הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

מיהו הרב קוק? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – מהם ימות המשיח? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התוכחה | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

ההשגחה האישית – הפרטית. פרק ג' | ספר דרך השם לרמח"ל חלק ב' | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

ספר "לנבוכי הדור" לרב קוק זצ"ל | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' ז' | הרב אורי שרקי

כמה מעולה מעלת התשובה

הרב אורי עמוס שרקי

א׳ בשבט ה׳תשפ״ג (ינואר 23, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫שלום וברכה. ‫אנחנו בהלכות תשובה להרמב״ם, פרק זין.
‫הלכה, זין, כמה ‫מעולה מעלת התשובה.
‫כלומר, למה הרמב״ם צריך לכתוב בכלל דבר כזה?
‫זה לא עודד, למה?
‫כי התשובה היא לא כל כך מובנת במבט ראשון.
‫באופן רציונלי, התשובה בלתי אפשרית. מה קרה?
‫אנחנו בהלכות תשובה, רבנו שלוילון.
‫פרק זין.
‫הלכה, זין. תודה רבה.
‫אז השכל מתנגד לתשובה.
‫כי הרי אתה אומר, מעשה נעשה,
‫ואילו פעולת התשובה היא פעולה ברצון,
‫אז איך יכול להיות שפעולה ‫ברצון תבטל פעולה במעשה?
‫או כמו שאומר הרמחל, ‫הכירת הרצון כהכירת המעשה.
‫דבר שלא הגיוני, לפחות במבט ראשון.
‫אף על ככן, למדנו שהתשובה מועילה.
‫יעילה אפילו.
‫בניגוד לתפיסה המקובלת אצל ‫אומות העולם שהתשובה אינה מועילה,
‫היהדות היא בעצם היחידה ‫שמתייחסת אל התשובה ברצינות.
‫לכן, וגם הסברנו איך זה ‫עובד, אין צורך לחזור על זה,
‫אבל יש צורך בחיזוק, חטא ‫חטא, מה שנקרא חיזוק חיובי.
‫ולכן הרמב״ם ראה לנכון לכתוב את ההלכה הזאת.
‫כמה מעולה מעלת התשובה?
‫אמת היה, אמש היה זה, מובדל ‫מהשם אלוהי ישראל, שנאמר,
‫אבונותיכם היו מבדילים ביניכם ובין אלוהיכם.
‫צועק ואינו נענה.
‫שנאמר, כי תרבות תפילה אינני שומע.
‫אגב, מזה למדו חכמים, אם ‫הפסוק אומר כמשהו חריג,
‫גם כי תרבות תפילה אינני שומע, ‫מכאן שכל המרבה בתפילה נשמע.
‫כלומר, אם זה באופן חריג שהנביא ‫אומר, במקרה הזה ריבוי תפילות לא יעזור,
‫סימן שבדרך כלל ריבוי תפילות עוזר.
‫כן? למה זה חשוב להבין את זה?
‫כי יש כאלה שסברו שהרמב״ם ‫חושב שאין תועלת בתפילה.
‫הוא אומר, כן.
‫כן? וכשהוא בא לעברות, צועק ואינו נענה,
‫שנאמר, כי תרבו תפילה אינני שומע.
‫ועושים מצוות וטורפין אותן בפניו,
‫שנאמר, מי ביקש זאת מי אתכם?
‫רמוס חצרי, מי גם בכם ויסגור דלתיים,
‫ולא תאירו מסבכי חינם, אין ‫לי חפץ בכם, אמר השם צבעות,
‫ומנחא לא ארצה מי אתכם.
‫כלומר, בא להעברות, גם מצוותיו תועה והן.
‫כן? למשל, כתוב, ואישה ‫השם אל הבל ואל מנחתו,
‫ואל קין ואל מנחתו, לא שעה.
‫למה? לכאורה הוא מביא קורבן.
‫הוא מביא קורבן, זה דבר חיובי.
‫אלא, אומר הכתוב, זבח רשעים תועה ועה.
‫כלומר, אם אתה מביא קורבן ‫כשאתה רשע, זה רק יותר חמור.
‫כן? זה, כי זה לשחק אותה, זה סוג של צביעות.
‫אתה עושה איזה מעשה שאתה מקווה שהוא
‫יעלים, ימחוק מן המציאות את המעשה הרע שעשית.
‫כן?
‫הרמב״ם, בלגרת השמד, מביא ‫דוגמאות באנשים שהם רשעים או חופים,
‫שדווקא בגלל שהם עשו מצווה אחת, ‫אלוקים כן קיבל את זה וכן סלח להם.
‫כן.
‫וזה סוטן, אז לא?
‫לא.
‫למה לא?
‫למה לא? אני אסביר.
‫קודם כל, אני אחזור על שאלתך, ‫כי לא כולם שמעו בהקלטה.
‫אתה אומר, בלגרת השמד, ‫הרמב״ם אומר, מדבר על אנשים,
‫שאף על פי שעשו עבירות, עשו מצווה ‫כלשהי, ואלוהים קיבל את המצווה שלהם.
‫זה לכאורה סותר את מה שהרמב״ם כותב ‫כאן, שאם הוא רשע, מצוותיו אינם נחשבות.
‫הבנתי את השאלה נכון.
‫התשובה היא שאין שום קשר בין שני המקומות.
‫מה שהרמב״ם כותב שם, מדבר ‫על אדם שבעל כורחו השתמד,
‫אבל הוא רוצה לשמור על הקשר שלו עם יהדותו,
‫ולכן למרות שמפני העונס ‫הוא עובר על מצוות קידוש ה'
‫הוא עושה מעשה גדול בזה שהוא לא שוכח את ה'
‫זה הכל. מה שעשית כאן, מדובר ‫באדם שטוב לו עם העבירות שלו.
‫מבסוט, סבבה לו בזה.
‫ואומר, וזה שעשיתי עבירות לא ‫נורא, כי יש לי גם מצווה שעשיתי.
‫על זה הוא אומר שמצוותו התאהבה.
‫מובן? זה גישה אחרת.
‫כן, אבל לא התאמתי לזה. ‫התאמתי לזה שהביא דוגמה,
‫על יחד ההגרת הוא עונה לרב ‫שכתב תשובה שהרמב״ם לא אוהב.
‫נכון. מה כתב אותו הרב שהרמב״ם לא אוהב?
‫הוא כתב שאנשים משומדים שמשתמדו מפני העונס.
‫אז הוא אומר, המצוות שלכם לא שוות כלום.
‫הוא אומר, הרמב״ם, איזה שטויות זה. ‫מה זה המצוות לא שוות כלום?
‫הוא רוצה לא להיות משומד.
‫נכון. ואז הוא מביא דוגמה ‫לאנשים רשעים, נגיד, בתנאי,
‫שחתו, לא משומדים, אנשים ממש חותכים,
‫או מלכה לבחון או שאלוהים ‫פשוט לא יכולים לצלם את זה.
‫אה, הבנתי.
‫חומר המשומדים.
‫כן.
‫אפילו לאנושים.
‫יפה. שאלתך יפה מאוד. אתה אומר, אם כן,
‫אבל הרמב״ם כדי להוכיח את זה,
‫מביא שאפילו אנשים שלא היו משומדים,
‫ועשו עבירות מרצון, אבל עשו מצווה כלשהי,
‫אלוהים חפץ בהם, ופה זה ממש סותר.
‫עכשיו הבנתי את שאלתך לעומק.
‫התשובה היא שהרמב״ם לא אמר שתמיד זה כך,
‫אלא הוא אומר שלפניכם אנחנו חוטא לפעמים, כן?
‫כתוב, עושה מצוות ותרפין אותן בפניו.
‫לא תמיד.
‫אולי אפשר להגיד, כן.
‫שמי שרוצה את העבירות, כאילו, לא להכיס,
‫לא יכול שגם עשה עבירות מלהכיס.
‫אבל לא תמיד על העבירה להכיס.
‫הקב' הוא אומר, אני לא מקבל את מצוותך.
‫כי נתיבות הכוונה מרובים בנפש האדם.
‫יש מסילות בלבבם, יש הרבה מסילות.
‫אז יש מסילה שבה יש התנגשות חזיתית
‫בין הטוב לבין הרע.
‫למשל, המקריף קורבן כשהוא רשע.
‫לעומת זה, הדוגמאות שמביא שם הרמב״ם,
‫שאין לי זוכר אותן כעת, ‫מראות שיש עוד נתיב, נגיד,
‫האדם נטמע בנתיב מסוים, ‫מסילה מסוימת של נפשו,
‫יש מסילה אחרת שנשארה טהורה.
‫בסדר?
‫נכון.
‫אבל הדיוק הזה הוא נכון.
‫כן, מה אתה אומר?
‫רוע זה, כאילו, מי שאכל שום ‫מטמע, מי שאכל שום מטמע,
‫זה מפתח על מי שעשה את הרוע.
‫לפעמים ככה, לפעמים ככה.
‫קשה מאוד לשפוט אנשים.
‫למשל, במצוות תוכך, ‫בסוף מוסר אביך,
‫יש ספר מידות ראייה, מכיר?
‫מידות ראייה, שם ‫יש, זה לפי אלפא-בטא,
‫הפרק האחרון הוא על תוכך.
‫לא, זה לפני האחרון.
‫תוכך, תו, נכון?
‫אז למה זה לא האחרון?
‫כי אחרי זה יש תיקון.
‫כן.
‫אבל, תוכך.
‫שם הרב אומר, כאשר ‫באים להוכיח אדם,
‫אתה צריך לעשות חשבון.
‫יכול להיות שחז וחלילה הוא ישמע לך.
‫ואז מה שיקרה, אתה ‫הישרת ממנו חיסרון,
‫אבל לא שמת לב שהחיסרון הזה
‫מציל אותו מחסרונות יותר גדולים.
‫לא, לכן צריך לשקול.
‫לשקול מתי להוכיח, מתי לא.
‫בוא ניקח לי דוגמה.
‫דוגמה שאני מכבב.
‫יש יהודי שכל יום שבת, ‫בבוקר הולך לתפילה,
‫הוא מתפלל בדבקות, ‫ושומע את הדרשה של הרב,
‫ואחרי הצהריים יוצא למשחק.
‫כדורגל. בסדר?
‫ותור צופה נלהב.
‫יום אחד הרב נותן דרשה
‫חוצבת להוות
‫נגד הכדורגל.
‫מסביר שכדורגל זה שטויות, ‫כדורגל זה עבודה זרה,
‫זה אבלים, אין לזה כל ערך.
‫הבן אדם הזה, זה יום המשבר הגדול בחייו.
‫הוא מבין שהרב צודק.
‫אז הוא באמת לא הולך למשחק.
‫אבל אז, הוא גם ‫לא חוזר לבית כנסת.
‫והוא יורד מן הארץ, ‫והוא מתחתן עם גויה.
‫כי נשבר לו עולמו.
‫לכן, אתה צריך לשקול, כשאתה ‫מוכיח אותו על חיסרון מסוים,
‫האם החיסרון הזה לא מגן עליו
‫מחיסרון יותר גדול.
‫אוקיי?
‫לכן, אני אומר שזה עניין של חשבונות.
‫מאוד מורכבים בנפש האדם.
‫מתי זה כך, ומתי זה כך.
‫בסדר? טוב.
‫אני ב... הלכות תשובה, בפרק זין.
‫בהלכה, זין.
‫כפי שאמרנו מספר פעמים, ‫בתחילת השיעור, לילה שהגיעו בזמן.
‫טוב, הלאה.
‫והיום, עד עכשיו זה המצב הרע.
‫הוא היה מובדל מהשם אלוהי ישראל.
‫צועק ונענה, ועושה ‫מצוות, עורפים בפניו.
‫שימו לב לשלושת הדוגמאות.
‫הדוגמה הראשונה, מובדל מאלוהי ישראל.
‫מה זאת אומרת מובדל?
‫במה? איך הוא מובדל?
‫אין לו השגה בסכל.
‫שזה, לפי הרמב״ם, הדבר החמור ביותר שיש.
‫שאדם, שכלו, לא משמש אותו
‫להשגת האמיתות.
‫או האמיתות.
‫הדבר השני, החמור, ‫זה שהוא עושה מצוות,
‫ותורפים אותו בפניו.
‫כלומר, יש גם מעשים בעקבות המחשבה.
‫הדבר... לא, סליחה.
‫הדבר השני, זה שהוא צועק.
‫הדבר השלישי, שהוא עושה מצוות.
‫כלומר, השגת השם, בסכל, ‫תפילה, ברגש, מצוות, במעשה.
‫שלושתם נפסלים.
‫והיום, עכשיו שהוא עשה ‫תשובה, הוא מודבק בשכינה,
‫שנאמר, ואתם מדביקים בשם אלוהיכם.
‫צועק, ונענה מיד, שנאמר, ‫ועייתר הם יקראו, ואני הענה.
‫ועושה מצוות, ומקבלים אותן בנחת ושמחה,
‫שנאמר, כי כבר רצה האלוהים את מעשיך.
‫ולא עוד, אלא שמתאבים להם, שנאמר,
‫וערבה לשם מנחת יהודה, ירושלים.
‫כי מהעולם, מוכשנים קדמוניות.
‫זה, בעצם, שבחה של התשובה.
‫אחותי מובדלים מהשם, כי החטא מתמתם את הלב.
‫כיוון שהחטא מתמתם ‫את הלב, השיח לא משובש.
‫כיוון שהשיח לא משובש, הוא לא יכול לדעת,
‫הידיעה שיחליט את האמת.
‫שזה לפי הרמב״ם, תכלית האדם,
‫ולהיות מנוע מזה, זה הדבר הגרוע.
‫ביותר שיש. עד כאן ברור? יפה.
‫נפלא, אני ממש שמח שהבנת.
‫טוב, הלאה.
‫הלך החטא. למה הלך החטא?
‫כי גמרנו את הלך הזין.
‫אז אין לנו סיבה שלא לעבור להלכה חטא.
‫בעלי תשובה, דרכם להיות שפלים וענבים ביותר.
‫מה זה? זה הלכה?
‫לא, זה תיאור.
‫זה תיאור מציאות.
‫כיוון שהוא עשה חטא, ‫אז דעתו שפלה עליו.
‫הוא אומר, אני הייתי מסוגל לעשות כזה רע,
‫אז משהו בו נכנע.
‫האם זה הכרחי?
‫לא, כיוון שזה תיאור עובדתי.
‫זה לא הלכה מחייבת.
‫כך שאם אדם עשה תשובה והוא מרגיש טוב,
‫שלא ירגיש רע מזה שהוא מרגיש טוב.
‫בעלי תשובה, דרכם להיות שפלים וענבים ביותר,
‫אם חירפו אותם הקסילים ‫במעשם הראשונים, ואמרו להם,
‫אמש היית עושה כך וכך, ‫ואמש היית אומר כך וכך,
‫אל ירגישו להם.
‫אלא שומעים וסמכים ויודעים שזו זכות להם,
‫שכל זמן שהם בושים ממעשם שעברו ונחלמים מהם,
‫זכותם מרובה ומעלתם מתגדלת.
‫זאת אומרת, זה גם מה שספר הזוהר אומר.
‫הרמב״ם והזוהר אומרים שניהם ‫אותו דבר, שאבושה מחפרת.
‫עכשיו אני צריך להבין את זה קצת יותר.
‫על מה אבושה מחפרת?
‫מה זה אבושה בכלל?
‫אבושה זה מה שאני חש, ‫כשאני מתוודה על ההפרש,
‫להבדל, שבין מה שאני ראוי ‫להיות, לבין מה שאני בפועל.
‫הדיסוננס הזה הוא אבושה.
‫עכשיו הדיסוננס הזה גם שורף.
‫זה ייסורי גאינה ממש.
‫בסדר?
‫ולכן אבושה מחפרת.
‫איך אומר הזוהר?
‫שהיא ראויה לחפרה על כל העובדים.
‫לחפר על כל המעשים.
‫לא, זה נכון, אתה צודק.
‫זה לאו דווקא הבמה האחרים.
‫אבל האחרים הוררו אותו לזה.
‫נכון, זה שזה חד זה כתוב בהמשך.
‫מה אתה מבין?
‫על כל האווירות, ודאי.
‫הרי אני בנוי גם מבן אדם ‫לחברו, גם מבן אדם לעצמו,
‫וגם למקום.
‫כשאינני טועם את מה שמצופה ממני להיות,
‫אז ההפרש הזה שורף אותי.
‫הוא אבושה.
‫הוא המחפר.
‫אפשר לצייר את זה ‫כמו ציור, על נייר שקוף,
‫שמתאר מה שאני צריך להיות.
‫מה שאני ראוי להיות.
‫נעשה עוד ציור, על נייר ‫שקוף, מה שאני בפועל.
‫מצמידים את שני הציורים אחד על השני.
‫הן בליטות.
‫אז צריך לעשות חיתוך.
‫פה זה בולט, פה זה חסר.
‫בסדר? אז היא התאמה ‫הזאת, היא אבושה.
‫בסדר? טוב.
‫ויותר מזה, כאן יש הלכה ‫נוספת, וחטא גמור הוא,
‫לומר לבעל תשובה, ‫זכור מעשיך הראשונים.
‫זה אסור.
‫אגב, לגר, זה איסור דה אורא איתה.
‫לבעל תשובה זה איסור דה רבנן.
‫אסור לומר לגר, אתמול ‫אכלת נבלות וטרפות,
‫והיום אתה בא לדבק בשכינה, ‫זה איסור דה אורא איתה.
‫כשמדובר על בעל תשובה, זה ‫איסור דה רבנן, שנלמד מן הגר.
‫מה הסיבה להבדל, למה זה ‫דה אורא איתה וזה דה רבנן?
‫כי אצל הגר, מעוררים את השורש שלו.
‫אצל מי שהוא רק בעל ‫תשובה, אין פה שורש מקולקל.
‫לכן זה פחות חמו, אבל זה עדיין חמו.
‫מעשה, בקרוב לביתי, הלכתי ‫לקיים מצוות שפיכת הפח.
‫בדרך, תפסני יהודי שחזותו מורה ‫על עירת שמיים ועל דתיות יתרה,
‫והיגש אליי ויאמר, המטרה ‫מצדיקה את האמצעים.
‫מקדשת את האמצעים.
‫הבנתי מיד למה הוא חותר.
‫הוא ידע, אני ידעתי שהוא ידע,
‫שיש לי תמונה של בנימין ‫זאב הרצל, עליו השלום, בביתי.
‫אז אמרתי לו, מטרה? ‫מקדשת את האמצעים.
‫מה פתאום?
‫אמרתי לו, הרי היה, אתה אוכל בשר.
‫שחת את הבהמה בגלל זה.
‫לעונג שבת? אתה לא מתבייש?
‫לא, אם אני שוחד אותה בשביל ‫שבת, זה הופך להיות מצווה.
‫אז אמרתי לו, זו הרי ‫המטרה, מקדשת את האמצעים.
‫אלא מה? השאלה, מה גודל ‫המטרה ובאיזה אמצעים?
‫אבל האמירה, המטרה אינה ‫מקדשת את האמצעים, איננה נכונה.
‫יש צעד של מטרה.
‫אגב, גם סלט.
‫אדם חתך מלפפון
‫באכזריות רבה.
‫עשה ממנו קציצות, חתיכות קטנטנות.
‫והוא מוסיף על זה שמן ומלח.
‫אז אתה רוצח, רצחת את המלפפון.
‫לא, זה היה נכון
‫אם סתם הייתי חותך את המלפפון
‫וזורג אותו.
‫זה בלטשחית.
‫אבל כאן זה בשביל שיהיה סלט.
‫זה מותר. לא רק שזה מותר, זה אפילו רצוי.
‫זה מרומם את המאכל
‫מצומח למדבר. נפלא.
‫תיקון עציר.
‫עכשיו, אמרתי לו, אז אחרי שהוא שמע את זה,
‫כבר לא הייתה לו טענה, ‫אז הוא אמר, אבל הרצל
‫התביל את בנו לנצרות.
‫אמרתי לו, א' זה לא נכון.
‫זה נכון שהבן שלו
‫עשה את זה, אבל זה לא הרצל
‫ששלח אותו לזה.
‫אבל אמרתי לו, אבל מה שכן נכון
‫זה שהרצל בצעירותו
‫רצה, באמת, שכל עם ישראל
‫יעבור תבילה לנצרות
‫כדי לגמור
‫את בעיית האנטישמיות.
‫כשבימיו לא הייתה לזה שום משמעות דתית,
‫אלא משמעות חברתית.
‫אבל, כאשר הוא החליט,
‫בעקבות פרשת דרייפוס ‫ועוד כמה דברים, שזה לא ילך,
‫אז הוא המציא את הציונות
‫וחזר בו מן הרעיון הראשון שלו.
‫אם כן הוא בעל תשובה, ‫ואסור לומר לבעל תשובה,
‫זכור מעשיך הראשונים.
‫ויה נלז ויומר כשהוא ‫פעור פה, ככה?
‫ואומר לו, כן, ככה.
‫טוב, ולכן חזרתי קצת
‫באיחור משפיחת הפח.
‫טוב, אז צריך להבין, הרצל, ‫הוא בעל תשובה מובהק.
‫טוב, אז וחד גמור הוא ‫לומר לבעל תשובה,
‫זכור מעשיך הראשונים, או להזכירם לפניו
‫כדי לביישו, או להזכיר ‫דברים ועניינים אדומים להם,
‫כדי להזכירו מעשה, הכל אסור.
‫אז מה אם היה קלון?
‫בסדר, אבל הוא שילם את חובו.
‫לחברה.
‫הוא מוזהר עליו, ‫בכלל הוא נאיית דברים
‫שעזירה תורה עליה, שנאמר ‫ולא תנו איש את עמיתו.
‫אתה מצייר אותו.
‫עד כאן, פרק זין.
‫מה עושים?
‫סיום?
‫למה סיום?
‫סיום מה פרק זין?
‫אבל עושים סיום על כל שורה?
‫לא, אני חושב שאם גמרנו ‫את פרק זין, מאוד ראוי ורצוי
‫לשקול, ללמוד את פרק ח'
‫נראה לכם?
‫יאללה, אז בוא נדח.
‫פרק שמיני.
‫עכשיו, פרק שמיני, הוא פרק ‫שעוסק מדברים מאוד גבוהים,
‫ושיצר הרבה בלבולים
‫בפרשנות של הרמב״ם.
‫הנושא, חיי העולם הבא.
‫או, נאמר אחרת, תכלית התורה.
‫לאן כל זה מוביל?
‫אתה אומר, בסדר, יש מצוות, ‫יש עם ישראל, יש תורה,
‫לאן כל זה חותר?
‫לאן זה מגיע?
‫אז כאן הרמב״ם מדבר על ‫משהו, הוא לא הראשון שמדבר,
‫על משהו שלא מוזכר בתנ״ך.
‫עולם הבא.
‫כותב הרמב״ם, ‫הטובה הצפונה לצדיקים
‫היא חיי העולם הבא, והם ‫החיים של מוות אימאהם,
‫והטובה שאיני אמרה.
‫איפה הוא הביא את זה?
‫זאת בדיוק השאלה.
‫הוא הביא את זה מחזל.
‫אבל איפה חזל הביאו את זה?
‫הנה, הוא מביא פסוק.
‫הוא שכתוב בתורה, למה אני תבלך
‫וערך את הימים.
‫מה, זה העולם הבא זה?
‫עריכות ימים, זה שאדם חי הרבה זמן.
‫זה בעולם הזה.
‫מפי השמועה למדו, למה אני תבלך,
‫לעולם שכולותו, וערך את הימים,
‫לעולם שכולו ארוך, וזהו העולם הבא.
‫פה אנחנו רואים, עצם ‫ההזדקיקות לדרשה,
‫מראה שהתורה לא דיברה על זה.
‫היא דיברה על זה באופן ‫שדרשה יכולה להוציא את זה משם.
‫שמועה היא כוונה תורה שבעל פה.
‫התורה שבעל פה מלמדת, ‫שכשכתוב וערך את הימים,
‫הכוונה לעולם הבא.
‫בסדר?
‫זה לא כתוב מפורש.
‫יש אפילו בתלמוד, סיפור כיצד ‫אילישב בן אבויה נעשה אחר,
‫בגלל הנקודה הזאת.
‫נכון?
‫שהוא מה?
‫מה?
‫נכון או לא נכון, מה שאני אומר?
‫אני לא יודע אם... אני ‫לא יודע אם אפשר...
‫להגיד בדיוק...
‫למה? על מה אני מדבר ואתה ‫אומר שאי אפשר להגיד בדיוק?
‫לא, זה לא זה.
‫עזוב, אתה מתכוון לסיפור אחר.
‫בסדר?
‫אז אם היית שומע את הסיפור הנכון,
‫אז אולי היא לא הייתה אומרת זה.
‫בסדר?
‫חשבתי שאתה יודע את הסיפור.
‫מה הסיפור?
‫הסיפור שאילישב בן אבויה, ‫ראה, אדם, שאבא שלו אמר לו,
‫לך תעלה על העץ, כדי לשלח את הקן.
‫ואז הוא קיים בזה שתי ‫מיצות, שילוח הקן וכיבוד אבן.
‫שעל שתי המיצות האלה, ‫נאמר בתורה, וערך את הימים.
‫נכון?
‫על שתי המיצות האלה נאמר עריכות ימים.
‫הילד עלה על העץ, נפל ומת.
‫אמר, איפה עריכות ימיו של זה.
‫ואז בעצם, חזר בשאלה, ‫חתיכת דקלש, לא סתם בן אדם,
‫והוא אומר, זהו, התורה, ‫אמרה דברים לא נכונים,
‫אם כן כל התורה כולה בטל.
‫בסדר? אומר את הגמרא, ‫חבל שהוא לא שמע
‫את דברי רבי יעקב.
‫שרבי יעקב דרש, שלמה אני תבלך?
‫לעולם שכולו טוב, וערך ‫את הימים לעולם שכולו ארוך.
‫אז הוא לא היה חוזר בשאלה.
‫זה אומר, דבר מאוד מוזר.
‫כלומר, אלישב בן אבויה לא מבין
‫דרשה פשוטה כזאת?
‫כנראה שהוא חולק על הדרשה הזאת.
‫הוא לא מבין שהכתוב אומר את זה.
‫אגב, מי זה אותו רבי יעקב?
‫נכדו.
‫כמו דקמא.
‫נכדו של אלישב בן אבויה, הוא זה שאמר את זה.
‫אז באמת, בוא תעלה לנו שאלה,
‫הרמב״ם הולך לדבר על עולם הבא,
‫אני צריך לשאול את עצמנו, למה יש
‫כזה דיסוננס, בין מה שהתנ״ך
‫מלמד, לבין מה ‫שמסורת התורה שבעלווה
‫מלמדת.
‫או יותר נכון, מה בין בית ראשון
‫לבית שלי.
‫דיסוננס זה אי התאמה.
‫אי התאמה קולית.
‫משהו לא... לא נשמע אותו דבר.
‫כן, אז
‫מה? מה אתה רוצה?
‫אם הטובה צפונה לצדיקים, זה בעולם הבא?
‫או מה שאתה חושב?
‫אה, יפה.
‫אתה שואלת שאלה עוד יותר חריפה.
‫אם הטובה הצפונה לצדיקים
‫זה העולם הבא, בשביל מה צריך להיות אמיתית?
‫יש כאלה, בימיו של הרמב״ם, ‫שדעקו מהמילים האלה,
‫שהרמב״ם לא מאמין בתחיית אמיתית.
‫כן?
‫ובגלל זה... אה?
‫אתה לא אומר שעולם הרמב״ם זה לא עולם הבא,
‫זה תחיית אמיתית. הרמב״ם הוא מסביר
‫מה זה העולם הבא פה, ואתה תראה
‫שזה לא תחיית אמיתית.
‫מתוך לשונו של הרמב״ם עצמו.
‫ואז הרמב״ם
‫בגלל זה, היה צריך
‫לכתוב איגרת
‫ארוכה, הנקראת איגרת תחיית אמיתית.
‫שבה הוא מסביר, כי ‫זה לא רק מהמקום הזה,
‫מספר מקומות בתוך המשנה תורה ‫ככה דייקו, והרמב״ם הסביר את
‫כל המקומות במשנה תורה, מדוע
‫הוא כתב כפי שכתב.
‫בסדר?
‫באקדמיה, יש אומרים ‫שאיגרת זו לא נכתבה
‫על ידי הרמב״ם, אלא נכתבה
‫כמה שנים אחרי פטירתו, על ‫ידי מישהו שרצה להגן עליו.
‫דברים אלה הם
‫הבל וריק, יש לנו
‫היום מספיק הוכחות מדעיות
‫שאכן הרמב״ם הוא זה שכתב
‫איגרת תחיית אמיתית.
‫אבל, בכל זאת, נשארת הכושייה.
‫הרי הרמב״ם מוכיח
‫א', שהוא מאמין בתחיית ‫אמיתית, שלא הבינו אותו נכון,
‫ושזה יסוד בתורה, והוא כתב את זה
‫ב-13 עיקרים, וכו'.
‫עדיין לא
‫מובן למה יש תחיית אמיתית.
‫משום מה צריך את זה.
‫זאת שאלה טובה.
‫בכל מקרה נשארת השאלה, ‫למה צריך תחיית אמיתית.
‫בסדר? לפי הרמב״ם, ‫לפי המקובלים זה כן מובן,
‫לפי הרמחאל זה מובן.
‫אנחנו נצטרך ללמוד, מה חכמי ‫הקבלה אמרו על זה, הרמב״ן
‫בין היתר, מה אמר על זה ‫הרמחאל, מה אמר על זה הרמב״ם,
‫ובסופו של דבר, כדי ‫להכריע, אני צריך לדעת
‫מה אמר על זה הרב קוק.
‫ברור. הרב קוק, במקרה ‫הזה, הוא עושה את היישוב
‫השלם בין כל הצדדים, ‫כהרגלו, להיות תמיד
‫גם צודק וגם להיות
‫קליף. עכשיו, אבל בינתיים, ‫אני רק פשוט נותן לכם
‫הקדמה. האם נספיק את
‫כל זה היום? ספק.
‫בסדר. אבל כל פעמים אומר לנו הרמב״ם,
‫הטובה צפונה לצדיקים מחיי העולם
‫הבא, ואז הוא מסביר, ‫שכר הצדיקים הוא, שיזכו
‫לנועם זה, ויהיו
‫בטובה זו.
‫מה הוא
‫הנועם? אנחנו עוד לא יודעים.
‫ופירעון הרשעים הוא, שלא ‫ייזכו לחיים אלו, אלא ייכרתו
‫וימותו.
‫כלומר, או שאתה בן העולם
‫הבא, או שאתה
‫נחרט.
‫הם עולים
‫בסוף. מי נעים לך, אדוני זאת?
‫איפה כתוב כאן גאינום?
‫זה לא, אז יש כאלה, שאם כן
‫דייקו מדברי הרמב״ם, שהוא לא מאמין בגאינום.
‫גם זה.
‫כן? יש
‫אז תשובה של הרמב״ן, ‫לחכמי צרפת, בנושא הזה.
‫מדוע? חכמי צרפת רצו
‫לגנוז את ספר המדע. אמרו,
‫יש כמה בעיות, אחת מהן, זה שהרמב״ם
‫לא מאמין בגאינום? כי הוא אומר, או
‫עולם הבא, או קראת.
‫נכון? דייקת
‫נכון? הרמב״ן
‫בייגרתו, בייגרת התשובה שלו ‫לחכמי צרפת, נכנס לכמה דחקים
‫כדי להסביר שהרמב״ם כן מאמין בגאינום.
‫והוא מביא הוכחות מכמה מקומות.
‫אבל מעניין שהרמב״ם
‫לא
‫לא סיפק, כלומר, ‫בשר לדבר הזה, כל כך.
‫מה אתה אומר? מעניין ש... ‫דווקא הרמב״ן, שהוא מילא
‫מקובלים, והוא מתנגד לרמב״ם בהרבה דברים,
‫הוא מתנגד לפסילתו.
‫כן? היה בימי
‫הרמב״ן
‫חכם אחר, שלא רק
‫התנגד לספר המדע, לא ‫רק גנז אותו, אלא שרף אותו.
‫שרף את
‫הספר המדע, ואת ספר מורה נבוכים.
‫מי זה החכם?
‫רבנו יונא גירונדי, נכון?
‫גירונה. הוא שרף את ספרי הרמב״ם.
‫לא נעים.
‫עכשיו, לא רק זה. הוא היה הולך
‫מקהילה לקהילה כדי לגדרוש נגד הרמב״ם,
‫כדי שיסרפו את הספר.
‫חודש אחרי
‫שהוא ארגן את
‫שריפת הספרים של הרמב״ם, מלך צרפת
‫שרף את התלמוד
‫בכיכר המרכזי של פריס.
‫לא רק שרף את התלמוד, ארבעים
‫עגלות מלאות בכתבי יד
‫של התלמוד
‫ומפרשיו.
‫כך שיש אוצרות אדירים
‫של פרשנות שהלכו
‫לאיבוד מאיתנו בגלל השריפה הזאת.
‫וזה היה חודש אחרי שריפת ספרי הרמב״ם.
‫ואז רבנו יונא
‫הבין שהוא עשה טעות.
‫הוא אמר, אם ככה, זה אשמתי.
‫ואז הוא הסתובב
‫בכל המקומות שבהם הוא דרש
‫נגד הרמב״ם, דרש בזכות הרמב״ם.
‫ואפילו תכנן
‫לנצוע לארץ ישראל, לכברו של הרמב״ם
‫בתבריה, לבקש מבינון וחילה.
‫לא הספיק.
‫מת בספרד.
‫עכשיו, נשארת השאלה, האם הוא חזר בו
‫מביקורתו על הרמב״ם.
‫מן הסתם שלא.
‫למה שיחזור
‫מביקורתו? אבל הוא הבין
‫שכשהוא לא מסכים איתו, ‫זה לא סיבה לסרוף אותו.
‫לכן הרמב״ם
‫הוא באמת, היה מספיק ‫חכם כדי להבין, דברים כאלה
‫לא עושים. בסדר?
‫אבל כל פנים יש פה שאלה, איפה
‫גיהינום לפי הרמב״ם?
‫הרמב״ם קצת מדבר
‫על זה בהקדמתו לפרק
‫חלק. שם הוא מדבר
‫על הגיהינום, אבל צריך להבין מה הוא אומר שם
‫בדיוק. בסדר? כי זה דו משמעי.
‫גם שם.
‫האמת היא, נשאתה שאלה, ‫אם האדם יודע מה זה גיהינום,
‫או מה זה גן עדן, מדובר ‫בעולם שהוא מעבר לחושים שלנו.
‫אז איך אתה בכלל יכול לדבר על זה?
‫כלומר, הגיהינום של דנטה, ‫שזו יצירה ספרותית נפלאה,
‫שמתארת את כל מדורי גיהינום, ‫היא מדברת על עולם שאיננו
‫שום מושג בו. בסדר?
‫אגב, מעניין
‫מה שאומר המהרל, בהקדמתו הראשונה,
‫מתוך שלושת ההקדמות לגבורות השם.
‫כידוע, המהרל כתב
‫בספר גבורות השם שלוש הקדמות.
‫בהקדמת הראשונה, ‫הוא מסביר מדוע הנביאים
‫לא דיברו על עולם הבא.
‫אתה זוכר מה שהמהרל אומר?
‫לא. זה לא מה שהוא אומר.
‫אז כנראה
‫שאתה לא זוכר. אתה מנחש.
‫לא ביקשתי לנחש. שאלתי, מה אתה זוכר?
‫המהרל אומר
‫שהנביא
‫אינו יכול לדבר
‫על דבר שהוא לא יכול לחוות.
‫כי הנבואה
‫בהגדרה היא חוויה.
‫ולכן, מה שיש לו
‫מגע בו, למשל, העתיד.
‫העתיד, גם
‫בהווה יש לנו קצת שייכות
‫אל העתיד.
‫זה תהליכים שמתפתחים מתוך ההווה שלנו.
‫לכן הנביאים יכלו
‫לדבר על העתיד. אבל
‫עולם הבא, זאת קטגוריה
‫אחרת לגמרי של קיום.
‫לכן הנביא לא יכול לדבר על זה.
‫אבל החכמים, כן. למה החכמים כן?
‫כי החכם בהגדרה מדבר
‫על דבר שהוא לא יכול לחוות.
‫הוא עושה אקסטרפולציה.
‫למשל, מתמטיקאים משתמשים
‫פחות או יותר באופן
‫קבוע, במספר
‫שתיים.
‫הם ראו אותו אי פעם?
‫הוא... אי אפשר לראות ‫את המספר. אין דבר
‫כזה. זה מעבר לחושים.
‫ואף על פי כן, המתמטיקאים
‫משתמשים במספר הזה, בלי בושה.
‫מה, ראית פעם את המספר שתיים?
‫כן. איך?
‫יש לה סימן. אה, זה הסימן.
‫זה סימן למספר שתיים.
‫כדי לומר את המספר ‫שתיים, מציירים איזשהו סימן.
‫בסדר? אז זה מה שאתה רואה.
‫אבל אתה לא... המספר שתיים עצמו
‫הוא מופשט.
‫נכון? עד כדי כך שאפשר גם לדבר
‫על מינוס שתיים.
‫מה זה מינוס שתיים?
‫אתה ראית פעם מינוס שתיים? אין דבר כזה
‫במציאות החושית. ברור?
‫גם הנביא הוא חכם.
‫גם הנביא הוא חכם, אבל
‫החוכמה שלו נמאכת
‫תחת נבואתו.
‫נרמסת על ידי נבואתו.
‫בסדר?
‫זה כמו שחכם ששתה יין, אסור לו להוראות
‫הלכה. כי בשעה שהוא שותה
‫יין, הוא כבר לא חכם.
‫למרות שבאופן כללי הוא חכם.
‫בסדר?
‫טוב, אז זה
‫העניין.
‫אז יש פה, למה דיברתי ‫על זה? אה, המערל.
‫המערל מסביר אם כן ש
‫עולם הבא זה קטגוריית קיום אחרת לגמרי.
‫יש את השאלה,
‫כשהחכמים מדברים על עולם ‫הבא, על מה הם מדברים?
‫כן? זה... על זה נאמר, חכם
‫עדיף מנביא, הוא יכול
‫לדבר על דברים
‫שלא שום חווי ימי.
‫בסדר?
‫זה נקרא הפשטה.
‫למשל, המספר מינוס שתיים.
‫אני ראיתי הרבה פעמים מתמטיקאים
‫שמשתמשים במספר מינוס שתיים.
‫למרות שאין שום
‫מציאות בעולם של מינוס שתיים.
‫יותר מזה, המספר אי
‫שאמור
‫להיות השורש של מינוס אחד.
‫שזה דבר שההיגיון
‫שלו מתנגד אליו.
‫אבל אתה יכול לשלוח טיל לירח
‫בזכות המספר הזה.
‫מה?
‫המספר שתיים
‫והדבר על העולם הבא
‫שעמיים באבא
‫וגם זה שאני עוד כאן
‫מדבר על העולם הבא
‫זה מורפלי
‫מיליארד שנות אור. נכון.
‫אז הרמב״ם בהקדמתו לפרק חלק
‫שם הוא מרחיב, הוא אומר
‫אף על פי שטובת העולם הבא
‫אינה מושגת על ידי החושים
‫אבל יש בנו משהו
‫שמעיד על העולם הבא.
‫והוא מידת הכבוד.
‫שאנשים בשביל הכבוד
‫מוכנים להפסיד
‫כסף, בריאות
‫ולפעמים את החיים עצמם
‫בשביל הכבוד.
‫סימן שיש באדם
‫אינטואיציה של משהו שהוא
‫מעבר לחווייתו המיידית.
‫אפילו מעבר
‫לצורכי הקיום.
‫מוכן למות מפני
‫הכבוד. כן?
‫סימן שיש באדם משהו שהוא מעבר לזה
‫ולמרות שרדיפת הכבוד
‫היא דבר שלילי, אבל
‫מושג הכבוד מורה לנו על
‫משהו שהוא מעבר. לכן גם
‫בתנ״ך הנשמה נקראת כבוד.
‫כן? אורה כבודי.
‫מה זה אורה כבודי?
‫כבודי זה הנשמה. מובן?
‫הוא.
‫מה לא מובן? רגע רגע.
‫מה לא מובן?
‫כבוד. את יודעה מה זה כבוד?
‫האם אתה מסכים
‫איתי שיש אנשים שמוכנים לאבד בריאות
‫ממון או חיים בשביל הכבוד?
‫כן, אבל זה אמור להסתכל אחרת
‫אם ידעים שהכבוד שלהם
‫בעצם, אם הורידים אותם
‫יותר, יהיה להם יותר עולם
‫יהיה להם יותר טוב
‫למה יהיה להם יותר טוב?
‫כי אדם מסודר אמר
‫שאם ממון
‫מובן יש
‫בסדר, זה אחרי שאני מאמין בעולם הבא
‫אבל לפני כן, אני לא יודע
‫אם יש משהו מעבר למציאות החושית או לא
‫נגיד, נגיד
‫אחד כזה מגושם, מה שאני יודע
‫חומוס טחינה, זה אני יודע
‫ואני יודע לנגב, זה מה שאני יודע
‫מי אמר שיש מעבר לזה
‫אומר לך הרמב״ם
‫תשים לב שיש דבר כזה כבוד
‫וווו, תראיתי? ואז הכבוד
‫מורה על ממד בנפש
‫שהוא מעבר לחושים
‫אז זה נותן קצת מושג
‫של עולם הבא
‫למרות שזה מושג קריקטורי
‫מזויף קצת, אבל זה נמצא
‫אוקיי, יותר מובן עכשיו?
‫ברוך השם
‫מה?
‫לא אמרתי שבגלל החוכמה
‫הוא משיג
‫אמרתי שהחכם משיג
‫חכם גוי לא משיג?
‫מי דיבר על השארות הנפש
‫אם לא אריסטו
‫או אפלטון
‫או פיטגורס
‫גוי עם כולם
‫מה אתה מדבר
‫מה אמר על יורד הלם
‫על זה הוא לא יורד
‫בסדר? הוא מטענתך שהמושג
‫בעולם הבא הוא מושג יהודי מובהק
‫בטעות יסודו
‫בסדר?
‫יש דברים שמיוחדים ליהדות
‫ויש דברים שלא, אחד מהם
‫השארות הנפש, הראשונים שדיברו
‫באופן מפורש על השארות הנפש
‫היו המצרים הקדמונים
‫בסדר? טוב
‫זאת גם הסיבה שהם עשו מומיות
‫כן מה אתה אומר?
‫אני לא יודע בדיוק
‫גם הרמב״ם כשהוא
‫מסביר את השארות הנפש
‫הוא לא משתמש במושג של הנשמה
‫הוא מדבר על משהו אחר
‫בסדר? הוא מדבר על החוכמה, אנחנו נראה
‫בסדר? אבל זה נכון
‫מה שאתה אומר זה קיים
‫למשל ברמב״ן
‫בספר תורת האדם
‫בסדר? טוב, בואו נתקדם
‫אז הוא אומר כאן
‫סחר הצדיקים הוא שיזכו לנועם זה
‫ויהיו בטובה זו
‫ופירעון הרשעים הוא שלא ייזכו לחיים אלו
‫אלא ייכרתו ויאמותו
‫וכל מי שאינו
‫זוכה לחיים אלו הוא
‫המת שאינו חי
‫לעולם אלא נחרט ברשעו
‫ועבד כבהמה
‫וזהו כרת הכתובה
‫בתורה שנאמר היא
‫כרת תיכרת הנפש
‫ההיא מפי השמועה
‫למדו היא כרת בעולם הזה
‫תיכרת לעולם הבא
‫כלומר שאותה הנפש שפרשה מן הגוף
‫בעולם הזה אינה זוכה
‫לחיי העולם הבא אלא גם
‫מן העולם הבא
‫היא נחרתת
‫כלומר כמו חתול
‫הנדרס
‫כן
‫נכון
‫רחוק מזרחי מערב מן הפירוש שלך
‫זה נכון
‫מי אמר את זה
‫אני
‫כדי
‫לדעת מה הרמב״ם אומר
‫יש לנו כלל צריך לקרוא ברמב״ם
‫אנחנו לא יכולים
‫להכניס לתוך הרמב״ם
‫מה שהאינו רוצה שהוא יכתוב
‫רק עליית מה שאמרתי
‫זה לא מה שאני אמרתי שהרמב״ם אומר
‫המקובל על ידי מי ואיפה
‫חז״ל
‫חז״ל? אז הרמב״ם לא יודע
‫את חז״ל? בוא נקשר לך
‫חרדית מה הרמב״ם לא יודע את זה
‫בסדר
‫זו דעת הרמב״ם
‫אפשר כמובן שיהיו דעות אחרות
‫גם בכלל לגבי הכרת
‫יש ברמב״ם הרבה עריכו
‫דברים בעניין הכרת
‫כן שלא כמו פה
‫פה הרמב״ם הביא את הפסוק הרדיקלי שנאמר
‫במגדף היא כרת
‫תיכרת הנפש ההיא
‫נחרת בעולם הזה נחרת בעולם הבא
‫שימו לב את הדבר מעניין
‫היא כרת תיכרת
‫הביטוי שיש בעולם הזה
‫הוא הביטוי על העולם הבא
‫זה בא לומר שזה איזושהי
‫המשכיות בין העולמות
‫בין העולם הזה לעולם הבא
‫בסדר?
‫כנראה
‫כנראה
‫בסדר
‫אבל פה הרמב״ם כן אומר
‫עולם הבא
‫זה לצדיקים
‫מי שלא זוכה פלופ
‫הלך עליו
‫כמו ברקס
‫בטסט מה זה קשור?
‫ברגע שקיבלת ברקס
‫זה הלך
‫זה הלך
‫יש צד של דמיון
‫זה מאוד פסימי למה?
‫אם לא
‫כן ברור
‫עשית עבירה
‫רגע עשית עבירה?
‫על מי הוא אומר?
‫הוא אומר על מי שלא זוכה לחיים
‫האלו אבל מי זה?
‫היא לא אומרת רשעים
‫בחייהם נקראים מתים
‫אז בגלל הרמב״ם למה?
‫כי הוא אמת שאינו חי לעולם
‫כלומר יש אפילו ביטוי
‫מדהים באדם הראשון
‫נאמר ביום אחריך ממנו
‫מותא מות
‫הוא לא מת באותו יום
‫אלא אם הוא חי חיי נצח
‫כל יום
‫הוא עוד חיים
‫אבל אם האדם חי חיים מוגבלים
‫אז כל יום הוא מת
‫הוא יותר קרוב למה?
‫אז הוא הולך ומת
‫אז ביום אחריך ממנו מותא מות
‫בסדר? טוב אז יש פה
‫קודם כל זה מאוד רדיקלי
‫עכשיו הרמב״ם כותב את זה
‫זה באמת מכת פטיש חמש קילו
‫לפחות נכון?
‫אבל קודם כל צריך להבין מה הוא אומר
‫עכשיו נשאלת השאלה
‫מה זה הסיפור הזה
‫שהנפש יכול להיות או נצחית
‫או עובדת
‫זה דבר שהוא
‫קשה מאוד לקבל אותו
‫מדוע? כי אתה אומר
‫הוא אמור
‫לחיות לעולם אבל הוא
‫עלול גם לא לחיות לעולם
‫ההפרש בין שני המצבים
‫הוא קיצוני מאוד
‫אז אנחנו רוצים להבין איך זה עובד
‫בסדר? מה זה אומר?
‫בשביל זה אנחנו נצטרך לא רק
‫את הרב קוק באורות שהבטחתי
‫אלא גם את הרב קוק בעולת ראייה
‫שעוד לא דיברתי עליו
‫זה יביא אותנו למקומות
‫רחוקים. בסדר
‫מה אם
‫כתוב בגבלה שיקרת
‫שנים שאתה נכתב נפשי
‫נכון
‫זה לא ייקרת ייקרת
‫זה ייקרת סתם
‫מה?
‫כן ונכתב הנפשי
‫אז מה נכתב
‫ייקרת ייקרת זה כתוב
‫במדבר תדבב
‫במחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעלה
‫לזה העבירה זה נאמר, אם נאמר על עבודה זרה
‫או על גידוף
‫גידוף
‫אז הארמה אומר
‫שאין המשקל שענפת זה רק על העבירה הזאת
‫הוא אף איולו כותב את זה
‫הוא לא כותב שזה על העבירה הזאת
‫הוא מביא את הפסוק
‫יכול להיות שהוא מבין ‫שהפסוק הוא מביא רק דוגמה
‫אבל יש כמה אופנים להגיע
‫לקריטות הזאת
‫בסדר
‫טוב
‫אז נעשה קצת
‫טוב אני מציע שיהיה שנקרא
‫את הלכה ב' ואחר כך נחזור
‫להלכה א' אם ילדנו זמן
‫העולם הבא
‫אין בו
‫גוף וגביעה
‫אלא נפשות הצדיקים
‫בלבד
‫ולא גוף
‫כמלאכי השרת
‫הועיל ואין בו גביעות
‫אין בו
‫לא אכילה ולא שתייה
‫ולא דבר מכל הדברים
‫שגופות בני האדם צריכים להם בעולם הזה
‫ולא יערה דבר בו
‫מן הדברים שמארעים לגופות בעולם הזה
‫כגון ישיבה ועמידה
‫ושינה ומיטה ועצב
‫ושחוק וחיוצה בהן
‫כך אמרו חכמים הראשונים
‫העולם הבא אין בו
‫לא אכילה ולא שתייה ולא תשמיש
‫אלא צדיקים
‫יושבים ואתרותיהם
‫בראשיהם ונהנים
‫מזיב השכינה
‫הרי נתברר לך שאין שם גוף
‫לפי שאין שם אכילה ושתייה
‫יש פה בעיה
‫מה אם יושבים
‫וזה שעברו
‫צדיקים יושבים
‫דרך הידה אמרו
‫כלומר הצדיקים מצויים שם
‫בלא עמל ובלא יגיע
‫לשבת בכוונה לא להתאמץ
‫אין עמל ויגיע
‫מה זה העמל והיגיע של הצדיקים
‫בעולם הזה
‫במצגת האמת
‫אבל כיוון שהם כבר השיגו את האמת
‫אין צורך לעמול יותר
‫וכן זה שאמרו אתרותיהם בראשיהם
‫כלומר דעת
‫שידעו שבגללה
‫זכרו לחיי העולם הבא
‫מצויה אימאהם והיא
‫האתרה שלהם כעניין שאמר
‫שלומו באתרה
‫שיתרה לו אימו
‫והרי הוא אומר
‫ושמחת עולם על
‫ראשם ונשמחה
‫בגוף כדי שתנוח על הראש
‫כך אתרה
‫שאמרו חכמים כאן היא הדעה
‫ומהו
‫זה שאמרו ונהנים מזי ושכינה
‫שיודעים ומשיגים
‫מאמיתת הקב".
‫מה שאינם יודעים
‫והם בגוף
‫האפל השפל
‫מה זה הכתוב בצפון? גנוז. ‫אבל אם אין הנאה אין כלום איך אתה מדביר
‫איך אתה מדביר לזה שזה משתלם
‫כדי לאכול
‫אם אנחנו עושים איזה
‫חזירים לזה בתורה נמוכה
‫זאת אומרת אין
‫חילה אין שתייה אין כלום
‫יש הרבה יותר טוב מזה
‫זה שאני צריך לאכול זה צורך
‫אם הייתי יכול לא לאכול יותר טוב
‫נכון, אם אין צורך
‫אבל לא יכול להגיד שיש הנאה
‫זה לא הנאה גשמית
‫זה הנאה כמו אין שמחה כהתרת הספקות
‫אני, היה לי ספק
‫הצלחתי לפתור אותו, יש לי שמחה, לב
‫השאלה איזה דרגת מודעות נשארת
‫בסדר
‫בזה דן הרמב״ם
‫בפרק ג'
‫של הלכות יסודי התורה
‫שלמדנו אותו פה
‫ואף אתה היית בו
‫נכון
‫יש לניח, אבל זה לא יכול להיות ששכחת
‫כי אם לא
‫אם שכחת זה סימן שאני מורה גרוע
‫ושכדאי לי אולי
‫לבחור במקצוע אחר
‫זאת בדיוק השאלה
‫זה בדיוק השאלה, ולכן אומר המערל ‫זה סיבה שהנבים לא דיברו על זה
‫נכון, אז מה שאנחנו יכולים לדבר
‫זה על הקשה
‫אקסטרפולציה
‫כלומר אם אני לוקח את המושגים שלי
‫ואני מכפיל אותם
‫אני יכול לדבר כביכול
‫כן, זה כמו שלמשל אומרים
‫לילד אם אתה
‫תתנהג טוב ותלמד כמו שצריך
‫בסוף אתה תהיה ראש ממשלה
‫כן, ויש לו סוכריות
‫כן, כלומר
‫המושגים של
‫ראש ממשלה זה רחוק ממנו
‫אבל אפשר להגיד כן, נשמע הרבה
‫סוכריות, הוא עוד לא מבין על מה מדובר
‫אבל אפשר לדבר איתו
‫במושגים כאלה
‫זה כמו המחלוקת
‫שיש בין שני תאומים
‫ברחם ממנו, הם נחלקים
‫האם יש חיים אחרי הלידה
‫או לא, האחד אומר
‫שמעתי שאחרי הלידה
‫יש חיים יותר גדולים
‫ויותר רחבים, יותר מאירים
‫יותר כיפים, השני
‫אומר לו, הוא רציונליסט, אומר
‫שזה שטויות, בחוץ
‫אין נוזל
‫השפיר
‫ושם אין חבל
‫טבור, אז אנחנו נמות ברעב
‫שם הטמפרטורה נמוכה
‫אנחנו נקפא, ושם יש חפצים
‫קשים, אנחנו נפצע
‫ובכלל
‫אנחנו רואים
‫שכל מה שיורד בחור למטה
‫חור השחור הזה
‫לא חוזר לעולם
‫אם כן יש לו הוכחות רציונליות
‫שאין חיים אחרי הלידה
‫אחרי תשע חודשים מגיע הזמן לצאת
‫המאמין בחיים אחרי
‫הלידה יוצא, וכולם
‫אומרים מזל טוב, איך הוא דומה
‫לבנדות שלו, אבל האף כמו סבתא
‫כן, ועוד
‫שהשני אומר, אני לא משוגע
‫אני נשאר פה
‫בסדר, אז
‫זה בדיוק, אבל זה מה שזה אומר
‫המושגים ששתנו על העולם הבא
‫דומים בערך לאינטואיציה
‫שיש לוולד לעובר
‫במאימו, על החיים שאחרי הלידה
‫אתה צודק, באמת קשה מאוד
‫לדון, ולכן אנחנו צריכים לקחת
‫כל המושגים האלה בזהירות
‫אבל, הם מדברים על המשך הקיום
‫השאלה היא, איך
‫המשך הקיום נעשה
‫זה אופן שונה לגמרי, מה שאמרת, אין ענה
‫נכון, אין ענה גשמית, אז יש איזה ענה
‫איפה דרגת התודעה שנמצאת שם
‫כל הדברים האלה
‫צריכים לדון עליהם, בסדר
‫בינתיים, נתבונן
‫רק בדברי הרעבד
‫בואו נראה מה שהרעבד אומר
‫פה זה
‫מובא במעדורת מוסד הרב קוק
‫מובא פה בהערה י'
‫מי שיש לו
‫מעדורת מוסד הרב קוק
‫הוא אומר ככה
‫אמר אברהם
‫דברי האיש הזה, על מי הוא מדבר
‫על הרמב״ם
‫בעיניי
‫קרובים למי שאומר, אין תחיית
‫המתים לגופות, אלא לנשמות
‫בלבד, כלומר, לפי דבריו
‫תחיית המתים, וואלו
‫אין דבר כזה, כי אתה
‫אומר שהעתיד של האדם
‫זה חיי הרוח, הרמב״ם
‫אמר שאין תחיית המתים?
‫לא אמר, לכן גם הרעבד
‫שיודע לדייק, אומר קרובים
‫לאלה שאומרים אין תחיית המתים
‫לגופות, אלא לנשמות בלבד
‫למה? בגלל שבעצם
‫לא מובן מה האינטרס
‫של תחיית המתים, בשביל מה צריך
‫עד רבה
‫אם הגוף הוא כלא
‫ובגלל הגוף אתה לא משיג, וכשאתה
‫משוחרר מן הגוף אתה משיג את האמת
‫אז עדיף שלא תחיית תחיית המתים
‫נכון? זה בעצם מה שאומר הרעבד
‫על הבנת הרמב״ם
‫וחיי ראשי
‫לא הייתה דעת חזל על זה
‫שהרי אמרו
‫עתידים הצדיקים שיעמדו
‫בלבושיהם
‫טוב, מה זה יעמדו בלבושיהם? אפשר להסביר
‫את זה במיליון אופנים
‫וכן אמרו, צדיקים
‫שעתיד הקב". להחייותם
‫אינם חוזרים
‫לאפרם, אלא עומדים בגבייתם
‫ועוד הרבה כעוצה בזה
‫וכל אלה מוכיחים
‫כי בגבייתם הם עומדים חיים
‫לכאורה הרמב״ם לא התנגד לזה
‫אבל, טוב, בוא נראה
‫אבל אפשר
‫מה?
‫הרעבד אומר, יש תחיית תחיית המתים
‫לגוף
‫הוא לא אומר
‫גם הרעבד, לא מובן
‫אני בינתיים רק להוסיף לכם
‫קושיות, בסדר?
‫אבל, הוא אומר
‫אפשר שהבוראי יסים
‫גביותיהם
‫חזקות ובריאות כגביות
‫המלאכים וכגביית
‫אליהו זכור לטוב
‫ויהיו האתרות
‫כמשמען וכפשוטן
‫ולא יהיו משל
‫עכשיו, דבר אחד אני לא הבנתי
‫מה זה גביית המלאכים?
‫כן, לפי הרמב״ם
‫למלאכים אין גבייה
‫בסדר? טוב
‫אז זה, הכסף משנה אומר שנראה שאין חילוק
‫בין רבנו והרעבד
‫ואין נבדל בשיטותיהם
‫אלא בשמות בלבד, לרבנו העולם
‫שלאחר המוות יקרא עולם הבא
‫וכל אותם מאמרי חזל
‫שהרעבד הביאה, להסתייב בהם
‫הם לעולם התחייה
‫אלא שהרעבד קורא
‫לעולם התחייה עולם הבא
‫כן? כלומר, יש פה ויכוח
‫סמנטי, וגם המהרל
‫אומר שבכל מקום
‫שחכמים אמרו עולם הבא, הם התכוונו
‫להתחיית המיתים
‫אז מה זה העולם שאחרי המוות?
‫איך נקרא לו?
‫אם אתה אומר עולם הבא, אז התחיית המיתים
‫אבל, עד שתהיה התחיית המיתים
‫יעבור זמן, מה בינתיים?
‫מה קורה לנשמה?
‫עולם הנשמות
‫מאיפה הביטוי הזה לקוח?
‫מרמחאל
‫רבנו משה חיים לוצטו
‫הוא זה שמשתמש בביטוי עולם הנשמות
‫ואז הוא מצא טרמינולוגיה
‫שמאפשרת לו ליישב
‫יוצא לפי זה
‫שעולם הנשמות, אם נלך לפי התפיסה
‫של הרמחאל, זה לא מציעה גדולה
‫זה לא האדם האמיתי, זה לא האדם שלם
‫זה אדם רוחני, מה?
‫שלב ביניים
‫זה כמו שאדם
‫עשה טעונה, לוקחים את הרכב למוסך
‫מפרקים את הרכב
‫בסדר, אז הרכב לא שימושי
‫אלא מה? חלק מהרכב
‫עובר למחלקה הזאת, חלק אחר
‫למחלקה הזאת, בסוף מחברים בחזרה
‫אז אפשר שוב להשתמש ברכב
‫אפשר לומר, האדם מורכב
‫משני חלקים, גוף ונשמה
‫הגוף בקבר, הנשמה
‫גן עדן, גהינה, מה שאתה רוצה, כפכלה
‫כל מה שאתה רוצה, אבל כל אלה הם רק
‫תיקונים בדרך, המטרה היא
‫בסוף, תחיית אמיתי, לחבר בחזרה
‫לגן עדן כן
‫זה עולם הנשמות
‫נו, מי אמר שגן עדן זה לא חלק מעולם הנשמות
‫מי אמר לך את זה
‫זה החלטה שלך
‫שאתה קורא לתחיית אמיתי עם
‫גן עדן
‫אז מה זה עולם הנשמות?
‫לפי הרמחל, זה מציאות
‫של גן עדן
‫אבל אמר שזה לא משהו
‫שזה מה? זה לא משהו
‫גן עדן זה לא משהו
‫אה?
‫חוזרים לעדן
‫שמעולם לא היו שם
‫חזל אומרים
‫שעדן עין לא ראה אתה
‫ואם תאמר
‫גן הוא עדן
‫תלמוד אומר
‫ונהר יוצא מעדן להשקוט את הגן
‫יוצא לפי זה
‫שהעדן זה
‫מקום, אפשר לומר מקום במרכאות
‫שבו האדם עוד לא היה
‫עדן נשון עדיין
‫אבל כן יהיו בעדן אחרי
‫תחיית אמיתי זה העדן
‫אני לא יודע מאיפה
‫המציאות האלה, אפשר להשאיר בהם
‫אבל
‫אל תדאג, אני לא
‫אני לא נושך
‫אני מכיר רעיון שאנחנו צריכים ‫לחזור למציאות שהחומר והרוח
‫בעצם בהרמוניה נמצאים ביחד
‫שזה לפני
‫קודם כך אדם הראשון
‫יכול להציל את שלו
‫של הרמוניה בין גוף לנפש
‫של הרמוניה בין גוף לנפש
‫של הרמוניה בין גוף לנפש
‫נשאיר? גוף ונשמה
‫כן אתה מדבר כמו רמחל
‫בספר דעת תבונות
‫לא מדבר כמו הרמב״ם
‫כן לפי הרמב״ם
‫תחיית אמיתיים, כך הוא ‫מסביר בעגרת תחיית אמיתיים
‫זה שחלק
‫מן האמיתיים יחיו
‫ויחיו חיים
‫ארוכים וטובים
‫ושוב ימותו כדי לזכות
‫לחיי העולם הבא
‫כלומר לפי הרמב״ם
‫העולם הרוחני
‫הוא המועדף
‫הוא הספיריטואליסטי
‫חיי העולם הזה
‫נחמד אבל בוא לא נגזים
‫כן יחד לפי הרמב״ם
‫מה שאתה מביא זה דברי הרמחל
‫נכון
‫נכון
‫נכון
‫מחלוקת
‫יש הרבה מחלוקות בין הרמב״ם לבין הרמחל
‫למשל לפי הרמחל
‫תחליט העולם הזה
‫זה האדם
‫לפי הרמב״ם לא
‫הרמב״ם זה כבר שאלה גדולה
‫מה כן אבל ברור שלא האדם
‫כן
‫בסדר
‫נכון
‫לא
‫זה לא העולם בשביל לברור אותו
‫זה עצמו הטוב
‫לא
‫הטוב זה להיות קיים
‫לפי הרמחל הטוב זה שאני זוכה בקיום
‫על ידי הזכות
‫שבחרתי בין הטוב לבין הרע
‫לפי הרמב״ם הטוב זה
‫שהשגתי את האלוהות
‫זה לא בשביל לזכות
‫בסדר
‫ולכן המלאכים לפי הרמב״ם
‫האדם כן זקוק
‫לקניה והמלאכים לא זקוקים
‫ולכן המלאכים מיליונים
‫מן האדם לפי הרמב״ם
‫כלומר זה שאנחנו חושבים
‫שזה שיש לנו בחירה בין טוב
‫לרע זה מעלה
‫זה הרמחל הרגיל אותנו לזה
‫אבל הרמב״ם לא חושב כך
‫הרמב״ם מאמין בזה רק שנותן פירוש אחר לזה
‫טוב אבל
‫מה הוא כן מפרש
‫בינתיים אני ברוך השם הצלחתי לבלבל אתכם
‫ולהביא לכם בערך חמש שש שאלות נכון
‫טוב בזרת השם נענה בהבמשך

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/791799340" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:01', fwdevp_time_to_hold_add:'0', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

מספר פרק בסדרה : 11

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' א' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ח' א' - העולם הבא והישארות הנפש | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 57 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש"ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

סכום לתרומה

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/791799340" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:00', fwdevp_time_to_hold_add:'7', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

כתיבת תגובה לבטל

[shiurim_mp3]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' ז' | הרב אורי שרקי

57:12

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל:

האתר נבנה על יד KAL-SITES
לפרטים לבניית האתר הבא שלך: 0549871812