הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

ספר "לנבוכי הדור" לרב קוק זצ"ל | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

השגחה פרטית. פרק ח' סעיף ד' | ספר דרך השם לרמח"ל חלק ב' | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הקדמת הרמב"ם לפרק "חלק" – י"ג העיקרים יסוד ח' – תורה מן השמים | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התמימות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

השפעת הכוכבים. פרק ז' סעיף ג' | ספר דרך השם לרמח"ל חלק ב' | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

ספר "לנבוכי הדור" לרב קוק זצ"ל | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' ג' | הרב אורי שרקי

המשך יסוד הבחירה החופשית. למה לא מופיעה הבחירה החופשית בין י"ג העיקרים?

הרב אורי עמוס שרקי

ט׳ בטבת ה׳תשפ״ג (ינואר 2, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫שלום וברכה, אחרי הפסקה ‫קשה מנסו, אנחנו ממשיכים
‫בילחות תשובה להרמב״ם ‫בפרק ה', הלכה ג', אם אינני טועה.
‫ודבר זה, העיקר גדול הוא, ‫והוא עמוד התורה והמצווה.
‫מעניין, הוא אומר שזה עיקר גדול, ‫אבל זה לא הובא ב-13 עיקרים,
‫אז זאת אומרת שהרשימה של ה-13 עיקרים שכתב ‫הרמב״ם בפירושו למשנה, בפירושו לפרק חלק,
‫הוא לא שמר את התבנית הזאת במשנה תורה, ‫כלומר שאפשר לנסח את העיקרים באופנים שונים.
‫עכשיו, למה הוא אומר ‫שהוא עמוד התורה והמצווה?
‫למה הוא אומר את זה? ‫למה זה עמוד התורה והמצווה?
‫על מה הכל עומד? על הבחירה החופשית, יפה.
‫למה? כי אם אין בחירה חופשית, אז אין מצווה.
‫אני לא יכול לתת מצווה, ‫אלא למי שעשוי לעבור עבירה.
‫אבל אם אין אפשרות של עבירה, ‫אז גם אין אפשרות של מצווה.
‫לכן, הנחת היסוד מאחורי עצם המושג ‫של מצווה, זה שיש לאדם בחירה חופשית.
‫אז כאן ברור.
‫לכן אומר והוא עמוד התורה והמצווה שנאמר,
‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ‫ואת הטוב ואת המוות ואת הרע.
‫זאת אומרת שאתה יכול לבחור ‫בחיים ובתו או במוות וברע.
‫הוא כתיב, ראה הנוכי נותן ‫לפניכם היום ברכה וכללה,
‫כלומר שהרשות בי אתכם.
‫וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם, עושה,
‫בין טובים בין רעים.
‫אגב, מה פירוש הביטוי כל שיחפוץ ‫אדם לעשות ממעשה בני האדם?
‫זה פשיטה.
‫הרי אם זה האדם שחפץ, ברור ‫שהוא חפץ לעשות ממעשה בני האדם.
‫מה חידש כאן הרמב״ם?
‫יש מעשים שהאדם אין לו ברירה אלא לעשות אותם.
‫דברים שהם תלויים בחלקים ‫הלא חופשיים של נפשו.
‫למשל, אני לא יכול לעמוד למשפט על ‫מהירות הזרימה של אדם בעורכים שלי.
‫זה נקבע לא על ידי.
‫אז שם זה לא מעשה האדם, זה מעשה הגוף.
‫או כשאני חולם, אי אפשר ‫לבוא אליי בטענות או לשבח אותי
‫על מה שאני חולם.
‫החולם, החלום איננו בתחום ‫הבחירה החופשית של האדם.
‫ולכן, כל הדברים ששייכים למה שהרמב״ם מכנה,
‫הזן והמדמה בשמונה פרקים,
‫שם אין בחירה חופשית,
‫והסכן אומר כל שיחפוץ אדם ‫לעשות ממעשה בני האדם,
‫באשר הם אדם עושה בין טובים ובין רעים.
‫מה?
‫מוות וחיים.
‫שאלה יפה מאוד.
‫נאמר ככה,
‫מוות זה היעדר החיים,
‫חיים זה עומד בכוח עצמו.
‫כלומר, זה תהיה טעות ‫לומר שהחיים זה היפך המוות.
‫המוות זה היפך החיים, אבל ‫החיים לא מוגדרים על ידי המוות.
‫נסביר, מה מדובר?
‫נשתמש בהגדרה של המהרל מפראג,
‫המוות זה איפה שיש קצה.
‫למשל, אם יש לי כאן שולחן,
‫אז בוא, אני עכשיו מסתובב, ‫אם היד נוגע בשולחן,
‫הנה, פה יש שולחן, פה יש שולחן, פה יש שולחן,
‫אה, פה זה נגמר.
‫איפה שנגמר זה נקרא המוות.
‫הדבר נפסד.
‫זו הגדרה של מוות.
‫לעומת, החיים שהם מוגדרים על ידי עצמם,
‫החיים לא מוגדרים על ידי משהו אחר.
‫הם המקור של הכל.
‫מובן?
‫כן, אפשר להגיד, חיים זה אין סוף.
‫זה המהרל גם בהקדמת נתיבות עולם.
‫כן.
‫מוות זה איפה שיש סוף.
‫זה גם המוות הגופני.
‫המוות הגופני זה הסוף של הגוף.
‫כן, בוודאי, המוות המוסרי.
‫זאת אומרת, אם האדם איננו מממש את אנושיותו,
‫מה שזה מחייב את אנושיותו,
‫שזה לבחור בת טוב, אז זה מוות.
‫כן.
‫אה, לכן, למשל, דבר מעניין, הציפורניים.
‫זה סוף הגוף.
‫נכון?
‫לכן, יש מושג כזה אצל ‫חזל של תומעת הציפורניים.
‫כשהם מנותקים מן הגוף.
‫כן, זה הסוף.
‫אה, אז איפה אנחנו?
‫כן, הוא כתיב,
‫וי פני זה העניין.
‫נאמר, מי ייתן,
‫ואהיה לבבם זה להם.
‫זה מעניין, מי אומר את המשפט הזה בתורה?
‫הקב' ברוך הוא.
‫מי ייתן, ואהיה זה, כלומר, ‫הקב' ברוך הוא אומר מי ייתן,
‫הרי הכל בידו.
‫אלא, שמאחר והוא העניק ‫לאדם את כוח הבחירה החופשית,
‫אז זה כבר לא בידי ה'
‫זה כבר לא שלו.
‫לכן הוא יכול לומר, מי ‫ייתן, ואהיה לבבם זה להם.
‫כלומר, שאין הבורא כופה ביני האדם,
‫ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה,
‫אלא הכל מסור להם.
‫זו לשון נועזת.
‫נכון, זה באמת לשון נועזת,
‫אבל דברי תורה כלשון ביני האדם.
‫אנחנו רגילים בזה.
‫נכון?
‫עכשיו, זה לגבי המצוות,
‫או לגבי העונשים.
‫אבל כאן הרמב״ם מוסיף עכשיו טיעונים,
‫נהייתי אומר, רציונליים.
‫אילו האל היה גוזר על האדם,
‫להיות צדיק או רשע,
‫או אילו היה שם דבר שמושך ‫את האדם בעיקר תולדתו
‫לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות,
‫או לדעה מן הדעות, או למעשה מן המעשים,
‫כמו שבודים מלבם,
‫הטיפשים, הוברי שמיים,
‫זאת אומרת, מה זה הוברי שמיים?
‫אסטרולוגים.
‫האסטרולוגים אומרים, מה שאתה עושה זה נקבע,
‫על ידי איזושהי מערכת שקודמת לך,
‫מערכת הכוכבים,
‫ומצב הכוכבים בשעה שנולדת,
‫קובעת את כל מה שאתה תעשה במהלך חייך.
‫זה הוברי השמיים, הטיפשים.
‫מה? מה אתה אומר?
‫לא, נטיות, זה הרמב״ם אמר, יש.
‫יש לאדם נטייה לכישרון, או למידה מסוימת,
‫זאת אומרת, יש אדם שיש לו נטייה לקעס,
‫ויש אדם אחר שיש לו נטייה לאפתיה.
‫עכשיו, גם מי שיש לו נטייה לקעס,
‫יכול להתגבר על זה ולא ללכות.
‫גם מי שאפתי, מסוגל להפוך לקעסן.
‫זאת אומרת, שמה שנקרא, נתוני יסוד,
‫יש לכולם, וגם הרמב״ם אומר את זה במפורש,
‫אלא שזה שיש לי נתוני יסוד, לא מכריח אותי.
‫זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד,
‫אדוני השופט, אתה צריך ‫להבין, יש לי נסיבות מכילות,
‫כי גדלתי במקום כזה וכזה,
‫ונתנו לי סתירה כשהייתי ילד,
‫והמעבר מן החיתול לסיר היה טראומטי,
‫ויש לי תסביח אדיפוס,
‫כל זה, התורה אומרת, לא אכפת לנו.
‫נכון, הנתונים האלה ‫קיימים, הם מקשים על האדם,
‫אבל לא מכריחים אותו להתנהג כפי שהתנהג.
‫בסדר?
‫אז מה שאומר כאן, ‫אם זה באמת היה ככה,
‫האח היה מצווה לנו,
‫על ידי הנביאים,
‫עשה כך ואל תעשה כך,
‫ותבוד אחריכם ואל תכו אחר אישכם,
‫ומתחילת בריאתו כבר נגזר עליו,
‫או תולדתו, תמשוך אותו ‫לדבר שאי אפשר לזוז ממנו,
‫ומה מקום היה לכל התורה כולה,
‫ובאיזה דין ובאיזה משפט נפרע מן הרשע,
‫הוא משלם שכר לצדיק.
‫השופט, כל הארץ, לא יעשה משפט?
‫אז יש פה שתי טענות.
‫טענה אחת, שאם לא הייתה בכירה חופשית,
‫אז אי אפשר שתהיה מצווה ועבירה.
‫הטענה השנייה, שאם אין בכירה חופשית,
‫לא שייך שכר ועונש.
‫בסדר?
‫כי שכר ועונש זה על מה שהאדם בוחר לעשות.
‫ואל תתמה ותאמר, תהאך ‫יהיה אדם עושה כל מה שיחפוט,
‫ויהיו מעשיו מסורים לו,
‫וכי יעשה בעולם דבר שלא ‫ברשות קונו ובלא חפצו?
‫והכתוב אומר, כל אשר חפץ,
‫ה' עשה בשמיים ובארץ.
‫מה הפירוש השאלה?
‫זה הטענה המוסלמית.
‫המוסלמים טוענים נגד הבכירה החופשית,
‫שאם אתה אומר שיש משהו שהוא מסור מדי האדם,
‫זה ממעט בשלטונו המוחלט של אלוהים.
‫אלוהים הוא השולט,
‫לא ייתכן שיעשה דבר בעולם שלא מרצונו.
‫אז איך אתה, היהודי, טוען ‫שאדם הוא בעל בחירה חופשית?
‫זה כפירה.
‫לא רק שזה הטענה המוסלמית, ‫זה מה שאמרתי בתחילת המשפט,
‫שזה הטענה המוסלמית.
‫כך שיש התאמה בין דבריך לבין תחילת המשפט.
‫יפה מאוד, זה ממש מתאים.
‫ומי אמר שנשגחה?
‫טוב, אז באמת מה התשובה לטענה הזאת?
‫אגב, שאלה מאין זו שאלו את הצמח צדק.
‫הצמח צדק, הדמור השלישי של חבד,
‫ששמו היה רבי מנחם מנדל, דמור האחרון,
‫שאלו אותו המשכילים.
‫המשכילים היו אוהבים להקנית ‫את הרבנים בכל מיני שאלות,
‫אז המשכילים שאלו את הצמח צדק,
‫האם הקב' יכול לברוא אבן ‫שהוא לא יכול להרים אותה?
‫כן, שאלה מפורסמת,
‫לוגיקנים שאלו את השאלה הזאת,
‫זה לא רק את הצמח צדק שאלו.
‫מה שמעניין אותי זה התשובה של הצמח צדק.
‫התשובה שלו היא תשובה חסידית.
‫הוא אומר, בוודאי שהוא יכול,
‫והוא ברא אבן כזאת, זה הבחירה החופשית.
‫זאת אומרת, הבחירה החופשית ‫זאת אבן שהקב' ברוך הוא ברא,
‫והוא לא יכול להרים אותה.
‫אז זה מה שאומר כאן,
‫דע שהכל כחבצו יעשה,
‫ואף על פי שמעשינו מסורים לנו כיצד,
‫כשם שהיוצר חפץ להיות, ‫האש והרוח עולים למעלה,
‫והמים והארץ יורדים למטה,
‫והגלגל סובב בעיגול,
‫וכן שאר בריאות העולם להיות כמנהגם שחפץ בו,
‫ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מה עשיו,
‫מסורים לו ולא יהיה לו, לא כופה ולא מושך,
‫אלא הוא מעצמו, ובדעתו, שנתן לו אל,
‫עושה כל שאדם יכול לעשות.
‫כלומר, הקב' הוא רצה שתהיה ‫בחירה חופשית, אז אין בעיה,
‫כמו שהוא רצה שהאש והרוח יעלו למעלה,
‫והמים והאפר ירדו למטה, והגלגל סובב.
‫זו פיזיקה של ימי הביניים,
‫והפיזיקה של ימי הביניים טענו שיש לכל,
‫העולם מתחלק לשניים, ‫עולם היסודות ועולם הגלגלים.
‫עולם היסודות זה כדור הארץ וכל אשר בו,
‫ויש בו ארבע היסודות, שהם ‫האפר, המים, הרוח והאש.
‫ויש גם עולם הגלגלים, זה ‫איפה שנמצא עם כוכבי הלכת,
‫הגלגלים מסתובבים בעוד ‫שהיסודות הולכים בקו ישר.
‫מה זאת אומרת בקו ישר? אם אני לוקח נוזל,
‫ואני שופך אותו, איך הוא יורד? בקו ישר.
‫אם אני עושה בועות בתוך המים,
‫הבועות עולות בקו ישר למעלה.
‫אם אני מדליק גפור, האש עולה למעלה, בקו ישר.
‫אם אני לוקח חפץ שעשוי מאדמה, ‫ואני משחרר אותו, הוא נופל, בקו ישר.
‫אז אם כן, אמרו הפיזיקאים של ימי הביניים,
‫זה אומר שיש נטייה לאש ולרוח לעלות למעלה,
‫ויש נטייה למים ולאפר לרדת למטה.
‫ברור שהדברים האלה הם שטויות במצגבניות ‫לפי הפיזיקה החדשה, אבל ככה הסבירו פעם.
‫ואמרו, לעומת זה, הגלגלים ‫הם מסתובבים בתנועה סיבובית.
‫גם זה שטויות במצגבניות מאז קפלר.
‫אבל, כמו שאומר הרמב״ם כאן, מה שחשוב לנו,
‫שכשם שאלה חוקי טבע, כך הבחירה ‫החופשית היא חוק שקבע היותר.
‫מובן? טוב. אז זה מה שאומר כאן.
‫לפיכך, דנים אותו, לפי מה עשה?
‫אם עשה טובה, מתאים ‫לו, אם עשה רעה, מראים לו.
‫הוא שהנביא אומר, מידכם הייתה זאת.
‫גם הם בחרו בדרכם.
‫ובעניין זה, אמר שלמה, צמח בחור בילדותיך,
‫ודא כי על כל אלה יביאה לך האלוהים במשפט.
‫כלומר, דא שיש בידך כוח ‫לעשות, ועתידתה, לתן את עדי.
‫מעניין, יש בה גמרה, ‫הגמרה מספרת על בן של מלך,
‫שאביו הלבישו ורחץ אותו, ‫והתבישו אותו בגדי פאר,
‫ושם לו בצבא כיס של דינרים, הרבה כסף,
‫והעמיד אותו על פתח של זונות.
‫מה יעשה אותו הבן ולא יחטא?
‫זו דברי הגמרה.
‫מסביר הרב קוק, מה התשובה ‫לשאלה מה יעשה הבן ולא יחטא?
‫לא יחטא.
‫זאת אומרת, כל מה שכתוב ‫מה יעשה הבן הזה ולא יחטא,
‫זה דברי היצר הרע.
‫אבל, יש באמת באדם יכולת לא לחטא.
‫גם אם יש לו כל הנתונים, לחטא.
‫שמה תאמר? עכשיו, עד כאן זה ‫לגבי הבסיס של הבחירה החופשית,
‫והתחלנו להקשות על זה קושייה תיאולוגית אחת,
‫איך יכול להיות שהקבוה לא שולט? ‫הוא רצה לא לשולט. בסדר.
‫עכשיו, יש קושייה לוגית.
‫הקושייה הלוגית, היא נקראת ‫שאלת הידיעה והבחירה.
‫נגיד את זה קודם כל בשפה שלנו.
‫אם אני צריך לבחור בין תפוז לתפואה,
‫האם אלוהים יודע מראש את מה שאבחר?
‫התשובה, הוא יודע.
‫הוא יודע אם אני אבחר תפוז או תפואה.
‫האם יש ביכולתי לעשות אחרת ממה שהוא יודע?
‫אם אני אגיד שכן, אז זה אומר שהשם לא יודע.
‫אם אני אגיד שלא, זה אומר ‫שאין לי בחירה חופשית.
‫עד כאן הקושייה של התיכוניסט המצוי.
‫איך זה יכול להיות שיש גם ידיעה שהשם יודע,
‫וגם בחירה, שאני כאדם בוחר ידיעה ובחירה?
‫בסדר, זו השאלה המפורסמת.
‫על הדבר הזה נשפכו נחלי דיו במהלך ההיסטוריה,
‫על השאלה הזאת.
‫אגב, מעניין,
‫האופן שבו התייחס לזה הפילוסוף ברקסון.
‫ברקסון אומר שכל שאלת ‫אחרות נובעת מתאות בהבנה.
‫מה התאות בהבנה?
‫שאנחנו מסתכלים על הזמן כאילו שהוא קו.
‫אנחנו מציירים את זה, יש לנו תרגיל בפיזיקה.
‫אנחנו מציירים את ציר הזמן כמו קו.
‫אז יש לפני, יש אחרי.
‫אבל במציאות אין שם קו ‫כזה, יש המציאות של ההווה.
‫עכשיו, ביחס למה שהיה, ברור שאין בחירה.
‫ביחס למה שיהיה, ברור שיש בחירה.
‫כלומר, אני לא יכול לחזור אחורה בזמן,
‫כי הזמן הוא וקטור חד-כיווני,
‫אבל אני גם לא יכול לקבוע ‫על פי העבר מה יהיה העתיד.
‫עד כאן דברי ברקסון.
‫טוב, זה לא פותר את שאלת הידיעה והבחירה,
‫אבל זה מעניין להסתכל על זה כך.
‫הראשון שדן בזה ביהדות באופן רציני,
‫היה רבי עקיבא.
‫רבי עקיבא אומר במשנה,
‫הכל צפוי והרשות נתונה.
‫וזה משפט, מה זה אוקסימורון?
‫לא, חבל על הזמן.
‫אתה אומר הכל צפוי, אז אין הרשות נתונה.
‫הרשות נתונה, אז לא הכל צפוי.
‫אז צפוי לפי הבנת הרמב״ם במשנה הזאת,
‫שצפוי פירושו ידוע.
‫עכשיו, מעניין, הרמב״ם בפירושו למשנה הזאת,
‫למסרת אבות, אומר,
‫מאמר זה מן המאמרים העמוקים,
‫וראוי הוא לרבי עקיבא.
‫כל הכבוד, מה אמר רבי עקיבא? ‫הכל צפוי ורשות נתונה.
‫לכאורה רבי עקיבא לא נתן שום פתרון,
‫הוא נתן רק את הבעיה.
‫אז מה התכוון הרמב״ם שתגיש שזה עמוק?
‫אני חושב שהוא התכוון לומר ככה,
‫רבי עקיבא רוצה שתדע מראש שזה הפתרון.
‫כלומר, זה שהכל צפוי לא צריך להפריע לך
‫לאמונה שהרשות נתונה,
‫וזה שהרשות נתונה לא צריך ‫להפריע לך לדעת שהכל צפוי.
‫מכאן ואילך שיסתדרו עם זה.
‫בסדר?
‫האמת היא שיש לזה דיונים מעניינים,
‫למשל, מאוד מעניין לראות את ‫האופן שבו הרלבג הבין את זה.
‫הרלבג אומר, באמת אלוהים לא יודע.
‫לא יודע מה נבחר.
‫כלומר, אצלו הרשות נתונה ולא הכל צפוי.
‫הוא מביא לצורך זה פסוקים מפורשים בתורה.
‫הרדנה והראה הקצה הקטה, ‫הבא אלי עשו קלה, ואם לא, ידעה.
‫זאת אומרת, לפי הרלבג, אלוהים החליט לא לדעת.
‫עכשיו, שם התומר זה חיסרון.
‫מה, אלוהים לא יודע, לא לדעת משהו זה חיסרון.
‫אלוהים, אין לו חיסרונות.
‫אומר הרלבג, מתי זה חיסרון לא לדעת?
‫בדברים ידיעיים שעשויים להיוודעה.
‫אבל בדברים בלתי ידיעיים, ‫לא שייך לדבר על חיסרון.
‫והרי מה שאדם נבחר, בבחירתו ‫החופשית, זה בהגדרה דבר בלתי ידיע.
‫ולכן, אין חיסרון שאלוהים לא יודע.
‫עד כאן דברי הרלבג.
‫מה? זה כתוב בתורה מה שאתה אומר?
‫לא, בסדר. אז הרלבג, הוא אומר, ‫מה שכתוב בתורה זה שהשם לא יודע.
‫עכשיו חשבתי שהקושייה היא מה שאתם ‫מבינים, שדברים של הרלבג הרגיזו הרבה רבנים.
‫ראש המתרגזים, רבנו חזדי קרסקס.
‫רבנו חזדי קרסקס בספר אור השם, הוא ‫אומר, איך אפשר להגיד דברים כאלה?
‫איזה כפירה, אסור להאמין לדברי הרלבג.
‫נו, אז איך אתה פותר את הבעיה? ‫תאר רבנו חזדי, הוא אומר, אין בעיה.
‫באמת, השם יודע הכל, ‫והבחירה החופשית זה בלופ.
‫זאת אומרת, הכל צפוי, ולא הרשות נתונה.
‫אלא מה הוא אומר? ‫הרשות נתונה מבחינתנו ולא מבחינת סיבותינו,
‫שזה בעצם דרך לומר, אין בחירה חופשית.
‫רבנו יצחק אברהבנל כותב, ביקש ‫רבנו חזדי לברוח מכפירתו של הרלבג,
‫ונפל ליותר גרוע ממנה.
‫אברהבנל, אני חושב שהוא ‫אומר את זה בראש המנה.
‫נדמה לי שזה בראש המנה שהוא אומר את זה.
‫יש לו ספר, ראש המנה, על עיקרי אמונה.
‫מה?
‫נכון.
‫נכון?
‫אז איך זה מסדר עם רבי חזייק רסקס?
‫למה? לא, מה שאתה אומר זה של אדם ‫בחירה חופשית, להשלים מעשה בראשית.
‫נכון? ‫אז זה מצוין, זה אומר שיש לו בחירה חופשית.
‫לא, מה זה לא יפסיק מלאכת צדיקים ורשאים? ‫שיש סחר והעונש.
‫נכון?
‫לעומת זה, מה?
‫נכון.
‫מה זה מכוון? זה שאת הפוח נופל מן העץ?
‫מה? לא הבנתי.
‫הבריאה, זה כדי שהוא פסק מזה, ‫כלומר הוא לא מחדש חוקים חדשים.
‫הוא לא מתערב, נכון?
‫מאז שהוא קבע שאת הפוחים ‫נופלים, את הפוחים נופלים.
‫איפה הם נופלים?
‫לא רחוק מהעץ, נכון?
‫הכלל ידוע שאת הפוח נופל, לא רחוק מהעץ.
‫נכון?
‫נכון, זהו, צדיקים ורשאים, זה הסיפור שלו.
‫זה מה שמעניין את הקב' בוח עכשיו.
‫מה להפסיד? יש שם מים בארץ, הוא יפסיד.
‫אבל זה אומר שיש לאדם בחירה חופשית,
‫שאדם הוא שותף מלא בנעשה.
‫אז מה נעשה עכשיו, אחרי ‫הקושייה של רבנו יצחק אברבנל?
‫רבנו יצחק אברבנל אומר, אם ‫כן, מוכרחים לחזור לדברי הרמב'ם.
‫כן.
‫אבל אי הידיעה זה הרבה יותר חמור, למה?
‫כי אי הידיעה זה באלוהות ‫עצמה, והוא ודעתו אחד.
‫לעומת זה, הבחירה זה של האדם.
‫זאת אומרת, אפגם שיש ב...
‫נגיד, נגיד, נאמר שלאדם אין בחירה חופשית.
‫בסדר, אז האדם הוא בובה.
‫אבל אם תגיד שהקב' לא יודע, זה כלפיו.
‫אז מה נעשה?
‫נגיד, אם נגיד, אם נגיד, אם נגיד,
‫בסדר, אז האדם הוא בובה, אבל ‫אם תגיד שהקב' לא יודע, זה כלפיו.
‫זה כבר, לכן זה יותר חמור.
‫כן?
‫נכון.
‫הוא לא שמע את השיעור שלי.
‫אז רבנו יצחק אברבנל, הוא אומר כמו הרמב'ם.
‫יש רק בעיה אחת, מה אומר הרמב'ם?
‫מה אומר הרמב'ם?
‫בזה נחלקו הרעבד והכסף משנה.
‫הרעבד הבין את הרמב'ם לא נכון,
‫והכסף משנה הבין את הרמב'ם נכון.
‫בואו נראה, קודם כל, עם מה מדובר.
‫כן.
‫טוב, שמה תאמר, אולי אני ‫אקדים למה זה נכון וזה לא נכון.
‫מה שאומר הרמב'ם, זה שאין שאלה.
‫מה שאומר הרעבד, וזה ‫באמת ככה הבין הכסף משנה,
‫זה באמת ככה הבין הכסף ‫משנה שהשאלה לא מתחילה.
‫מה שהרעבד הבין, זה שאין תשובה.
‫כלומר, הרעבד הבין שהרמב'ם ‫יש לו שאלה, ואין לו תשובה.
‫ואכן הרעבד כועס מאוד על הרמב'ם.
‫איך כתבת בספר שלך שאלה שאין לך עליה תשובה?
‫אתה תגרום לאנשים להרהר בכפירה.
‫אבל הכסף משנה הבין נכון את הרמב'ם,
‫אנחנו גם נבין מאיפה נובעת הטעות.
‫הכסף משנה מבין שלפי הרמב'ם אין שאלה.
‫עכשיו, למה אין שאלה? בואו נראה על מה מדובר.
‫שמה תאמר, ועלוה הקב' הוא ‫יודע כל מה שיהיה קודם שיהיה,
‫ידע שזה יהיה צדיק או רשע, או לא ידע.
‫אם ידע שהוא יהיה צדיק, ‫אי אפשר שלא יהיה צדיק.
‫ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע,
‫הרי לא ידע הדבר על בוריו.
‫עד כאן השאלה, כן? זה שאלת הידיעה והבחירה.
‫דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדע ורחבה מים,
‫וכמה עיקרים גדולים והערערים רמים תלויים בה.
‫אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר.
‫כבר ביארנו בפרק שני מלאכות יסודי התורה,
‫שהקב' הוא אינו יודע מדעה שייחוץ ממנו,
‫כבני אדם שהם ודעתם שניים,
‫אלא הוא יתעל לשמו ודעתו אחד,
‫ואין דעתו, עכשיו מה זאת ‫אומרת הוא ודעתו אחד?
‫כלומר הקב' הוא או הידיעה ‫שיש להקב' הוא זה אותו דבר.
‫אין שניים, הקב' הוא ודעתו.
‫הקב' הוא ודעתו אחד.
‫עכשיו את הקב' אתה יכול להשיג? לא.
‫מסקנה גם את דעתו, לא.
‫לכן אתה לא יכול להקשות מדעתו על הבחירה.
‫אני אסביר. ‫כדי להגיד ששני דברים סותרים אחד את השני,
‫אני צריך להבין את שני הדברים.
‫אז אם יש לי נגיד משפט אחד,
‫הילד הלך לבית הספר.
‫זה משפט שאני מבין אותו לגמרי.
‫הילד הלך לבית הספר, זה משפט ברור.
‫אבל אני אומר, ה-בלופ הוא פיפ.
‫האם זה סותר את זה שהילד ‫הלך לבית הספר או לא?
‫אינני יודע, כי אינני יכול להבין ‫מה זה ה-בלופ ומה זה ה-פיפ.
‫אפילו אם תגידי הילד בלופ,
‫אבל אני לא יודע, האם בלופ זה סותר ‫את זה שהוא הלך לבית הספר או לא.
‫זאת אומרת, זה משפט שאינני ‫יכול להשתמש בו בתור סתירה.
‫ולכן אומר הרמב״ם,
‫כשם שאינני יכול לדעת מה הוא האלוה,
‫כי זה למעלה מהשגש של האדם,
‫כך אינני יכול לדעת אותו, לכן אני ‫לא יכול להגיד שזה סותר את הבחירה.
‫ברור? עכשיו, זה מה שהתכוונה הרמב״ם,
‫לומר שאין פה שאלה.
‫עכשיו, איך הבין הרעבד את המשך?
‫ואין דעתו של אדם יכולה ‫להשיג דבר זה על בוריו.
‫מה הוא לא יכול להשיג על בוריו?
‫איך האלוהות ודעתו זה עניין אחד.
‫מה הבין הרעבד, מה הוא ‫לא יכול להשיג על בוריו?
‫את התשובה לשאלה.
‫לכן הוא מאשים את הרמב״ם, למה ‫אמרת שאלה שאין לך עליה תשובה.
‫אבל הוא לא הבין נכון.
‫בסדר? הכסף משנה הבין נכון.
‫הוכשם שאין כוח באדם להשיג ‫ולמצוא עמיתת הבורא שנאמר,
‫כי לא ירעני האדם וחי,
‫כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא.
‫כן.
‫איך אני יודע שזה נכון או נכון?
‫כי זה בדיוק מה שאמרתי, בדיוק מה ‫שהרמב״ם אומר בשמונה פרקים, בפרק שמיני.
‫לא.
‫איך הרבה טעה בזה?
‫כי הוא קרא פה.
‫מה אני אעשה?
‫יכול שהוא קרא בשמונה פרקים,
‫אבל עובדה ששם הדברים פורשים.
‫עכשיו, הדבר הנוסף הוא ‫כנראה לא קרא את המורי נבוכים.
‫למורי נבוכים זה ממש כך.
‫חוץ מזה שהכסף משנה אומר שהוא לא הבין נכון.
‫מה?
‫עכשיו, אני רוצה להבין את הנקודה הזאת.
‫יש שאלות שאין עליהן תשובה, ‫יש שאלות שאין עליהן שאלה.
‫למשל, מה הצבע של המלפפון?
‫יש אנשים שיודעים את התשובה, ירוק.
‫יש כאלה שלא יודעים,
‫אף פעם הם לא ראו מלפפון בחיים,
‫אז הם לא יודעים אם המלפפון ‫הוא ירוק או אדום או צהוב או כחול.
‫הם לא יודעים, כי הם לא ראו מלפפון מימיהם.
‫אבל יש תשובה.
‫לעומת זה, אם אני אשאל ‫האם הצבע הירוק מר או מתוק?
‫מה התשובה?
‫זה בכלל לא שאלה.
‫כי מר ומתוק זה שייך לדברים ‫שיש להם טעם ולא לצבע.
‫לצבע אין טעם.
‫אז מה, אתה רוצה להגיד שהצבע הירוק הוא תפל?
‫הוא לא תפל.
‫תפל זה שוב ותאמין.
‫אלא הכוונה שאין לך, השאלה לא מתחילה.
‫אז זה בדיוק ההבדל בין הרעבד ‫לבין הכסף משנה בבנות הרמב״ם.
‫הוא שהנביא אומר, הנביא אמר, מה?
‫הרעבד עונה כמו הרלבג בעצם לשאלה.
‫הוא עונה באמת שיש איזו מערכת ‫מסוימת מתחת להנהגת הכוכבים
‫ששמה יש לאדם יכולת לבחור.
‫אז זה בערך כמו הרלבג בסופו של דבר.
‫הוא שהנביא אמר, כי לא מחשבותיי מחשבותיכם,
‫ולא דרכיכם דרכיי, וכיוון שכן הוא,
‫אין בנו כוח להידע,
‫איך ידע הקב". כל הברואים והמעשים,
‫אבל נדע בלא ספק שמעשי אדם ביד האדם.
‫כלומר, מה שאצל הקב". אתה לא מבין.
‫מה שביד האדם אתה מבין.
‫אתה מבין שהאדם הוא בן חורין,
‫ואין הקב". מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך.
‫ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה.
‫עכשיו, תגיד, בסדר, אתה יהודי דתי,
‫וקראת בתורה שיש שכר ‫ועונש, ויש מצווה ואווירה,
‫לכן אתה אומר שהוא בן חורין.
‫לא, אומר הרמב״ם, זה גם ‫לפי הפילוסופיה הכללית נכון.
‫נודע דבר זה, אלא בראיות ‫ברורות מדברי החוכמה.
‫כלומר, אני לא צריך את היהדות ‫כדי לדעת שאדם הוא בן חורין,
‫יש ראיות ברורות מדברי החוכמה,
‫ומפני זה נאמר בנבואה ‫שדנים את האדם על מעשיו,
‫כי מעשיו הם טובים ורע, וזו ‫בעיקר שכל דברי הנבואה תלויים בו.
‫עכשיו, מה באמת הראיות מדרכי החוכמה?
‫הוא כותב אותן בשמונה פרקים.
‫זה שבני האדם לומדים מקצוע, וגם עושים הכנות.
‫אם, למה אני צריך ללמוד מקצוע?
‫סימן שאם אני לא אלמד, אני לא יודע.
‫אם אני, נגיד, יש לי, אני בגובה 1.85 מטר,
‫אבל אני לא מתרגל, לא יהיה כדורסלם.
‫אמנם יש לי נתונים טובים כדי לעסוק בכדורסל,
‫אבל אני צריך להתאמן, לא יתאמן, לא יהיה.
‫ואותו דבר לגבי ההכנות, ‫שאנשים עושים ביטוח חיים,
‫ועושים מעכה לגג, והם בודקים את השמן במנוע,
‫למה כל זה? כי אנשים יודעים שאם הם לא יעשו,
‫התוצאה תהיה אחרת. ‫מכאן, אם כן, זאת ראייה מדרכי החוכמה
‫שבני האדם הם בנכור. אפשר להתווכח על כל זה,
‫אבל הרמב״ם הולך על ‫הסבירות, על הרגישה הישירה.
‫אז קודם כל, הרמב״ם חושב, ‫אז אתה שואל שני דברים.
‫איך זה שיש נבואות שמלוות את העתיד,
‫ואיך זה שיש מקורות שמדברים ‫על זה שהמזלות משפיעים.
‫נתחיל עם התשובה לשאלה השנייה.
‫המזלות, לפי הרמב״ם, הכל כשקוש ‫אחד גדול מעולם לא משפיע נקודה.
‫לפי שהוא כותב, בעיקרתו, לחכמי מונפליה.
‫זה דבר אחד.
‫ככה הוא מסביר את המשפט, אין מזל לישראל,
‫כלומר שלפי עם ישראל, אין דבר כזה מזלות.
‫אה? כן, אז הוא אומר, הרמב״ם, ‫שם האלה שחולקים זה דת יחיד.
‫כן, איך הוא כותב? מה? אה?
‫כן.
‫אגב, זה לא לגמרי שטויות,
‫באורוסקופ כתוב בחודש ינואר או פברואר,
‫שאתה עלול להתקרר.
‫זה נכון, במיוחד אם אתה יוצא בלי סוודר לשלג,
‫אז יש סיכוי. נו, אז אתה רואה? זה יתקיים?
‫כן?
‫אז האורוסקופ אומר את האמת,
‫יהיה לך, בתחום הרומנטי, יהיה לך הצלחות,
‫אבל יכול להיות שלא.
‫וכל מיני דברים כאלה.
‫מי נתן את השמות למזלות האלה?
‫נו, אז מה? גם האסטרונומים משתמשים.
‫גם האסטרונומים היום משתמשים ‫בשמות האלה של המזלות.
‫אז מה?
‫אה כן? מי נעים לך זאת?
‫השתמשו בשמות, כי זה השמות המצויים,
‫כדי לזהות את המזלות, לדעת מפה השמש עולה.
‫בחודש זהי, עולה ממזל פלונים או זהו, או חול.
‫למה אתה קורא לה שמש שמש?
‫גם זה שם.
‫אה, טוב.
‫למשל, לגבי השאלה על הנבח... מה? אה?
‫מזל זה קבוצת כוכבים, קונסטלציה של הארץ.
‫זו הכוונה.
‫אמנם בזוהר המילה מזל ‫יש לה משמעות אחרת לגמרי,
‫אבל בפשט, בגמרה וכדומה, ‫מזלות זה קבוצות הכוכבים.
‫יש קבוצת כוכבים שנקראת ‫ביטולה, מוזניים, שור, דגים, וכדומה.
‫בגלל שזה מזכיר איכשהו את הצורות האלה.
‫צריך הרבה דמיון, כן?
‫זה לא משנה, זה משנה.
‫זה לא משפיע כלום.
‫כן, מה אתה אומר?
‫מוזניים מה?
‫מה אתה רוצה להגיד בזה?
‫למה אתה לומר מזל תאומים?
‫אה, אתה מוזניים. אה, יפה מאוד. נעים להכיר.
‫אה, לפי זה, בעיה איך מותר להגיד מזל טוב?
‫זה דבר לא פשוט.
‫כן? הפוסקים דנו בזה.
‫האם מותר בכלל לומר מזל טוב?
‫כן?
‫מה? זה מותר.
‫מותר. אומרים מזל טוב.
‫אבל זו באמת שאלה למה זה מותר.
‫טוב, מה, הנבואות. הנבואות.
‫הנבואות, צריך לברר איזה נבואות ‫סותרות את הבחירה החופשית,
‫ואלו לא.
‫אז שאלה זו, דן בה הרמב״ם בהמשך.
‫לכן אני פטור מלתת את התשובה.
‫טוב, ג' מה? מה אתה אומר?
‫מה אתה רוצה מהרעבד?
‫נו אז מה?
‫איך הוא לא הבין? זה קורה, מה?
‫במהות?
‫לא, הרעבד לא עוסק במהות.
‫הרעבד אומר שבאמת יש איזה ‫תחום שבו הקב'ה כאילו לא יודע.
‫בעצם הוא אומר שמו הרלבג.
‫מה נעשה?
‫כן, זה איך שרבי חזי קרסקס שופט את זה.
‫אבל אפשר להבין את זה.
‫אז קודם כל, שמו ודעתו אחד, ‫הוא ודעתו אחד, זה הרמב״ם המע.
‫יש מגדולי ישראל שחלקו על זה.
‫למשל המערל, בפרק חמישי של דרך חיים,
‫זו סוגיה ארוכה מאוד, ‫שבה הוא חולק על הרמב״ם.
‫אז שם אפשר להסתדר.
‫זו, זה מה שעשה על פי הקבלה.
‫יאיין שם כבודו במשנה של ‫עשרה דברים שנבראו בנשמשו.
‫שם המערל משתולל ממש נגד הרמב״ם,
‫והוא שם מביא את כל המקובלים שאתה רוצה,
‫כל מה שבא באותם הימים,
‫במיוחד את רבי מאיר אבן ‫גבאי בספר עבודת הקודש,
‫ואת רבי חזי קרסקס באור השם,
‫שם הוא סוגר חשבון.
‫אבל יאויין בכל זאת, כדי ‫ליישב את הכופיות של המערל,
‫ברב חרלת, דנא מרום, על שמונה פרקים והרמב״ם,
‫בפרק השמיני, שהוא אומר ‫שהמערל לא הבין את הרמב״ם נכון.
‫וזה קשגגע שיצאה מלפני השליט,
‫אז כך שהסוגיה לא סגורה עד הסוף.
‫ואם זה מעניין אותך מאוד, ‫אתה יכול לאיין באור שמח,
‫על ההלכה הזאת, מה שהוא כותב שם.
‫יש לו קונטרס שלם על נושא הבחירה החופשית.
‫אנחנו יותר פשוטים, אנחנו ‫רק קוראים מה שכתוב.
‫בסדר. טוב.
‫פסוקים הרבה יש בתורה.
‫עכשיו, יש לכאורה הרבה בתנ״ך, בניבואות,
‫דברים שלכאורה סותרים את ‫הרעיון של הבחירה החופשית.
‫אז עכשיו, והיו פסוקים בעד, מהם פסוקים נגד?
‫בואו נראה פעם.
‫פסוקים הרבה יש בתורה ‫ובדברי הנביאים, זה פרק 6,
‫שהם נראים כסותרים עיקר ‫זה, ונכשלים בהם רוב האדם,
‫ויעלה על דעתם מהם, מהפסוקים האלה,
‫שהקדוש ברוך הוא גוזר על ‫האדם לעשות רעה או טובה,
‫ושאין ליבו של אדם אסור ‫לו לאתותו לכל אשר ירצה.
‫והרי אני מבאר עיקר גדול,
‫שממנו תדע פירוש כל אותם הפסוקים,
‫בזמן שאדם אחד, או אנשי מדינה, חותאים,
‫ועושה חוטא חטא שעושה, מדעתו וברצונו,
‫כמו שעודנו, ראוי להיפרה ממנו,
‫והקדוש ברוך הוא יודע איך היא פרה.
‫יש חטא שהדין נותן שנפרעים ‫ממנו על חטאו בעולם הזה,
‫בגופו, או בממונו, או בבניו הקטנים,
‫שבניו של אדם הקטנים שאין ‫בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצוות,
‫כקניינו הם.
‫הוא כתיב איש בחטאו יומטו, עד שיעשה איש.
‫כלומר, דברים שהרמבא אומר פה חריפים מאוד,
‫אומר, זה שילדים מתים זה לא איש.
‫זה הוא עוד לא איש, ואלכן ‫הוא יכול למות בעבון אבותיו.
‫מה שכתוב איש בחטאו יומטו, ‫זה כשהילדים כבר גדולים,
‫אבל כשהם קטנים, זה יכול להיות בחטאו של אדם.
‫ויש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו לעולם הבא,
‫ואין לה עובר עליו שום נזק בעולם הזה.
‫ויש חטא שנפרעים ממנו בעולם הזה ולעולם הבא.
‫כל זה עדיין לא קשור לשאלה.
‫זה רקע.
‫באמת דברים אמורים בזמן שלא עשה תשובה.
‫אבל אם עשה תשובה, ‫התשובה כתבריסה לפני הפורנות.
‫הוכשם שהאדם חותה מדעתו וברצונו, ‫כך הוא עושה תשובה, מדעתו וברצונו.
‫כל זה נכון, אבל מה זה קשור לעניין? ‫זה עדיין רקע.
‫אבל שימו לב שכאן הוא התקדם עוד קצת.
‫שנפעמים יש אפשרות להינצל מן העונש,
‫בין בעולם הזה, בין בעולם ‫הבא, בין בעולם הזה ובעולם הבא,
‫בין בגופו, בין בבנו, בין ‫בנפשו, על ידי תשובה.
‫ואפשר.
‫מה?
‫אדם עושה תשובה, אז הוא פטור מהעונש.
‫אז יש מירוקים, אבל המירוקים זה רק תשלום.
‫זה חוב, שעכשיו, נקרא, הסדר תשלומים.
‫כלומר, אם האדם היה עושה את החטא בלי תשובה,
‫היה מקוסח בעולם הזה ובעולם הבא,
‫עשה תשובה, אז הוא כיסוכון מקבל.
‫זה הכל.
‫ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים רבים,
‫עד שייתן הדין לפני דיין האמת,
‫שיהיה הפיראון מזה החוטא על ‫החטאים אלו שעשה ברצונו ומידעתו,
‫שמונעים ממנו התשובה, ואין ‫מניחים לו רשות לשוב מרשאו,
‫כדי שיעמות ויובד בחטאו שעשה.
‫כלומר, לפעמים החטא זה שנוטלים ‫מן האדם את הבחירה החופשית.
‫אז זה העונש.
‫כן, מה?
‫הוא עשה מעשה כל כך רע, שהקב' ‫אחו לא רוצה שהוא יעשה תשובה,
‫אז הוא נוטל ממנו את התשובה.
‫זה על פרות.
‫זה מסביר על פרות.
‫איך שהרמב״ם מבין את הסיפור של פרות.
‫בסדר?
‫אפשר להתווכח, האם... מה?
‫זה נכון, אבל מה הרמב״ם אומר?
‫בסדר?
‫ואין מניחים לו...
‫כן, הוא שהקב' אחו אומר, אמר על ידי ישעיהו,
‫השמן לבעם הזה, ועוזניו אכבד, ועיניו השע,
‫ונראה בעיניו ובעוזניו ישמע, ‫ולבבו יבין ושו, ורפא לו.
‫כלומר, ישעיהו מודיע ‫שהעם לא יוכל לחזור בתשובה.
‫כי עוזניו אכבד, עיניו השע, וכו'.
‫הפוך קטן.
‫וכן הוא אומר,
‫ויהיו מלאיבים במלאכי האלוהים ‫ובוזים דבריו ומתעתיים בנביאב,
‫עד עלות חמת השם בעמו עד לאין מרפא.
‫מה זה אין מרפא? אין תשובה.
‫כלומר, חטאו ברצונם וערבו לפשוע,
‫עד שנתחייבו למנוע מהם התשובה שהיא המרפא.
‫לפי כך כתוב בתורה,
‫וחיזקתי את לב פרו.
‫לפי שחטא מעצמות חילה ‫והרה לישראל הגרים בארצו,
‫שנאמר, הווה נדחק מלו,
‫נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו.
‫לפי כך, כי זה כקבוה הוראו את ליבו.
‫כלומר, לפי הרמב״ם, חיזוק לפרו זה ‫הכוונה נטילת הבחירה החופשית ממנו.
‫הספורנו אומר הפוך.
‫אבל זו הוכחה שרבנו וודי ‫הספורנו איננו הרמב״ם.
‫כי אם זה היה הרמב״ם שאומר ‫הפוך, זה הסתירה פנימית.
‫אבל מכיוון שזה הספורנו וזה הרמב״ם,
‫אם כן הם אינם סותרים זה ‫את זה, כי זה אנשים שונים.
‫נכון?
‫וכמו שמישהו שאל אותי, התקשר אליי שבוע שעבר,
‫אמר לי אני רוצה לרדת לחוץ לארץ.
‫אמרתי לו, זה לא בסדר.
‫אמר לי, למה?
‫הסברתי לו למה. ‫ואחרי כל מה שהסברתי לו, אמר לי,
‫אז איך אתה חולק על ‫הרבים מלובביץ' ועל הרב
‫סולובצ'יק ועל הרב משה ‫פיינשטיין שגרו באמריקה.
‫עניתי לו ואיך הם חולקים עליי.
‫וואו, זה היה בשבילו חידוש.
‫אבל זה פשוט, הם, הם ואני, אני.
‫טוב, מה?
‫יש לפעמים שהעונש זה מניעת התשובה.
‫זה לפעמים העונש.
‫למשל, לא חסימה לגמרי.
‫כמו שלמשל, אם יש מישהו ‫שהעונש שלו זה שיערגו אותו.
‫אז עורגים אותו, הוא יכול לעשות תשובה עכשיו?
‫אחרי שיערגו אותו, הוא יכול לעשות תשובה?
‫כן או לא? לא, תודה.
‫זאת אומרת שיש מצב ‫שהאדם לא יכול לעשות תשובה.
‫זה יכול להיות, בדרך כלל זה קורה אחרי מוטו,
‫אבל זה יכול לקרות בחייו.
‫זה מה שאומר הרמב״ם, זה יכול לקרות בחייו,
‫שבחייו נטלה ממנו האפשרות לעשות תשובה.
‫זה לגבי העונש.
‫לא לגבי התשובה.
‫לא לגבי התשובה.
‫זה מה שאומר לך הרמב״ם,
‫זה עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי ‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי
‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי ‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי
‫בכל הארץ. אז איך זה יכול להיות כל פעם הקב' הוא שולח את משה ומשה משחק ‫אותה שביד פרעור לשחרר את ישראל ואין לו שום אפשרות לשחרר כי הקב' נתן
‫למינות הבחירה החופשית אז הוא שילמה למה הוא שולח את משה תשובת הרמב״ם ‫כדי להודיע לבעי העולם שבזמן שמונע הקב' התשובה לחוטא אין הוא יכול לשוב
‫כלומר זה כדי להודיע שזה אחד מדרכי ‫האנישה לטול מהאדם את הבחירה החופשית
‫הולמן
‫מה כי הוא מראה פרעור מת לעשות תשובה והוא ‫לא יכול ברגע האחרון הוא אומר לא אני לא שולח
‫נכון
‫זה בעצם מה שזה בא ללמד אלא ‫ימות בראשו כלומר ענס פה זה לא
‫שיש לאדם בחירה חופשית אלא ‫הענס זה שאין לו כן הפוך מהאסלאם
‫אלא ימות בראשו שעשה בתחילה ברצונות וכן
‫לא
‫בסדר אבל הוא לא יכול זה ‫כשהוא זהו זה לא בדיוק אותו הדבר
‫אפשר להסתדר עם הצמח צדק הכל ‫בסדר זה מה שהצמח צדק אומר זה שיש
‫בחירה חופשית זה אבן שהקב' ‫הוא לא יכול להרים אותה זה הכוונה
‫הוא יכול להפסיק לברוא ‫את האבן בסדר וכן סיכון לפי
‫אבונות שהיו לו נתחייב למונעו ‫מן התשובה שנאמר כי הקשה
‫השם אלוהיך את רוחו ואימצת לבבו
‫וכן הקנענים לפי תורבותיהם מנע מהם ‫התשובה עד שיעשו מלחמה עם ישראל
‫שנאמר כי מת השם הייתה לחזק את ‫ליבם לקראת המלחמת ישראל למען החרימה
‫זאת אומרת מזה אתה מלומד אגב ‫שלפי הרמב״ם יש אפשרות של תשובה
‫אלמלא ההתערבות של הקב' הוא ‫הייתה תשובה גם לפרעו וגם לקנענים
‫נכון מסכן שהרמב״ם לא חושב כמו ‫שההמון חושב שאין תשובה אצל הגויים
‫יש תשובה אלא אם כן הקב' הוא מחליט שאין
‫וכן ישראל בימי אליהו
‫לפי שערבו לפשוע מנע מאותם ‫המערבים לפשוע תשובה שנאמר
‫ואתה הסיבות את ליבם אחורנית ‫כלומר מנעת מהם התשובה
‫נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעו ‫להרה לישראל ולא על שיחון לחטו
‫בארצו ולא על הקנענים להתעיב ‫ולא על ישראל לעבוד עבודה זרה
‫אלא כולם חדאו מעצמן וכולם התחייבו ‫לנוע מהם התשובה כלומר זה העונש שהם קיבלו
‫וכעניין זה שואלים הצדיקים ‫והנביאים בתפילתם ואת השם
‫לעוזרם על דרך האמת כמו שאמר ‫דוד הורני השם דרכך הלך באמתך
‫כלומר ״אל ימנעו ני חטאי דרך האמת ‫שממנע את דעת דרכך ואיחוד שמך״
‫כלומר הוא התבלל שעונשו לא יהיה ‫שתימנע ממנו התשובה וכן זה שאמר ורוח נדיבה
‫תשמחני כלומר תניח רוחי לעשות ‫חפציך ואל יגרמו לי חטאי למונעני מתשובה
‫אלא תהיה הרשות בהדיעת שאחזור ‫ואבין ועדה דרך האמת. ועל דרך זו
‫כל הדומה לפסוקים אלו ואם אנחנו ‫מסוגסים קצת לעשות רציונליזציה
‫אל הדבר הזה מה זאת אומרת ‫שהשם מונע את התשושבה
‫יש מושג היום מוכר יותר ‫חקרו את זה יותר ההתמכרות
‫יש מצב שאם האדם מתמכר ‫לאיזושהי הנהגה הוא לא יכול
‫לחזור ממנה הוא איבד את ‫הבחירה החופשית אז יש דבר
‫ומהו זה שאמר דוד השה יש ‫לנו עוד פסוק קשה טוב וישר השם
‫על כן יורך הטעים בדרך ידרך ‫הנבים במשפט וילמד הנבים דרכו
‫נכאורה זה בדיוק הפוך ‫אבל זה גם זה ביטול
‫הבחירה החופשית הקב' ‫הוא גורם לי לעשות את הטוב
‫אז כשאם שאצל פרעה ראינו את ‫הכושייה איך יכול להיות שהקב' הוא גורם
‫לפרעה לעשות את הטוב, כאן משתמע ‫שהקב' הוא מכיח אותי לעשות את הטוב
‫אומר הרמב״ם לא לא הבנת זה ששלח ‫להם דבים מודיעים להם דרכי השם ומחזירים
‫אותם בתשובה כלומר מה זה יורך ‫הטעים בדרך הוא שולח מישהו להזהיר
‫אבל מה אתה תגיב זה בעיה שלך ועוד שנתן בהם כוח ‫ללמוד ולהבין שמידה זו בכל אדם כלומר גם אם שום
‫נביא לא מגיע אליי יש לי עדיין שכל ואני יכול ‫להשתמש בסכל כדי לבדוק לבחור בין הטוב לבין הרעה
‫שמה
‫נכון
‫נכון
‫כי הם עבטו את דרכי השכל כך לפי הרמב״ם
‫ועוד שנתן בהם כלומר יש ‫להם גם בחירה לבחור כך
‫בחירה להשתכנע
‫שמידה זו בכל אדם אגב זה ‫מאוד שונה למשל ממה שחלק
‫מהפסיכולוגים טוענים שהאדם ‫הוא יש לו מה שנקרא רפלקס מותנה
‫כן זה הקצנה מסוימת של עולם ‫התפיסה הפרודיאנית למשל או של יונג
‫לעומת למשל אדלר
‫ודרייקו שהם יותר מאמינים ‫בבחירה החופשית של האדם
‫שמידה זו בכל אדם שכל זמן
‫שהוא נמשך בדרכי החוכמה ‫והצדק מתאווה להם ורודף אותם
‫והוא מה שאמרו רבותי זיכרון ‫המברכה בלתאר מסייעין אותו
‫מה זה מסייעין אותו כלומר ‫ימצא עצמו נעזר על הדבר
‫זאת אומרת הרציונליזציה הקיצונית של ‫הרמב״ם לא שהשם מסייע אלא הוא סייע לעצמו
‫והלא כתוב בתור ע עד עכשיו זה לגבי ‫הנהגה פרטית אדם פלוני או דור פלוני
‫שנטלו ממנו את הבחירה החופשית עכשיו ‫אנחנו נשאל שאלה שיותר קרובה לשאלה שלך
‫מה עם הנהגת ההיסטוריה
‫אנחנו רואים שהנביאים אומרים ‫יקרה ככה יקרה אחרת לטובה לרעה מה
‫עם הבחירה החופשית של האנשים ‫שהם עשויים לעשות את הטוב והרע הזה
‫נכון
‫בוא נבדוק אז יש נבואות ‫שנאמרות על ציבור יש
‫נבואות שנאמרות על יחיד ‫בסדר אז זה שתי קושיות
‫נתחיל עם הראשונה
‫בסדר למה נתחיל רק עם הראשונה ולא עם ‫השנייה ביחד כי אי אפשר לפתור שתי בעיות ביחד
‫ועלו כתוב בתורה ועבדום ‫ועינו אותם נאמר על זרע אברהם
‫שהם ישבו במצרים ושהמצרים ‫ישעבדו אותם נכון זה מה שכתוב
‫הרי מה
‫נכון מה
‫מה זה שאלת חנוך
‫חנוך כן
‫כן אז פה אנחנו מביאים דוגמה על ‫זה שאלוהים צופה קדימה על ציבור
‫בואו נבדוק נתחיל עם זה אחרי ‫זה לגבי יחיד כגון חנוך נדון אחר כך
‫אי אפשר לדון על שתי ‫שאלות ביחד ולכן אנחנו נתחיל
‫לדון קודם כל בשאלת ‫הכלל אחרי זה בשאלת הפרט
‫נכון לא כתוב במצרים כתוב ‫גר יהי זרחה בארץ אולהם
‫ועבדום ועינו אותם אז איפה ‫שהם יהיו גרים שמה יענו אותם
‫מה חשוב
‫זה חשוב מאוד שלא כתוב ‫במצרים אבל כתוב שהם
‫יהיו בארץ אולהם והתוצאה ‫תהיה ועבדום ועינו אותם
‫אז בואו נראה הרי גזר על המצרים לעשות רע
‫עד כאן קושי הראשונה קושי השנייה מה
‫ודאי
‫ידו התדע כי גר יהי זרחה זה ‫נאמר שנים רבות לפני שיעבוד מצרים
‫כלומר הקבל הוא מראש מודיע ‫שהמצרים ישאבדו את ישראל
‫שהוא אמר תשאבד לא משנה אז זה מישהו
‫כל צפוי אז איך הרשות נתונה נכון זה הקושייה
‫הקושייה יפה עוד שאלה שנייה ‫הוא כתיב וקם העם הזה וזנה אחרי
‫אלוהי נחר הארץ הרי גזר על ישראל ‫לעבודה עבודה זרה ולמה נפרע מהם
‫בסדר השאלה נאמרת גם ‫כלפי מצרים וגם כלפי ישראל
‫שבשניהם החטא של המצרים כתוב מראש ובחטא ‫של ישראל כתוב מראש יש כאן אם כן קושייה
‫לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיו ‫הזונא אלא כל אחד ואחד מאותם הזונים לעבודה
‫וזרה אילו הוא לא רצה לעבוד לא היה ‫עובד ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם
‫הלמה זה דומה לאומר העם ‫הזה יהיה בהם צדיקים ורושעים
‫כן זה כתוב שכזה שהוא אומר ‫וקם העם הזה וזנה כולם לא
‫לא כתוב יקום כל העם אלא ‫יקום בעם יהיו אנשים שיזנו
‫לא מפני זה יאמר הרשע כבר נגזר עליו שיהיה ‫רשע מפני שיודיע למשה שיהיו רושעים בישראל
‫כי העניין שנאמר כי לא יחדה לויון ‫מקרב הארץ וכן המצרים כל אחד ואחד
‫מאותם המצרים והמראים לישראל ‫אילו הוא לא רצה להראה להם הרשות בידו
‫שלא גזר על איש ידוע כלומר ‫הוא לא אמר שאמן חוטפ
‫או אני יודע יחמס ישאבד ‫את ישראל זה לא כתוב
‫אלא הוא דיו שסוף זרעו העתיד ‫ישאבד בארץ ולהם וכבר אמרנו
‫שאין כוח באדם לידי יחידה קדושה ‫חודברים העתידים להיות כלומר
‫אפשר לומר ועבדו ואינו אותם זה ‫תופעה סוציולוגית מתבקשת אם אתה
‫לוקח קבוצה אתנית ששומרת על ‫הייחוד האתני שלה בתוך אומה אחרת
‫אז זה ברור שזה יגרום לסנעת זרים ‫ועבדו ואינו אותם כלומר כיוון שהם
‫יהיו בארץ ולהם ועבדו ואינו אותם ‫זה לא אומר שפלוני צריך לשאבד אותם
‫עד כאן דעת הרמב״ם הרמב״ן ‫יש לו פרשנות אחרת אבל דבר
‫אחד עולה מכאן שאין בחירה ‫לכלל אבל יש בחירה לפרט
‫זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה
‫אפשר טוב עד כאן להיום

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/785686106" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:01', fwdevp_time_to_hold_add:'0', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

מספר פרק בסדרה : 9

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' א' | הרב אורי שרקי

233087-next:

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 57 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש"ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

סכום לתרומה

[fwdevp preset_id="meirtv" video_path="https://vimeo.com/785686106" start_at_video="1" playback_rate_speed="1" video_ad_path="{source:'https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4', url:", target:'_blank', start_time:'00:00:00', fwdevp_time_to_hold_add:'7', fwdevp_add_duration:'00:00:07'}"]

כתיבת תגובה לבטל

[shiurim_mp3]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' ג' | הרב אורי שרקי

57:51

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל:

האתר נבנה על יד KAL-SITES
לפרטים לבניית האתר הבא שלך: 0549871812