוא היה קורא את זה לפני
‫כן?
‫שמה?
‫החזידות אומרת
‫שהקבוש האור הוא אוהב אותי
‫לא משנה מה
‫נכון. כיוון שהוא אוהב אותי
‫לכן הוא שונא אותי. כלומר
‫אם אתה אוהב
‫מישהו והוא עושה מעשה רע
‫אתה מצטער עליו מאוד
‫אז אתה שונא
‫את מה שקורה לו יותר
‫מאשר אם הוא לא היה אהוב
‫כן, אם הוא לא אכפת לך
‫שיעשה את הרע, שיעשה את הטוב
‫לא אכפת לי. אבל אם אתה אוהב אותו
‫אז כואב לך יותר
‫אז יש לך שנאה יותר גדולה על הרע
‫שהוא עושה
‫בסדר?
‫וכן אתה מוצא
‫שבלשון שהקבוש ברוך הוא
‫מרחיק החוטאים
‫בא, מקרב את השבים
‫בן יחיד בן רבים שנאמר
‫והיה במקום אשר
‫יאמר להם לא עמי אתם
‫יאמר להם בני אל חי
‫זה נאמר על הכלל
‫על הציבור בכללו
‫ונאמר ביוחניהו
‫פרשתו
‫כתבו את האיש הזה הערירי
‫גבר לא יצלח בימיו
‫אם יהיה קוניהו בן יויקים
‫מלך יהודה חותם
‫על יד ימיני כי משם
‫אתקנך
‫וכיוון ששב בגלותו
‫נאמר בי זרובבל בנו
‫ביום ההוא נאום השם צבעותי
‫כך אחר זרובבל
‫בן שאל תהיה לעבדי נאום השם
‫וסמתיך כך אותם למרות שהוא אמר
‫שלא יהיה
‫יכין זרע
‫כיוון שעשה תשובה
‫מקבל את בנו או את נכדו תלוי
‫אם זרובבל זה בנו או נכדו
‫יש לזה דיון
‫כלומר זה ביטויים
‫שמראים שהתשובה
‫יעילה בדיוק כמו
‫שאחת יעיל
‫אחת יעיל להרחיק התשובה יעילה
‫לקרב
‫כמה מעולה
‫מעלת התשובה
‫רק רגע
‫אנחנו נעצור
‫כאן באופן חד פעמי
‫משום שעליי להגיע
‫למקום אחר ולכן
‫הפעם אנחנו נקצר
‫וגם אני רוצה
‫לציין באותה הזדמנות שבשבוע
‫הבא לא אוכל להעביר את השיעור
‫כיוון שלא יהיה
‫בארץ ישראל
‫אני יוצא אל הגלות
‫המער אבל
‫בשבוע שאחרי זה שוב
‫יתקיים בעזרת השם ברח השיעור
‫ביום חמישי בשבוע הבא יהיה שיעור
‫לא אמרתי את זה
‫אמרתי שביום
‫חמישי יהיה שיעור
‫שביום ראשון לא יהיה שיעור
‫אתה מזה הסקת מסקנה גם לגבי יום שני
‫וזאת מיניין לך
‫זה נכון
‫כן
‫כן
‫אבל
‫אל תעסיק מסקנה לגבי שני
‫כן
‫זה לא שאלת
‫את כאן נראה

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/787522622″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 10

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' ג' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' ז' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 44 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/787522622″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ז’ א’ | הרב אורי שרקי

44:41

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: