פרשת: בחקתי | הדלקת נרות: 18:59 | הבדלה: 20:22 (ירושלים) 

הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

אורות הקודש ד’, התגלות תפארת ישראל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
הפרק על הנבואה | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ז’ | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
ספר דרך השם לרמח”ל | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
אורות הקודש ד’, ישראל מרכז העולם | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי
תשובת החיד”א כבסיס לכל הלכות ותפישת יום העצמאות | הרב אורי שרקי
play3
הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ה’ ג’ | הרב אורי שרקי

המשך יסוד הבחירה החופשית. למה לא מופיעה הבחירה החופשית בין י"ג העיקרים?
מילות מפתח:תשובה
Play Video
video
play-rounded-fill
 
‫שלום וברכה, אחרי הפסקה ‫קשה מנסו, אנחנו ממשיכים
‫בילחות תשובה להרמב״ם ‫בפרק ה', הלכה ג', אם אינני טועה.

‫ודבר זה, העיקר גדול הוא, ‫והוא עמוד התורה והמצווה.

‫מעניין, הוא אומר שזה עיקר גדול, ‫אבל זה לא הובא ב-13 עיקרים,

‫אז זאת אומרת שהרשימה של ה-13 עיקרים שכתב ‫הרמב״ם בפירושו למשנה, בפירושו לפרק חלק,

‫הוא לא שמר את התבנית הזאת במשנה תורה, ‫כלומר שאפשר לנסח את העיקרים באופנים שונים.

‫עכשיו, למה הוא אומר ‫שהוא עמוד התורה והמצווה?

‫למה הוא אומר את זה? ‫למה זה עמוד התורה והמצווה?

‫על מה הכל עומד? על הבחירה החופשית, יפה.

‫למה? כי אם אין בחירה חופשית, אז אין מצווה.

‫אני לא יכול לתת מצווה, ‫אלא למי שעשוי לעבור עבירה.

‫אבל אם אין אפשרות של עבירה, ‫אז גם אין אפשרות של מצווה.

‫לכן, הנחת היסוד מאחורי עצם המושג ‫של מצווה, זה שיש לאדם בחירה חופשית.

‫אז כאן ברור.

‫לכן אומר והוא עמוד התורה והמצווה שנאמר,

‫ראה נתתי לפניך היום את החיים ‫ואת הטוב ואת המוות ואת הרע.

‫זאת אומרת שאתה יכול לבחור ‫בחיים ובתו או במוות וברע.

‫הוא כתיב, ראה הנוכי נותן ‫לפניכם היום ברכה וכללה,

‫כלומר שהרשות בי אתכם.

‫וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם, עושה,

‫בין טובים בין רעים.

‫אגב, מה פירוש הביטוי כל שיחפוץ ‫אדם לעשות ממעשה בני האדם?

‫זה פשיטה.

‫הרי אם זה האדם שחפץ, ברור ‫שהוא חפץ לעשות ממעשה בני האדם.

‫מה חידש כאן הרמב״ם?

‫יש מעשים שהאדם אין לו ברירה אלא לעשות אותם.

‫דברים שהם תלויים בחלקים ‫הלא חופשיים של נפשו.

‫למשל, אני לא יכול לעמוד למשפט על ‫מהירות הזרימה של אדם בעורכים שלי.

‫זה נקבע לא על ידי.

‫אז שם זה לא מעשה האדם, זה מעשה הגוף.

‫או כשאני חולם, אי אפשר ‫לבוא אליי בטענות או לשבח אותי

‫על מה שאני חולם.

‫החולם, החלום איננו בתחום ‫הבחירה החופשית של האדם.

‫ולכן, כל הדברים ששייכים למה שהרמב״ם מכנה,

‫הזן והמדמה בשמונה פרקים,

‫שם אין בחירה חופשית,

‫והסכן אומר כל שיחפוץ אדם ‫לעשות ממעשה בני האדם,

‫באשר הם אדם עושה בין טובים ובין רעים.

‫מה?

‫מוות וחיים.

‫שאלה יפה מאוד.

‫נאמר ככה,

‫מוות זה היעדר החיים,

‫חיים זה עומד בכוח עצמו.

‫כלומר, זה תהיה טעות ‫לומר שהחיים זה היפך המוות.

‫המוות זה היפך החיים, אבל ‫החיים לא מוגדרים על ידי המוות.

‫נסביר, מה מדובר?

‫נשתמש בהגדרה של המהרל מפראג,

‫המוות זה איפה שיש קצה.

‫למשל, אם יש לי כאן שולחן,

‫אז בוא, אני עכשיו מסתובב, ‫אם היד נוגע בשולחן,

‫הנה, פה יש שולחן, פה יש שולחן, פה יש שולחן,

‫אה, פה זה נגמר.

‫איפה שנגמר זה נקרא המוות.

‫הדבר נפסד.

‫זו הגדרה של מוות.

‫לעומת, החיים שהם מוגדרים על ידי עצמם,

‫החיים לא מוגדרים על ידי משהו אחר.

‫הם המקור של הכל.

‫מובן?

‫כן, אפשר להגיד, חיים זה אין סוף.

‫זה המהרל גם בהקדמת נתיבות עולם.

‫כן.

‫מוות זה איפה שיש סוף.

‫זה גם המוות הגופני.

‫המוות הגופני זה הסוף של הגוף.

‫כן, בוודאי, המוות המוסרי.

‫זאת אומרת, אם האדם איננו מממש את אנושיותו,

‫מה שזה מחייב את אנושיותו,

‫שזה לבחור בת טוב, אז זה מוות.

‫כן.

‫אה, לכן, למשל, דבר מעניין, הציפורניים.

‫זה סוף הגוף.

‫נכון?

‫לכן, יש מושג כזה אצל ‫חזל של תומעת הציפורניים.

‫כשהם מנותקים מן הגוף.

‫כן, זה הסוף.

‫אה, אז איפה אנחנו?

‫כן, הוא כתיב,

‫וי פני זה העניין.

‫נאמר, מי ייתן,

‫ואהיה לבבם זה להם.

‫זה מעניין, מי אומר את המשפט הזה בתורה?

‫הקב' ברוך הוא.

‫מי ייתן, ואהיה זה, כלומר, ‫הקב' ברוך הוא אומר מי ייתן,

‫הרי הכל בידו.

‫אלא, שמאחר והוא העניק ‫לאדם את כוח הבחירה החופשית,

‫אז זה כבר לא בידי ה'

‫זה כבר לא שלו.

‫לכן הוא יכול לומר, מי ‫ייתן, ואהיה לבבם זה להם.

‫כלומר, שאין הבורא כופה ביני האדם,

‫ולא גוזר עליהם לעשות טובה או רעה,

‫אלא הכל מסור להם.

‫זו לשון נועזת.

‫נכון, זה באמת לשון נועזת,

‫אבל דברי תורה כלשון ביני האדם.

‫אנחנו רגילים בזה.

‫נכון?

‫עכשיו, זה לגבי המצוות,

‫או לגבי העונשים.

‫אבל כאן הרמב״ם מוסיף עכשיו טיעונים,

‫נהייתי אומר, רציונליים.

‫אילו האל היה גוזר על האדם,

‫להיות צדיק או רשע,

‫או אילו היה שם דבר שמושך ‫את האדם בעיקר תולדתו

‫לדרך מן הדרכים, או למדע מן המדעות,

‫או לדעה מן הדעות, או למעשה מן המעשים,

‫כמו שבודים מלבם,

‫הטיפשים, הוברי שמיים,

‫זאת אומרת, מה זה הוברי שמיים?

‫אסטרולוגים.

‫האסטרולוגים אומרים, מה שאתה עושה זה נקבע,

‫על ידי איזושהי מערכת שקודמת לך,

‫מערכת הכוכבים,

‫ומצב הכוכבים בשעה שנולדת,

‫קובעת את כל מה שאתה תעשה במהלך חייך.

‫זה הוברי השמיים, הטיפשים.

‫מה? מה אתה אומר?

‫לא, נטיות, זה הרמב״ם אמר, יש.

‫יש לאדם נטייה לכישרון, או למידה מסוימת,

‫זאת אומרת, יש אדם שיש לו נטייה לקעס,

‫ויש אדם אחר שיש לו נטייה לאפתיה.

‫עכשיו, גם מי שיש לו נטייה לקעס,

‫יכול להתגבר על זה ולא ללכות.

‫גם מי שאפתי, מסוגל להפוך לקעסן.

‫זאת אומרת, שמה שנקרא, נתוני יסוד,

‫יש לכולם, וגם הרמב״ם אומר את זה במפורש,

‫אלא שזה שיש לי נתוני יסוד, לא מכריח אותי.

‫זאת אומרת, אתה לא יכול להגיד,

‫אדוני השופט, אתה צריך ‫להבין, יש לי נסיבות מכילות,

‫כי גדלתי במקום כזה וכזה,

‫ונתנו לי סתירה כשהייתי ילד,

‫והמעבר מן החיתול לסיר היה טראומטי,

‫ויש לי תסביח אדיפוס,

‫כל זה, התורה אומרת, לא אכפת לנו.

‫נכון, הנתונים האלה ‫קיימים, הם מקשים על האדם,

‫אבל לא מכריחים אותו להתנהג כפי שהתנהג.

‫בסדר?

‫אז מה שאומר כאן, ‫אם זה באמת היה ככה,

‫האח היה מצווה לנו,

‫על ידי הנביאים,

‫עשה כך ואל תעשה כך,

‫ותבוד אחריכם ואל תכו אחר אישכם,

‫ומתחילת בריאתו כבר נגזר עליו,

‫או תולדתו, תמשוך אותו ‫לדבר שאי אפשר לזוז ממנו,

‫ומה מקום היה לכל התורה כולה,

‫ובאיזה דין ובאיזה משפט נפרע מן הרשע,

‫הוא משלם שכר לצדיק.

‫השופט, כל הארץ, לא יעשה משפט?

‫אז יש פה שתי טענות.

‫טענה אחת, שאם לא הייתה בכירה חופשית,

‫אז אי אפשר שתהיה מצווה ועבירה.

‫הטענה השנייה, שאם אין בכירה חופשית,

‫לא שייך שכר ועונש.

‫בסדר?

‫כי שכר ועונש זה על מה שהאדם בוחר לעשות.

‫ואל תתמה ותאמר, תהאך ‫יהיה אדם עושה כל מה שיחפוט,

‫ויהיו מעשיו מסורים לו,

‫וכי יעשה בעולם דבר שלא ‫ברשות קונו ובלא חפצו?

‫והכתוב אומר, כל אשר חפץ,

‫ה' עשה בשמיים ובארץ.

‫מה הפירוש השאלה?

‫זה הטענה המוסלמית.

‫המוסלמים טוענים נגד הבכירה החופשית,

‫שאם אתה אומר שיש משהו שהוא מסור מדי האדם,

‫זה ממעט בשלטונו המוחלט של אלוהים.

‫אלוהים הוא השולט,

‫לא ייתכן שיעשה דבר בעולם שלא מרצונו.

‫אז איך אתה, היהודי, טוען ‫שאדם הוא בעל בחירה חופשית?

‫זה כפירה.

‫לא רק שזה הטענה המוסלמית, ‫זה מה שאמרתי בתחילת המשפט,

‫שזה הטענה המוסלמית.

‫כך שיש התאמה בין דבריך לבין תחילת המשפט.

‫יפה מאוד, זה ממש מתאים.

‫ומי אמר שנשגחה?

‫טוב, אז באמת מה התשובה לטענה הזאת?

‫אגב, שאלה מאין זו שאלו את הצמח צדק.

‫הצמח צדק, הדמור השלישי של חבד,

‫ששמו היה רבי מנחם מנדל, דמור האחרון,

‫שאלו אותו המשכילים.

‫המשכילים היו אוהבים להקנית ‫את הרבנים בכל מיני שאלות,

‫אז המשכילים שאלו את הצמח צדק,

‫האם הקב' יכול לברוא אבן ‫שהוא לא יכול להרים אותה?

‫כן, שאלה מפורסמת,

‫לוגיקנים שאלו את השאלה הזאת,

‫זה לא רק את הצמח צדק שאלו.

‫מה שמעניין אותי זה התשובה של הצמח צדק.

‫התשובה שלו היא תשובה חסידית.

‫הוא אומר, בוודאי שהוא יכול,

‫והוא ברא אבן כזאת, זה הבחירה החופשית.

‫זאת אומרת, הבחירה החופשית ‫זאת אבן שהקב' ברוך הוא ברא,

‫והוא לא יכול להרים אותה.

‫אז זה מה שאומר כאן,

‫דע שהכל כחבצו יעשה,

‫ואף על פי שמעשינו מסורים לנו כיצד,

‫כשם שהיוצר חפץ להיות, ‫האש והרוח עולים למעלה,

‫והמים והארץ יורדים למטה,

‫והגלגל סובב בעיגול,

‫וכן שאר בריאות העולם להיות כמנהגם שחפץ בו,

‫ככה חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מה עשיו,

‫מסורים לו ולא יהיה לו, לא כופה ולא מושך,

‫אלא הוא מעצמו, ובדעתו, שנתן לו אל,

‫עושה כל שאדם יכול לעשות.

‫כלומר, הקב' הוא רצה שתהיה ‫בחירה חופשית, אז אין בעיה,

‫כמו שהוא רצה שהאש והרוח יעלו למעלה,

‫והמים והאפר ירדו למטה, והגלגל סובב.

‫זו פיזיקה של ימי הביניים,

‫והפיזיקה של ימי הביניים טענו שיש לכל,

‫העולם מתחלק לשניים, ‫עולם היסודות ועולם הגלגלים.

‫עולם היסודות זה כדור הארץ וכל אשר בו,

‫ויש בו ארבע היסודות, שהם ‫האפר, המים, הרוח והאש.

‫ויש גם עולם הגלגלים, זה ‫איפה שנמצא עם כוכבי הלכת,

‫הגלגלים מסתובבים בעוד ‫שהיסודות הולכים בקו ישר.

‫מה זאת אומרת בקו ישר? אם אני לוקח נוזל,

‫ואני שופך אותו, איך הוא יורד? בקו ישר.

‫אם אני עושה בועות בתוך המים,

‫הבועות עולות בקו ישר למעלה.

‫אם אני מדליק גפור, האש עולה למעלה, בקו ישר.

‫אם אני לוקח חפץ שעשוי מאדמה, ‫ואני משחרר אותו, הוא נופל, בקו ישר.

‫אז אם כן, אמרו הפיזיקאים של ימי הביניים,

‫זה אומר שיש נטייה לאש ולרוח לעלות למעלה,

‫ויש נטייה למים ולאפר לרדת למטה.

‫ברור שהדברים האלה הם שטויות במצגבניות ‫לפי הפיזיקה החדשה, אבל ככה הסבירו פעם.

‫ואמרו, לעומת זה, הגלגלים ‫הם מסתובבים בתנועה סיבובית.

‫גם זה שטויות במצגבניות מאז קפלר.

‫אבל, כמו שאומר הרמב״ם כאן, מה שחשוב לנו,

‫שכשם שאלה חוקי טבע, כך הבחירה ‫החופשית היא חוק שקבע היותר.

‫מובן? טוב. אז זה מה שאומר כאן.

‫לפיכך, דנים אותו, לפי מה עשה?

‫אם עשה טובה, מתאים ‫לו, אם עשה רעה, מראים לו.

‫הוא שהנביא אומר, מידכם הייתה זאת.

‫גם הם בחרו בדרכם.

‫ובעניין זה, אמר שלמה, צמח בחור בילדותיך,

‫ודא כי על כל אלה יביאה לך האלוהים במשפט.

‫כלומר, דא שיש בידך כוח ‫לעשות, ועתידתה, לתן את עדי.

‫מעניין, יש בה גמרה, ‫הגמרה מספרת על בן של מלך,

‫שאביו הלבישו ורחץ אותו, ‫והתבישו אותו בגדי פאר,

‫ושם לו בצבא כיס של דינרים, הרבה כסף,

‫והעמיד אותו על פתח של זונות.

‫מה יעשה אותו הבן ולא יחטא?

‫זו דברי הגמרה.

‫מסביר הרב קוק, מה התשובה ‫לשאלה מה יעשה הבן ולא יחטא?

‫לא יחטא.

‫זאת אומרת, כל מה שכתוב ‫מה יעשה הבן הזה ולא יחטא,

‫זה דברי היצר הרע.

‫אבל, יש באמת באדם יכולת לא לחטא.

‫גם אם יש לו כל הנתונים, לחטא.

‫שמה תאמר? עכשיו, עד כאן זה ‫לגבי הבסיס של הבחירה החופשית,

‫והתחלנו להקשות על זה קושייה תיאולוגית אחת,

‫איך יכול להיות שהקבוה לא שולט? ‫הוא רצה לא לשולט. בסדר.

‫עכשיו, יש קושייה לוגית.

‫הקושייה הלוגית, היא נקראת ‫שאלת הידיעה והבחירה.

‫נגיד את זה קודם כל בשפה שלנו.

‫אם אני צריך לבחור בין תפוז לתפואה,

‫האם אלוהים יודע מראש את מה שאבחר?

‫התשובה, הוא יודע.

‫הוא יודע אם אני אבחר תפוז או תפואה.

‫האם יש ביכולתי לעשות אחרת ממה שהוא יודע?

‫אם אני אגיד שכן, אז זה אומר שהשם לא יודע.

‫אם אני אגיד שלא, זה אומר ‫שאין לי בחירה חופשית.

‫עד כאן הקושייה של התיכוניסט המצוי.

‫איך זה יכול להיות שיש גם ידיעה שהשם יודע,

‫וגם בחירה, שאני כאדם בוחר ידיעה ובחירה?

‫בסדר, זו השאלה המפורסמת.

‫על הדבר הזה נשפכו נחלי דיו במהלך ההיסטוריה,

‫על השאלה הזאת.

‫אגב, מעניין,

‫האופן שבו התייחס לזה הפילוסוף ברקסון.

‫ברקסון אומר שכל שאלת ‫אחרות נובעת מתאות בהבנה.

‫מה התאות בהבנה?

‫שאנחנו מסתכלים על הזמן כאילו שהוא קו.

‫אנחנו מציירים את זה, יש לנו תרגיל בפיזיקה.

‫אנחנו מציירים את ציר הזמן כמו קו.

‫אז יש לפני, יש אחרי.

‫אבל במציאות אין שם קו ‫כזה, יש המציאות של ההווה.

‫עכשיו, ביחס למה שהיה, ברור שאין בחירה.

‫ביחס למה שיהיה, ברור שיש בחירה.

‫כלומר, אני לא יכול לחזור אחורה בזמן,

‫כי הזמן הוא וקטור חד-כיווני,

‫אבל אני גם לא יכול לקבוע ‫על פי העבר מה יהיה העתיד.

‫עד כאן דברי ברקסון.

‫טוב, זה לא פותר את שאלת הידיעה והבחירה,

‫אבל זה מעניין להסתכל על זה כך.

‫הראשון שדן בזה ביהדות באופן רציני,

‫היה רבי עקיבא.

‫רבי עקיבא אומר במשנה,

‫הכל צפוי והרשות נתונה.

‫וזה משפט, מה זה אוקסימורון?

‫לא, חבל על הזמן.

‫אתה אומר הכל צפוי, אז אין הרשות נתונה.

‫הרשות נתונה, אז לא הכל צפוי.

‫אז צפוי לפי הבנת הרמב״ם במשנה הזאת,

‫שצפוי פירושו ידוע.

‫עכשיו, מעניין, הרמב״ם בפירושו למשנה הזאת,

‫למסרת אבות, אומר,

‫מאמר זה מן המאמרים העמוקים,

‫וראוי הוא לרבי עקיבא.

‫כל הכבוד, מה אמר רבי עקיבא? ‫הכל צפוי ורשות נתונה.

‫לכאורה רבי עקיבא לא נתן שום פתרון,

‫הוא נתן רק את הבעיה.

‫אז מה התכוון הרמב״ם שתגיש שזה עמוק?

‫אני חושב שהוא התכוון לומר ככה,

‫רבי עקיבא רוצה שתדע מראש שזה הפתרון.

‫כלומר, זה שהכל צפוי לא צריך להפריע לך

‫לאמונה שהרשות נתונה,

‫וזה שהרשות נתונה לא צריך ‫להפריע לך לדעת שהכל צפוי.

‫מכאן ואילך שיסתדרו עם זה.

‫בסדר?

‫האמת היא שיש לזה דיונים מעניינים,

‫למשל, מאוד מעניין לראות את ‫האופן שבו הרלבג הבין את זה.

‫הרלבג אומר, באמת אלוהים לא יודע.

‫לא יודע מה נבחר.

‫כלומר, אצלו הרשות נתונה ולא הכל צפוי.

‫הוא מביא לצורך זה פסוקים מפורשים בתורה.

‫הרדנה והראה הקצה הקטה, ‫הבא אלי עשו קלה, ואם לא, ידעה.

‫זאת אומרת, לפי הרלבג, אלוהים החליט לא לדעת.

‫עכשיו, שם התומר זה חיסרון.

‫מה, אלוהים לא יודע, לא לדעת משהו זה חיסרון.

‫אלוהים, אין לו חיסרונות.

‫אומר הרלבג, מתי זה חיסרון לא לדעת?

‫בדברים ידיעיים שעשויים להיוודעה.

‫אבל בדברים בלתי ידיעיים, ‫לא שייך לדבר על חיסרון.

‫והרי מה שאדם נבחר, בבחירתו ‫החופשית, זה בהגדרה דבר בלתי ידיע.

‫ולכן, אין חיסרון שאלוהים לא יודע.

‫עד כאן דברי הרלבג.

‫מה? זה כתוב בתורה מה שאתה אומר?

‫לא, בסדר. אז הרלבג, הוא אומר, ‫מה שכתוב בתורה זה שהשם לא יודע.

‫עכשיו חשבתי שהקושייה היא מה שאתם ‫מבינים, שדברים של הרלבג הרגיזו הרבה רבנים.

‫ראש המתרגזים, רבנו חזדי קרסקס.

‫רבנו חזדי קרסקס בספר אור השם, הוא ‫אומר, איך אפשר להגיד דברים כאלה?

‫איזה כפירה, אסור להאמין לדברי הרלבג.

‫נו, אז איך אתה פותר את הבעיה? ‫תאר רבנו חזדי, הוא אומר, אין בעיה.

‫באמת, השם יודע הכל, ‫והבחירה החופשית זה בלופ.

‫זאת אומרת, הכל צפוי, ולא הרשות נתונה.

‫אלא מה הוא אומר? ‫הרשות נתונה מבחינתנו ולא מבחינת סיבותינו,

‫שזה בעצם דרך לומר, אין בחירה חופשית.

‫רבנו יצחק אברהבנל כותב, ביקש ‫רבנו חזדי לברוח מכפירתו של הרלבג,

‫ונפל ליותר גרוע ממנה.

‫אברהבנל, אני חושב שהוא ‫אומר את זה בראש המנה.

‫נדמה לי שזה בראש המנה שהוא אומר את זה.

‫יש לו ספר, ראש המנה, על עיקרי אמונה.

‫מה?

‫נכון.

‫נכון?

‫אז איך זה מסדר עם רבי חזייק רסקס?

‫למה? לא, מה שאתה אומר זה של אדם ‫בחירה חופשית, להשלים מעשה בראשית.

‫נכון? ‫אז זה מצוין, זה אומר שיש לו בחירה חופשית.

‫לא, מה זה לא יפסיק מלאכת צדיקים ורשאים? ‫שיש סחר והעונש.

‫נכון?

‫לעומת זה, מה?

‫נכון.

‫מה זה מכוון? זה שאת הפוח נופל מן העץ?

‫מה? לא הבנתי.

‫הבריאה, זה כדי שהוא פסק מזה, ‫כלומר הוא לא מחדש חוקים חדשים.

‫הוא לא מתערב, נכון?

‫מאז שהוא קבע שאת הפוחים ‫נופלים, את הפוחים נופלים.

‫איפה הם נופלים?

‫לא רחוק מהעץ, נכון?

‫הכלל ידוע שאת הפוח נופל, לא רחוק מהעץ.

‫נכון?

‫נכון, זהו, צדיקים ורשאים, זה הסיפור שלו.

‫זה מה שמעניין את הקב' בוח עכשיו.

‫מה להפסיד? יש שם מים בארץ, הוא יפסיד.

‫אבל זה אומר שיש לאדם בחירה חופשית,

‫שאדם הוא שותף מלא בנעשה.

‫אז מה נעשה עכשיו, אחרי ‫הקושייה של רבנו יצחק אברבנל?

‫רבנו יצחק אברבנל אומר, אם ‫כן, מוכרחים לחזור לדברי הרמב'ם.

‫כן.

‫אבל אי הידיעה זה הרבה יותר חמור, למה?

‫כי אי הידיעה זה באלוהות ‫עצמה, והוא ודעתו אחד.

‫לעומת זה, הבחירה זה של האדם.

‫זאת אומרת, אפגם שיש ב...

‫נגיד, נגיד, נאמר שלאדם אין בחירה חופשית.

‫בסדר, אז האדם הוא בובה.

‫אבל אם תגיד שהקב' לא יודע, זה כלפיו.

‫אז מה נעשה?

‫נגיד, אם נגיד, אם נגיד, אם נגיד,

‫בסדר, אז האדם הוא בובה, אבל ‫אם תגיד שהקב' לא יודע, זה כלפיו.

‫זה כבר, לכן זה יותר חמור.

‫כן?

‫נכון.

‫הוא לא שמע את השיעור שלי.

‫אז רבנו יצחק אברבנל, הוא אומר כמו הרמב'ם.

‫יש רק בעיה אחת, מה אומר הרמב'ם?

‫מה אומר הרמב'ם?

‫בזה נחלקו הרעבד והכסף משנה.

‫הרעבד הבין את הרמב'ם לא נכון,

‫והכסף משנה הבין את הרמב'ם נכון.

‫בואו נראה, קודם כל, עם מה מדובר.

‫כן.

‫טוב, שמה תאמר, אולי אני ‫אקדים למה זה נכון וזה לא נכון.

‫מה שאומר הרמב'ם, זה שאין שאלה.

‫מה שאומר הרעבד, וזה ‫באמת ככה הבין הכסף משנה,

‫זה באמת ככה הבין הכסף ‫משנה שהשאלה לא מתחילה.

‫מה שהרעבד הבין, זה שאין תשובה.

‫כלומר, הרעבד הבין שהרמב'ם ‫יש לו שאלה, ואין לו תשובה.

‫ואכן הרעבד כועס מאוד על הרמב'ם.

‫איך כתבת בספר שלך שאלה שאין לך עליה תשובה?

‫אתה תגרום לאנשים להרהר בכפירה.

‫אבל הכסף משנה הבין נכון את הרמב'ם,

‫אנחנו גם נבין מאיפה נובעת הטעות.

‫הכסף משנה מבין שלפי הרמב'ם אין שאלה.

‫עכשיו, למה אין שאלה? בואו נראה על מה מדובר.

‫שמה תאמר, ועלוה הקב' הוא ‫יודע כל מה שיהיה קודם שיהיה,

‫ידע שזה יהיה צדיק או רשע, או לא ידע.

‫אם ידע שהוא יהיה צדיק, ‫אי אפשר שלא יהיה צדיק.

‫ואם תאמר שידע שיהיה צדיק ואפשר שיהיה רשע,

‫הרי לא ידע הדבר על בוריו.

‫עד כאן השאלה, כן? זה שאלת הידיעה והבחירה.

‫דע שתשובת שאלה זו ארוכה מארץ מדע ורחבה מים,

‫וכמה עיקרים גדולים והערערים רמים תלויים בה.

‫אבל צריך אתה לידע ולהבין בדבר זה שאני אומר.

‫כבר ביארנו בפרק שני מלאכות יסודי התורה,

‫שהקב' הוא אינו יודע מדעה שייחוץ ממנו,

‫כבני אדם שהם ודעתם שניים,

‫אלא הוא יתעל לשמו ודעתו אחד,

‫ואין דעתו, עכשיו מה זאת ‫אומרת הוא ודעתו אחד?

‫כלומר הקב' הוא או הידיעה ‫שיש להקב' הוא זה אותו דבר.

‫אין שניים, הקב' הוא ודעתו.

‫הקב' הוא ודעתו אחד.

‫עכשיו את הקב' אתה יכול להשיג? לא.

‫מסקנה גם את דעתו, לא.

‫לכן אתה לא יכול להקשות מדעתו על הבחירה.

‫אני אסביר. ‫כדי להגיד ששני דברים סותרים אחד את השני,

‫אני צריך להבין את שני הדברים.

‫אז אם יש לי נגיד משפט אחד,

‫הילד הלך לבית הספר.

‫זה משפט שאני מבין אותו לגמרי.

‫הילד הלך לבית הספר, זה משפט ברור.

‫אבל אני אומר, ה-בלופ הוא פיפ.

‫האם זה סותר את זה שהילד ‫הלך לבית הספר או לא?

‫אינני יודע, כי אינני יכול להבין ‫מה זה ה-בלופ ומה זה ה-פיפ.

‫אפילו אם תגידי הילד בלופ,

‫אבל אני לא יודע, האם בלופ זה סותר ‫את זה שהוא הלך לבית הספר או לא.

‫זאת אומרת, זה משפט שאינני ‫יכול להשתמש בו בתור סתירה.

‫ולכן אומר הרמב״ם,

‫כשם שאינני יכול לדעת מה הוא האלוה,

‫כי זה למעלה מהשגש של האדם,

‫כך אינני יכול לדעת אותו, לכן אני ‫לא יכול להגיד שזה סותר את הבחירה.

‫ברור? עכשיו, זה מה שהתכוונה הרמב״ם,

‫לומר שאין פה שאלה.

‫עכשיו, איך הבין הרעבד את המשך?

‫ואין דעתו של אדם יכולה ‫להשיג דבר זה על בוריו.

‫מה הוא לא יכול להשיג על בוריו?

‫איך האלוהות ודעתו זה עניין אחד.

‫מה הבין הרעבד, מה הוא ‫לא יכול להשיג על בוריו?

‫את התשובה לשאלה.

‫לכן הוא מאשים את הרמב״ם, למה ‫אמרת שאלה שאין לך עליה תשובה.

‫אבל הוא לא הבין נכון.

‫בסדר? הכסף משנה הבין נכון.

‫הוכשם שאין כוח באדם להשיג ‫ולמצוא עמיתת הבורא שנאמר,

‫כי לא ירעני האדם וחי,

‫כך אין כוח באדם להשיג ולמצוא דעתו של בורא.

‫כן.

‫איך אני יודע שזה נכון או נכון?

‫כי זה בדיוק מה שאמרתי, בדיוק מה ‫שהרמב״ם אומר בשמונה פרקים, בפרק שמיני.

‫לא.

‫איך הרבה טעה בזה?

‫כי הוא קרא פה.

‫מה אני אעשה?

‫יכול שהוא קרא בשמונה פרקים,

‫אבל עובדה ששם הדברים פורשים.

‫עכשיו, הדבר הנוסף הוא ‫כנראה לא קרא את המורי נבוכים.

‫למורי נבוכים זה ממש כך.

‫חוץ מזה שהכסף משנה אומר שהוא לא הבין נכון.

‫מה?

‫עכשיו, אני רוצה להבין את הנקודה הזאת.

‫יש שאלות שאין עליהן תשובה, ‫יש שאלות שאין עליהן שאלה.

‫למשל, מה הצבע של המלפפון?

‫יש אנשים שיודעים את התשובה, ירוק.

‫יש כאלה שלא יודעים,

‫אף פעם הם לא ראו מלפפון בחיים,

‫אז הם לא יודעים אם המלפפון ‫הוא ירוק או אדום או צהוב או כחול.

‫הם לא יודעים, כי הם לא ראו מלפפון מימיהם.

‫אבל יש תשובה.

‫לעומת זה, אם אני אשאל ‫האם הצבע הירוק מר או מתוק?

‫מה התשובה?

‫זה בכלל לא שאלה.

‫כי מר ומתוק זה שייך לדברים ‫שיש להם טעם ולא לצבע.

‫לצבע אין טעם.

‫אז מה, אתה רוצה להגיד שהצבע הירוק הוא תפל?

‫הוא לא תפל.

‫תפל זה שוב ותאמין.

‫אלא הכוונה שאין לך, השאלה לא מתחילה.

‫אז זה בדיוק ההבדל בין הרעבד ‫לבין הכסף משנה בבנות הרמב״ם.

‫הוא שהנביא אומר, הנביא אמר, מה?

‫הרעבד עונה כמו הרלבג בעצם לשאלה.

‫הוא עונה באמת שיש איזו מערכת ‫מסוימת מתחת להנהגת הכוכבים

‫ששמה יש לאדם יכולת לבחור.

‫אז זה בערך כמו הרלבג בסופו של דבר.

‫הוא שהנביא אמר, כי לא מחשבותיי מחשבותיכם,

‫ולא דרכיכם דרכיי, וכיוון שכן הוא,

‫אין בנו כוח להידע,

‫איך ידע הקב". כל הברואים והמעשים,

‫אבל נדע בלא ספק שמעשי אדם ביד האדם.

‫כלומר, מה שאצל הקב". אתה לא מבין.

‫מה שביד האדם אתה מבין.

‫אתה מבין שהאדם הוא בן חורין,

‫ואין הקב". מושכו ולא גוזר עליו לעשות כך.

‫ולא מפני קבלת הדת בלבד נודע דבר זה.

‫עכשיו, תגיד, בסדר, אתה יהודי דתי,

‫וקראת בתורה שיש שכר ‫ועונש, ויש מצווה ואווירה,

‫לכן אתה אומר שהוא בן חורין.

‫לא, אומר הרמב״ם, זה גם ‫לפי הפילוסופיה הכללית נכון.

‫נודע דבר זה, אלא בראיות ‫ברורות מדברי החוכמה.

‫כלומר, אני לא צריך את היהדות ‫כדי לדעת שאדם הוא בן חורין,

‫יש ראיות ברורות מדברי החוכמה,

‫ומפני זה נאמר בנבואה ‫שדנים את האדם על מעשיו,

‫כי מעשיו הם טובים ורע, וזו ‫בעיקר שכל דברי הנבואה תלויים בו.

‫עכשיו, מה באמת הראיות מדרכי החוכמה?

‫הוא כותב אותן בשמונה פרקים.

‫זה שבני האדם לומדים מקצוע, וגם עושים הכנות.

‫אם, למה אני צריך ללמוד מקצוע?

‫סימן שאם אני לא אלמד, אני לא יודע.

‫אם אני, נגיד, יש לי, אני בגובה 1.85 מטר,

‫אבל אני לא מתרגל, לא יהיה כדורסלם.

‫אמנם יש לי נתונים טובים כדי לעסוק בכדורסל,

‫אבל אני צריך להתאמן, לא יתאמן, לא יהיה.

‫ואותו דבר לגבי ההכנות, ‫שאנשים עושים ביטוח חיים,

‫ועושים מעכה לגג, והם בודקים את השמן במנוע,

‫למה כל זה? כי אנשים יודעים שאם הם לא יעשו,

‫התוצאה תהיה אחרת. ‫מכאן, אם כן, זאת ראייה מדרכי החוכמה

‫שבני האדם הם בנכור. אפשר להתווכח על כל זה,

‫אבל הרמב״ם הולך על ‫הסבירות, על הרגישה הישירה.

‫אז קודם כל, הרמב״ם חושב, ‫אז אתה שואל שני דברים.

‫איך זה שיש נבואות שמלוות את העתיד,

‫ואיך זה שיש מקורות שמדברים ‫על זה שהמזלות משפיעים.

‫נתחיל עם התשובה לשאלה השנייה.

‫המזלות, לפי הרמב״ם, הכל כשקוש ‫אחד גדול מעולם לא משפיע נקודה.

‫לפי שהוא כותב, בעיקרתו, לחכמי מונפליה.

‫זה דבר אחד.

‫ככה הוא מסביר את המשפט, אין מזל לישראל,

‫כלומר שלפי עם ישראל, אין דבר כזה מזלות.

‫אה? כן, אז הוא אומר, הרמב״ם, ‫שם האלה שחולקים זה דת יחיד.

‫כן, איך הוא כותב? מה? אה?

‫כן.

‫אגב, זה לא לגמרי שטויות,

‫באורוסקופ כתוב בחודש ינואר או פברואר,

‫שאתה עלול להתקרר.

‫זה נכון, במיוחד אם אתה יוצא בלי סוודר לשלג,

‫אז יש סיכוי. נו, אז אתה רואה? זה יתקיים?

‫כן?

‫אז האורוסקופ אומר את האמת,

‫יהיה לך, בתחום הרומנטי, יהיה לך הצלחות,

‫אבל יכול להיות שלא.

‫וכל מיני דברים כאלה.

‫מי נתן את השמות למזלות האלה?

‫נו, אז מה? גם האסטרונומים משתמשים.

‫גם האסטרונומים היום משתמשים ‫בשמות האלה של המזלות.

‫אז מה?

‫אה כן? מי נעים לך זאת?

‫השתמשו בשמות, כי זה השמות המצויים,

‫כדי לזהות את המזלות, לדעת מפה השמש עולה.

‫בחודש זהי, עולה ממזל פלונים או זהו, או חול.

‫למה אתה קורא לה שמש שמש?

‫גם זה שם.

‫אה, טוב.

‫למשל, לגבי השאלה על הנבח... מה? אה?

‫מזל זה קבוצת כוכבים, קונסטלציה של הארץ.

‫זו הכוונה.

‫אמנם בזוהר המילה מזל ‫יש לה משמעות אחרת לגמרי,

‫אבל בפשט, בגמרה וכדומה, ‫מזלות זה קבוצות הכוכבים.

‫יש קבוצת כוכבים שנקראת ‫ביטולה, מוזניים, שור, דגים, וכדומה.

‫בגלל שזה מזכיר איכשהו את הצורות האלה.

‫צריך הרבה דמיון, כן?

‫זה לא משנה, זה משנה.

‫זה לא משפיע כלום.

‫כן, מה אתה אומר?

‫מוזניים מה?

‫מה אתה רוצה להגיד בזה?

‫למה אתה לומר מזל תאומים?

‫אה, אתה מוזניים. אה, יפה מאוד. נעים להכיר.

‫אה, לפי זה, בעיה איך מותר להגיד מזל טוב?

‫זה דבר לא פשוט.

‫כן? הפוסקים דנו בזה.

‫האם מותר בכלל לומר מזל טוב?

‫כן?

‫מה? זה מותר.

‫מותר. אומרים מזל טוב.

‫אבל זו באמת שאלה למה זה מותר.

‫טוב, מה, הנבואות. הנבואות.

‫הנבואות, צריך לברר איזה נבואות ‫סותרות את הבחירה החופשית,

‫ואלו לא.

‫אז שאלה זו, דן בה הרמב״ם בהמשך.

‫לכן אני פטור מלתת את התשובה.

‫טוב, ג' מה? מה אתה אומר?

‫מה אתה רוצה מהרעבד?

‫נו אז מה?

‫איך הוא לא הבין? זה קורה, מה?

‫במהות?

‫לא, הרעבד לא עוסק במהות.

‫הרעבד אומר שבאמת יש איזה ‫תחום שבו הקב'ה כאילו לא יודע.

‫בעצם הוא אומר שמו הרלבג.

‫מה נעשה?

‫כן, זה איך שרבי חזי קרסקס שופט את זה.

‫אבל אפשר להבין את זה.

‫אז קודם כל, שמו ודעתו אחד, ‫הוא ודעתו אחד, זה הרמב״ם המע.

‫יש מגדולי ישראל שחלקו על זה.

‫למשל המערל, בפרק חמישי של דרך חיים,

‫זו סוגיה ארוכה מאוד, ‫שבה הוא חולק על הרמב״ם.

‫אז שם אפשר להסתדר.

‫זו, זה מה שעשה על פי הקבלה.

‫יאיין שם כבודו במשנה של ‫עשרה דברים שנבראו בנשמשו.

‫שם המערל משתולל ממש נגד הרמב״ם,

‫והוא שם מביא את כל המקובלים שאתה רוצה,

‫כל מה שבא באותם הימים,

‫במיוחד את רבי מאיר אבן ‫גבאי בספר עבודת הקודש,

‫ואת רבי חזי קרסקס באור השם,

‫שם הוא סוגר חשבון.

‫אבל יאויין בכל זאת, כדי ‫ליישב את הכופיות של המערל,

‫ברב חרלת, דנא מרום, על שמונה פרקים והרמב״ם,

‫בפרק השמיני, שהוא אומר ‫שהמערל לא הבין את הרמב״ם נכון.

‫וזה קשגגע שיצאה מלפני השליט,

‫אז כך שהסוגיה לא סגורה עד הסוף.

‫ואם זה מעניין אותך מאוד, ‫אתה יכול לאיין באור שמח,

‫על ההלכה הזאת, מה שהוא כותב שם.

‫יש לו קונטרס שלם על נושא הבחירה החופשית.

‫אנחנו יותר פשוטים, אנחנו ‫רק קוראים מה שכתוב.

‫בסדר. טוב.

‫פסוקים הרבה יש בתורה.

‫עכשיו, יש לכאורה הרבה בתנ״ך, בניבואות,

‫דברים שלכאורה סותרים את ‫הרעיון של הבחירה החופשית.

‫אז עכשיו, והיו פסוקים בעד, מהם פסוקים נגד?

‫בואו נראה פעם.

‫פסוקים הרבה יש בתורה ‫ובדברי הנביאים, זה פרק 6,

‫שהם נראים כסותרים עיקר ‫זה, ונכשלים בהם רוב האדם,

‫ויעלה על דעתם מהם, מהפסוקים האלה,

‫שהקדוש ברוך הוא גוזר על ‫האדם לעשות רעה או טובה,

‫ושאין ליבו של אדם אסור ‫לו לאתותו לכל אשר ירצה.

‫והרי אני מבאר עיקר גדול,

‫שממנו תדע פירוש כל אותם הפסוקים,

‫בזמן שאדם אחד, או אנשי מדינה, חותאים,

‫ועושה חוטא חטא שעושה, מדעתו וברצונו,

‫כמו שעודנו, ראוי להיפרה ממנו,

‫והקדוש ברוך הוא יודע איך היא פרה.

‫יש חטא שהדין נותן שנפרעים ‫ממנו על חטאו בעולם הזה,

‫בגופו, או בממונו, או בבניו הקטנים,

‫שבניו של אדם הקטנים שאין ‫בהם דעת ולא הגיעו לכלל מצוות,

‫כקניינו הם.

‫הוא כתיב איש בחטאו יומטו, עד שיעשה איש.

‫כלומר, דברים שהרמבא אומר פה חריפים מאוד,

‫אומר, זה שילדים מתים זה לא איש.

‫זה הוא עוד לא איש, ואלכן ‫הוא יכול למות בעבון אבותיו.

‫מה שכתוב איש בחטאו יומטו, ‫זה כשהילדים כבר גדולים,

‫אבל כשהם קטנים, זה יכול להיות בחטאו של אדם.

‫ויש חטא שהדין נותן שנפרעים ממנו לעולם הבא,

‫ואין לה עובר עליו שום נזק בעולם הזה.

‫ויש חטא שנפרעים ממנו בעולם הזה ולעולם הבא.

‫כל זה עדיין לא קשור לשאלה.

‫זה רקע.

‫באמת דברים אמורים בזמן שלא עשה תשובה.

‫אבל אם עשה תשובה, ‫התשובה כתבריסה לפני הפורנות.

‫הוכשם שהאדם חותה מדעתו וברצונו, ‫כך הוא עושה תשובה, מדעתו וברצונו.

‫כל זה נכון, אבל מה זה קשור לעניין? ‫זה עדיין רקע.

‫אבל שימו לב שכאן הוא התקדם עוד קצת.

‫שנפעמים יש אפשרות להינצל מן העונש,

‫בין בעולם הזה, בין בעולם ‫הבא, בין בעולם הזה ובעולם הבא,

‫בין בגופו, בין בבנו, בין ‫בנפשו, על ידי תשובה.

‫ואפשר.

‫מה?

‫אדם עושה תשובה, אז הוא פטור מהעונש.

‫אז יש מירוקים, אבל המירוקים זה רק תשלום.

‫זה חוב, שעכשיו, נקרא, הסדר תשלומים.

‫כלומר, אם האדם היה עושה את החטא בלי תשובה,

‫היה מקוסח בעולם הזה ובעולם הבא,

‫עשה תשובה, אז הוא כיסוכון מקבל.

‫זה הכל.

‫ואפשר שיחטא האדם חטא גדול או חטאים רבים,

‫עד שייתן הדין לפני דיין האמת,

‫שיהיה הפיראון מזה החוטא על ‫החטאים אלו שעשה ברצונו ומידעתו,

‫שמונעים ממנו התשובה, ואין ‫מניחים לו רשות לשוב מרשאו,

‫כדי שיעמות ויובד בחטאו שעשה.

‫כלומר, לפעמים החטא זה שנוטלים ‫מן האדם את הבחירה החופשית.

‫אז זה העונש.

‫כן, מה?

‫הוא עשה מעשה כל כך רע, שהקב' ‫אחו לא רוצה שהוא יעשה תשובה,

‫אז הוא נוטל ממנו את התשובה.

‫זה על פרות.

‫זה מסביר על פרות.

‫איך שהרמב״ם מבין את הסיפור של פרות.

‫בסדר?

‫אפשר להתווכח, האם... מה?

‫זה נכון, אבל מה הרמב״ם אומר?

‫בסדר?

‫ואין מניחים לו...

‫כן, הוא שהקב' אחו אומר, אמר על ידי ישעיהו,

‫השמן לבעם הזה, ועוזניו אכבד, ועיניו השע,

‫ונראה בעיניו ובעוזניו ישמע, ‫ולבבו יבין ושו, ורפא לו.

‫כלומר, ישעיהו מודיע ‫שהעם לא יוכל לחזור בתשובה.

‫כי עוזניו אכבד, עיניו השע, וכו'.

‫הפוך קטן.

‫וכן הוא אומר,

‫ויהיו מלאיבים במלאכי האלוהים ‫ובוזים דבריו ומתעתיים בנביאב,

‫עד עלות חמת השם בעמו עד לאין מרפא.

‫מה זה אין מרפא? אין תשובה.

‫כלומר, חטאו ברצונם וערבו לפשוע,

‫עד שנתחייבו למנוע מהם התשובה שהיא המרפא.

‫לפי כך כתוב בתורה,

‫וחיזקתי את לב פרו.

‫לפי שחטא מעצמות חילה ‫והרה לישראל הגרים בארצו,

‫שנאמר, הווה נדחק מלו,

‫נתן הדין למנוע התשובה ממנו עד שנפרע ממנו.

‫לפי כך, כי זה כקבוה הוראו את ליבו.

‫כלומר, לפי הרמב״ם, חיזוק לפרו זה ‫הכוונה נטילת הבחירה החופשית ממנו.

‫הספורנו אומר הפוך.

‫אבל זו הוכחה שרבנו וודי ‫הספורנו איננו הרמב״ם.

‫כי אם זה היה הרמב״ם שאומר ‫הפוך, זה הסתירה פנימית.

‫אבל מכיוון שזה הספורנו וזה הרמב״ם,

‫אם כן הם אינם סותרים זה ‫את זה, כי זה אנשים שונים.

‫נכון?

‫וכמו שמישהו שאל אותי, התקשר אליי שבוע שעבר,

‫אמר לי אני רוצה לרדת לחוץ לארץ.

‫אמרתי לו, זה לא בסדר.

‫אמר לי, למה?

‫הסברתי לו למה. ‫ואחרי כל מה שהסברתי לו, אמר לי,

‫אז איך אתה חולק על ‫הרבים מלובביץ' ועל הרב

‫סולובצ'יק ועל הרב משה ‫פיינשטיין שגרו באמריקה.

‫עניתי לו ואיך הם חולקים עליי.

‫וואו, זה היה בשבילו חידוש.

‫אבל זה פשוט, הם, הם ואני, אני.

‫טוב, מה?

‫יש לפעמים שהעונש זה מניעת התשובה.

‫זה לפעמים העונש.

‫למשל, לא חסימה לגמרי.

‫כמו שלמשל, אם יש מישהו ‫שהעונש שלו זה שיערגו אותו.

‫אז עורגים אותו, הוא יכול לעשות תשובה עכשיו?

‫אחרי שיערגו אותו, הוא יכול לעשות תשובה?

‫כן או לא? לא, תודה.

‫זאת אומרת שיש מצב ‫שהאדם לא יכול לעשות תשובה.

‫זה יכול להיות, בדרך כלל זה קורה אחרי מוטו,

‫אבל זה יכול לקרות בחייו.

‫זה מה שאומר הרמב״ם, זה יכול לקרות בחייו,

‫שבחייו נטלה ממנו האפשרות לעשות תשובה.

‫זה לגבי העונש.

‫לא לגבי התשובה.

‫לא לגבי התשובה.

‫זה מה שאומר לך הרמב״ם,

‫זה עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי ‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי

‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי ‫עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי עונשי

‫בכל הארץ. אז איך זה יכול להיות כל פעם הקב' הוא שולח את משה ומשה משחק ‫אותה שביד פרעור לשחרר את ישראל ואין לו שום אפשרות לשחרר כי הקב' נתן

‫למינות הבחירה החופשית אז הוא שילמה למה הוא שולח את משה תשובת הרמב״ם ‫כדי להודיע לבעי העולם שבזמן שמונע הקב' התשובה לחוטא אין הוא יכול לשוב

‫כלומר זה כדי להודיע שזה אחד מדרכי ‫האנישה לטול מהאדם את הבחירה החופשית

‫הולמן

‫מה כי הוא מראה פרעור מת לעשות תשובה והוא ‫לא יכול ברגע האחרון הוא אומר לא אני לא שולח

‫נכון

‫זה בעצם מה שזה בא ללמד אלא ‫ימות בראשו כלומר ענס פה זה לא

‫שיש לאדם בחירה חופשית אלא ‫הענס זה שאין לו כן הפוך מהאסלאם

‫אלא ימות בראשו שעשה בתחילה ברצונות וכן

‫לא

‫בסדר אבל הוא לא יכול זה ‫כשהוא זהו זה לא בדיוק אותו הדבר

‫אפשר להסתדר עם הצמח צדק הכל ‫בסדר זה מה שהצמח צדק אומר זה שיש

‫בחירה חופשית זה אבן שהקב' ‫הוא לא יכול להרים אותה זה הכוונה

‫הוא יכול להפסיק לברוא ‫את האבן בסדר וכן סיכון לפי

‫אבונות שהיו לו נתחייב למונעו ‫מן התשובה שנאמר כי הקשה

‫השם אלוהיך את רוחו ואימצת לבבו

‫וכן הקנענים לפי תורבותיהם מנע מהם ‫התשובה עד שיעשו מלחמה עם ישראל

‫שנאמר כי מת השם הייתה לחזק את ‫ליבם לקראת המלחמת ישראל למען החרימה

‫זאת אומרת מזה אתה מלומד אגב ‫שלפי הרמב״ם יש אפשרות של תשובה

‫אלמלא ההתערבות של הקב' הוא ‫הייתה תשובה גם לפרעו וגם לקנענים

‫נכון מסכן שהרמב״ם לא חושב כמו ‫שההמון חושב שאין תשובה אצל הגויים

‫יש תשובה אלא אם כן הקב' הוא מחליט שאין

‫וכן ישראל בימי אליהו

‫לפי שערבו לפשוע מנע מאותם ‫המערבים לפשוע תשובה שנאמר

‫ואתה הסיבות את ליבם אחורנית ‫כלומר מנעת מהם התשובה

‫נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעו ‫להרה לישראל ולא על שיחון לחטו

‫בארצו ולא על הקנענים להתעיב ‫ולא על ישראל לעבוד עבודה זרה

‫אלא כולם חדאו מעצמן וכולם התחייבו ‫לנוע מהם התשובה כלומר זה העונש שהם קיבלו

‫וכעניין זה שואלים הצדיקים ‫והנביאים בתפילתם ואת השם

‫לעוזרם על דרך האמת כמו שאמר ‫דוד הורני השם דרכך הלך באמתך

‫כלומר ״אל ימנעו ני חטאי דרך האמת ‫שממנע את דעת דרכך ואיחוד שמך״

‫כלומר הוא התבלל שעונשו לא יהיה ‫שתימנע ממנו התשובה וכן זה שאמר ורוח נדיבה

‫תשמחני כלומר תניח רוחי לעשות ‫חפציך ואל יגרמו לי חטאי למונעני מתשובה

‫אלא תהיה הרשות בהדיעת שאחזור ‫ואבין ועדה דרך האמת. ועל דרך זו

‫כל הדומה לפסוקים אלו ואם אנחנו ‫מסוגסים קצת לעשות רציונליזציה

‫אל הדבר הזה מה זאת אומרת ‫שהשם מונע את התשושבה

‫יש מושג היום מוכר יותר ‫חקרו את זה יותר ההתמכרות

‫יש מצב שאם האדם מתמכר ‫לאיזושהי הנהגה הוא לא יכול

‫לחזור ממנה הוא איבד את ‫הבחירה החופשית אז יש דבר

‫ומהו זה שאמר דוד השה יש ‫לנו עוד פסוק קשה טוב וישר השם

‫על כן יורך הטעים בדרך ידרך ‫הנבים במשפט וילמד הנבים דרכו

‫נכאורה זה בדיוק הפוך ‫אבל זה גם זה ביטול

‫הבחירה החופשית הקב' ‫הוא גורם לי לעשות את הטוב

‫אז כשאם שאצל פרעה ראינו את ‫הכושייה איך יכול להיות שהקב' הוא גורם

‫לפרעה לעשות את הטוב, כאן משתמע ‫שהקב' הוא מכיח אותי לעשות את הטוב

‫אומר הרמב״ם לא לא הבנת זה ששלח ‫להם דבים מודיעים להם דרכי השם ומחזירים

‫אותם בתשובה כלומר מה זה יורך ‫הטעים בדרך הוא שולח מישהו להזהיר

‫אבל מה אתה תגיב זה בעיה שלך ועוד שנתן בהם כוח ‫ללמוד ולהבין שמידה זו בכל אדם כלומר גם אם שום

‫נביא לא מגיע אליי יש לי עדיין שכל ואני יכול ‫להשתמש בסכל כדי לבדוק לבחור בין הטוב לבין הרעה

‫שמה

‫נכון

‫נכון

‫כי הם עבטו את דרכי השכל כך לפי הרמב״ם

‫ועוד שנתן בהם כלומר יש ‫להם גם בחירה לבחור כך

‫בחירה להשתכנע

‫שמידה זו בכל אדם אגב זה ‫מאוד שונה למשל ממה שחלק

‫מהפסיכולוגים טוענים שהאדם ‫הוא יש לו מה שנקרא רפלקס מותנה

‫כן זה הקצנה מסוימת של עולם ‫התפיסה הפרודיאנית למשל או של יונג

‫לעומת למשל אדלר

‫ודרייקו שהם יותר מאמינים ‫בבחירה החופשית של האדם

‫שמידה זו בכל אדם שכל זמן

‫שהוא נמשך בדרכי החוכמה ‫והצדק מתאווה להם ורודף אותם

‫והוא מה שאמרו רבותי זיכרון ‫המברכה בלתאר מסייעין אותו

‫מה זה מסייעין אותו כלומר ‫ימצא עצמו נעזר על הדבר

‫זאת אומרת הרציונליזציה הקיצונית של ‫הרמב״ם לא שהשם מסייע אלא הוא סייע לעצמו

‫והלא כתוב בתור ע עד עכשיו זה לגבי ‫הנהגה פרטית אדם פלוני או דור פלוני

‫שנטלו ממנו את הבחירה החופשית עכשיו ‫אנחנו נשאל שאלה שיותר קרובה לשאלה שלך

‫מה עם הנהגת ההיסטוריה

‫אנחנו רואים שהנביאים אומרים ‫יקרה ככה יקרה אחרת לטובה לרעה מה

‫עם הבחירה החופשית של האנשים ‫שהם עשויים לעשות את הטוב והרע הזה

‫נכון

‫בוא נבדוק אז יש נבואות ‫שנאמרות על ציבור יש

‫נבואות שנאמרות על יחיד ‫בסדר אז זה שתי קושיות

‫נתחיל עם הראשונה

‫בסדר למה נתחיל רק עם הראשונה ולא עם ‫השנייה ביחד כי אי אפשר לפתור שתי בעיות ביחד

‫ועלו כתוב בתורה ועבדום ‫ועינו אותם נאמר על זרע אברהם

‫שהם ישבו במצרים ושהמצרים ‫ישעבדו אותם נכון זה מה שכתוב

‫הרי מה

‫נכון מה

‫מה זה שאלת חנוך

‫חנוך כן

‫כן אז פה אנחנו מביאים דוגמה על ‫זה שאלוהים צופה קדימה על ציבור

‫בואו נבדוק נתחיל עם זה אחרי ‫זה לגבי יחיד כגון חנוך נדון אחר כך

‫אי אפשר לדון על שתי ‫שאלות ביחד ולכן אנחנו נתחיל

‫לדון קודם כל בשאלת ‫הכלל אחרי זה בשאלת הפרט

‫נכון לא כתוב במצרים כתוב ‫גר יהי זרחה בארץ אולהם

‫ועבדום ועינו אותם אז איפה ‫שהם יהיו גרים שמה יענו אותם

‫מה חשוב

‫זה חשוב מאוד שלא כתוב ‫במצרים אבל כתוב שהם

‫יהיו בארץ אולהם והתוצאה ‫תהיה ועבדום ועינו אותם

‫אז בואו נראה הרי גזר על המצרים לעשות רע

‫עד כאן קושי הראשונה קושי השנייה מה

‫ודאי

‫ידו התדע כי גר יהי זרחה זה ‫נאמר שנים רבות לפני שיעבוד מצרים

‫כלומר הקבל הוא מראש מודיע ‫שהמצרים ישאבדו את ישראל

‫שהוא אמר תשאבד לא משנה אז זה מישהו

‫כל צפוי אז איך הרשות נתונה נכון זה הקושייה

‫הקושייה יפה עוד שאלה שנייה ‫הוא כתיב וקם העם הזה וזנה אחרי

‫אלוהי נחר הארץ הרי גזר על ישראל ‫לעבודה עבודה זרה ולמה נפרע מהם

‫בסדר השאלה נאמרת גם ‫כלפי מצרים וגם כלפי ישראל

‫שבשניהם החטא של המצרים כתוב מראש ובחטא ‫של ישראל כתוב מראש יש כאן אם כן קושייה

‫לפי שלא גזר על איש פלוני הידוע שיהיו ‫הזונא אלא כל אחד ואחד מאותם הזונים לעבודה

‫וזרה אילו הוא לא רצה לעבוד לא היה ‫עובד ולא הודיעו הבורא אלא מנהגו של עולם

‫הלמה זה דומה לאומר העם ‫הזה יהיה בהם צדיקים ורושעים

‫כן זה כתוב שכזה שהוא אומר ‫וקם העם הזה וזנה כולם לא

‫לא כתוב יקום כל העם אלא ‫יקום בעם יהיו אנשים שיזנו

‫לא מפני זה יאמר הרשע כבר נגזר עליו שיהיה ‫רשע מפני שיודיע למשה שיהיו רושעים בישראל

‫כי העניין שנאמר כי לא יחדה לויון ‫מקרב הארץ וכן המצרים כל אחד ואחד

‫מאותם המצרים והמראים לישראל ‫אילו הוא לא רצה להראה להם הרשות בידו

‫שלא גזר על איש ידוע כלומר ‫הוא לא אמר שאמן חוטפ

‫או אני יודע יחמס ישאבד ‫את ישראל זה לא כתוב

‫אלא הוא דיו שסוף זרעו העתיד ‫ישאבד בארץ ולהם וכבר אמרנו

‫שאין כוח באדם לידי יחידה קדושה ‫חודברים העתידים להיות כלומר

‫אפשר לומר ועבדו ואינו אותם זה ‫תופעה סוציולוגית מתבקשת אם אתה

‫לוקח קבוצה אתנית ששומרת על ‫הייחוד האתני שלה בתוך אומה אחרת

‫אז זה ברור שזה יגרום לסנעת זרים ‫ועבדו ואינו אותם כלומר כיוון שהם

‫יהיו בארץ ולהם ועבדו ואינו אותם ‫זה לא אומר שפלוני צריך לשאבד אותם

‫עד כאן דעת הרמב״ם הרמב״ן ‫יש לו פרשנות אחרת אבל דבר

‫אחד עולה מכאן שאין בחירה ‫לכלל אבל יש בחירה לפרט

‫זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה זה מה

‫אפשר טוב עד כאן להיום
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/785686106″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]
מספר פרק בסדרה : 9
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' | הרב אורי שרקי
הלכות תשובה לרמב"ם פרק ז' א' | הרב אורי שרקי
אורך השיעור: 57 דקות

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח 

כיצד נוח לך להמשיך?

No data was found
[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/785686106″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ה’ ג’ | הרב אורי שרקי

Play Video

הרשמה חינם
דרך חשבונך בגוגל יתן לך:

  1. דף בית מותאם עם רבנים וסדרות מועדפים
  2. היסטוריית צפיות וחזרה למיקום אחרון שצפית
  3. הורדת וידאו ושיפורים אינטראקטיביים בנגן
  4. ועוד הטבות מתפתחות בהמשך השדרוג של הערוץ!