הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ה’ ג’ | הרב אורי שרקי

המשך יסוד הבחירה החופשית. למה לא מופיעה הבחירה החופשית בין י"ג העיקרים?

הרב אורי עמוס שרקי

ט׳ בטבת ה׳תשפ״ג (ינואר 2, 2023)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫שלום וברכה, אחרי הפסקה ‫קשה מנסו, אנחנו ממשיכים
‫בילחות תשובה להרמב״ם ‫בפרק ה', הלכה ג', אם אינני טועה.
‫ודבר זה, העיקר גדול הוא, ‫והוא עמוד התורה והמצווה.
‫מעניין, הוא אומר שזה עיקר גדול, ‫אבל זה לא הובא ב-13 עיקרים,
‫אז זאת אומרת שהרשימה של ה-13 עיקרים שכתב ‫הרמב״ם בפירושו למשנה, בפירושו לפרק חלק,
‫הוא לא שמר את התבנית הזאת במשנה תורה, ‫כלומר שאפשר לנסח את העיקרים באופנים שונים.
‫עכשיו, למה הוא אומר ‫שהוא עמוד התורה והמצווה?
‫למה הוא אומר את זה? ‫למה זה עמוד התורה והמצווה?
‫על מה הכל עומד? על הבחירה החופשית, יפה.
‫למה? כי אם אין בחירה חופשית, אז אין מצווה.
‫אני לא יכול לתת מצווה, ‫אלא למי שעשוי לעבור עבירה.
‫אבל אם אין אפשרות של עבירה, ‫אז גם אין אפשרות של מצווה.
‫לכן, הנחת היסוד מאחורי עצם המושג ‫של מצווה, זה שיש לאדם בחירה חופשית.
‫אז כאן ברור.
‫לכן אומר והוא עמוד התורה והמצווה שנאמר,
‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ‫ואת הטוב ואת המוות ואת הרע.
‫זאת אומרת שאתה יכול לבחור ‫בחיים ובתו או במוות וברע.
‫הוא כתיב, ראה הנוכי נותן ‫לפניכם היום ברכה וכללה,
‫כלומר שהרשות בי אתכם.
‫וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם, עושה,
‫בין טובים בין רעים.
‫אגב, מה פירוש הביטוי כל שיחפוץ ‫אדם לעשות ממעשה בני האדם?
‫זה פשיטה.
‫הרי אם זה האדם שחפץ, ברור ‫שהוא חפץ לעשות ממעשה בני האדם.
‫מה חידש כאן הרמב״ם?
‫יש מעשים שהאדם אין לו ברירה אלא לעשות אותם.
‫דברים שהם תלויים בחלקים ‫הלא חופשיים של נפשו.
‫למשל, אני לא יכול לעמוד למשפט על ‫מהירות הזרימה של אדם בעורכים שלי.
‫זה נקבע לא על ידי.
‫אז שם זה לא מעשה האדם, זה מעשה הגוף.
‫או כשאני חולם, אי אפשר ‫לבוא אליי בטענות או לשבח אותי
‫על מה שאני חולם.
‫החולם, החלום איננו בתחום ‫הבחירה החופשית של האדם.
‫ולכן, כל הדברים ששייכים למה שהרמב״ם מכנה,
‫הזן והמדמה בשמונה פרקים,
‫שם אין בחירה חופשית,
‫והסכן אומר כל שיחפוץ אדם ‫לעשות ממעשה בני האדם,
‫באשר הם אדם עושה בין טובים ובין רעים.
‫מה?
‫מוות וחיים.
‫שאלה יפה מאוד.
‫נאמר ככה,
‫מוות זה היעדר החיים,
‫חיים זה עומד בכוח עצמו.
‫כלומר, זה תהיה טעות ‫לומר שהחיים זה היפך המוות.
‫המוות זה היפך החיים, אבל ‫החיים לא מוגדרים על ידי המוות.
‫נסביר, מה מדובר?
‫נשתמש בהגדרה של המהרל מפראג,
‫המוות זה איפה שיש קצה.
‫למשל, אם יש לי כאן שולחן,
‫אז בוא, אני עכשיו מסתובב, ‫אם היד נוגע בשולחן,
‫הנה, פה יש שולחן, פה יש שולחן, פה יש שולחן,
‫אה, פה זה נגמר.
‫איפה שנגמר זה נקרא המוות.
‫הדבר נפסד.
‫זו הגדרה של מוות.
‫לעומת, החיים שהם מוגדרים על ידי עצמם,
‫החיים לא מוגדרים על ידי משהו אחר.
‫הם המקור של הכל.
‫מובן?
‫כן, אפשר להגיד, חיים זה אין סוף.
‫זה המהרל גם בהקדמת נתיבות עולם.
‫כן.
‫מוות זה איפה שיש סוף.
‫זה גם המוות הגופני.
‫המוות הגופני זה הסוף של הגוף.
‫כן, בוודאי, המוות המוסרי.
‫זאת אומרת, אם האדם איננו מממש את אנושיותו,
‫מה שזה מחייב את אנושיותו,
‫שזה לבחור בת טוב, אז זה מוות.
‫כן.
‫אה, לכן, למשל, דבר מעניין, הציפורניים.
‫זה סוף הגוף.
‫נכון?
‫לכן, יש מושג כזה אצל ‫חזל של תומעת הציפורניים.
‫כשהם מנותקים מן הגוף.
‫כן, זה הסוף.
‫אה, אז איפה אנחנו?
‫כן, הוא כתיב,
‫וי פני זה העניין.
‫נאמר, מי ייתן,
‫ואהיה לבבם זה להם.
‫זה מעניין, מי אומר את המשפט הזה בתורה?
‫הקב' ברוך הוא.
‫מי ייתן, ואהיה זה, כלומר, ‫הקב' ברוך הוא אומר מי ייתן,
‫הרי הכל בידו.
‫אלא, שמאחר והוא העניק ‫לאדם את כוח הבחירה החופשית,
‫אז זה כבר לא בידי ה'
‫זה כבר לא שלו.
‫לכן הוא יכול לומר, מי ‫ייתן, ואהיה לבבם זה להם.
‫כלומר, שאין הבורא כופה ביני האדם,
‫ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה,
‫אלא הכל מסור להם.
‫זו לשון נועזת.
‫נכון, זה באמת לשון נועזת,
‫אבל דברי תורה כלשון ביני האדם.
‫אנחנו רגילים בזה.
‫נכון?
‫עכשיו, זה לגבי המצוות,
‫או לגבי העונשים.
‫אבל כאן הרמב״ם מוסיף עכשיו טיעונים,
‫נהייתי אומר, רציונליים.
‫אילו האל היה גוזר על האדם,
‫להיות צדיק או רשע,
‫או אילו היה שם דבר שמושך ‫את האדם בעיקר תולדתו
‫לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות,
‫או לדעה מן הדעות, או למעשה מן המעשים,
‫כמו שבודים מלבם,
‫הטיפשים, הוברי שמיים,
‫זאת אומרת, מה זה הוברי שמיים?
‫אסטרולוגים.
‫האסטרולוגים אומרים, מה שאתה עושה זה נקבע,
‫על ידי איזושהי מערכת שקודמת לך,
‫מערכת הכוכבים,
‫ומצב הכוכבים בשעה שנולדת,
‫קובעת את כל מה שאתה תעשה במהלך חייך.
‫זה הוברי השמיים, הטיפשים.
‫מה? מה אתה אומר?
‫לא, נטיות, זה הרמב״ם אמר, יש.
‫יש לאדם נטייה לכישרון, או למידה מסוימת,
‫זאת אומרת, יש אדם שיש לו נטייה לקעס,
‫ויש אדם אחר שיש לו נטייה לאפתיה.
‫עכשיו, גם מי שיש לו נטייה לקעס,
‫יכול להתגבר על זה ולא ללכות.
‫גם מי שאפתי, מסוגל להפוך לקעסן.
‫זאת אומרת, שמה שנקרא, נתוני יסוד,
‫יש לכולם, וגם הרמב״ם אומר את זה במפורש,
‫אלא שזה שיש לי נתוני יסוד, לא מכריח אותי.
‫זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד,
‫אדוני השופט, אתה צריך ‫להבין, יש לי נסיבות מכילות,
‫כי גדלתי במקום כזה וכזה,
‫ונתנו לי סתירה כשהייתי ילד,
‫והמעבר מן החיתול לסיר היה טראומטי,
‫ויש לי תסביח אדיפוס,
‫כל זה, התורה אומרת, לא אכפת לנו.
‫נכון, הנתונים האלה ‫קיימים, הם מקשים על האדם,
‫אבל לא מכריחים אותו להתנהג כפי שהתנהג.
‫בסדר?
‫אז מה שאומר כאן, ‫אם זה באמת היה ככה,
‫האח היה מצווה לנו,
‫על ידי הנביאים,
‫עשה כך ואל תעשה כך,
‫ותבוד אחריכם ואל תכו אחר אישכם,
‫ומתחילת בריאתו כבר נגזר עליו,
‫או תולדתו, תמשוך אותו ‫לדבר שאי אפשר לזוז ממנו,
‫ומה מקום היה לכל התורה כולה,
‫ובאיזה דין ובאיזה משפט נפרע מן הרשע,
‫הוא משלם שכר לצדיק.
‫השופט, כל הארץ, לא יעשה משפט?
‫אז יש פה שתי טענות.
‫טענה אחת, שאם לא הייתה בכירה חופשית,
‫אז אי אפשר שתהיה מצווה ועבירה.
‫הטענה השנייה, שאם אין בכירה חופשית,
‫לא שייך שכר ועונש.
‫בסדר?
‫כי שכר ועונש זה על מה שהאדם בוחר לעשות.
‫ואל תתמה ותאמר, תהאך ‫יהיה אדם עושה כל מה שיחפוט,
‫ויהיו מעשיו מסורים לו,
‫וכי יעשה בעולם דבר שלא ‫ברשות קונו ובלא חפצו?
‫והכתוב אומר, כל אשר חפץ,
‫ה' עשה בשמיים ובארץ.
‫מה הפירוש השאלה?
‫זה הטענה המוסלמית.
‫המוסלמים טוענים נגד הבכירה החופשית,
‫שאם אתה אומר שיש משהו שהוא מסור מדי האדם,
‫זה ממעט בשלטונו המוחלט של אלוהים.
‫אלוהים הוא השולט,
‫לא ייתכן שיעשה דבר בעולם שלא מרצונו.
‫אז איך אתה, היהודי, טוען ‫שאדם הוא בעל בחירה חופשית?
‫זה כפירה.
‫לא רק שזה הטענה המוסלמית, ‫זה מה שאמרתי בתחילת המשפט,
‫שזה הטענה המוסלמית.
‫כך שיש התאמה בין דבריך לבין תחילת המשפט.
‫יפה מאוד, זה ממש מתאים.
‫ומי אמר שנשגחה?
‫טוב, אז באמת מה התשובה לטענה הזאת?
‫אגב, שאלה מאין זו שאלו את הצמח צדק.
‫הצמח צדק, הדמור השלישי של חבד,
‫ששמו היה רבי מנחם מנדל, דמור האחרון,
‫שאלו אותו המשכילים.
‫המשכילים היו אוהבים להקנית ‫את הרבנים בכל מיני שאלות,
‫אז המשכילים שאלו את הצמח צדק,
‫האם הקב' יכול לברוא אבן ‫שהוא לא יכול להרים אותה?
‫כן, שאלה מפורסמת,
‫לוגיקנים שאלו את השאלה הזאת,
‫זה לא רק את הצמח צדק שאלו.
‫מה שמעניין אותי זה התשובה של הצמח צדק.
‫התשובה שלו היא תשובה חסידית.
‫הוא אומר, בוודאי שהוא יכול,
‫והוא ברא אבן כזאת, זה הבחירה החופשית.
‫זאת אומרת, הבחירה החופשית ‫זאת אבן שהקב' ברוך הוא ברא,
‫והוא לא יכול להרים אותה.
‫אז זה מה שאומר כאן,
‫דע שהכל כחבצו יעשה,
‫ואף על פי שמעשינו מסורים לנו כיצד,
‫כשם שהיוצר חפץ להיות, ‫האש והרוח עולים למעלה,
‫והמים והארץ יורדים למטה,
‫והגלגל סובב בעיגול,
‫וכן שאר בריאות העולם להיות כמנהגם שחפץ בו,
‫ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מה עשיו,
‫מסורים לו ולא יהיה לו, לא כופה ולא מושך,
‫אלא הוא מעצמו, ובדעתו, שנתן לו אל,
‫עושה כל שאדם יכול לעשות.
‫כלומר, הקב' הוא רצה שתהיה ‫בחירה חופשית, אז אין בעיה,
‫כמו שהוא רצה שהאש והרוח יעלו למעלה,
‫והמים והאפר ירדו למטה, והגלגל סובב.
‫זו פיזיקה של ימי הביניים,
‫והפיזיקה של ימי הביניים טענו שיש לכל,
‫העולם מתחלק לשניים, ‫עולם היסודות ועולם הגלגלים.
‫עולם היסודות זה כדור הארץ וכל אשר בו,
‫ויש בו ארבע היסודות, שהם ‫האפר, המים, הרוח והאש.
‫ויש גם עולם הגלגלים, זה ‫איפה שנמצא עם כוכבי הלכת,
‫הגלגלים מסתובבים בעוד ‫שהיסודות הולכים בקו ישר.
‫מה זאת אומרת בקו ישר? אם אני לוקח נוזל,
‫ואני שופך אותו, איך הוא יורד? בקו ישר.
‫אם אני עושה בועות בתוך המים,
‫הבועות עולות בקו ישר למעלה.
‫אם אני מדליק גפור, האש עולה למעלה, בקו ישר.
‫אם אני לוקח חפץ שעשוי מאדמה, ‫ואני משחרר אותו, הוא נופל, בקו ישר.
‫אז אם כן, אמרו הפיזיקאים של ימי הביניים,
‫זה אומר שיש נטייה לאש ולרוח לעלות למעלה,
‫ויש נטייה למים ולאפר לרדת למטה.
‫ברור שהדברים האלה הם שטויות במצגבניות ‫לפי הפיזיקה החדשה, אבל ככה הסבירו פעם.
‫ואמרו, לעומת זה, הגלגלים ‫הם מסתובבים בתנועה סיבובית.
‫גם זה שטויות במצגבניות מאז קפלר.
‫אבל, כמו שאומר הרמב״ם כאן, מה שחשוב לנו,
‫שכשם שאלה חוקי טבע, כך הבחירה ‫החופשית היא חוק שקבע היותר.
‫מובן? טוב. אז זה מה שאומר כאן.
‫לפיכך, דנים אותו, לפי מה עשה?
‫אם עשה טובה, מתאים ‫לו, אם עשה רעה, מראים לו.
‫הוא שהנביא אומר, מידכם הייתה זאת.
‫גם הם בחרו בדרכם.
‫ובעניין זה, אמר שלמה, צמח בחור בילדותיך,
‫ודא כי על כל אלה יביאה לך האלוהים במשפט.
‫כלומר, דא שיש בידך כוח ‫לעשות, ועתידתה, לתן את עדי.
‫מעניין, יש בה גמרה, ‫הגמרה מספרת על בן של מלך,
‫שאביו הלבישו ורחץ אותו, ‫והתבישו אותו בגדי פאר,
‫ושם לו בצבא כיס של דינרים, הרבה כסף,
‫והעמיד אותו על פתח של זונות.
‫מה יעשה אותו הבן ולא יחטא?
‫זו דברי הגמרה.
‫מסביר הרב קוק, מה התשובה ‫לשאלה מה יעשה הבן ולא יחטא?
‫לא יחטא.
‫זאת אומרת, כל מה שכתוב ‫מה יעשה הבן הזה ולא יחטא,
‫זה דברי היצר הרע.
‫אבל, יש באמת באדם יכולת לא לחטא.
‫גם אם יש לו כל הנתונים, לחטא.
‫שמה תאמר? עכשיו, עד כאן זה ‫לגבי הבסיס של הבחירה החופשית,
‫והתחלנו להקשות על זה קושייה תיאולוגית אחת,
‫איך יכול להיות שהקבוה לא שולט? ‫הוא רצה לא לשולט. בסדר.
‫עכשיו, יש קושייה לוגית.
‫הקושייה הלוגית, היא נקראת ‫שאלת הידיעה והבחירה.
‫נגיד את זה קודם כל בשפה שלנו.
‫אם אני צריך לבחור בין תפוז לתפואה,
‫האם אלוהים יודע מראש את מה שאבחר?
‫התשובה, הוא יודע.
‫הוא יודע אם אני אבחר תפוז או תפואה.
‫האם יש ביכולתי לעשות אחרת ממה שהוא יודע?
‫אם אני אגיד שכן, אז זה אומר שהשם לא יודע.
‫אם אני אגיד שלא, זה אומר ‫שאין לי בחירה חופשית.
‫עד כאן הקושייה של התיכוניסט המצוי.
‫איך זה יכול להיות שיש גם ידיעה שהשם יודע,
‫וגם בחירה, שאני כאדם בוחר ידיעה ובחירה?
‫בסדר, זו השאלה המפורסמת.
‫על הדבר הזה נשפכו נחלי דיו במהלך ההיסטוריה,
‫על השאלה הזאת.
‫אגב, מעניין,
‫האופן שבו התייחס לזה הפילוסוף ברקסון.
‫ברקסון אומר שכל שאלת ‫אחרות נובעת מתאות בהבנה.
‫מה התאות בהבנה?
‫שאנחנו מסתכלים על הזמן כאילו שהוא קו.
‫אנחנו מציירים את זה, יש לנו תרגיל בפיזיקה.
‫אנחנו מציירים את ציר הזמן כמו קו.
‫אז יש לפני, יש אחרי.
‫אבל במציאות אין שם קו ‫כזה, יש המציאות של ההווה.
‫עכשיו, ביחס למה שהיה, ברור שאין בחירה.
‫ביחס למה שיהיה, ברור שיש בחירה.
‫כלומר, אני לא יכול לחזור אחורה בזמן,
‫כי הזמן הוא וקטור חד-כיווני,
‫אבל אני גם לא יכול לקבוע ‫על פי העבר מה יהיה העתיד.
‫עד כאן דברי ברקסון.
‫טוב, זה לא פותר את שאלת הידיעה והבחירה,
‫אבל זה מעניין להסתכל על זה כך.
‫הראשון שדן בזה ביהדות באופן רציני,
‫היה רבי עקיבא.
‫רבי עקיבא אומר במשנה,
‫הכל צפוי והרשות נתונה.
‫וזה משפט, מה זה אוקסימורון?
‫לא, חבל על הזמן.
‫אתה אומר הכל צפוי, אז אין הרשות נתונה.
‫הרשות נתונה, אז לא הכל צפוי.
‫אז צפוי לפי הבנת הרמב״ם במשנה הזאת,
‫שצפוי פירושו ידוע.
‫עכשיו, מעניין, הרמב״ם בפירושו למשנה הזאת,
‫למסרת אבות, אומר,
‫מאמר זה מן המאמרים העמוקים,
‫וראוי הוא לרבי עקיבא.
‫כל הכבוד, מה אמר רבי עקיבא? ‫הכל צפוי ורשות נתונה.
‫לכאורה רבי עקיבא לא נתן שום פתרון,
‫הוא נתן רק את הבעיה.
‫אז מה התכוון הרמב״ם שתגיש שזה עמוק?
‫אני חושב שהוא התכוון לומר ככה,
‫רבי עקיבא רוצה שתדע מראש שזה הפתרון.
‫כלומר, זה שהכל צפוי לא צריך להפריע לך
‫לאמונה שהרשות נתונה,
‫וזה שהרשות נתונה לא צריך ‫להפריע לך לדעת שהכל צפוי.
‫מכאן ואילך שיסתדרו עם זה.
‫בסדר?
‫האמת היא שיש לזה דיונים מעניינים,
‫למשל, מאוד מעניין לראות את ‫האופן שבו הרלבג הבין את זה.
‫הרלבג אומר, באמת אלוהים לא יודע.
‫לא יודע מה נבחר.
‫כלומר, אצלו הרשות נתונה ולא הכל צפוי.
‫הוא מביא לצורך זה פסוקים מפורשים בתורה.
‫הרדנה והראה הקצה הקטה, ‫הבא אלי עשו קלה, ואם לא, ידעה.
‫זאת אומרת, לפי הרלבג, אלוהים החליט לא לדעת.
‫עכשיו, שם התומר זה חיסרון.
‫מה, אלוהים לא יודע, לא לדעת משהו זה חיסרון.
‫אלוהים, אין לו חיסרונות.
‫אומר הרלבג, מתי זה חיסרון לא לדעת?
‫בדברים ידיעיים שעשויים להיוודעה.
‫אבל בדברים בלתי ידיעיים, ‫לא שייך לדבר על חיסרון.
‫והרי מה שאדם נבחר, בבחירתו ‫החופשית, זה בהגדרה דבר בלתי ידיע.
‫ולכן, אין חיסרון שאלוהים לא יודע.
‫עד כאן דברי הרלבג.
‫מה? זה כתוב בתורה מה שאתה אומר?
‫לא, בסדר. אז הרלבג, הוא אומר, ‫מה שכתוב בתורה זה שהשם לא יודע.
‫עכשיו חשבתי שהקושייה היא מה שאתם ‫מבינים, שדברים של הרלבג הרגיזו הרבה רבנים.
‫ראש המתרגזים, רבנו חזדי קרסקס.
‫רבנו חזדי קרסקס בספר אור השם, הוא ‫אומר, איך אפשר להגיד דברים כאלה?
‫איזה כפירה, אסור להאמין לדברי הרלבג.
‫נו, אז איך אתה פותר את הבעיה? ‫תאר רבנו חזדי, הוא אומר, אין בעיה.
‫באמת, השם יודע הכל, ‫והבחירה החופשית זה בלופ.
‫זאת אומרת, הכל צפוי, ולא הרשות נתונה.
‫אלא מה הוא אומר? ‫הרשות נתונה מבחינתנו ולא מבחינת סיבותינו,
‫שזה בעצם דרך לומר, אין בחירה חופשית.
‫רבנו יצחק אברהבנל כותב, ביקש ‫רבנו חזדי לברוח מכפירתו של הרלבג,
‫ונפל ליותר גרוע ממנה.
‫אברהבנל, אני חושב שהוא ‫אומר את זה בראש המנה.
‫נדמה לי שזה בראש המנה שהוא אומר את זה.
‫יש לו ספר, ראש המנה, על עיקרי אמונה.
‫מה?
‫נכון.
‫נכון?
‫אז איך זה מסדר עם רבי חזייק רסקס?
‫למה? לא, מה שאתה אומר זה של אדם ‫בחירה חופשית, להשלים מעשה בראשית.
‫נכון? ‫אז זה מצוין, זה אומר שיש לו בחירה חופשית.
‫לא, מה זה לא יפסיק מלאכת צדיקים ורשאים? ‫שיש סחר והעונש.
‫נכון?
‫לעומת זה, מה?
‫נכון.
‫מה זה מכוון? זה שאת הפוח נופל מן העץ?
‫מה? לא הבנתי.
‫הבריאה, זה כדי שהוא פסק מזה, ‫כלומר הוא לא מחדש חוקים חדשים.
‫הוא לא מתערב, נכון?
‫מאז שהוא קבע שאת הפוחים ‫נופלים, את הפוחים נופלים.
‫איפה הם נופלים?
‫לא רחוק מהעץ, נכון?
‫הכלל ידוע שאת הפוח נופל, לא רחוק מהעץ.
‫נכון?
‫נכון, זהו, צדיקים ורשאים, זה הסיפור שלו.
‫זה מה שמעניין את הקב' בוח עכשיו.
‫מה להפסיד? יש שם מים בארץ, הוא יפסיד.
‫אבל זה אומר שיש לאדם בחירה חופשית,
‫שאדם הוא שותף מלא בנעשה.
‫אז מה נעשה עכשיו, אחרי ‫הקושייה של רבנו יצחק אברבנל?
‫רבנו יצחק אברבנל אומר, אם ‫כן, מוכרחים לחזור לדברי הרמב'ם.
‫כן.
‫אבל אי הידיעה זה הרבה יותר חמור, למה?
‫כי אי הידיעה זה באלוהות ‫עצמה, והוא ודעתו אחד.
‫לעומת זה, הבחירה זה של האדם.
‫זאת אומרת, אפגם שיש ב...
‫נגיד, נגיד, נאמר שלאדם אין בחירה חופשית.
‫בסדר, אז האדם הוא בובה.
‫אבל אם תגיד שהקב' לא יודע, זה כלפיו.
‫אז מה נעשה?
‫נגיד, אם נגיד, אם נגיד, אם נגיד,
‫בסדר, אז האדם הוא בובה, אבל ‫אם תגיד שהקב' לא יודע, זה כלפיו.
‫זה כבר, לכן זה יותר חמור.
‫כן?
‫נכון.
‫הוא לא שמע את השיעור שלי.
‫אז רבנו יצחק אברבנל, הוא אומר כמו הרמב'ם.
‫יש רק בעיה אחת, מה אומר הרמב'ם?
‫מה אומר הרמב'ם?
‫בזה נחלקו הרעבד והכסף משנה.
‫הרעבד הבין את הרמב'ם לא נכון,
‫והכסף משנה הבין את הרמב'ם נכון.
‫בואו נראה, קודם כל, עם מה מדובר.
‫כן.
‫טוב, שמה תאמר, אולי אני ‫אקדים למה זה נכון וזה לא נכון.
‫מה שאומר הרמב'ם, זה שאין שאלה.
‫מה שאומר הרעבד, וזה ‫באמת ככה הבין הכסף משנה,
‫זה באמת ככה הבין הכסף ‫משנה שהשאלה לא מתחילה.
‫מה שהרעבד הבין, זה שאין תשובה.
‫כלומר, הרעבד הבין שהרמב'ם ‫יש לו שאלה, ואין לו תשובה.
‫ואכן הרעבד כועס מאוד על הרמב'ם.
‫איך כתבת בספר שלך שאלה שאין לך עליה תשובה?
‫אתה תגרום לאנשים להרהר בכפירה.
‫אבל הכסף משנה הבין נכון את הרמב'ם,
‫אנחנו גם נבין מאיפה נובעת הטעות.
‫הכסף משנה מבין שלפי הרמב'ם אין שאלה.
‫עכשיו, למה אין שאלה? בואו נראה על מה מדובר.
‫שמה תאמר, ועלוה הקב' הוא ‫יודע כל מה שיהיה קודם שיהיה,
‫ידע שזה יהיה צדיק או רשע, או לא ידע.
‫אם ידע שהוא יהיה צדיק, ‫אי אפשר שלא יהיה צדיק.
‫ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע,
‫הרי לא ידע הדבר על בוריו.
‫עד כאן השאלה, כן? זה שאלת הידיעה והבחירה.
‫דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדע ורחבה מים,
‫וכמה עיקרים גדולים והערערים רמים תלויים בה.
‫אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר.
‫כבר ביארנו בפרק שני מלאכות יסודי התורה,
‫שהקב' הוא אינו יודע מדעה שייחוץ ממנו,
‫כבני אדם שהם ודעתם שניים,
‫אלא הוא יתעל לשמו ודעתו אחד,
‫ואין דעתו, עכשיו מה זאת ‫אומרת הוא ודעתו אחד?
‫כלומר הקב' הוא או הידיעה ‫שיש להקב' הוא זה אותו דבר.
‫אין שניים, הקב' הוא ודעתו.
‫הקב' הוא ודעתו אחד.
‫עכשיו את הקב' אתה יכול להשיג? לא.
‫מסקנה גם את דעתו, לא.
‫לכן אתה לא יכול להקשות מדעתו על הבחירה.
‫אני אסביר. ‫כדי להגיד ששני דברים סותרים אחד את השני,
‫אני צריך להבין את שני הדברים.
‫אז אם יש לי נגיד משפט אחד,
‫הילד הלך לבית הספר.
‫זה משפט שאני מבין אותו לגמרי.
‫הילד הלך לבית הספר, זה משפט ברור.
‫אבל אני אומר, ה-בלופ הוא פיפ.
‫האם זה סותר את זה שהילד ‫הלך לבית הספר או לא?
‫אינני יודע, כי אינני יכול להבין ‫מה זה ה-בלופ ומה זה ה-פיפ.
‫אפילו אם תגידי הילד בלופ,
‫אבל אני לא יודע, האם בלופ זה סותר ‫את זה שהוא הלך לבית הספר או לא.
‫זאת אומרת, זה משפט שאינני ‫יכול להשתמש בו בתור סתירה.
‫ולכן אומר הרמב״ם,
‫כשם שאינני יכול לדעת מה הוא האלוה,
‫כי זה למעלה מהשגש של האדם,
‫כך אינני יכול לדעת אותו, לכן אני ‫לא יכול להגיד שזה סותר את הבחירה.
‫ברור? עכשיו, זה מה שהתכוונה הרמב״ם,
‫לומר שאין פה שאלה.
‫עכשיו, איך הבין הרעבד את המשך?
‫ואין דעתו של אדם יכולה ‫להשיג דבר זה על בוריו.
‫מה הוא לא יכול להשיג על בוריו?
‫איך האלוהות ודעתו זה עניין אחד.
‫מה הבין הרעבד, מה הוא ‫לא יכול להשיג על בוריו?
‫את התשובה לשאלה.
‫לכן הוא מאשים את הרמב״ם, למה ‫אמרת שאלה שאין לך עליה תשובה.
‫אבל הוא לא הבין נכון.
‫בסדר? הכסף משנה הבין נכון.
‫הוכשם שאין כוח באדם להשיג ‫ולמצוא עמיתת הבורא שנאמר,
‫כי לא ירעני האדם וחי,
‫כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא.
‫כן.
‫איך אני יודע שזה נכון או נכון?
‫כי זה בדיוק מה שאמרתי, בדיוק מה ‫שהרמב״ם אומר בשמונה פרקים, בפרק שמיני.
‫לא.
‫איך הרבה טעה בזה?
‫כי הוא קרא פה.
‫מה אני אעשה?
‫יכול שהוא קרא בשמונה פרקים,
‫אבל עובדה ששם הדברים פורשים.
‫עכשיו, הדבר הנוסף הוא ‫כנראה לא קרא את המורי נבוכים.
‫למורי נבוכים זה ממש כך.
‫חוץ מזה שהכסף משנה אומר שהוא לא הבין נכון.
‫מה?
‫עכשיו, אני רוצה להבין את הנקודה הזאת.
‫יש שאלות שאין עליהן תשובה, ‫יש שאלות שאין עליהן שאלה.
‫למשל, מה הצבע של המלפפון?
‫יש אנשים שיודעים את התשובה, ירוק.
‫יש כאלה שלא יודעים,
‫אף פעם הם לא ראו מלפפון בחיים,
‫אז הם לא יודעים אם המלפפון ‫הוא ירוק או אדום או צהוב או כחול.
‫הם לא יודעים, כי הם לא ראו מלפפון מימיהם.
‫אבל יש תשובה.
‫לעומת זה, אם אני אשאל ‫האם הצבע הירוק מר או מתוק?
‫מה התשובה?
‫זה בכלל לא שאלה.
‫כי מר ומתוק זה שייך לדברים ‫שיש להם טעם ולא לצבע.
‫לצבע אין טעם.
‫אז מה, אתה רוצה להגיד שהצבע הירוק הוא תפל?
‫הוא לא תפל.
‫תפל זה שוב ותאמין.
‫אלא הכוונה שאין לך, השאלה לא מתחילה.
‫אז זה בדיוק ההבדל בין הרעבד ‫לבין הכסף משנה בבנות הרמב״ם.
‫הוא שהנביא אומר, הנביא אמר, מה?
‫הרעבד עונה כמו הרלבג בעצם לשאלה.
‫הוא עונה באמת שיש איזו מערכת ‫מסוימת מתחת להנהגת הכוכבים
‫ששמה יש לאדם יכולת לבחור.
‫אז זה בערך כמו הרלבג בסופו של דבר.
‫הוא שהנביא אמר, כי לא מחשבותיי מחשבותיכם,
‫ולא דרכיכם דרכיי, וכיוון שכן הוא,
‫אין בנו כוח להידע,
‫איך ידע הקב". כל הברואים והמעשים,
‫אבל נדע בלא ספק שמעשי אדם ביד האדם.
‫כלומר, מה שאצל הקב". אתה לא מבין.
‫מה שביד האדם אתה מבין.
‫אתה מבין שהאדם הוא בן חורין,
‫ואין הקב". מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך.
‫ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה.
‫עכשיו, תגיד, בסדר, אתה יהודי דתי,
‫וקראת בתורה שיש שכר ‫ועונש, ויש מצווה ואווירה,
‫לכן אתה אומר שהוא בן חורין.
‫לא, אומר הרמב״ם, זה גם ‫לפי הפילוסופיה הכללית נכון.
‫נודע דבר זה, אלא בראיות ‫ברורות מדברי החוכמה.
‫כלומר, אני לא צריך את היהדות ‫כדי לדעת שאדם הוא בן חורין,
‫יש ראיות ברורות מדברי החוכמה,
‫ומפני זה נאמר בנבואה ‫שדנים את האדם על מעשיו,
‫כי מעשיו הם טובים ורע, וזו ‫בעיקר שכל דברי הנבואה תלויים בו.
‫עכשיו, מה באמת הראיות מדרכי החוכמה?
‫הוא כותב אותן בשמונה פרקים.
‫זה שבני האדם לומדים מקצוע, וגם עושים הכנות.
‫אם, למה אני צריך ללמוד מקצוע?
‫סימן שאם אני לא אלמד, אני לא יודע.
‫אם אני, נגיד, יש לי, אני בגובה 1.85 מטר,
‫אבל אני לא מתרגל, לא יהיה כדורסלם.
‫אמנם יש לי נתונים טובים כדי לעסוק בכדורסל,
‫אבל אני צריך להתאמן, לא יתאמן, לא יהיה.
‫ואותו דבר לגבי ההכנות, ‫שאנשים עושים ביטוח חיים,
‫ועושים מעכה לגג, והם בודקים את השמן במנוע,
‫למה כל זה? כי אנשים יודעים שאם הם לא יעשו,
‫התוצאה תהיה אחרת. ‫מכאן, אם כן, זאת ראייה מדרכי החוכמה
‫שבני האדם הם בנכור. אפשר להתווכח על כל זה,
‫אבל הרמב״ם הולך על ‫הסבירות, על הרגישה הישירה.
‫אז קודם כל, הרמב״ם חושב, ‫אז אתה שואל שני דברים.
‫איך זה שיש נבואות שמלוות את העתיד,
‫ואיך זה שיש מקורות שמדברים ‫על זה שהמזלות משפיעים.
‫נתחיל עם התשובה לשאלה השנייה.
‫המזלות, לפי הרמב״ם, הכל כשקוש ‫אחד גדול מעולם לא משפיע נקודה.
‫לפי שהוא כותב, בעיקרתו, לחכמי מונפליה.
‫זה דבר אחד.
‫ככה הוא מסביר את המשפט, אין מזל לישראל,
‫כלומר שלפי עם ישראל, אין דבר כזה מזלות.
‫אה? כן, אז הוא אומר, הרמב״ם, ‫שם האלה שחולקים זה דת יחיד.
‫כן, איך הוא כותב? מה? אה?
‫כן.
‫אגב, זה לא לגמרי שטויות,
‫באורוסקופ כתוב בחודש ינואר או פברואר,
‫שאתה עלול להתקרר.
‫זה נכון, במיוחד אם אתה יוצא בלי סוודר לשלג,
‫אז יש סיכוי. נו, אז אתה רואה? זה יתקיים?
‫כן?
‫אז האורוסקופ אומר את האמת,
‫יהיה לך, בתחום הרומנטי, יהיה לך הצלחות,
‫אבל יכול להיות שלא.
‫וכל מיני דברים כאלה.
‫מי נתן את השמות למזלות האלה?
‫נו, אז מה? גם האסטרונומים משתמשים.
‫גם האסטרונומים היום משתמשים ‫בשמות האלה של המזלות.
‫אז מה?
‫אה כן? מי נעים לך זאת?
‫השתמשו בשמות, כי זה השמות המצויים,
‫כדי לזהות את המזלות, לדעת מפה השמש עולה.
‫בחודש זהי, עולה ממזל פלונים או זהו, או חול.
‫למה אתה קורא לה שמש שמש?
‫גם זה שם.
‫אה, טוב.
‫למשל, לגבי השאלה על הנבח... מה? אה?
‫מזל זה קבוצת כוכבים, קונסטלציה של הארץ.
‫זו הכוונה.
‫אמנם בזוהר המילה מזל ‫יש לה משמעות אחרת לגמרי,
‫אבל בפשט, בגמרה וכדומה, ‫מזלות זה קבוצות הכוכבים.
‫יש קבוצת כוכבים שנקראת ‫ביטולה, מוזניים, שור, דגים, וכדומה.
‫בגלל שזה מזכיר איכשהו את הצורות האלה.
‫צריך הרבה דמיון, כן?
‫זה לא משנה, זה משנה.
‫זה לא משפיע כלום.
‫כן, מה אתה אומר?
‫מוזניים מה?
‫מה אתה רוצה להגיד בזה?
‫למה אתה לומר מזל תאומים?
‫אה, אתה מוזניים. אה, יפה מאוד. נעים להכיר.
‫אה, לפי זה, בעיה איך מותר להגיד מזל טוב?
‫זה דבר לא פשוט.
‫כן? הפוסקים דנו בזה.
‫האם מותר בכלל לומר מזל טוב?
‫כן?
‫מה? זה מותר.
‫מותר. אומרים מזל טוב.
‫אבל זו באמת שאלה למה זה מותר.
‫טוב, מה, הנבואות. הנבואות.
‫הנבואות, צריך לברר איזה נבואות ‫סותרות את הבחירה החופשית,
‫ואלו לא.
‫אז שאלה זו, דן בה הרמב״ם בהמשך.
‫לכן אני פטור מלתת את התשובה.
‫טוב, ג' מה? מה אתה אומר?
‫מה אתה רוצה מהרעבד?
‫נו אז מה?
‫איך הוא לא הבין? זה קורה, מה?
‫במהות?
‫לא, הרעבד לא עוסק במהות.
‫הרעבד אומר שבאמת יש איזה ‫תחום שבו הקב'ה כאילו לא יודע.
‫בעצם הוא אומר שמו הרלבג.
‫מה נעשה?
‫כן, זה איך שרבי חזי קרסקס שופט את זה.
‫אבל אפשר להבין את זה.
‫אז קודם כל, שמו ודעתו אחד, ‫הוא ודעתו אחד, זה הרמב״ם המע.
‫יש מגדולי ישראל שחלקו על זה.
‫למשל המערל, בפרק חמישי של דרך חיים,
‫זו סוגיה ארוכה מאוד, ‫שבה הוא חולק על הרמב״ם.
‫אז שם אפשר להסתדר.
‫זו, זה מה שעשה על פי הקבלה.
‫יאיין שם כבודו במשנה של ‫עשרה דברים שנבראו בנשמשו.
‫שם המערל משתולל ממש נגד הרמב״ם,
‫והוא שם מביא את כל המקובלים שאתה רוצה,
‫כל מה שבא באותם הימים,
‫במיוחד את רבי מאיר אבן ‫גבאי בספר עבודת הקודש,
‫ואת רבי חזי קרסקס באור השם,
‫שם הוא סוגר חשבון.
‫אבל יאויין בכל זאת, כדי ‫ליישב את הכופיות של המערל,
‫ברב חרלת, דנא מרום, על שמונה פרקים והרמב״ם,
‫בפרק השמיני, שהוא אומר ‫שהמערל לא הבין את הרמב״ם נכון.
‫וזה קשגגע שיצאה מלפני השליט,
‫אז כך שהסוגיה לא סגורה עד הסוף.
‫ואם זה מעניין אותך מאוד, ‫אתה יכול לאיין באור שמח,
‫על ההלכה הזאת, מה שהוא כותב שם.
‫יש לו קונטרס שלם על נושא הבחירה החופשית.
‫אנחנו יותר פשוטים, אנחנו ‫רק קוראים מה שכתוב.
‫בסדר. טוב.
‫פסוקים הרבה יש בתורה.
‫עכשיו, יש לכאורה הרבה בתנ״ך, בניבואות,
‫דברים שלכאורה סותרים את ‫הרעיון של הבחירה החופשית.
‫אז עכשיו, והיו פסוקים בעד, מהם פסוקים נגד?
‫בואו נראה פעם.
‫פסוקים הרבה יש בתורה ‫ובדברי הנביאים, זה פרק 6,
‫שהם נראים כסותרים עיקר ‫זה, ונכשלים בהם רוב האדם,
‫ויעלה על דעתם מהם, מהפסוקים האלה,
‫שהקדוש ברוך הוא גוזר על ‫האדם לעשות רעה או טובה,
‫ושאין ליבו של אדם אסור ‫לו לאתותו לכל אשר ירצה.
‫והרי אני מבאר עיקר גדול,
‫שממנו תדע פירוש כל אותם הפסוקים,
‫בזמן שאדם אחד, או אנשי מדינה, חותאים,
‫ועושה חוטא חטא שעושה, מדעתו וברצונו,
‫כמו שעודנו, ראוי להיפרה ממנו,
‫והקדוש ברוך הוא יודע איך היא פרה.
‫יש חטא שהדין נותן שנפרעים ‫ממנו על חטאו בעולם הזה,
‫בגופו, או בממונו, או בבניו הקטנים,
‫שבניו של אדם הקטנים שאין ‫בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצוות,
‫כקניינו הם.
‫הוא כתיב איש בחטאו יומטו, עד שיעשה איש.
‫כלומר, דברים שהרמבא אומר פה חריפים מאוד,
‫אומר, זה שילדים מתים זה לא איש.
‫זה הוא עוד לא איש, ואלכן ‫הוא יכול למות בעבון אבותיו.
‫מה שכתוב איש בחטאו יומטו, ‫זה כשהילדים כבר גדולים,
‫אבל כשהם קטנים, זה יכול להיות בחטאו של אדם.
‫ויש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו לעולם הבא,
‫ואין לה עובר עליו שום נזק בעולם הזה.
‫ויש חטא שנפרעים ממנו בעולם הזה ולעולם הבא.
‫כל זה עדיין לא קשור לשאלה.
‫זה רקע.
‫באמת דברים אמורים בזמן שלא עשה תשובה.
‫אבל אם עשה תשובה, ‫התשובה כתבריסה לפני הפורנות.
‫הוכשם שהאדם חותה מדעתו וברצונו, ‫כך הוא עושה תשובה, מדעתו וברצונו.
‫כל זה נכון, אבל מה זה קשור לעניין? ‫זה עדיין רקע.
‫אבל שימו לב שכאן הוא התקדם עוד קצת.
‫שנפעמים יש אפשרות להינצל מן העונש,
‫בין בעולם הזה, בין בעולם ‫הבא, בין בעולם הזה ובעולם הבא,
‫בין בגופו, בין בבנו, בין ‫בנפשו, על ידי תשובה.
‫ואפשר.
‫מה?
‫אדם עושה תשובה, אז הוא פטור מהעונש.
‫אז יש מירוקים, אבל המירוקים זה רק תשלום.
‫זה חוב, שעכשיו, נקרא, הסדר תשלומים.
‫כלומר, אם האדם היה עושה את החטא בלי תשובה,
‫היה מקוסח בעולם הזה ובעולם הבא,
‫עשה תשובה, אז הוא כיסוכון מקבל.
‫זה הכל.
‫ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים רבים,
‫עד שייתן הדין לפני דיין האמת,
‫שיהיה הפיראון מזה החוטא על ‫החטאים אלו שעשה ברצונו ומידעתו,
‫שמונעים ממנו התשובה, ואין ‫מניחים לו רשות לשוב מרשאו,
‫כדי שיעמות ויובד בחטאו שעשה.
‫כלומר, לפעמים החטא זה שנוטלים ‫מן האדם את הבחירה החופשית.
‫אז זה העונש.
‫כן, מה?
‫הוא עשה מעשה כל כך רע, שהקב' ‫אחו לא רוצה שהוא יעשה תשובה,
‫אז הוא נוטל ממנו את התשובה.
‫זה על פרות.
‫זה מסביר על פרות.
‫איך שהרמב״ם מבין את הסיפור של פרות.
‫בסדר?
‫אפשר להתווכח, האם... מה?
‫זה נכון, אבל מה הרמב״ם אומר?
‫בסדר?
‫ואין מניחים לו...
‫כן, הוא שהקב' אחו אומר, אמר על ידי ישעיהו,
‫השמן לבעם הזה, ועוזניו אכבד, ועיניו השע,
‫ונראה בעיניו ובעוזניו ישמע, ‫ולבבו יבין ושו, ורפא לו.
‫כלומר, ישעיהו מודיע ‫שהעם לא יוכל לחזור בתשובה.
‫כי עוזניו אכבד, עיניו השע, וכו'.
‫הפוך קטן.
‫וכן הוא אומר,
‫ויהיו מלאיבים במלאכי האלוהים ‫ובוזים דבריו ומתעתיים בנביאב,
‫עד עלות חמת השם בעמו עד לאין מרפא.
‫מה זה אין מרפא? אין תשובה.
‫כלומר, חטאו ברצונם וערבו לפשוע,
‫עד שנתחייבו למנוע מהם התשובה שהיא המרפא.
‫לפי כך כתוב בתורה,
‫וחיזקתי את לב פרו.
‫לפי שחטא מעצמות חילה ‫והרה לישראל הגרים בארצו,
‫שנאמר, הווה נדחק מלו,
‫נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו.
‫לפי כך, כי זה כקבוה הוראו את ליבו.
‫כלומר, לפי הרמב״ם, חיזוק לפרו זה ‫הכוונה נטילת הבחירה החופשית ממנו.
‫הספורנו אומר הפוך.
‫אבל זו הוכחה שרבנו וודי ‫הספורנו איננו הרמב״ם.
‫כי אם זה היה הרמב״ם שאומר ‫הפוך, זה הסתירה פנימית.
‫אבל מכיוון שזה הספורנו וזה הרמב״ם,
‫אם כן הם אינם סותרים זה ‫את זה, כי זה אנשים שונים.
‫נכון?
‫וכמו שמישהו שאל אותי, התקשר אליי שבוע שעבר,
‫אמר לי אני רוצה לרדת לחוץ לארץ.
‫אמרתי לו, זה לא בסדר.
‫אמר לי, למה?
‫הסברתי לו למה. ‫ואחרי כל מה שהסברתי לו, אמר לי,
‫אז איך אתה חולק על ‫הרבים מלובביץ' ועל הרב
‫סולובצ'יק ועל הרב משה ‫פיינשטיין שגרו באמריקה.
‫עניתי לו ואיך הם חולקים עליי.
‫וואו, זה היה בשבילו חידוש.
‫אבל זה פשוט, הם, הם ואני, אני.
‫טוב, מה?
‫יש לפעמים שהעונש זה מניעת התשובה.
‫זה לפעמים העונש.
‫למשל, לא חסימה לגמרי.
‫כמו שלמשל, אם יש מישהו ‫שהעונש שלו זה שיערגו אותו.
‫אז עורגים אותו, הוא יכול לעשות תשובה עכשיו?
‫אחרי שיערגו אותו, הוא יכול לעשות תשובה?
‫כן או לא? לא, תודה.
‫זאת אומרת שיש מצב ‫שהאדם לא יכול לעשות תשובה.
‫זה יכול להיות, בדרך כלל זה קורה אחרי מוטו,
‫אבל זה יכול לקרות בחייו.
‫זה מה שאומר הרמב״ם, זה יכול לקרות בחייו,
‫שבחייו נטלה ממנו האפשרות לעשות תשובה.
‫זה לגבי העונש.
‫לא לגבי התשובה.
‫לא לגבי התשובה.
‫זה מה שאומר לך הרמב״ם,
‫זה עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי ‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי
‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי ‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי
‫בכל הארץ. אז איך זה יכול להיות כל פעם הקב' הוא שולח את משה ומשה משחק ‫אותה שביד פרעור לשחרר את ישראל ואין לו שום אפשרות לשחרר כי הקב' נתן
‫למינות הבחירה החופשית אז הוא שילמה למה הוא שולח את משה תשובת הרמב״ם ‫כדי להודיע לבעי העולם שבזמן שמונע הקב' התשובה לחוטא אין הוא יכול לשוב
‫כלומר זה כדי להודיע שזה אחד מדרכי ‫האנישה לטול מהאדם את הבחירה החופשית
‫הולמן
‫מה כי הוא מראה פרעור מת לעשות תשובה והוא ‫לא יכול ברגע האחרון הוא אומר לא אני לא שולח
‫נכון
‫זה בעצם מה שזה בא ללמד אלא ‫ימות בראשו כלומר ענס פה זה לא
‫שיש לאדם בחירה חופשית אלא ‫הענס זה שאין לו כן הפוך מהאסלאם
‫אלא ימות בראשו שעשה בתחילה ברצונות וכן
‫לא
‫בסדר אבל הוא לא יכול זה ‫כשהוא זהו זה לא בדיוק אותו הדבר
‫אפשר להסתדר עם הצמח צדק הכל ‫בסדר זה מה שהצמח צדק אומר זה שיש
‫בחירה חופשית זה אבן שהקב' ‫הוא לא יכול להרים אותה זה הכוונה
‫הוא יכול להפסיק לברוא ‫את האבן בסדר וכן סיכון לפי
‫אבונות שהיו לו נתחייב למונעו ‫מן התשובה שנאמר כי הקשה
‫השם אלוהיך את רוחו ואימצת לבבו
‫וכן הקנענים לפי תורבותיהם מנע מהם ‫התשובה עד שיעשו מלחמה עם ישראל
‫שנאמר כי מת השם הייתה לחזק את ‫ליבם לקראת המלחמת ישראל למען החרימה
‫זאת אומרת מזה אתה מלומד אגב ‫שלפי הרמב״ם יש אפשרות של תשובה
‫אלמלא ההתערבות של הקב' הוא ‫הייתה תשובה גם לפרעו וגם לקנענים
‫נכון מסכן שהרמב״ם לא חושב כמו ‫שההמון חושב שאין תשובה אצל הגויים
‫יש תשובה אלא אם כן הקב' הוא מחליט שאין
‫וכן ישראל בימי אליהו
‫לפי שערבו לפשוע מנע מאותם ‫המערבים לפשוע תשובה שנאמר
‫ואתה הסיבות את ליבם אחורנית ‫כלומר מנעת מהם התשובה
‫נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעו ‫להרה לישראל ולא על שיחון לחטו
‫בארצו ולא על הקנענים להתעיב ‫ולא על ישראל לעבוד עבודה זרה
‫אלא כולם חדאו מעצמן וכולם התחייבו ‫לנוע מהם התשובה כלומר זה העונש שהם קיבלו
‫וכעניין זה שואלים הצדיקים ‫והנביאים בתפילתם ואת השם
‫לעוזרם על דרך האמת כמו שאמר ‫דוד הורני השם דרכך הלך באמתך
‫כלומר ״אל ימנעו ני חטאי דרך האמת ‫שממנע את דעת דרכך ואיחוד שמך״
‫כלומר הוא התבלל שעונשו לא יהיה ‫שתימנע ממנו התשובה וכן זה שאמר ורוח נדיבה
‫תשמחני כלומר תניח רוחי לעשות ‫חפציך ואל יגרמו לי חטאי למונעני מתשובה
‫אלא תהיה הרשות בהדיעת שאחזור ‫ואבין ועדה דרך האמת. ועל דרך זו
‫כל הדומה לפסוקים אלו ואם אנחנו ‫מסוגסים קצת לעשות רציונליזציה
‫אל הדבר הזה מה זאת אומרת ‫שהשם מונע את התשושבה
‫יש מושג היום מוכר יותר ‫חקרו את זה יותר ההתמכרות
‫יש מצב שאם האדם מתמכר ‫לאיזושהי הנהגה הוא לא יכול
‫לחזור ממנה הוא איבד את ‫הבחירה החופשית אז יש דבר
‫ומהו זה שאמר דוד השה יש ‫לנו עוד פסוק קשה טוב וישר השם
‫על כן יורך הטעים בדרך ידרך ‫הנבים במשפט וילמד הנבים דרכו
‫נכאורה זה בדיוק הפוך ‫אבל זה גם זה ביטול
‫הבחירה החופשית הקב' ‫הוא גורם לי לעשות את הטוב
‫אז כשאם שאצל פרעה ראינו את ‫הכושייה איך יכול להיות שהקב' הוא גורם
‫לפרעה לעשות את הטוב, כאן משתמע ‫שהקב' הוא מכיח אותי לעשות את הטוב
‫אומר הרמב״ם לא לא הבנת זה ששלח ‫להם דבים מודיעים להם דרכי השם ומחזירים
‫אותם בתשובה כלומר מה זה יורך ‫הטעים בדרך הוא שולח מישהו להזהיר
‫אבל מה אתה תגיב זה בעיה שלך ועוד שנתן בהם כוח ‫ללמוד ולהבין שמידה זו בכל אדם כלומר גם אם שום
‫נביא לא מגיע אליי יש לי עדיין שכל ואני יכול ‫להשתמש בסכל כדי לבדוק לבחור בין הטוב לבין הרעה
‫שמה
‫נכון
‫נכון
‫כי הם עבטו את דרכי השכל כך לפי הרמב״ם
‫ועוד שנתן בהם כלומר יש ‫להם גם בחירה לבחור כך
‫בחירה להשתכנע
‫שמידה זו בכל אדם אגב זה ‫מאוד שונה למשל ממה שחלק
‫מהפסיכולוגים טוענים שהאדם ‫הוא יש לו מה שנקרא רפלקס מותנה
‫כן זה הקצנה מסוימת של עולם ‫התפיסה הפרודיאנית למשל או של יונג
‫לעומת למשל אדלר
‫ודרייקו שהם יותר מאמינים ‫בבחירה החופשית של האדם
‫שמידה זו בכל אדם שכל זמן
‫שהוא נמשך בדרכי החוכמה ‫והצדק מתאווה להם ורודף אותם
‫והוא מה שאמרו רבותי זיכרון ‫המברכה בלתאר מסייעין אותו
‫מה זה מסייעין אותו כלומר ‫ימצא עצמו נעזר על הדבר
‫זאת אומרת הרציונליזציה הקיצונית של ‫הרמב״ם לא שהשם מסייע אלא הוא סייע לעצמו
‫והלא כתוב בתור ע עד עכשיו זה לגבי ‫הנהגה פרטית אדם פלוני או דור פלוני
‫שנטלו ממנו את הבחירה החופשית עכשיו ‫אנחנו נשאל שאלה שיותר קרובה לשאלה שלך
‫מה עם הנהגת ההיסטוריה
‫אנחנו רואים שהנביאים אומרים ‫יקרה ככה יקרה אחרת לטובה לרעה מה
‫עם הבחירה החופשית של האנשים ‫שהם עשויים לעשות את הטוב והרע הזה
‫נכון
‫בוא נבדוק אז יש נבואות ‫שנאמרות על ציבור יש
‫נבואות שנאמרות על יחיד ‫בסדר אז זה שתי קושיות
‫נתחיל עם הראשונה
‫בסדר למה נתחיל רק עם הראשונה ולא עם ‫השנייה ביחד כי אי אפשר לפתור שתי בעיות ביחד
‫ועלו כתוב בתורה ועבדום ‫ועינו אותם נאמר על זרע אברהם
‫שהם ישבו במצרים ושהמצרים ‫ישעבדו אותם נכון זה מה שכתוב
‫הרי מה
‫נכון מה
‫מה זה שאלת חנוך
‫חנוך כן
‫כן אז פה אנחנו מביאים דוגמה על ‫זה שאלוהים צופה קדימה על ציבור
‫בואו נבדוק נתחיל עם זה אחרי ‫זה לגבי יחיד כגון חנוך נדון אחר כך
‫אי אפשר לדון על שתי ‫שאלות ביחד ולכן אנחנו נתחיל
‫לדון קודם כל בשאלת ‫הכלל אחרי זה בשאלת הפרט
‫נכון לא כתוב במצרים כתוב ‫גר יהי זרחה בארץ אולהם
‫ועבדום ועינו אותם אז איפה ‫שהם יהיו גרים שמה יענו אותם
‫מה חשוב
‫זה חשוב מאוד שלא כתוב ‫במצרים אבל כתוב שהם
‫יהיו בארץ אולהם והתוצאה ‫תהיה ועבדום ועינו אותם
‫אז בואו נראה הרי גזר על המצרים לעשות רע
‫עד כאן קושי הראשונה קושי השנייה מה
‫ודאי
‫ידו התדע כי גר יהי זרחה זה ‫נאמר שנים רבות לפני שיעבוד מצרים
‫כלומר הקבל הוא מראש מודיע ‫שהמצרים ישאבדו את ישראל
‫שהוא אמר תשאבד לא משנה אז זה מישהו
‫כל צפוי אז איך הרשות נתונה נכון זה הקושייה
‫הקושייה יפה עוד שאלה שנייה ‫הוא כתיב וקם העם הזה וזנה אחרי
‫אלוהי נחר הארץ הרי גזר על ישראל ‫לעבודה עבודה זרה ולמה נפרע מהם
‫בסדר השאלה נאמרת גם ‫כלפי מצרים וגם כלפי ישראל
‫שבשניהם החטא של המצרים כתוב מראש ובחטא ‫של ישראל כתוב מראש יש כאן אם כן קושייה
‫לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיו ‫הזונא אלא כל אחד ואחד מאותם הזונים לעבודה
‫וזרה אילו הוא לא רצה לעבוד לא היה ‫עובד ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם
‫הלמה זה דומה לאומר העם ‫הזה יהיה בהם צדיקים ורושעים
‫כן זה כתוב שכזה שהוא אומר ‫וקם העם הזה וזנה כולם לא
‫לא כתוב יקום כל העם אלא ‫יקום בעם יהיו אנשים שיזנו
‫לא מפני זה יאמר הרשע כבר נגזר עליו שיהיה ‫רשע מפני שיודיע למשה שיהיו רושעים בישראל
‫כי העניין שנאמר כי לא יחדה לויון ‫מקרב הארץ וכן המצרים כל אחד ואחד
‫מאותם המצרים והמראים לישראל ‫אילו הוא לא רצה להראה להם הרשות בידו
‫שלא גזר על איש ידוע כלומר ‫הוא לא אמר שאמן חוטפ
‫או אני יודע יחמס ישאבד ‫את ישראל זה לא כתוב
‫אלא הוא דיו שסוף זרעו העתיד ‫ישאבד בארץ ולהם וכבר אמרנו
‫שאין כוח באדם לידי יחידה קדושה ‫חודברים העתידים להיות כלומר
‫אפשר לומר ועבדו ואינו אותם זה ‫תופעה סוציולוגית מתבקשת אם אתה
‫לוקח קבוצה אתנית ששומרת על ‫הייחוד האתני שלה בתוך אומה אחרת
‫אז זה ברור שזה יגרום לסנעת זרים ‫ועבדו ואינו אותם כלומר כיוון שהם
‫יהיו בארץ ולהם ועבדו ואינו אותם ‫זה לא אומר שפלוני צריך לשאבד אותם
‫עד כאן דעת הרמב״ם הרמב״ן ‫יש לו פרשנות אחרת אבל דבר
‫אחד עולה מכאן שאין בחירה ‫לכלל אבל יש בחירה לפרט
‫זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה
‫אפשר טוב עד כאן להיום

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/785686106″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 9

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' א' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 57 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/785686106″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ה’ ג’ | הרב אורי שרקי

57:51

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: