הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – מיהו אפיקורוס? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

מיהו הרב קוק? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – מהם ימות המשיח? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' א' | הרב אורי שרקי

למה הרמב"ם הכניס את עניין הבחירה החופשית בתוך הלכות תשובה, ולא בהלכות יסודי התורה?

הרב אורי עמוס שרקי

ט״ז בטבת ה׳תשפ״ג (ינואר 9, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫אנחנו ממשיכים.
‫בהלכות תשובה להרמב״ם
‫והגענו לפרק שבעי.
‫הלכה א'.
‫עד עכשיו דיברנו בעריכות על זה שיש לאדם
‫בחירה חופשית אם להיות צדיק או רשע.
‫מתוך כך עולה השאלה בשביל מה אתה מדבר על זה?
‫כאן בהלכות תשובה.
‫הלכות תשובה זה הלכות ‫שאומרות לי כיצד לעשות תשובה.
‫מה לזה ולבחירה החופשית?
‫תשובה לשאלה אין תשובה אם אין בחירה.
‫כלומר אי אפשר לדבר על זה ‫שאדם יהיה אחראי על מעשיו
‫או שיתקן את מעשיו אם אתה ‫לא מניח שאדם הוא בן חורין.
‫לכן עצם רעיון התשובה זה מניח את החירות.
‫וזה מה שאומר כאן הרמב״ם.
‫הועיל ורשות כל אדם ניתון עלו כמו שבהרנו.
‫נשתדל אדם לעשות תשובה או ‫להתוודד בפיו מחטא ולנעור כפיו מחטא.
‫מה?
‫למה ההלכות של הקרב חופשית ‫בהלכות בהתחלה של תשובה?
‫למה זה בהלכות בהתחלה של תשובה?
‫למה זה לא בהתחלה של הלכות תשובה?
‫אם זה הבסיס.
‫פשוט מאוד.
‫כמו שגם ראינו בתחילת הלכות ‫תשובה שהרמב״ם אומר לנו
‫שעל עבירות צריך לעשות תשובה.
‫אחרי זה הוא אומר ומה זה תשובה גמורה.
‫אחרי זה הוא אומר ומה זה תשובה.
‫גם שמה יש פה בלגן בסדר.
‫הסברנו שככל שרעיון הוא ‫יותר עמוק אי אפשר להתחיל בו.
‫אנחנו נפגשים עם הרעיון דרך ‫החוויות הפשוטות המיידיות.
‫תודה רבה.
‫וכמו כן גם הרעיון שאדם הוא בן חורין,
‫שזה לכל כך דבר טריוויאלי, התרגלנו אליו,
‫הוא ממש לא טריוויאלי.
‫אנחנו לא חווים את זה שאנחנו בן חורין,
‫וזה גם אפילו מפחיד אותנו.
‫רוב בן אדם אינם חפצים בחירות.
‫תודה רבה.
‫ולכן זה מובא בהמשך.
‫בסדר? טוב.
‫אז בואו נחזור עכשיו לדברים של הרמב״ם.
‫הוא אילו רשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו,
‫ישתדל אדם לעשות תשובה או להתוודד בפיו מחטא
‫ולנעור כפיו מחטאיו, כמו ‫להתנער, כלומר לנקוט את ידיו,
‫כדי שימות והוא בעל תשובה.
‫כלומר, כוונת כששימות הוא יהיה בעל תשובה
‫ויזכה לחיי העולם הבא.
‫ברוך אתה, אדוני, אלוהינו, ‫מלך העולם, שהכל נגור.
‫עכשיו תגיד, אם ככה, בואו נחכה.
‫הרי אפשר לעשות תשובה ברגע האחרון.
‫על זה אומר לו, לעולם יראה ‫אדם עצמו כאילו נוטה למות.
‫ושמה ימות בשעתו ונמצא עומד בחטאיו,
‫לפיכך ישוב מחטאיו מיד,
‫ולא יאמר כשיזכין אשור, שמה ימות תרם שיזכין.
‫הוא ששלמה אמר בחוכמתו, ‫בכל עת יהיו בגדיך לבנים.
‫יש ביטוי בהגמרה, שוב ‫יום אחד לפני מתתחה.
‫לכאורה היה צריך לכתוב, שוב ביום מתתחה.
‫אומר הרב קוק, יש הבדל בין ‫תשובה שאדם עושה ביום מותו,
‫לתשובה שאדם עושה יום אחד לפני מותו.
‫אדם שעושה תשובה ביום מותו ממש,
‫זו תשובה שיש בה אופי של עלייה מיסטית.
‫אדם ממעלה שווה אל השם,
‫אז באותה הזדמנות הוא גם שווה מחטאיו.
‫מה זה לשוב מחטאיו?
‫הוא מתכוון לו לעשות יותר, ברור ‫שהוא לא יעשה יותר, הוא הולך למות.
‫אז זה לא בדיוק תשובה, זה יותר עלייה.
‫הרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה.
‫זה נקרא, זה תשובה של יום המוות.
‫לעומת זה, אם אני שווה יום אחד לפני מותי,
‫אז עשיתי תשובה אתמול, עכשיו ‫ביום הזה יש משמעות ליום הזה.
‫כלומר, התשובה מטרתה ‫להעניק ערך לחיי העולם הזה,
‫ולא רק יום אחד.
‫לכן אמרו חכמים, לעשית תשובה יום לפני מותך.
‫לפעמים אפשר לדעת.
‫רוב בן אדם מניו יודעים, ‫אולי, כל אדם לא יכול לדעת,
‫הוא יכול שהוא ימות היום באופן מפתיע.
‫אבל, לפחות נגיד, יש פחות או יותר הערכה.
‫זה כמו שקראתי לאחרונה ‫שהרב קוק שאל את הרופא שלו,
‫כשהוא היה מאוד חולה כבר, נתן למות,
‫את הרופא, כמה זמן יש לי עוד לחיות?
‫שאל אותו הרופא, למה אתה רוצה לדעת?
‫אמר לו, כי אני צריך לחזור על ‫המשניות, אני רוצה לדעת אם אני אספיק.
‫אז הוא אמר לו, כמה זמן, ‫אני לא יודע כמה זה היה,
‫אבל אז הוא הספיק ארבעה סדרים.
‫כן, מתוך שישה.
‫טוב, בשביל הרב קוק זה ‫היה כסף קטן, אבל בכל זאת.
‫הרי הוא נהיה חולה בחודש ‫תמוז, והוא מת בגימל באלול.
‫אז לא היה לו הרבה זמן.
‫כן.
‫טוב, אז זה מה שאומר כאן, ‫שצריך לעשות תשובה מיד.
‫יש עוד סיבה נוספת, שפה הוא לא ‫מזכיר, שהוא הזכיר אותה בפרק ב',
‫שהאדם שעושה תשובה כשכבר ‫אין לו כוח לעשות את החטא,
‫זה תשובה פחות מעולה.
‫אומנם מתקבלת, אבל פחות מעולה.
‫וזה מה שנאמר, זכור את בוראיך בימי בחורותיך.
‫זאת אומרת, שפניו יקרבו ימים,
‫אשר אתה אומר, אני בא עם חפש, ‫אז זה לא כזה חוכמה לעשות תשובה.
‫אבל פה הוא אומר משהו אחר.
‫יכול להיות שאדם באמת גם ‫בזקנותו יעשה תשובה שלמה,
‫אבל איך תדע אם הוא יגיע לזקנה?
‫אולי ימות בגיל צעיר. חלילה.
‫טוב, עכשיו, יש פה גם שאלה ‫מעניינת, מה זה לעשות תשובה?
‫אל תאמר שאין תשובה, ‫אלא מעבירות שיש בהן מעשה.
‫כגון, זנות, וגזל וגנבה.
‫אדם גנב, אדם זנה, אדם גזל,
‫אז יאמר, על זה אני יכול ‫לעשות תשובה, זה מעשה,
‫ולמעשה צריך לעשות תשובה.
‫אלא כשם שצריך אדם לשוב מאלו,
‫כך הוא צריך לחפש בדעות רעות שיש לו.
‫מה זה דעות אצל הרמב״ם?
‫מידות.
‫יש לאדם מידות מגונות, ‫כמובשל, הוא כועס.
‫או בעל גאווה, או בעל ‫עצבות, או בעל היטול,
‫כל הדברים שבה נפש, ‫אנחנו בהלכות תשובה.
‫ואתה מסתכל לא בהלכות תשובה.
‫מה?
‫בתוכן, יפה מאוד, אבל הלכות תשובה זה נקרא
‫סוף הספר. ברור.
‫ואנחנו בפרק שבעי.
‫עכשיו אתה יכול להגיע, ‫צריך רק לדפדף. בפרק שבעי,
‫בהלכה ג', זה לא כזה מסובך.
‫כן.
‫אל תאמר שאין תשובה אלא מהווירות שיש בהן,
‫מעשה כגון, זנוב וגזל וגניבה,
‫אלא כשאם שצריך אדם, לשוב מאלו,
‫כך הוא צריך לחפש בדעות ‫רעות שיש לו, ולשוב, מן הכעס,
‫ומן האיבה, ומן ‫הכנעה, ומן ההיטול,
‫כל הדברים האלה מידות בנפש, לא מעשים.
‫ומרדיפת הממון, והכבוד, ‫ומרדיפת המאכלות, וכך יוצא בהן.
‫התמקרויות, אדם מתמקר למזון וכו'.
‫מן הכל, צריך לחזור בתשובה.
‫מה?
‫היטול זה לצנות.
‫אתה הייתי?
‫כן. טוב.
‫ואלו האבונות, למה זה אבונות?
‫שערי כתוב, והלכת בדרכיו.
‫מהפסוק, והלכת בדרכיו,
‫למדנו שאדם צריך להתנהג במידות טובות.
‫ואילו האבונות קשות, ‫מאותן שיש בהן מעשה,
‫שבזמן שאדם נשכע ‫באלו, קשה הוא לפרוש מהן.
‫כן? כלומר, זה יותר קל לפרוש ממעשה,
‫כי מעשה, אתה צריך לעשות ‫איזשהו מאמץ כדי לעשות אותו.
‫מה שאין כן המידות הרעות שמושרשות בנפש.
‫וכן הוא אומר, יעזוב רעשה ‫דרכו, וישאה בין מחשבותיו.
‫מה זה מחשבותיו?
‫תכנוניו.
‫מה שהוא מתכנן לרעה.
‫זאת אומרת שיש לנו פה לימוד חשוב ביותר,
‫והוא שיש שליטה של הרצון
‫עד הרגשות.
‫למשל כתוב בתורה, ‫ואהבת את השם אלוהיך,
‫ואהבת לרעך, ואהבתם את הגר.
‫לא תסנה את אחיך ‫בדבביך, ורם לבבך, אסור.
‫זאת אומרת, שהאדם, יש ‫פה חידוש שהתורה חידשה,
‫יש שליטה על הרגשות.
‫למרות שהרגשות משקרים לאדם.
‫האדם מספר לעצמו ביטוי ‫מאוד מעניין, זה חזק ממני.
‫אני לא שולט בזה.
‫ומה אומרת התורה, ‫אז למה יש מצווה?
‫סימן שאתה יכול לשלוט בזה.
‫אז במה זה תלוי שאדם לא יכעס?
‫בזה שהוא יחליט לא לכעוס.
‫כן?
‫אז יש אפילו מצווה ‫מוזרה, ושמחת בחגיך.
‫יש לך מצווה לשמוח.
‫ואם אני לא, אז תשמח.
‫ובאבילות יש מצווה, ‫לדאוג, להיות אבל.
‫אני לא, אתה כן.
‫ועל ידעמי, עד עכשיו זה לגבי
‫החיוב, חיוב של התשובה.
‫עכשיו מה עם הדימוי העצמי של הבעל תשובה?
‫ועל ידעמי אדם בעל תשובה, ‫שהוא מרוחק מעלת הצדיקים
‫מפני האבונות והחטאות שעשה.
‫אין הדבר כן.
‫אלא אהוב ונחמד הוא לפני ‫הבורא, כאילו לא חטא מעולם.
‫ולא עוד, אלא ששכרו ‫הרבה, שהרי טעם אחת,
‫הוא פרש ממנו וחווה שיצרו.
‫אמרו חכמים, מקום ‫שבעלי תשובה עומדים,
‫אין לצדיקים גמורים יכולים לעמוד בו.
‫כלומר, מעלתם גדולה
‫ממעלת אלו שלא חטאו מעולם,
‫מפני שהם קובשים יצרם יותר מהם.
‫כלומר, יש איזה מאבק לבעל ‫תשובה, שלצדיק הגמור אין.
‫כן. זאת אומרת, אם הצדיק ‫רוצה להגיע למעלת תשובה,
‫לבעל תשובה, הוא צריך לחטוא
‫ולעשות תשובה.
‫אלא שזה אסור לעשות.
‫למה? ההומר היכתב ‫וישוב, היכתב וישוב,
‫אין מספיקין ביעדו לעשות תשובה.
‫אמרו הדרשנים, למה כתוב פעמיים
‫היכתב וישוב, היכתב וישוב.
‫זה אומר, היכתב ‫וישוב, אין מספיקין.
‫אז יש כאלה שרצו לומר, ‫אני חושב שזה על דרך הצחות,
‫שבחטא הראשון שאדם ‫עושה, זה בסדר. למה?
‫כי הוא צריך לעשות תשובה.
‫איך הוא יקיים מצוות ‫תשובה, אם הוא לא חטא?
‫אבל פעם שנייה זה מיותר.
‫אז אומר, היכתב ‫וישוב, מספיק פעם אחת.
‫אבל היכתב וישוב, היכתב ‫וישוב, זה כבר אין מספיקין ביעדו.
‫זה לגבי המשקל של האדם, ‫של כמה אווירות, כמה מצוות.
‫אבל לגבי עצם המצווה של ‫התשובה, מספיק פעם אחת לחטאו.
‫זהו.
‫אגב, גם זה, האמת ‫היא ההלכה אינה מטירה
‫לעשות את זה.
‫כלומר, יכול להיות שאדם
‫יבלה את כל ימיו, בלי ‫לחטאו, אפילו פעם אחת,
‫ואז הוא גם לא יקבל תשובה.
‫איך זה הגיוני?
‫מה, שהוא לא יכתה?
‫למה לא?
‫הרי, רגע, רגע, אני עושה להבין.
‫אם יש לכל אדם יכולת לבחור
‫בין טוב לרע.
‫זה דיברנו.
‫אז מה מונע ממנו לבחור תמיד בטוב?
‫המציאות היא שאתה לא מוצא הרבה כאלה.
‫אבל מי אמר שזה לא אפשרי?
‫אין צדיק בארץ?
‫דווקא יש צדיקים בארץ.
‫אשר לא יכתה?
‫אין פסוק כזה.
‫אה, יפה.
‫כי צדיק אין בארץ, ‫אשר יעשה טוב ולא יכתה.
‫אני מוביל.
‫יש פה שתי שאלות על הפסוק הזה.
‫אם הוא חטא, אז הוא לא צדיק.
‫שתיים, למה אתה אומר שהוא עשה טוב?
‫ולא יכתה.
‫תגיד, אין צדיק שלא יכתה.
‫או אין אדם אשר לא יכתה.
‫למשל, בתפילה של שלמה בחנוכת המקדש,
‫אז הוא אומר כי אין אדם אשר לא יכתה.
‫אבל הפסוק שקראנו ‫עכשיו, הוא סותר את עצמו.
‫צדיק אין בארץ, אשר יעשה טוב ולא יכתה.
‫אלא הכוונה שכאשר האדם עושה טוב,
‫הוא חוטא בטוב שהוא עושה.
‫מדוע? כי הוא עושה טוב לעצמו וחוטא לאחרים.
‫הוא עושה טוב ולא עושה יותר טוב.
‫הוא חוטא ליותר טוב.
‫מובן?
‫זאת אומרת, האמירה שאדם ‫מוכרח לחטוא איננה מדויקת.
‫יש אנשים שלא חוטאים.
‫הגמרא מספרת לנו על ארבעה כאלה.
‫יש ארבעה כאלה שלא חטאו.
‫שאסור רק טוב, זה לא אסור.
‫מעניין מי הם?
‫בנימין, הבן של יעקב אבינו.
‫לא אתה, אתה גם, גם אחר.
‫בנימין, אמרם, וישי וקלאב.
‫בנו של דוד.
‫עכשיו בואו נשים לב למה שהוא מעניין.
‫מה המכנה המשותף של ארבעת אלה?
‫אבא של או בן של? נכון?
‫בנימין, בן יעקב. אמרם, אביו של משה.
‫ישי, אביו של דוד.
‫קלאב, בן של דוד.
‫אז זה אומר שאלה האחרים, ‫יעקב, משה ודוד, כן חטאו.
‫דבר ראשון.
‫שתיים, מי עשה משהו משמעותי בהיסטוריה?
‫משה, יעקב, דוד. נכון?
‫יעקב בנה את עם ישראל.
‫משה, תורת ישראל.
‫דוד, את ארץ ישראל.
‫אז מה זה אומר? ‫אם אתה רוצה לעשות משהו משמעותי בהיסטוריה,
‫אתה צריך לקחת בחשבון שתכתה.
‫זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד,
‫אתה רוצה להיות, לא חוטא, בסדר, אין בעיה.
‫אבל אתה בשולה ההיסטוריה.
‫זה מה שזה אומר.
‫זה במקרה אתה אומר.
‫אתה אומר שזה במקרה.
‫אומר המהרל מפרג, הדברים ‫הגדולים אינם במקרה קרה.
‫ברור שזה לא במקרה.
‫זאת אומרת שעכשיו, יכול להיות ‫שבזכות זה שהם היו כאלה שלא חטאו,
‫אז הם נתנו מקום לזה שכן חוטא.
‫יעקב, משה, דוד, בגמטריה כמה סך הכל?
‫ישראל.
‫כלומר, עם ישראל זה,
‫ישראל זה עם ישראל, תורת ישראל, ארץ ישראל.
‫למה בפעולה בהיסטוריה בהכר חוטאים?
‫פשוט מאוד. כי העולם מזוהם.
‫מזוהם.
‫זה חשוב מאוד לנקות ביוב.
‫אבל זה גם משפריץ.
‫יש משהו.
‫זה מה שנקרא מתו בעטיו של ‫נחש, שמשהו מהנחש פגע בהם.
‫או נאמר את זה אחרת.
‫יכול להיות שהם חטאו, אבל לא בגלל אשמתם,
‫אלא בגלל מצב העולם.
‫אין לי ניודע.
‫האם יש יחס בין גודל אחת ‫לגודל המעשה שאחרי התשובה.
‫אין לי ניודע.
‫אבל יש משהו שנקרא תשובת המשקל.
‫שככל שאדם חטא, כך הוא צריך לעשות משקל נגד.
‫כן.
‫זה מסביר אגב, תופעה מעניינת,
‫שבעלי תשובה הם הרבה פעמים לחוצים.
‫הם לחוצים, על כל מיני חומרות, ‫בגלל שהם מכירים את עצמם.
‫כן, הוא הזה, עבירות שבידו.
‫מסביר רבי נחמן דרסלב, ‫המתיירים מעבירות שבידו, ביכולתו.
‫כמו שאדם שצריך להכיר ‫בממשלה, אומר, עלה בידי.
‫מה זה בידי? ביכולתי.
‫אז גם כן, עבירות שבידו, ‫לא עבירות שהוא עשה,
‫אלא עבירות שהוא יודע שבידו לעשות.
‫כן.
‫אז לכן בעלי תשובה יש להם כל מיני לחצים.
‫למשל, בחתונות של בעלי ‫תשובה, יש בין נשים לגברים
‫מחיצה של בטון, עם ‫טייל למעלה ושברי זכוכית.
‫למה?
‫כי לך תדע מה שהיה ‫בעבר, וזה מבלבל אותי.
‫בסדר? אין בעיה.
‫מותר. מותר לנהוג
‫בדברים האלה. בתנאי אחד, ‫שאתה לא טוען שזה הנורמה,
‫המחייבת את כולם.
‫אפשר להגיד, בסדר, אתה, יש לך בעיה משלך,
‫אני מקבל, בסדר, אין בעיה.
‫אני זוכר פעם אחת, ‫תלמיד, ממכון מיר,
‫הזמין אותי לחתונה שלו,
‫אמר לי, אני יודע שאתה לא אוהב את זה,
‫אבל יהיו שני אולמות, ‫ואני רוצה שתבין אותי,
‫כל המשפחה שלי, ‫מכל הצדדים, מאילת.
‫אמרתי, אני, מה?
‫מכל הצדדים, מאילת.
‫כן, אז אמרתי, בסדר, אני מבין אותך.
‫כן, כלומר, בסדר, יש מקרים, אבל
‫אי אפשר להפוך דברים שהם מיוחדים
‫למצב נפשי מסוים, להפוך ‫את זה לנורמה מחייבת
‫לכל מי שאיננו
‫במצב הזה. כן, מה רצית לומר?
‫אבל יש פעם שפעם, אני מספר שזה
‫צדיק בארץ, שזה לא ‫מחייב, למה זה לא מחייב?
‫איך נתודל מהתחדש?
‫כי אין צדיק בארץ
‫שכאשר הוא עושה טוב, לא חותה בזה.
‫בזה שהוא עושה טוב.
‫אז זה אותה מהווהה, ‫שלא חשוב גם את...
‫לא, זה יכול להיות שכן.
‫דבר נוסף, יש גם, ‫לכל כלל יש, יוצא
‫מן הכלל, כולל הכלל הזה.
‫זה לא משהו... מה?
‫שיש אדם שמשפט, ואני מבין, כך הוא
‫עושה את זה.
‫אבל אני קודם אשכח, יש גם הרבה
‫אדמיתים שמתים לאור, ‫אדמות, אדמיתים, סוף הפורה,
‫כל הזמן, כל הזמן, ‫סיבוב, סיבובות,
‫סתם לדמות ולדמות. כן, למשל, כן,
‫החכמי קבלה שגילו סודות, כן.
‫אחד מהם הרב קוק, אגב.
‫כן, הרב קוק, כשהיה חולה
‫בסרטן, בסוף ימיו
‫אמר, זה בגלל שאני
‫מגלה את הסודות.
‫כן, נכון.
‫בסדר, זה סיכון.
‫רמי נחמד ברסלב, ‫למשל, אמר, אסור להיות
‫זקן. אז הוא קיים את זה.
‫הוא מת בגיל 37.
‫כן.
‫אתה לא יודע גם, נניח, אם זה
‫עכשיו זמן, ועושים את
‫המלאכותה?
‫איך יודעים?
‫אינני יודע איך יודעים.
‫כן. אבל
‫למשל, יש
‫צדיקים שדווקא חיו ‫הרבה זמן, מתושלח, למשל.
‫הוא בסדר, כלומר, הוא
‫הוא לא הסתכל.
‫מתושלח?
‫הוא עלה ועודך.
‫כל זמן שמתושלח היה חי, ‫המבול לא יכול היה להגיע.
‫זה לא כמו נוח.
‫נוח הוא צדיק כזה שאם ‫יש מבול, מצילים אותו.
‫מתושלח זה צדיק כזה ‫שאם הוא כאן, אין מבול.
‫לא יכול להיות מבול.
‫כן. אז
‫זה המעלה
‫של ה... אגב, יש
‫בגבי אלה
‫שמתו בעתיו של ‫נחש, יש קושייה על זה,
‫שאחורה יש אחד חמישי.
‫יש עוד אחד חמישי.
‫זה הרמק, רבנו משה קורדוברו.
‫איך אני יודע?
‫הערי אמר
‫בהלוויה של רבי משה ‫קורדוברו, ביקשו ממנו להספיד,
‫והוא אמר, וכי
‫יהיה באיש חטא משפט
‫מוות, והוא מת, ותלית אותו על עץ.
‫כן? הספד יפה, נכון?
‫וכי יהיה באיש חטא משפט ‫מוות, והוא מת, ותלית אותו
‫על עץ.
‫ואז הוא הסביר.
‫בוא ננסה להסביר.
‫אם תיתן לי לענות, אני אסביר.
‫אבל בדיוק אני עמדתי להסביר, ואתה שואל אותי.
‫המילה חטא, בעברית, ‫פירושה חיסרון, כמו
‫להחתי, כן? להחתי את המטרה.
‫אז מה זה חטא משפט מוות?
‫לפי המשפט, לא מגיע ‫לו למות. חטא משפט מוות.
‫נהדר משפט מוות.
‫והוא מת?
‫הרי הוא מת בכל זאת.
‫איך זה יכול להיות?
‫אז הוא שואל הארי, על מותו של הרמק.
‫איך יכול להיות שהוא מת?
‫הרי אין לו סיבה למות.
‫ותלית אותו, כלומר צריך לתלות
‫את זה על עץ, על עץ ‫הדעת, שבגללו, ביל אכילת
‫עץ הדעת, נגזרה מיטה על כל החיים.
‫ככה אמר הארי.
‫אז לכאורה יש לנו עוד
‫אחד חמישי. נכון?
‫אז מסביר הרבי מלובבית
‫שזה לא נכון.
‫כי אלה שמתו
‫בעתיו של נחש, זה בגלל הפיתוי של
‫הנחש. אם הנחש
‫לא היה מפתה, אז לא
‫היה מוות בעולם. אבל
‫עץ הדעת הוא המקור
‫של הפיתוי. אם לא היה ‫עץ הדעת, לא היה לנחש
‫מה לפתות.
‫והרמק, מותו, בא ‫ממציאות עץ הדעת בעולם,
‫משורש יותר עליון.
‫בסדר? טוב.
‫זה לגבי זה שיש
‫צדיקים גמורים.
‫עכשיו, אפשר גם להבין את זה
‫אחרת.
‫כי נשארת
‫השאלה. אז הצדיק הגמור
‫לא יכול לעשות תשובה. זה דווקא
‫מתסכל מאוד.
‫אבל לפי מה שלמדנו בכמה מקורות,
‫כולל ברמב״ם ראינו רמז לזה, ‫התשובה לא קשורה לחטאים בכלל.
‫הרי למה האדם עושה תשובה?
‫כי הוא שווה למקור
‫החיים. אז זה כמין
‫מגנט כזה. כלומר, עצם
‫זה שאני מודע לכך
‫שאני נברא, זה יוצר
‫אצלי השתוקקות ‫מטאפיזית, גאה גואה, לשווה
‫למקור. אז אני לא צריך
‫חטאים בשביל לשווה למקור.
‫יוצא לפי זה שהתשובה
‫היא מאפיינת דווקא את הצדיקים
‫הגמורים.
‫לעומת זה, אדם שחטא, ‫אחרת, מטשטש את בהירות
‫ההכרה. ואז יכול להיות
‫שאני לא אבין שאני צריך
‫לשווה.
‫אז מה חידשה התורה?
‫שגם החוטאים
‫יכולים לעשות תשובה.
‫לא רק הצדיק הגמור יכול לעשות
‫תשובה, אלא גם החוטא
‫יכול לעשות תשובה.
‫החוטא על מה עושה תשובה?
‫על החטאים.
‫זה הכי פשוט. כלומר, שואלים אותו, אתה רוצה
‫לעשות תשובה? כן, יש לי כך וכך חטאים,
‫אני עושה תשובה עליהם.
‫אבל הצדיק הגמור, על מה יעשה
‫תשובה?
‫הוא עושה תשובה של הזהות שלו. הוא כל הזמן
‫מתעלה. יוצא
‫לפי זה שכאשר אדם שחטא
‫עושה תשובה, מתי הוא מפסיק את תהליך
‫התשובה? כשהוא תיקן
‫את מה שהיה לו לתקן.
‫כלומר, היו לו כך וכך ‫עבירות, עכשיו הוא
‫גמר עם העבירות, הוא מפסיק את תהליך
‫התשובה. לעומת זה, הצדיק
‫הגמור, הוא לא מפסיק את תהליך
‫התשובה, כי אין לו מה שיפסיק אותו.
‫לכן, במקום שבעלי
‫תשובה עומדים, כוונה
‫מפסיקים ללכת, כמו
‫בתרגילי תסתסך. עמוד, מה
‫הכוונה? עצור.
‫במקום שבעלי תשובה עומדים, ‫צדיקים גמורים אינם יכולים
‫לעמוד, הם ממשיכים הלאה.
‫ודאי שזה לא הפשט של הרמב״ם.
‫אבל בכל זאת, אני רוצה
‫להבין מה שזה עומק הפשט, ואני
‫אסביר מדוע.
‫מה יעשה בעל תשובה
‫שתיקן את החטאים?
‫והוא שומע את השיעור שלי ואומר
‫לעצמו, וואי, זה נורא חבל, ‫עכשיו נפסיק את התשובה.
‫מה אתה עונה לו?
‫למה לא?
‫כי
‫יש לו צדיק גמור שחבוי
‫בקרבו, שעד עכשיו ‫לא יכול היה לבוא לידי
‫ביטוי, כי הוא עדיין לא תיקן את החטאים.
‫אבל במקום
‫שבעלי תשובה ‫עומדים, מן התשובה הלך
‫החטאים, צדיקים גמורים שבקרבה
‫אינם יכולים לעמוד, אלא הם
‫ממשיכים. ואז יוצא
‫שבמובן הזה יש לבעל תשובה
‫מעלה גדולה יותר
‫מאשר זה שהוא רק צדיק גמור.
‫בסדר?
‫טוב, מה?
‫עכשיו כאן עולה שאלה, למה
‫באמת זה ככה?
‫שהוא אהוב כאילו לא
‫חטא מעולם? הרי זה שטויות, הוא
‫חטא. מה אתה אומר? כאילו
‫כאילו יענו
‫ישראר בלוף.
‫מה, אתם מכירים את הפרסומת? טוב.
‫כן.
‫מה? הבנת את זה מה ברוך.
‫זאת שיש
‫יש עלייה, יש
‫לאדם חטא
‫ואתה אומר כאילו לא חטא.
‫אני רוצה קודם כל להבין
‫את פירוש המילה כאילו. המילה
‫כאילו היא לא ברורה.
‫למשל אומרים
‫נענס אדם ולא עשה
‫מצווה
‫מעלה עליו הכתוב כאילו
‫עשה. מה זה מעלה
‫כאילו? מה זה פרס תנחומים?
‫אלא הכוונה היא כזאת.
‫אם אני עושה
‫מה עושה? איזה מצווה?
‫מה הערך של המצווה שלי?
‫לפי מידת ההשקעה שלי במצווה.
‫מהודר, לא מהודר.
‫התאמצתי, לא התאמצתי.
‫עשיתי את זה בשלמות, לא בשלמות.
‫על פי זה אני נמדד.
‫אבל אם אני מאוד רציתי לעשות את המצווה
‫ולא יכולתי לעשות
‫אז מי עשה את המצווה בשבילי?
‫הקב' הוא עשה. מעלה עליו
‫הכתוב כאילו הוא
‫עשה. מזה כאילו הוא.
‫הקב' הוא עשה את המצווה במקומי.
‫יוצא לפי זה שאדם
‫שנמנע ממנו האפשרות
‫לעשות מצווה, למרות
‫שהוא מאוד השתוקק לעשות אותה, צריך לסמוח.
‫בגלל שעכשיו
‫הוא יודע שהקב' הוא עשה את זה
‫מושלם. כי כשהקב' הוא עושה
‫הוא עושה את זה תמיד יותר טוב מן האדם.
‫זה כמו שלמשל
‫אנחנו לא
‫תוקעים בשופר בראש השנה
‫שחל בשבת.
‫אז מי תוקע? הקב' הוא
‫תוקע. הוא עושה את זה יותר טוב ממך.
‫זה הכוונה.
‫כאילו זה יותר גדול.
‫זה כאילו זה יותר גדול.
‫לא, כאילו כי זה מיוחס אליו.
‫עכשיו אני רוצה להבין ‫למה זה מיוחס אליי, למרות
‫שלא עשיתי. כאן הנקודה המשמעותית.
‫אני עושה מעשה.
‫מה הקשר ביני
‫לבין המעשה שעשיתי?
‫תשובה? הרצון.
‫ביני לבין המעשה נמצא הרצון.
‫אם אני עושה מעשה שלא מרצוני
‫זה לא מעשה שלי באמת.
‫למשל אם אדם
‫הולך, זה גמרא בפורשת
‫מסרת דווקא, אדם הולך לישון
‫ליד כלי זכוכית
‫תוך כדי שינה
‫הוא מתהפך ושובר אותם.
‫צריך לשלם או לא?
‫צריך לשלם. למה? מה הלכת לישון
‫ליד זכוכית?
‫זה בזמן שהמעשה לא הייתה מודע
‫אבל אתה מודע לזה שאתה הולך לשמור.
‫לעומת זה אם אדם
‫ישן ומישהו מביק לי זכוכית
‫לידו והוא מתהפך
‫לא חייב.
‫למה? זה לא הוא שעשה.
‫נכון, הגוף שלו היה מעורב
‫אבל לא הוא עשה את המעשה.
‫למרות שטכנית כן.
‫עכשיו אני רוצה שמה שקושר
‫מעשה אליי
‫זה הרצון.
‫עכשיו, אם אני
‫עושה תשובה
‫הרצון.
‫הרצון זה הדעת.
‫עכשיו, נשאל את השאלה. אם אני עושה
‫מעשה ואני חוזר
‫בי. אני אומר אני מצטער שעשיתי אותו.
‫לא רציתי
‫את המעשה. בעצם אני לא רוצה את המעשה.
‫מה?
‫תוהה על הראשונות
‫או יותר. עושה תשובה.
‫יש מעשה רע. עשיתי מעשה רע
‫ושעה שעשיתי אותו
‫רציתי אותו. עכשיו אני לא רוצה אותו.
‫אז מה?
‫אז הקשר ביני לבין המעשה
‫ניתק.
‫נשאל את השאלה. אז מה מחזיק את המעשה בעולם?
‫איך המעשה הזה קיים עכשיו?
‫הקב' ברוך הוא
‫מחיה אותו. זה הופך להיות
‫מעשה אלוהי.
‫כיוון שזה מעשה אלוהי
‫זה מצווה.
‫כלומר, זה מה שנקרא זדונות
‫נהפך עם נזכויות.
‫אצל הקב' ברוך הוא, המעשים
‫שהם אצלנו רעים הם טובים.
‫איך אני יודע? יש מדרש
‫נפלא שנקרא מדרש
‫פטירת משה רבנו עליו השלום.
‫מכיר את המדרש הזה?
‫כן או לא? מה?
‫באבנותיך לא.
‫למה זה באבנות? אולי יש לך סיבה לא לדעת.
‫טוב. בכל מקרה, אחד
‫המדרשים, הלא כל כך ‫מפורסמים, נקרא מדרש פטירת משה.
‫ושם יש דיאלוג מאוד מעניין
‫בין הקב' ברוך הוא לבין משה
‫לקראת מותו. הוא אומר לו
‫משה אתה צריך למות.
‫מה פתאום? מה עשיתי
‫שמגיע לי למות?
‫הקב' ברוך הוא, אתה עיקית ‫בסלע אני אמרתי לדבר.
‫הוא אומר, אההה, אתה זימנת את זה
‫אתה יודע טוב מאוד שזה לא אשמטית.
‫אז הקב' ברוך הוא מביא לו
‫עוד טענות, ומשה דוחה אותן אחת
‫אחרי השנייה. עד שבסוף
‫הקב' ברוך הוא אומר למשה
‫אתה הרגת את המצרי
‫ולא שאלת אותי.
‫אומר לו משה
‫אני הרגתי אחד, אתה הרגת את כולם.
‫אומר לו הקב' ברוך הוא
‫אני בידי להחיות אותם
‫אתה אין בידך
‫להחיות אותו.
‫ואז כתוב שמשה
‫הסכים ומת.
‫עכשיו נשארת השאלה
‫אם אני הייתי במקום משה, היה לי תשובה
‫על השאלה הזאת.
‫זאת אומר, הייתי אומר פשוט
‫אני לא יכול להחיות את המצרי
‫אבל אתה יכול להחיות, ‫מה אכפת לך שהרגתי אותו?
‫אם אתה כל כך מפריע לך שהרגתי את המצרי
‫אז תחיה אותו.
‫נכון?
‫כלומר במילים אחרות, הקב' ברוך הוא אומר
‫למשה, כשאני אורג, זה בקהילות
‫זה ביצחוק, אני יכול להחיות.
‫כשאתה אורג זה רציני.
‫זה שהקב' ברוך הוא יכול להחיות
‫את המצרי שמשה הרג
‫זה לא פותר את הבעיה.
‫כי משה נידון
‫על פי עולם הרצונות שלו.
‫וכיוון שבעולמו של משה
‫אי אפשר להחיות
‫לכן זה נחשב
‫אצלו לחטא.
‫עכשיו יוצא לפי זה
‫שאצל הקב' ברוך הוא המעשים שבינינו
‫הם רעים, הם לא רעים
‫כי הוא יכול להחיות.
‫ואז יוצא
‫שכאשר אני חדל
‫מלרצות את המעשה
‫הוא מפסיק להיות מיוחס אליי
‫אבל קיומו מאת השם.
‫ואז הוא מעשה טוב
‫ואז הזדונות נהפכים כזכויות.
‫הסבר זה נמצא
‫ברב קוק
‫באורות התשובה
‫פרק ת'זין פסקא א'1
‫אבל
‫לפני הרב קוק אמר את זה
‫יוסף
‫ואתה אל תעצבו
‫כי מכרתם אותי הנא
‫כי למחייה שלך אני אלוהים לפניכם
‫זאת אומרת אתם צריכים לסמוח
‫על זה שמכרתם אותי
‫אז על מה אתם צריכים להצטער
‫על זה שלא אמרתם לי שם ייחוד
‫בזמן המכירה
‫אם היו אומרים שם ייחוד
‫לא היו עושים. ‫אז הם צריכים לסמוח שהם לא אמרו את זה
‫שם ייחוד
‫מה שנקרא עבירתם של שבטים פרנסה
‫את העולם. כן מה אתה אומר?
‫אם התקשר כבר ניתן לך
‫אני יכול לבחור שם
‫אה יפה. כי ברגע שזה מעשה טוב
‫זה מיוחס אליי
‫כלומר כי אני חדלתי
‫לחפוץ ברע
‫אבל אני חפץ בזה שהשם יעשה
‫עשים טובים
‫ואז זה מיוחס אליי
‫המשאים טובים שאדם עושה
‫בלי רצון
‫כן המשאים טובים שאדם עושה בלי רצון
‫למשל אדם ייתן לך שקט ואני מצא אותו
‫לא זה לא מיוחס אליו
‫לא פתאום
‫כן
‫... על מה אתה מקשיב
‫... זה נכון אתה אומר ככה למה
‫משה אומר אל תהרוג אותי
‫הרי נגזרה מיטה
‫על כל החיים נכון
‫אומר משה אני לא כמו כל אחד
‫אני משהו אחר
‫... צאצא של אדם ‫הראשון אבל מה אין תיקון
‫לחטא אדם הראשון
‫יש תיקון
‫אז משה אומר אני אהיה האיש
‫תן לי אל תהרוג אותי
‫אני אשלים את העולם
‫אני אהיה המשיח
‫זה מה שהוא אומר
‫אלא מה אתה לא יכול כי
‫יש לך חלק כזה
‫... אגב הנוצרים סוברים
‫שזה שכל אדם מת
‫בגלל חטא אדם הראשון
‫זה אומר שכל אדם חוטא בחטא אדם הראשון
‫ככה אומרים הנוצרים
‫שכל אדם נולד
‫אשם ולכן הוא מת
‫אנחנו אומרים לא
‫האדם נולד לא אשם אני לא אשם בזה
‫שאדם הראשון חטא
‫אבל זה שהוא חטא זה גורם לי למות
‫אבל זה לא בגללי
‫זה בגללו
‫... היא דקה וחשובה מאוד
‫כלומר השאלה האם
‫אנחנו חיים בעולם שבו אלוהים
‫הוא אויין את האדם אויב
‫או שיש לו סימפתיה אל האדם
‫... ... אז זה בכלל לא אותו דבר
‫אם אני מת כי אני
‫אשם אז זה אומר שכל החיים שלי
‫דפוקים זאת אומרת שאני
‫אשם מלדתי ועד עכשיו
‫לדמותי בעצם
‫... אז אני יכול להיות ‫צדיק אהוב לפני המקום
‫עכשיו זה שיש
‫מוות בעולם זה דבר שצריך לתקן
‫זה כמו שנגיד אדם הגיע
‫למקום שבו יש
‫קלקול גדול אומרים למה
‫שמתם אותי פה כי מצפים ממך
‫לתקן זה כמו
‫האינסטלטור לא אשם
‫בנזילה
‫אבל הוא פה כדי לתקן אותה
‫... גם האינסטלטור
‫אומר אני מגיע תוך התשעה
‫שזה שורש החתאים
‫... ... הלכה היא
‫כל הנביאים כולם
‫ציוו על התשובה
‫... ואין ישראל נגאלין
‫אלא בתשובה
‫... מעניין מאוד מה שכתוב כאן
‫הרי זה סותר
‫גמרה מפורשת
‫מחלוקת בין רבי אליעזר לרבי יהושע
‫האם הגאולה תלויה בתשובה
‫או שאינה תלויה בתשובה
‫והלכה כרבי
‫יהושע
‫שגאולה
‫אינה תלויה בתשובה
‫אז איך הרמב״ם כותב כאן כדת רבי אליעזר
‫שאין ישראל נגאלין
‫אלא בתשובה
‫... ... זה אלא, צריך ‫להבין שזה לשון חכמים
‫כמו שאתה אומר
‫אין
‫אין מים אלא תורה
‫וזה מה זה תורה
‫הביטוי אין אלא
‫איננו בא לומר שזה ההגדרה
‫אין ישראל נגאלין אלא תשובה
‫יש תשובה נגאלין אבל אפשר גם
‫לי, כן מה שאמרת
‫אפשר להכיש אפשר להכר
‫והרי היה
‫שבהלכות מלאכים
‫כשהרמב״ם מדבר
‫על ימות המשיח הוא לא מדבר בכלל על תשובה
‫הוא אומר להפך המלך המשיח
‫עתיד לעמוד וכו' וכו' וכו'
‫וקופא את ישראל
‫ללכת בדרך התורה
‫אם הוא קופא סימן שהם לא רוצים
‫אז ברור שבהלכות תשובה
‫הוא מדגיש את ערך התשובה
‫בהלכות מלאכים את ערך ההיסטוריה
‫כן אבל זה אבל המשיח בא
‫בא והוא קופא
‫בסדר
‫כן
‫אה אבל אני לא קראתי את ההמשך
‫הוא כבר הבטיח התורה
‫שסוף ישראל לעשות תשובה
‫בסוף גלותם ומיד
‫הם נגאלים
‫וזה נאמר והיה כי אבוה לך כל הדברים
‫ושבתה את השם אלוהיך
‫ושבה שם אלוהיך עד שבותיך וריחמיך ושבכביצך
‫מכל עמי שביצחה שם אלוהיך שמונה
‫מה זה אומר
‫זה אומר שיש כפייה
‫לגבי התהליך
‫ההיסטורי הכולל
‫כפי שהוא הסביר בשמונה פרקים לרמב״ם
‫וגם פה לגבי המצרים בלכות תשובה
‫שמהלכים היסטוריים
‫כלליים אינם
‫תלויים בבחירתו של
‫האדם הבחירה היא
‫ארכיאת לא לקלט
‫אין הבטיחה אבל גם אם הם לא
‫יעשו מה שהתורה הבטיחה
‫גם אז ייגע לו
‫גדולת תשובה
‫שמקרבת את האדם לשכינה
‫מה זאת אומרת לשכינה
‫היא כוונה לדעת אלוהים בהירה
‫כן לפחות אצל הרמב״ם
‫זאת המשמעות של הביטוי שכינה שנאמר
‫שוב הישראל עד השם אלוהיך
‫כלומר אם אני עושה תשובה לא רק
‫שהחטא מתקן אלא יש לי
‫הבנה מחודשת
‫בהירה יותר בענייני
‫האלוהות
‫כלומר ואם יש לי חטאים
‫אז זה מכשיך את
‫השכל ולכן אני
‫יודע את השם פחות
‫או בכלל לא
‫ונאמר
‫ולא שבתם עדיי נאום השם
‫ונאמר
‫אם תשוב ישראל נאום השם אליי
‫תשוב כלומר
‫אם תחזור בתשובה בי תדבק
‫מה זה בי תדבק? אתה תשיג אותי
‫התשובה מקרבת
‫את הרחוקים
‫אמש היה זה סנוי
‫לפני המקום משוקץ
‫ומרוחק ותואבה
‫והיום הוא אהוב
‫ונחמד
‫קרוב וידיד
‫ראיתם איך שהוא שינה את הטון?
‫וכן
‫מה?
‫זה מי שהיה צדיק
‫והפך לרעשה
‫אבל כאן הוא אמר הפוך
‫כמו שאתה ציינת שהוא מתחיל
‫מזה שאדם אתמול היה
‫סנוי כשהוא היה חוטא
‫כשהוא עשה תשובה פתאום נהיה ידיד
‫רק אני ציינתי שהרמב״ם
‫כדי להדגיש את זה גם שינה
‫את הטון בקריאה
‫איך אני יודע? מן הסתם זה מה שהוא היה עושה
‫אם הוא היה קורא את זה לפני
‫כן?
‫שמה?
‫החזידות אומרת
‫שהקבוש האור הוא אוהב אותי
‫לא משנה מה
‫נכון. כיוון שהוא אוהב אותי
‫לכן הוא שונא אותי. כלומר
‫אם אתה אוהב
‫מישהו והוא עושה מעשה רע
‫אתה מצטער עליו מאוד
‫אז אתה שונא
‫את מה שקורה לו יותר
‫מאשר אם הוא לא היה אהוב
‫כן, אם הוא לא אכפת לך
‫שיעשה את הרע, שיעשה את הטוב
‫לא אכפת לי. אבל אם אתה אוהב אותו
‫אז כואב לך יותר
‫אז יש לך שנאה יותר גדולה על הרע
‫שהוא עושה
‫בסדר?
‫וכן אתה מוצא
‫שבלשון שהקבוש ברוך הוא
‫מרחיק החוטאים
‫בא, מקרב את השבים
‫בן יחיד בן רבים שנאמר
‫והיה במקום אשר
‫יאמר להם לא עמי אתם
‫יאמר להם בני אל חי
‫זה נאמר על הכלל
‫על הציבור בכללו
‫ונאמר ביוחניהו
‫פרשתו
‫כתבו את האיש הזה הערירי
‫גבר לא יצלח בימיו
‫אם יהיה קוניהו בן יויקים
‫מלך יהודה חותם
‫על יד ימיני כי משם
‫אתקנך
‫וכיוון ששב בגלותו
‫נאמר בי זרובבל בנו
‫ביום ההוא נאום השם צבעותי
‫כך אחר זרובבל
‫בן שאל תהיה לעבדי נאום השם
‫וסמתיך כך אותם למרות שהוא אמר
‫שלא יהיה
‫יכין זרע
‫כיוון שעשה תשובה
‫מקבל את בנו או את נכדו תלוי
‫אם זרובבל זה בנו או נכדו
‫יש לזה דיון
‫כלומר זה ביטויים
‫שמראים שהתשובה
‫יעילה בדיוק כמו
‫שאחת יעיל
‫אחת יעיל להרחיק התשובה יעילה
‫לקרב
‫כמה מעולה
‫מעלת התשובה
‫רק רגע
‫אנחנו נעצור
‫כאן באופן חד פעמי
‫משום שעליי להגיע
‫למקום אחר ולכן
‫הפעם אנחנו נקצר
‫וגם אני רוצה
‫לציין באותה הזדמנות שבשבוע
‫הבא לא אוכל להעביר את השיעור
‫כיוון שלא יהיה
‫בארץ ישראל
‫אני יוצא אל הגלות
‫המער אבל
‫בשבוע שאחרי זה שוב
‫יתקיים בעזרת השם ברח השיעור
‫ביום חמישי בשבוע הבא יהיה שיעור
‫לא אמרתי את זה
‫אמרתי שביום
‫חמישי יהיה שיעור
‫שביום ראשון לא יהיה שיעור
‫אתה מזה הסקת מסקנה גם לגבי יום שני
‫וזאת מיניין לך
‫זה נכון
‫כן
‫כן
‫אבל
‫אל תעסיק מסקנה לגבי שני
‫כן
‫זה לא שאלת
‫את כאן נראה

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/787522622" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:01', fwdevp_time_to_hold_add:'0', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

מספר פרק בסדרה : 10

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' ג' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' ז' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 44 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש"ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

סכום לתרומה

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/787522622" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:00', fwdevp_time_to_hold_add:'7', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

כתיבת תגובה לבטל

[shiurim_mp3]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' א' | הרב אורי שרקי

44:41

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל:

האתר נבנה על יד KAL-SITES
לפרטים לבניית האתר הבא שלך: 0549871812