הקדשות שיעורים

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

חדשים מהרב

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הפרק על היצר הרע | שמונה פרקים לרמב”ם פרק ו’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ה’: הגאולה – חורבן הגוף או חיזוק הגוף? | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

איך ולמה המצוות בטלות לעתיד לבוא? | אורות הקודש ד’, יפעת גילוי המצוות | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

נתיבות עולם, נתיב התשובה – פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

אורות ישראל ט’, ג’: קדושת הברית ותיקון הברית | הרב אורי שרקי

הרב אורי עמוס שרקי

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי

הלכות תשובה לרמב"ם, בהרחבה ובתוספות רבות. יסוד הבחירה החופשית

הרב אורי עמוס שרקי

י״ח בכסלו ה׳תשפ״ג (דצמבר 12, 2022)

מילות מפתח:תשובה

Play Video

Autoscroll:

‫אנחנו ממשיכים. בלימוד, ספר המדע,
‫להרמב״ם, ללכות תשובה, ‫ואנחנו בפרק ה', אם אני לא טועה.
‫כן, פרק ה'.
‫פרק ה' דן בנושא שלכאורה, ‫הוא לא קשור ישירות לתשובה,
‫אבל בלעדיו אין תשובה אפשרית.
‫מה זה לעשות תשובה? תשובה מנחה את הכוונה.
‫שעד עכשיו רציתי דבר ‫אחד, עכשיו אני רוצה אחרת.
‫רציתי את הרע, עכשיו אני רוצה את הטוב.
‫אני מתחרט על הרע שעשיתי, ‫עכשיו אני מחליט לעשות את הטוב.
‫זה אפשרי רק אם אני אדם בן חורין, ‫אם אני חופשי, אם אני לא חופשי,
‫ואני לא יכול לעשות את זה. ‫לכן, אחד היסודות של התשובה
‫זה הבחירה החופשית.
‫על זה כותב הרב קוק ‫באורות התשובה, פרק ת'זיין.
‫כן, אפשר להתון את זה, ‫שגם הרצון לתשובה הוא כפוי,
‫זו הטענה המוסלמית. כלומר, הטענה המוסלמית
‫היא שבעצם הבחירה החופשית היא אשליה.
‫כן, אפשר להתון את זה, אבל ‫אז זה אומר שעולמו של הקב".
‫איננו מוסרי. מדוע?
‫משום שהרשע נענש, למרות שלא ‫הייתה לו ברירה, אלא להיות רשע,
‫והצדיק מתוגמל, למרות שלכאורה ‫הוא לא עשה שום דבר מיוחד,
‫כיוון שלא הייתה לו ברירה, אלא להיות צדיק.
‫אלא מה? ‫מה יאמרו על זה המוסלמים כששואלים אותם,
‫איך אתם מסבירים את זה? ‫הוא אומרים, כך רצון האל.
‫מה אתה אומר?
‫מה הוא אומר?
‫ככה הוא אומר? שלנו בחירה חופשית?
‫לא. -לא, ככה אולי אפשר להבין.
‫לא, לא, זה ממש לא, לא.
‫אחת היסודות הבסיסיים ביותר של היהדות
‫זה שיש בחירה חופשית לאדם.
‫אפשר לומר, יש רק שניים שמידו ‫ספק בדבר הזה בשם היהדות.
‫זה רבנו חזדייק רזכס, בספר אור השם,
‫ורבי צדוק מלובלין בהרבה מקומות בכתביו.
‫אז לא, זה צריך ללמוד ‫אותם, אבל נגיד, עליהם קשה,
‫אבל נגיד, הנחת יסוד המקובלת ביהדות בכללה
‫זה שיש לאדם בחירה חופשית. ‫על זה כותב הרב קוק.
‫בספר אורות התשובה, פרק ת'זין, כסקא א'1,
‫שבעצם ההשקפה אומרת שיש בחירה חופשית לאדם
‫וההשקפה אומרת שאין בחירה חופשית לאדם,
‫שתיהן, הם חלק מעולמו של הקדוש ברוך הוא,
‫כי ריבונו של עולם הוא בונה התבונה. ‫מה זאת אומרת בונה התבונה?
‫זו בעצם מסקנה שהרב קוק מעסיק ‫מהפילוסופיה של עמנואל קאנט,
‫שההכרות של האדם הן הכרות סובייקטיביות,
‫ולכן באותה מידה שאני ‫יכול להגיד שיש בחירה,
‫אני יכול להגיד שאין בחירה והכול בסדר.
‫זה בגדול.
‫רק כשהרב קוק עושה ככה חילוק, ‫מתי אני אומר שיש לאדם בחירה
‫כשהוא חוטא? מתי אני אומר שאין לו בחירה
‫כשהוא עושה תשובה?
‫בסדר? זה נושא מאוד מאוד רחב.
‫אני רק פתחתי איזה חלון,
‫כי אנחנו עכשיו הולכים לקרוא ברמב״ם,
‫אך ורק את הצד של הבחירה החופשית.
‫אז רק רציתי להזכיר שיש נושא ‫רחב, היעדר הבחירה החופשית.
‫אחד המקומות המרתקים שדנים ‫בזה זה אורות התשובה, ת'ז' א'1.
‫בסדר? טוב.
‫לא, לא, לא, לא, לא.
‫התשובה זה פעולה של הרצון.
‫לפי הפעולה של רצון ‫האדם משתנה השקפת עולמו.
‫בסדר? לפני החטא אני אומר שהוא אחראי,
‫אחרי החטא אני אומר שהוא לא אחראי. בסדר?
‫וזה מבחינת מה שאמרו ‫שהזדונות נפחים לזכויות.
‫טוב, אבל אני באמת ‫בכוונה לא רוצה להעריך בזה,
‫רק כדי לסקרן אתכם. זה הכול. בסדר?
‫טוב, פרק חמישי.
‫רשות. לכל אדם נתונה.
‫אם רצה לעתות עצמו לדרך ‫טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו,
‫ואם רצה לעתות עצמו לדרך ‫רעה ולהיות רעשה, הרשות בידו.
‫זה מדהים. כלומר, לפי הרמב״ם, ‫הבחירה החופשית היא בלתי נתבסת.
‫חופשית לגמרי.
‫אתה רוצה להיות רעשה, תהיה, ‫אתה רוצה להיות צדיק, תהיה.
‫אין דבר שמעכב.
‫עכשיו, זה סותר את כל ‫התודעה המיידית של האדם,
‫שיש לו כל הזמן חיפוש אחרי נסיבות מקילות,
‫ופריקה של האחריות. נכון?
‫כלומר, זה לא אני, זה לא ‫אשמתי, זה חזק ממני, זה מה שאני.
‫והנה הרמב״ם אומר לך, לא, לא, ‫זה באותה מידה שאתה מחליט כך,
‫אתה יכול להחליט הפוך.
‫עכשיו, האם זה אומר שזה באותה קלות?
‫לא, זה קלות לא.
‫יכול להיות שיש לאדם ‫קושי מיוחד בלבחור ברע,
‫או קושי מיוחד לבחור בטוב.
‫אבל זה לא בגלל שזה קושי ‫שאי אפשר לעשות את זה.
‫למשל, האם זה קשה לעלות על ההברסט? ‫תשובה? כן.
‫האם זה אומר שאני לא יכול לעלות על ההברסט? ‫לא, לא.
‫אבל כל פנים אני יכול להחליט שאני רוצה. ‫כן.
‫טוב, אז... והוא שכתוב בתורה,
‫הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע.
‫אני מפסק את זה לפי הקריאה של הרמב״ם.
‫הן האדם היה כאחד, וזה זאת ‫אומרת שהוא כאחד ומיוחד.
‫הוא מיוחד מכל מה שיש מתחת ‫יגלגל הירח, כלומר בכדור הארץ,
‫הוא היחיד שממנו לדעת טוב ורע,
‫שמכוח עצמו הוא מחליט בין הטוב לבין הרע.
‫ככה גם הרמב״ם מסביר את הפסוק ‫הזה בשמונה פרקים בפרק שמיני.
‫אפשר להתווכח, כי אפשר להגיד כאחד ממנו.
‫כן?
‫אבל הרמב״ם כאן הולך ‫לפי התרגום של אונקלוס,
‫יחידי בעלמה.
‫כלומר, אין מין זה של אדם היה יחיד בעולם,
‫ואין מין שני דומה לו בזה העניין ‫שיהיה הוא מעצמו ממנו, כן?
‫בדעתו ומחשבתו, יודע הטוב ‫והרע, ועושה כל מה שהוא חפץ,
‫ואין מי שיעקב בידו מי לעשות הטוב או הרע,
‫כיוון שכן הוא, ונשלח ידו וגומר,
‫ויאכל ולקח גם מעץ החיים וחי לעולם.
‫כלומר, כיוון שזה בידו ‫להחליט הוא יעשה או לא יעשה,
‫לכן הוא יכול לעשות, לכן גירש אותו מגן עדן
‫כדי שלא ייקח מעץ החיים.
‫עכשיו...
‫יש כמה שאלות שואלות בעקבות זה.
‫האם זה שיש לאדם בחירה ‫חופשית ושזה דבר מיוחד,
‫האם זו מעלה או חיזרון?
‫אתה אמרת אתגר, אתה אומר מעלה. נכון.
‫שניכם מושפעים מהספרות ‫היהודית של 500 השנה האחרונות.
‫כלומר, ב-500 השנה האחרונות ‫וכל הספרות של מחשבת ישראל,
‫קבלה, ניגלה והכול, תראו שאומרים,
‫מעלתו של האדם זה שיש לו בחירה חופשית.
‫כיוון שיש לו בחירה חופשית, ‫הוא יכול גם לזרקות בקיומו.
‫כלומר, במובן הזה הוא יהיה ‫המקור של הטוב של עצמו.
‫זה כמעט לשונו של רמחל בספר דרך השם.
‫כלומר, שהאדם מיוחד בזה שהוא ‫מסוגל להיות המקור של טובו.
‫ובזה הוא דומה לאלוהים.
‫ואם זה נכון, יוצא שהוא ‫עליון לא רק מחתולים,
‫הוא גם עליון מהמלאכים.
‫כי גם למלאכים, לפי רוב ‫הדעות, אין בחירה חופשית.
‫ועל זה נאמר,
‫'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה'.
‫העומדים זה המלאכים,
‫והמהלכים, כלומר, המסוגלות ‫ללכת, להלך, זה מיוחד לאדם.
‫בספר זכריה. -בספר זכריה.
‫חשבתי שתנ״ך אתה יודע. -תנ״ך.
‫כן. טוב, אז זה לפי ה-500 שנה האחרונות.
‫לעומת זה, מה שהיה ‫מקובל אצל רוב גדולי ישראל
‫לפני גירוש ספרד, נאמר,
‫זה שיש לאדם בחירה חופשית, זאת לא מעלה,
‫ואולי אפילו במידה מסוימת זה חיסרון. מדוע?
‫אומנם יש לי מעלה בזה שבחרתי בטוב,
‫אבל יכולתי לבחור ברע.
‫לא מדבר על אדם שבחר ‫ברע, שזה בוודאי חיסרון.
‫אבל עצם זה שהבחירה שלי ‫בטוב היא על רקע האפשרות
‫שלא אפחר בטוב, אלא שאפחר ברע, חדילה,
‫זה כשלעצמו חיסרון במהות שלי.
‫זה תוכן החיים, ויוצא לפי זה ‫שתוכן החיים של האדם הוא רע.
‫אבל לא יכולתי לבחור בטוב עם הרע.
‫יכולת לעשות את הטוב.
‫אבל לא חופשית ברע? -לא, אבל הבעיה...
‫הרע הוא רע, והנטייה ‫שלי אל הרע היא פחיתות.
‫ולכן המלאכים לעומת זה הם בוחרים בטוב
‫בלי אפשרות לבחור ברע.
‫אבל הם לא בוחרים, לא? ‫-זה לא נקרא בוחרים במובן הרגיל. מה?
‫אבל זה טוב בעצם כמו שעושים?
‫המלאכים עושים רק טוב.
‫איך יודעים?
‫מה, איך יודעים שהם עושים רק טוב?
‫כי הם מלאכי השם, זאת ‫אומרת, הם השליחים שלו,
‫וכיוון שהוא טוב, אז מה שהם עושים זה טוב.
‫אבל גם אם לא יוכלו לבחור ברע זה טוב?
‫כן, עוד יותר טוב. הם לא יוכלו לבחור ברע.
‫שי, איזה יופי. ממש מלאך.
‫כמו שאתה שומע, אחד אומר, אשתי מלאך.
‫שני אומרים כן, גם שי לא בן אדם.
‫ויש טוב, זה שאין מרקוש בו עד למעלה,
‫אבל זה שאנחנו יכולים לבחור ‫ברע זה טוב, זה עושה טוב לך.
‫כן, אנחנו כבני אדם מאוד ‫אוהבים להגיד את זה,
‫לכן אנחנו רגישים לתכנים שחודשו ‫ביהדות ב-500 שנה האחרונות.
‫כן, מה אתה אומר?
‫זאת אומרת, אלוהים אמר בסוף ‫הבריאה שהבריאה היא טובה, נכון?
‫כי היא טובה. גם הטבע שלנו...
‫גם האדם. -גם האדם, חייג הבריאה.
‫יש לי רק בעיה אחת.
‫האם ויהר אלוהים את כל ‫אשר עשה זה כולל את האדם?
‫נניח שכן, לא? -לא.
‫ואני אביא לך הוכחה שלא.
‫שהרי... מה? -שהוא פרה, לא עשה.
‫יפה. כתוב בפרק א' של בראשית,
‫והיה אומר אלוהים, נעשה, אדם, נכון?
‫נעשה, פסוק קבב. ומה קרה באמת?
‫והעברה. לא עשה.
‫מה זה?
‫ברא זה התחלה, בראשית ברא.
‫אבל עשייה זה גמר.
‫עכשיו, אם תסתכל ביום השביעי, ‫כיבוש הלט מכל מלאכתו אשר ברא,
‫אלוהים, מה המשך? -לעשות.
‫כלומר, יש משהו שצריך עוד לעשות, וזה האדם.
‫עכשיו, יוצא לפי זה שכאשר כתוב ‫ויהר אלוהים את כל אשר עשה,
‫לא כולל את האדם.
‫בסדר? וואי, מה?
‫אם מלאכים זה דבר ‫טוב, אז איך זה יכול להיות
‫שיש לנו מלאכי חבלה?
‫מלאכי חבלה זה טוב. צריך מלאכים שיחבלו.
‫הם לא רישאים מלאכי ‫חבלה, הם עושים את העבודה.
‫זאת אומרת, זה לא שהם עושים בשורה.
‫לא, הם עושים משהו קשה, ‫הם לא עושים משהו שהוא רע.
‫זה טוב לעשות מה שה' אומר. צריך לחבל.
‫עכשיו, מי גרם שיש צורך בחבלה? האדם.
‫שהוא בוחר ברא, אז עכשיו ‫הוא מזמין מלאכי חבלה.
‫זה הבחירה של האדם, ‫היא השורש של כל הבעיות.
‫בסדר? עכשיו, עכשיו, בכל זאת לומר
‫שמכיוון שהכתוב מציין הן ‫האדם היה כאחד, משהו מיוחד,
‫אז אולי בכל זאת יש פה רמז למשהו טוב,
‫אבל זה לא מפורש ברמב״ם.
‫הרמב״ם הרי סובר שהמלאכים עליונים מן האדם. ‫נכון?
‫אני מזכיר שהשיעור מתחיל בשש ורבע.
‫כן? זה כבר כמה שבועות שזה ככה.
‫טוב, בסדר.
‫אבל האם לחזור מתחילת השיעור בגללו?
‫לא, לא נעשה.
‫אתה אומר את זה כי אתה מהמרוויחים.
‫טוב.
‫אז זו הנקודה הראשונה שפן נשלח ידו,
‫כלומר, היכולת של האדם לעשות רע,
‫היא באמת שמה אותו ‫בתחתית הסולם של הישויות.
‫הישות היותר עליונה זה חיות הקודש,
‫ולמטה, למטה, בכל השרשרת הזאת ‫נמצא האדם שיש לו בחירה חופשית
‫עם אפשרות לבחור ברע.
‫ברור? זה הסתכלות שהיא לא מצויה בימינו,
‫אבל בהחלט תואמת את סגנון ‫המחשבה של ימינו, של פעם.
‫מה אתה רוצה שאני אעשה? ‫זה לא אני כתבתי את זה.
‫כן, אבל זה מה שנשלח מטעם המכון.
‫כן, נאור?
‫הוא אומר שהמכון שולח שהיום מתחיל ב-6.5.
‫ערוץ מאיר כתוב. -ערוץ מאיר.
‫אז יהיה טופל, טוב? -יהדות באהבה.
‫כן, יהדות באהבה. ‫אז עד עכשיו זה יהיה יהדות.
‫מכאן. מכאן זה הלך באהבה.
‫בסדר? בסדר, לא, אבל זה טוב שהערת.
‫נאור, צריך לתקן.
‫עכשיו, השאלה השנייה ‫שעולה, למקרא הדברים האלה,
‫מה זה הסיפור הזה בין נשלח ידו ואכל,
‫מאצח חיים וחי לעולם?
‫הרי מה הצובה אדם הראשון?
‫מה? כן, אבל לא, זה שם הברכה.
‫איפה הציווי?
‫מכל אצגן אכול תוכל, זה ציווי אחד.
‫והציווי השני?
‫מעץ הדעת טוב-ארה לא תוכל ממנו.
‫האם נאסר עליו אי פעם לאכול מעץ החיים?
‫לא, נאסר עליו לאכול מעץ הדעת ‫טוב-ארה, וגם על זה אפשר להתווכח.
‫עכשיו, הוא אכל מעץ הדעת טוב-ארה.
‫עכשיו, מה הסכנה שלו? הוא יכול למות.
‫הרי ביום החולכה ממנו, מותה מות.
‫מה צריך לעשות במקרה שאדם עשוי למות? ‫להציל אותו.
‫מה יכול להציל את האדם מן המוות? ‫לאכול מעץ החיים.
‫אז למה, בגלל שעכשיו הוא ‫אכל מעץ הדעת טוב-ארה,
‫אומר, פן ישלח ידו, עד רבה, שישלח ידו
‫ויאכל מעץ החיים, ויכוח נפש דוחה הכול.
‫שלא לדבר על זה שאין פה איסור.
‫הוא יוכל לעשות את זה. מובן את השאלה?
‫למה שהוא לא יוכל מעץ החיים?
‫למה צריך דווקא שתעשה תשובה?
‫מסביר רבי חיים וולוג'ין. זה בדרך שלך.
‫רבי חיים וולוג'ין אומר בנפש החיים...
‫רבי חיים וולוג'ין אומר בנפש החיים
‫שאם הוא יוכל מעץ החיים אחרי שהוא חטא,
‫הוא ייכנס לחיי העולם הבא, ‫לחיי הנצח עם החטא שלו.
‫לעולם הוא לא יוכל לתקן אותו.
‫לכן על מנת להציל אותו צריך לגרש מגן עדן
‫שלא יוכל מעץ החיים, כדי שהוא יוכל לתקן.
‫איך הוא יתקן? על ידי שהוא ימות,
‫ואז אחרי שהוא ימות, הוא יוכל מעץ החיים,
‫ואחרי זה מעץ הדעת. ‫בסדר? מובן מה שאני אומר?
‫הראשון לך עזר בתשובה? הראשון חיי?
‫בדיוק שהוא חי עזר בתשובה. ‫זה היה אחרי שהוא מת.
‫אבל למה הוא צריך לאכול מעץ החיים אחרי זה?
‫למה הוא צריך לאכול מעץ ‫החיים ואחרי זה מעץ הדעת?
‫בסיבה פשוטה. ‫נאמר בתורה, ויצא ה' אלוהים אל האדם למור
‫מכל עץ הגן, אכול תוכל.
‫מה זה כל עץ הגן? תגיד לי. איזה עצים זה?
‫אז זה שלושה סוגים, נכון? ‫כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל,
‫ועץ החיים בתוך הגן, ועץ הדעת טוב או רע.
‫אם כן, אדם הראשון צריך ‫לאכול שלושה סוגי עצים,
‫השני עץ החיים, השלישי עץ הדעת.
‫הוא חייב לאכול מעץ הדעת.
‫אבל אחרי הציווי לאכול מעץ הדעת בא ‫פסוק שאוסר עליו לאכול את עץ הדעת.
‫ומעץ הדעת טוב או רע, לא תאכל ממנו,
‫כי ביום החולכה ממנו מותאמות. ‫אם כן, יש פה סתירה
‫בין החובה לאכול מעץ הדעת ‫לבין האיסור לאכול מעץ הדעת.
‫החובה היא מצוות עשה. ‫האיסור הוא מצוות לא תעשה.
‫מה קורה בהלכה כשיש ‫התנגשות בין עשה ללא תעשה?
‫לא. עשה לא תאכל לא תעשה, ‫אז הוא צריך לאכול מעץ הדעת.
‫נכון? אז זה מה שהוא עשה, אז הוא בסדר.
‫אלא מה? מה? מה אתה רוצה? ‫לא, אתה מבין את הקושי.
‫אלא שנאמר לו, באכילת עץ הדעת, תיזהר,
‫אם תאכל ממנו, אתה תמות. ‫אז מה זה מחייב אותו?
‫לאכול מעץ החיים קודם.
‫יוצא לפי זה שחטאו של הדם ‫הראשון איננו אכילת עץ הדעת,
‫כפי שהנוצרים חושבים, אלא שהוא ‫לא רצה להקדים את עץ החיים לצדד.
‫עכשיו, ראי רגע, אם הוא ‫היה אוכל מעץ החיים תחילה,
‫היה מותר לו לאכול מעץ הדעת? ‫לא, הוא היה חייב לאכול מעץ הדעת.
‫בסדר? כלומר, החטא של הדם ‫הראשון זה שהוא הלך לאקדמיה
‫לפני שהוא הלך לישיבה. ‫הוא רצה את עץ הדעת לפני עץ החיים.
‫אבל אם הוא כבר טועם ‫מעץ החיים, עץ חיים, אילא,
‫אם חזיקים בעץ חיים זה תורה. ‫אז הוא חייב להשלים את עצמו גם בדעת.
‫ברור? ‫עכשיו, למה הוא לא רצה לעשות לפי הסדר הזה?
‫על זה כבר יש הרבה ‫תיאוריות, אבל אפשר לומר ככה,
‫הוא רצה להרחיב את ‫תחום הבחירה החופשית שלו.
‫כלומר, הוא רצה שזה יפעל גם במרחב של החטא.
‫כי ברגע... כי זה ממית.
‫ברגע שאדם הופך להיות מעגר ‫של ידיעות, אנסיקלופדיה מהלכת,
‫ואין לו תוכן פנימי, זה ממית אותו.
‫אבל הדבר היא שצריך למדתי פילוסופיה.
‫לפני פילוסופיה? לא, פילוסופיה זה את הדעת.
‫כן, אבל זה לא מגיע... -הנבואה הקודמת. מה?
‫אבל אמר שאתה הגידר ‫שמישהו רוצה לעוד קבלציה,
‫זה מתפצצת. ‫-כן, אבל לצלמי הוא למד פילוסופיה.
‫למה זה?
‫אצל מישהו שלמד את עץ החיים תחילה.
‫אני אסביר לך מה שאתה שואל, זו שאלה יפה.
‫יש לנו שתי הוראות סותרות.
‫מצד אחד, אומרים שעץ החיים זה תורת הסוד.
‫עץ הדעת זה הנגלה, ‫במקרצה הנבואה והפילוסופיה.
‫מצד שני, מקובל בעם ישראל שאסור ללמוד קבלה
‫לפני שאתה למד את הנגלה.
‫אז אם כן, שתי ההוראות ‫סותרות, זה אז, כלומר, זו עת זו.
‫תראיתי? -כן.
‫כן, אז איך פותרים את הבעיה? פשוט מאוד.
‫אתה צריך ללמוד קודם כול נגלה,
‫אצל רב שיודע בראש שלו קודם כול את הנסתר.
‫ואז יש השפעה הדדית.
‫כלומר, יש פייפוע של ‫תורת הסוד שבראש של הרב,
‫למרות שמה שאתה לומד זה הנגלה.
‫כן?
‫אוקיי? ‫צריך לטעום את את האצע חיים בתוך אצע דת.
‫אבל חרם שלמד את החיים.
‫הוא למד את זה ממישהו ש...
‫כלומר, הכול חוזר בסופו של ‫דבר אל משה רבנו, אדם הראשון.
‫עכשיו, השאלה שלך הייתה... ‫הייתה לך שאלה אחרת.
‫מה? -למה הוא שינה את הסדר?
‫למה הוא שינה את הסדר? זה אמרנו, כן?
‫כן. אז...
‫כן, לא, אז...
‫כן, השאלה הייתה, הרי ‫אדם הראשון חזר בתשובה.
‫מתי? אחרי שהוא מת, כמובן.
‫בזמן ההפקה, יש מדרש ‫כזה פשוט, אני לא זוכר.
‫לא, לא, מתי הוא מת, אדם הראשון? -ב-1930.
‫מה פתאום? ‫כתוב, ביום החולכם ואינו מות, תמות.
‫אז הוא מות באותו יום.
‫מאז הוא מות באותו יום?
‫כן. הוא יצא מגן עדן, זה נקרא למות.
‫כי הרי כשאדם מת, הוא לא נעלם.
‫הוא יורד מדרגה, נכון? מדרגת חיים.
‫אז זה בדיוק מה שקרה. הוא מת באותו יום.
‫ואז הוא הגיע לעולם הזה.
‫אותו עולם לא שטח. אם הוא נעימד באותו יום,
‫אז שטח, שט נולד.
‫אה, שטח נולד בעולם ‫הזה, עולם הזה זה המוות.
‫אנחנו בקבר פה.
‫כן? -זו התשובה שלו, ‫התשובה של העולם הזה? -כן.
‫לא, בעולם הזה, מה עושים בעולם הזה?
‫אוכלים מעץ החיים, ואחרי זה מעץ הדעת.
‫באיזה תאריך בשנה, חזל ‫אומרים שקרה כל החטא הזה?
‫באיזה תאריך בשנה זה קרה?
‫חטא דם הראשון. מתי?
‫בראש השנה, נכון?
‫בסדר, אז הוא נזרק מגן עדן, ‫הגיע לעולם הזה, איזה תאריך?
‫ב' ב' ב' ישראל, נכון? ‫בראש השנה זה רק יום אחד.
‫נו, אז הוא הגיע לפה, ‫נו, אז הוא הגיע לפה, ב'
‫וב' ב' ישראל, עד כמה שאני זוכר, ‫זה חלק מעשרת ימי תשובה, נכון?
‫אז זה הזמן שהוא עושה תשובה.
‫מה קורה ביום כיפור? מה אוכלים ביום כיפור?
‫מה פתאום לא אוכלים? את עץ החיים.
‫הרי למה עושים את יום כיפור? ‫כי מה קיבלנו שם?
‫את התורה, נכון? ‫יום קבלת התורה, יום הכיפורים.
‫אז אוכלים מעץ החיים. מה? כמובן.
‫עכשיו, מה קורה מיד אחרי זה? איזה חג?
‫סוכות.
‫ומה צריך לעשות? אז לאכול מצדד, נכון?
‫לצריך אור. ‫אם כבר אכלתי מצד חיים ביום כיפור,
‫אני צריך לאכול מצדד בסוכות. כן או לא?
‫כן. -הגיוני.
‫עכשיו, יש רק בעיה ‫אחת, שהיה איסור די רבנן,
‫שגזרה חווה שלא... של מה? מה הגזרה?
‫לא תיגעו בו, לא לגעת, נכון?
‫כן. -אז צריך קודם כול לבטל את זה.
‫ולכן, במשך שבעת ימים ‫אנחנו נוגעים בעת שדאת.
‫בפרי עת שדאת. נכון? -אתרוג בפרי עת שדאת?
‫כן, כתוב מפורש במדרש שזה היה אתרוג.
‫אז יוצא לפי זה שקודם כול ‫מבטלים את האיסור של חווה
‫כיוון שאכלנו מעץ החיים. מתי אוכלים?
‫מה זה נוצר?
‫אז המשנה אומרת שבשביעי ‫של חג, באושענה רבה,
‫התינוקות נושכים בית ‫רוגים שלא ברצון חכמים.
‫מה זאת אומרת? צריך לכתוב את זה במשנה,
‫שיש איזה ילדים מופרעים ש... ‫מה זה אכפת לנו?
‫אלא הכרעון הלא ברצון חכמים ‫היא הטענה שאין להם חוכמה.
‫אז הם לא חתו באחד עת שדאת.
‫אז ברגע שהמבוגרים גמרו עם ‫המצווה, אוטומטית הם אוכלים.
‫ברור. אבל המבוגרים מחכים. עד מתי?
‫לא, זה לא חטא.
‫לא, אבל הם לא חטאו.
‫אין בהם חטא.
‫כי הם חסרי דעת.
‫עכשיו, יוצא שמתי המבוגרים ‫אוכלים, יש מנהג במשראל
‫לאכול את האתרוג בטובי שבט. ‫נכון? כן או לא?
‫יש מנהג לאכול ריבת אתרוגים בטובי שבט.
‫עכשיו, מאיפה זה בא הסיפור הזה?
‫מה עושה חברה חקלאית בחורף?
‫שום דבר. הם לומדים.
‫זאת אומרת, זה הזמן לאכול את עץ החיים.
‫ואז כשגומרים לאכול את ‫העץ החיים, למדת תורה בחורף,
‫אז הגיע הזמן לאכול פירות.
‫לעשות חג מאכילת פירות זה שיגעון.
‫הרי כל הצרות שלנו התחילו מאכילת פרי.
‫אבל כיוון שאכלתם אתרוג, ‫זה היה זמן לאכול את האתרוג,
‫את העץ הדעת.
‫לכן יש גם מנהג של ‫האשכנזים להתפלל בטובי שבט
‫שיזדמן לו אתרוג יפה בחג הסוגות הבאה.
‫בחג הסוגות הבאה.
‫מאיפה הגיע ציווי לאכול מצדד? כתוב בתורה.
‫ויצא ושם אלוהים אל האדם ‫למור, מכל אצגן אכול תוכל.
‫אז זה צריך לאכול את הכול. בסדר? -כן.
‫אבל איך האכילה של ‫האתרוג זה שפיעה על הדעת?
‫כי ללמוד תורה אני מבין, ‫זה אמורה של לומד תורה,
‫זה עץ החיים, אבל...
‫אוקיי, אני אוכל אתרוג, זה ‫לא קובע כלום, אתה לא...
‫זה לא קובע דעת או הכפה דעת. ‫-זה די שיש דעת באתרוג.
‫זה בבשוטה. מכמה סיבות.
‫א', טעם עצוב כטעם פריו, ‫אבל יש פה עוד משהו יותר עמוק.
‫זה פרי שהאוכל שלו זה הקליפה שלו.
‫מה אתה אוכל באתרוג?
‫מי שאוכל אתרוג, מה הוא אוכל? ‫-מה יש בבפנים.
‫מה יש בבפנים? אין כלום. ‫כלומר, אין שם אמיץ.
‫זה כלומר, הקליפה היא הפרי. -אוקיי.
‫כן? זאת אומרת, זה העולם המושלם.
‫בסדר. כן?
‫בי, א', מצווה ראשונה, לאכול.
‫ובצווה שנייה, כל לאכול. -נכון.
‫אבל זה השליחה.
‫אבל אולי האדם היה צעיר לפני להספיק לאכול.
‫נכון. הוא צריך להספיק לאכול.
‫והוא הולך לפי הסדר, ‫מכל עץ הגן אכול תאוכל.
‫אז הוא מתחיל מכל עץ ‫נחמד למראה וטוב למאכל,
‫ואצח חיים בתוך הגן, ‫ואחר כך את הדעת הטובה.
‫נחמד למראה וטוב למאכל, ‫שזה מספק חוויה אסתטית
‫וחוויה של הפנמה, טעם.
‫מה?
‫זה העולם החווייתי. זה מה שיש לילדים.
‫כן?
‫איך אתה בעלי נשאת את דיכוי לכל דעת טובה?
‫טוב, אז כל זה היה בגלל הפן נשלח ידו, כן?
‫מתוך כך אני חושב שאין לנו ‫שום ענייה לעבור להלכה ב'
‫אפשר לשאלה? -כן.
‫אם הבסיס של המחירה החופשית של האדם
‫היא זה שנכנסת למשווים ‫והטבע נכנס למצב של טבע.
‫נכון. -ובאמת, שיש את המעשה,
‫הטבע היה לא פער חופשי. ‫אז על מה היה הבסיס של הטבע?
‫לא היה טבע. הכול היה אפשרי, אז זה לא טבע.
‫אז על מה היה הבסיס ‫שאלו את המחירה החופשית?
‫כי האדם והעולם זה אותו הדבר.
‫הרי חז'אל אמרו, איך היה ‫נראה האדם הראשון, איזה גודל?
‫הוא היה גדול כמו העולם כולו. נכון?
‫והוא היה רואה את כל הדורות.
‫אז הוא היה בכל הזמנים ובכל המקומות.
‫אז האדם הראשון זה הקוסמוס.
‫רק אחרי ששרח, נתקטן.
‫אחור וקדם צרטני, ותשת עלי כפיך.
‫כן? נעשה לו קוויץ'.
‫קוויץ'. זאת אומרת שהאדם הוא השריד האחרון
‫של הבחירה החופשית שהייתה בכללות ההוויה.
‫ולכן יש איזושהי שייכות ‫פנימית בין האדם לבין הקוסמוס.
‫אז זאת אומרת שכשמדברה הוא ‫מדברה מנחסי להמחירה חופשית?
‫בוודאי. גם העולם כולו היה המחירה חופשית.
‫הרי כתוב שהארץ חטאה. איך הארץ חטאה?
‫אבל על מה היה הבסיס? ‫הם שם דבר לא היה בסדר.
‫על מה היה הבסיס? ‫-הם אמרו שהוא לא היה בסדר. היה בסדר.
‫היה בסדר, רק לא היה חוקיות.
‫איך היה חוקיות בבחירה חופשית?
‫אז זו לא בחירה חופשית במובן שלנו.
‫כן? כלומר, זו בחירה חופשית ‫במובן שיש אנושיות בכללות ההוויה.
‫יש אישיות בכללות ההוויה.
‫ולכן, ורוח אלוהים מרחפת על פני המים,
‫וזה עוד לפני היום הראשון,
‫רוח אלוהים מרחפת על פני ‫המים, זה רוחו של מלך המשיח.
‫יש לך כבר אדם שם.
‫כן?
‫אז באכילן, כצד דעת, ‫זה לא שלפי איך שנגעתי,
‫מי הרגע הזה, מי הייתה לו בחירה חופשית?
‫לא, לא, לא, לפי כך.
‫החופשית הייתה הרבה יותר גבוהה לפני כן.
‫אז מה קרה במהלך הזה של האכילן האלה?
‫שהיא הצטמצמה בחירה החופשית שלו.
‫במה זאת אומרת שהיא הצטמצמה?
‫כי יש עכשיו תערובת של טוב וברא. ‫דעת זה חיבור.
‫זאת אומרת שבכל טוב יש לך ‫קצת רע, בכל רע יש לך קצת טוב,
‫ולכן הבחירה היא נינה בהירה. ‫אתה לא יודע במה אתה בוחר.
‫הבחירה היא אירוץ. -נכון.
‫כשהיא לפני כן בחירה חופשית הייתה... ‫-היא בהירה לגמרי.
‫הרמב״ם קורא לזה אמת והשקר לפני כן.
‫לא טוב ורע. אוקיי? -רב אשכנזי משתמש בזה,
‫אבל הוא אומר, זה בדיוק הייתה נפילה של... ‫אם הבנתי...
‫שמה? -שזה בדיוק הייתה נפילה שלו, ‫שהסולם ההרכים שלו, האמת והשקר
‫שלו, אני לא הבנתי. -לא הבנתי מה ‫שאתה אומר בשם הרב אשכנזי. הסבר לי.
‫זה אומר ש... ‫אני לא בטוח אם הבנתי על הסוף,
‫אבל זה שלפני החלט הבחירה ‫של האדם הייתה לפי האמת והשקר,
‫שהוא הכיר באמת והשקר, ‫וזה גם הייתה הנפילה שלו,
‫שהסולם ההרכים שלו היה ‫בנוי על האמת והשקר הזה שלו.
‫השלו. -שלו של האדם.
‫זה חידוש. משהו מחשיב לאמת ושקר?
‫אתה מכיר מה אני קוראים? ‫האמת ושקר סובייקטיביים, כן?
‫לזה אתה מתכוון? ‫-קיבלתי שאתה תבהר לי יותר.
‫לא, האם לזה אתה מתכוון ‫שזה מה שרב אשכנזי אומר?
‫שזה סובייקטיבי. -מעניין.
‫אבל אני שנייה לא... ‫-לא מכיר את זה, אבל יכול להיות.
‫יכול להיות שהוא אומר את זה. טוב.
‫בואו נעבור להלך הבית. ‫זה גם אפשרי, לא? יאללה.
‫אל יעבור במחשבתך דבר זה,
‫שאומרים טיפשי אומות ‫העולם ורוב גולמי בני ישראל,
‫שהקב' אחו גוזר על האדם מתחילת ‫בריאתו להיות צדיק או ראשה.
‫איפה מצאנו את זה? ‫מצאנו את זה באסלאם בעיקר,
‫אבל גם אצל האסטרולוגים, ‫שבעצם הכול בגזרה אלוהית,
‫ולכן שאדם הוא צדיק, זה ‫בגלל שנגזר עליו להיות צדיק.
‫הוא ראשה בגלל שנגזר עליו להיות ראשה.
‫זה דטרמיניזם. ‫עכשיו, השאלה איזה סוג דטרמיניזם.
‫יש דטרמיניזם טבעי, יש דטרמיניזם אסטרלי,
‫כלומר של האסטרולוגיה, ‫יש דטרמיניזם ביולוגי, גנטי,
‫יש דטרמיניזם של הגזרה הקדומה.
‫אצל העיוונים קראו לזה הגורל.
‫אצל המוסלמים קוראים לזה גזרה קדומה.
‫כלומר, אלוהים גזר. מה כתוב? מנהור.
‫זאת אומרת, זה כתוב מעת האלוהים.
‫זה דטרמיניזם אלוהי.
‫אצל הרומאים קראו לזה פאטום. ‫פאטום ביוונית מוירה.
‫אבל זה לא משנה איך קראו לזה.
‫הכוונה שיש איזה מין מהלך ‫שאני לא יכול להשתחרר ממנו.
‫קצת דומה לקרמה.
‫קרמה זה בהודית, זה בנושא, זה בסנסקריטית.
‫טוב, אז אל תחשוב מה שהם ‫אומרים שהקבל החוג גוזר על האדם
‫מתחילת דברייתו הוא להיות צדיק או רשע.
‫אין הדבר, כן, אלא כל אדם ‫ראוי לו להיות צדיק כמשה רבנו,
‫או רשע כירובעם.
‫שימו לב לקצוות.
‫כמשה רבנו, רמב״ם לימד ‫אותנו, שאחד מעיקר רבינו
‫שאחד מעיקרי האמונה שלא קם בישראל כמשה.
‫לאיזה עניין? נבואה.
‫אבל עניין צדקות יכול להיות כמשה.
‫בסדר? עכשיו, הרוע, מי פה ‫מתואר כהרוע האולטימטיבי?
‫ירובעם בן נבט.
‫הוא יכולתי לקחת אחרים ‫שהיו קצת יותר רשעים מירובעם.
‫אלא מה שרע בירובעם ‫זה שהוא מכתיל את הרבים.
‫שזה יותר מאשר החטאה את האדם עצמו.
‫כמו אם אדם הוא רשע לעצמו, רצח, גנב, נעף,
‫אז הוא עשה מעשה מאוד רע ‫שישחית אותו ואולי עוד מישהו.
‫אבל כל העולם מגנה אותו.
‫לעומת ירובעם בן נבט,
‫שכל מה שהוא עושה זה להכתיע את האחרים.
‫לכן זה שיא הרוע לפי הרמב״ם.
‫או רשע כירובעם, או...
‫חכם או שחל, או רחמן או אכזרי.
‫חכם או שחל, הכוונה שהוא ילמד.
‫האדם יכול ללמוד, יכול לא ‫ללמוד, אז הוא חכם או שחל.
‫אבל כל דברים טבעים. -מה?
‫ללמוד ולא ללמוד, זה דברם פוליטי.
‫לא, מדובר על הנטייה. ‫מה שאתה אומר זה הקושי.
‫יש אדם שיכול ללמוד וזה ילך לו בקלות,
‫יש אחד שיכול ללמוד וזה ילך לו בקושי.
‫אז הוא ילמד. למה? ‫כי הוא מחליט לעשות משהו קשה.
‫כמו שאני שאל אותך שאלה, ‫האם זה קשה לעלות על האברסט?
‫כן, אז למה יש אנשים שעולים שם?
‫יש להם כישורים. -לא, הם רוצים, פשוט.
‫הם רוצים לעשות משהו קשה.
‫גם מי שיש לו כישורים, זה ‫קשה לו לעלות על האברסט.
‫אבל הוא מחפש את הקושי.
‫יש אדם שאומר, לא, אם זה קשה, אני לא עושה.
‫אבל זה חייל או שום שיקול לעלות על האברסט?
‫איך אתה יודע?
‫איך אתה יודע שבדיר ‫רגליים לעלות על האברסט?
‫בדיר רגליים לעלות על האברסט זה מאוד קשה,
‫אבל זה לא בלתי אפשרי, ‫יש היום אולימפיאדות לנכים.
‫אבל גם בלי זה, גם נאמר, ‫בסדר, אז הנתונים לא מאפשרים לו.
‫אבל הנתון הוא לא הכרח.
‫כלומר, זה שאני עם נתונים, ‫נתונים התחלתיים קשים,
‫נתונים התחלתיים קשים, זה ‫לא אומר שאני לא יכול להשתמש
‫במה שיש לי, לעשות דבר שקשה לי לעשות אותו.
‫כלומר, קשה לי ללמוד, אבל אני יכול להתאמץ.
‫יש אדם שקל לו ללמוד, אבל אם הוא לא יתאמץ,
‫גם הוא יישאר שחל.
‫כלומר, יש אדם שיש לו ‫כישרון אינטלקטואלי אדיר,
‫אבל הוא לא משתמש בו.
‫אז הוא יהיה שחל, למרות ‫שיש לו כל הנתונים, להיות חכם.
‫או רחמן או אכזרי, או כילאי או שואה.
‫וכן, שאר כל הדעות.
‫דעות הכוונה פה, מידות.
‫כשהרמא אומר דעות, הוא מתכוון למידות.
‫ואין לו...
‫כילאי זה ההפוך משואה.
‫כילאי זה קמצן.
‫כן, ממלא אני לא צריך ‫להזויר לך מה זה שואה. נכון.
‫וכן, שאר כל הדעות.
‫ואין לו מי שיכפהו ולא גוזר עליו,
‫ולא מי שמושכו לאחד משנה דרכים,
‫אלא הוא מעצמו ומידעתו ‫נוטה לאיזה דרך שירצה.
‫הוא שירמיהו אמר...
‫עכשיו, פה שוב פרשנות מיוחדת לפסוק.
‫מפי העליון לא תצא הרעות והטוב. ‫איך הוא מבין את זה?
‫הרעות והטוב שהאדם עושה זה לא מפי העליון.
‫זה פה אותו מוסיף מילה שלא כתובה.
‫כן? כלומר... -איזה מילה המוסיף?
‫מה? -איזה מילה המוסיף? האדם?
‫לא, של האדם, כן, של האדם.
‫עכשיו, מאיפה הוא יודע שירמיהו אמר את זה? ‫איפה זה כתוב?
‫זה לא ירמיהו. ‫-לא, זהו, זה לא כתוב בירמיהו.
‫באיכה. -באיכה? כן. מי כתב את איכה?
‫ירמיהו. -ירמיהו. אז לכן,
‫הוא שירמיהו אומר, באיכה, בסדר? זה לא...
‫אתה הבין שזה מלכודת, צריך להיות מודע לזה.
‫לא, הוא לא מסביר למה. -מה?
‫הוא לא מסביר למה. -מי לא מסביר למה?
‫הרמבם הוא ירמיהו. מה הוא לא מסביר?
‫הוא אומר, הם לא טיפשים כל מי שמשהו קבל.
‫נכון. -כאילו, כתוב בתורה, אבל מי שלא...
‫לא, אז אנחנו נשדוק את זה. ‫בגלל זה הפרק לא גמור.
‫אם הפרק היה גמור, היית צודק, אבל מי אמר?
‫אולי כתובים דברים אחרים בהמשך הפרק. בסדר?
‫אז מה שאומר כאן, מפי ‫עליון לא תצא, הרעות והטוב,
‫מאיפה הוא לקח את זה שירמיהו, באיכה,
‫מתכוון לרעות של האדם?
‫כדי להבין פסוק, זה כלל גדול שכותב הרמבם
‫בגרת השמד, אני חושב,
‫צריך לדעת מהו ההקשר שבו נאמר הפסוק.
‫בסדר? מה?
‫לא, הוא יביא את זה בעצמו. ‫בסדר? הוא יביא את ההקשר.
‫כי אם לא היה הקשר, הייתי אומר, ‫אני לא יודע מה זה הרעות והטוב,
‫אולי זה הרע והטוב שבא מהשמיים.
‫אבל הוא אומר, לא.
‫כלומר, אין הבורגוציה לאדם ‫לא להיות טוב ולא להיות רע,
‫בכיוון שהוא, שכן הוא, נמצא ‫זה החוטא, הוא הפסיד את עצמו,
‫ולפיכך ראוי לבכות ולקונן על ‫חטאיו ועל מה שעשה לנף שוג מלרע,
‫הוא שכתוב אחריו, כמו בפסוק מיד אחר כך,
‫מה יתעונן אדם חי גבר על חטאיו? ‫מה פירוש המילה מה?
‫כמה ראוי.
‫כמו שאתה אומר, מה נשתנה הלילה הזו?
‫מה זה מה נשתנה? כמה הוא שונה.
‫כן, אז מה יתעונן, כמה ראוי ‫לאדם להתעונן על חטאיו,
‫גבר על חטאיו?
‫כלומר, כיוון שהוא זה שעשה את רעתו,
‫לכן ראוי שיתעונן. ‫אם לא, לא היה צריך להתעונן.
‫להצטער, כן. ענינות זה צער, נכון?
‫וחזר ואמר, הוא היל, אורשותנו בידינו,
‫הרעתנו עשינו כל הרעות, ‫הוא לנו לחזור בתשובה
‫ולעזוב רישנו, שהרשות עתה בידינו.
‫הוא שכתוב אחריו, מיד אחרי זה,
‫נח בסדר אחינו ונח קורא בין השובה עד השם.
‫כלומר, ההקשר מראה שמדובר על פעולת האדם.
‫עכשיו, זה דבר מאוד משמעותי.
‫נאמר, אדם, זה מה שרוב בני אדם עושים,
‫רוב בני אדם בורחים מן האחריות, נכון?
‫אם אתה אומר שיש לי בחירה חופשית,
‫אז זה אומר שכל הרע ‫שאני עושה, אני אחראי עליו.
‫אז אני צריך לסד בתוצאות. לא מעוניין.
‫אני מעדיף לאמץ את הדעה ‫שאין בחירה חופשית לאדם.
‫ככה לפחות אני לא חוטף על ‫מה שאני עושה, זה לא אשמתי.
‫אבל יש רק בעיה אחת.
‫אם אתה לא מוכן לקחת ‫אחריות על הרע שאתה עושה,
‫אז אין לך גם אחריות על הטוב שאתה עושה.
‫נכון? זאת אומרת, בסך הכול ‫אתה מכונה, אתה גוש בשר.
‫אתה מכונה שמופעלת, ולכן כשם ‫שלא יבקשו ממך דין וחשבון על רעתך,
‫כך לא תעמוד בדין וחשבון על טובתך.
‫עכשיו, זה לא רק עניין של ‫רווח, זה משהו הרבה יותר עמוק.
‫מה עדיף? ‫נגיד אדם שבחר ברע, אדם שעשה רע, נגיד,
‫האם עדיף לו, אחרי שהוא עשה את הרע,
‫שאנחנו נאמר לו, תשמע, אין לך ‫בחירה חופשית, לכן אתה פתור,
‫או שיגידו לו, יש לך בחירה ‫חופשית ולכן תחטוף. מה יותר טוב?
‫מבחינתו, אני נראה חדיף לו שיניף או לא?
‫לא. גם מבחינתו עדיף שיחטוף.
‫הוא עושה מה שהוא רוצה, הוא רוצה לחטוף?
‫אם הוא עושה יותר טוב, אז... ‫-לא, גם אם הוא לא עשה טוב.
‫לא, כי לחטוף על הרע שאדם ‫עושה זה מראה שיש משמעות
‫למה שהוא עושה.
‫ולכן, כשהוא יבחר בטוב, גם זה יהיה שווה.
‫אבל גם אם הוא לא בוחר ‫בטוב, כי אם יאמרו לאדם, תשמע,
‫אתה עושה מה שאתה ‫רוצה, אתה לא מעניין אותנו.
‫אתה יכול לעשות טוב, אתה יכול לעשות רע,
‫אך כזאת שהוא לא יחליט ‫שהוא לא יבוא איתך במשפט.
‫מה זה אומר? ‫שאין משמעות לחיים של האדם הזה.
‫בדיוק כמו הנחש.
‫תמשיך, תעקוץ אנשים, ‫תאכל, אפר תאכל כל מחייך,
‫מזונותיך נתונים לך. ‫אז הוא נזוב, הוא עזוב.
‫לכן יש עדיפות גדולה להיות ‫במצב של מי שאוכל אותה
‫על מה שהוא עושה, מאשר להיות פטור.
‫תודה רבה. וזה גם אם הוא לא עשה טוב.
‫קל וחומר אם הוא עושה טוב.
‫ברוך אתה, ה' אלוהינו, ‫מלך העולם שהכל ימדורו.
‫תודה.
‫אז זה, זה קודם כול ההנחה.
‫הוא מביא את זה בשם הנביא ירמיהו, בסדר?
‫הוא הביא גם פסוק בבראשית.
‫אבל כפי שאמרתם בצדק, זה ‫לא מספיק שזה יהיה כתוב בתורה.
‫אנחנו צריכים ראיות לדבר הזה. בסדר? טוב.
‫ודבר זה, בעצם בספר שמונה ‫פרקים הרמב״ם מביא ארבע ראיות
‫לבחירה החופשית, וכל הארבע הוא מביא גם פה.
‫עכשיו, ארבע ראיות לבחירה ‫החופשית, אפשר להתווכח עליהן.
‫אבל קודם כול נלמד מהן.
‫א', שאם אין בחירה... ‫כלומר, שתים, יש שתי טענות דתיות
‫ושתי טענות צחליות.
‫שתי הטענות הדתיות, קודם כול.
‫הוא אומר, אם אין בחירה חופשית ‫לאדם, אין מושג של מצווה או עבירה.
‫כי מצווה זה אומר שאני עשוי לעבור.
‫אבל אם אני לא עשוי לעבור, ‫אז אין פה מצווה, גם פה עבירה.
‫אז בעצם המושג של מצווה ‫מניח את הבחירה החופשית.
‫עוד ראיית דתית שהתורה ‫מספרת לנו שהיא מענישה אותנו.
‫הוא גומל את לנו. שוב, אותו דבר.
‫סחר והעונש אפשרי רק על בסיס בחירה חופשית.
‫עד כאן שתי ראיות תורניות.
‫שתי ראיות לא תורניות.
‫זה שהאדם מתלמד וזה שהאדם עושה הכנות.
‫מה זאת אומרת אדם מתלמד או עושה הכנות?
‫תגידי מה הכנות. אדם שם מעקה על הגג. למה?
‫כי הוא לא רוצה שייפלו. נכון?
‫אדם לובש סוודר בחורף ‫כי הוא לא רוצה להתקרר.
‫זה נקרא הכנות.
‫סימן שבני האדם סבורים ‫שבלי לעשות מעקה ייפלו מן הגג,
‫ובלי סוודר התקררו. נכון? זה ראייה מהכנות.
‫מה זה ההתלמדות? ‫שאנשים רוכשים לעצמם כישרונות.
‫אני לומד לקרוא, אני לומד לעשות רהיטים.
‫הלימוד הזה מראה שבלי ההתלמדות ‫לא הייתי משיג את הכישורים האלה.
‫עד כאן שתי הראיות מן המציאות. בסדר?
‫אז ארבע ראיות. על כל אחת מהארבע האלה
‫אפשר להתווכח. בסדר?
‫אבל יש טענה בסיסית של הרמב״ם, הוא אומר,
‫וכך גם אומרים פילוסופי יוון.
‫אה, טוב, וכך הם אומרים.
‫טוב, זאת אומרת, המוסכם ‫לנו מתורתנו ומפילוסופי יוון.
‫זה מה שהוא אומר. טוב.
‫עכשיו, אחרי כל מה שהקדמתי ‫לכם, אפשר לקרוא את הראיות כאן.
‫בדבר זה היכר גדול הוא ‫ועמוד התורה והמצווה,
‫שנאמר, ראה, נתתי לפניך היום את ‫החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע.
‫המוות נתתי לפניך. אתה יכול לבחור,
‫או חיים וטוב או מוות ורע.
‫הוא כתיב, ראה, נו, כי נותן ‫לפניכם היום ברכה וכללה.
‫הוא אומר, תבחר. ‫מה שיביא לך ברכה, מה שיביא לך כללה.
‫עכשיו, הדבר המעניין,
‫התורה, כן, הרם לא הביא את המשך הפסוק.
‫נתתי לפניך היום את החיים ‫ואת הטוב ואת המוות ואת הרע.
‫מה המשך הכתוב? -הוא בחרת בחיים.
‫הוא בחרת בחיים, נכון?
‫בכל זאת זה לא מובן, הפסוק הזה.
‫מה זאת, הוא בחרת בחיים.
‫כי עוד ציווי, אפילו עצה טובה,
‫כן, אומרה שהצעה טובה ברור לך את זה.
‫לכאול, מה צריך, זה נשמע רמה של גן ילדים.
‫כן? כלומר, מה אתה מעדיף? ‫לחיות או להימנות?
‫כדאי לך לבחור לחיות.
‫זה כאילו טריוויאלי.
‫אלא אם כן נאמר שהנחת היסוד של התורה
‫זה שהאדם הנורמלי בוחר במוות. ‫אני אסביר מדוע.
‫אם אני מבין מה חשוב בעולם,
‫מה שחשוב בעולם זה דביקות באלוהים, נכון?
‫דביקות באלוהים? איך אפשר בעולם הזה?
‫בעולם הזה אי אפשר, עדיף למות.
‫לפחות אני ניפגש עם אלוהים, נכון?
‫זה מצוי הרבה בספרות, במיוחד ‫הספרות המושפט מהנצרות.
‫אתה תיפגש עם אלוהים עוד מעט, ‫תירגע אותך, עוד מעט תפגוש את אלוהים.
‫כמו שאומרים, אתה רוצה לדבר עם אלוהים,
‫תעמוד בפינה ותתפלל.
‫אתה רוצה לראות אותו, ‫תסתכל בטלפון וזוננסיה.
‫כן, אז היה מקום, כן, לשאיפה מיסטית,
‫שעדיף בעצם הוא לבחור במוות.
‫התורה חידשה חידוש עצום.
‫למרות שאתה רוצה לבחור ‫במוות, הוא בחרת בחיים.
‫כי אני יכול להתגלות אליך גם כשאתה חי.
‫שאומר, ויש מעלה בזה שזה בחיים,
‫כי הוא בחרת בחיים למען ‫תחיה אתה וזרעך על האדמה.
‫זאת אומרת שיש המשך של ‫חיים דרך הדורות, וזה יותר גדול.
‫מובן? עכשיו, זה דברים ‫האלה מפורשים בפרשת וית חנן.
‫מה נאמר פרשת וית חנן?
‫תתאמרו, הן הרענו השם אלוהינו את כבודו
‫ואת גודלו, ואת קולו שמענו מתוך האש.
‫היום הזה ראינו כי ידבר ‫אלוהים את האדם וחי.
‫ואתה, למה נמות?
‫כמו עד עכשיו חשבנו שכדי ‫שאלוהים ידבר עם האדם,
‫המחיר זה למות. אז רצינו למות.
‫אבל עכשיו שגילינו ידבר ‫אלוהים את האדם וחי,
‫כבר אין צורך למות. אתה, למה נמות?
‫בסדר?
‫אפשר לא להגיד שזה בגשם אירוע. -אה?
‫אפשר לא להגיד שזה בגשם אירוע, ‫כלומר, אורחם גנטי של הגיטרה.
‫אפשר להגיד שיש פה גם בארץ ‫אורחים, הם גשמים את האדם,
‫אבל איפה הרוחניות? זה אף אחד.
‫הרוחני, אפשר גם את זה להגיד. ‫אבל רוחניות בעולם הזה.
‫בסדר.
‫עכשיו, אז זו הנקודה כאן.
‫זה בעצם כל עקדת יצחק, זה מסייב לזה.
‫שהחידוש זה שלא צריך לשחוט את יצחק.
‫לכאורה היה צריך, אבל ‫לא, לא, אתה יורד מהמזווה,
‫מה, אני לא בסדר? ‫מה עשיתי שלא לוקחים אותי?
‫כן. אז לכן הוא אומר כאן, הרמב״ם, כלומר,
‫שהרשות ביתכם וכל שיחפוץ האדם ‫לעשות ממעשי בני האדם עושה,
‫בין טובים בין רעים.
‫ומפני זה העניין נאמר, מי ‫ייתן ואהיה לבבם זה להם?
‫זה מדהים. ‫הרי מי אומר, מי ייתן ואהיה לבבם זה
‫להירע אותי כל הימים? ‫הקבוש הרחוב אומר, מה זה מי ייתן?
‫אתה הבוס פה.
‫כן? אמר הרמב״ם, לא. ‫הוא החליט לא להיות הבוס.
‫כלומר, שאין עבורי קופה בני האדם ‫ולא גוזר עליהם לעשות טוב או רע,
‫אלא הכול מסור להם.
‫אז זה קודם כול ראיות מהכתוב,
‫אילו האל היה גוזר על האדם ‫להיות צדיק או רשע, הלכה ד'.
‫או אילו היה שם דבר שמושך ‫את האדם, בעיקר תולדתו,
‫לדרך מן הדרכים או למדע מן המדעות ‫או לדעה מן הדעות או מן המעשים.
‫כמו שבודים מליבם הטיפשים, הוברי שמיים,
‫הוברי שמיים כאונה אסטרולוגים.
‫איך היה מצווה לנו על ידי ‫הנביאים עשה כך ואל תעשה כך,
‫התיבוד אחריכם ואל תרחו אחר אישכם,
‫והוא מתחילת בריאתו ‫כבר נגזר עליו או תולדתו,
‫תמשוך אותו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו?
‫ומה מקום היה לכל התורה הכולה?
‫כלומר, קודם כול הראייה הדתית ‫הראשונה שיש מצווה ועבירה,
‫בתוכחה של הנביאים.
‫דבר נוסף, ובאיזה דין ואיזה משפט ‫נפרע מן הרשע ומשלם שכר לצדיק?
‫השופט כל הארץ לא יעשה משפט?
‫כלומר, אם הקב' הוא דן בשכר והעונש,
‫סימן שיש בחירה לאדם, כן? ‫בניגוד למה שאומרים טיפשי האומות.
‫ואל תתמה ותאמר,
‫איך יהיה האדם עושה כל מה ‫שיחפוז, יהיו מעשיו מסורים לו,
‫הוא יעשה בכי, יעשה בעולם.
‫אז הוא יאמר,
‫דבר שלא ברשות קונוג ולא חבצו,
‫וכתוב ואומר, כל אשר ‫חפץ, השם עשה בשם ובארץ.
‫זו הקושייה המוסלמית.
‫המוסלמים אומרים, למה אין בחירה חופשית?
‫לא כל האיסלאם, אגב, זה האיסלאם הסוני,
‫שזה רוב המוסלמים, הרוב המוחלט.
‫90 אחוז מהמוסלמים הם סונים.
‫והם אומרים, הבחירה החופשית זו ‫פגיעה בריבונותו המוחלטת של האל.
‫כי אם אתה אומר שיש לאדם בחירה חופשית,
‫אז זה סימן שיש מקום שבו אלוהים לא שולט.
‫להגיד אלוהים לא שולט, זה גידוף. ‫איך אפשר להגיד דבר כזה?
‫אז זו הקושייה, זו הקושייה המוסלמית. מה?
‫אני אפשר להבין בהפרט בשדה המבט המוסלמי?
‫כן, נכון. -כי מלגי העבר, נגיד.
‫אה? -מלגי העבר מצידם.
‫למה? -לחשוב מה...
‫להגדיר את הקבוצה ברוך ‫הוא, מה הוא יכול או לא יכול.
‫לא, בסדר, יש הגיון, אפשר לומר. ‫אבל אפשר לומר שזה כבוד לאלוהים.
‫האמת היא שאתה... כן? ‫-מה ההגדרת בין מה שאנחנו...
‫שהוא יודע מה אנחנו רוצים לבין מה שהוא...
‫זו הקושייה המפורסמת של העדיה והבחירה.
‫נכון? מה שאתה שואל זו שאלת העדיה והבחירה.
‫איך הקבוצה הוא יודע, ואני הרי בוחר. בסדר?
‫שאלה זו הרמב״ם ידון בה בהמשך.
‫בשביל זה הוא כתב כל כך הרבה. ‫לא שהיה לו הרבה דיו באותו יום.
‫מה אני אעשה עם הדיו הזה? ‫אני אכתוב על שאלת העדיה והבחירה.
‫כן, זהו, בדיוק, אני נשאר...
‫עכשיו, העניין הוא ש... ‫איפה היינו? כן, הטענה המוסלמית.
‫הטענה המוסלמית מופיעה ‫הרבה פעמים בהמון היהודי.
‫כן? שותם שומעים ברדיו ‫כשקורה איזה אסון או פיגוע
‫או לא יודע מה, אז מראיינים את המשפחה
‫ורואים מה זה הכול מתה שם? ‫מה אנחנו מבינים? זה לא בידינו.
‫הכול הקב". הוא עושה וזה. ‫וזה נחשב לאמונה גדולה.
‫ולא שמים לב. ‫בדרך אגב, שבעצם נחלו לאיסלאם.
‫כן? איסלאם אומר את זה. הכול מתה אללה.
‫זה לא גם אליהו? -מה?
‫באילו? איליהו? -לא, איליהו לא אומר את זה.
‫לא, מי שאומר את זה, זה יוב. יוב עצמו.
‫כן. צדיק ורשא ומחלה, לא אכפת לו. כן.
‫החיים והמוות? לא. אם אדם מתאבד, אז בידו.
‫אם אדם אוכל בריא ולא מתאבד, אז בידו.
‫כן. אז אומר, אכן, אומר הרמב״ם לא...
‫מה שלא הבינו המוסלמים זה שהכול ברצון השם,
‫והשם רצה לתת בחירה חופשית.
‫אז מבחינה זו, זה לא ‫ביטול של שלטונו המוחלט.
‫זה מה שאומר, דע שהכול כחפצו יעשה,
‫ואף על פי שמעשינו מסורים לנו, כיצד?
‫כשם שהיוצר חפץ להיות ‫האש והרוח עולים למעלה,
‫והמים והארץ יורדים ‫למטה, והגלגל סובב בעיגול,
‫וכן שאר בריאות העולם ‫להיות כמנהגם שחפץ בו,
‫ככה חפץ להיות האדם ברשותו, ‫בידו, וכל מה עשה מסורים לו.
‫ולא יהיה לו, לא קופא ‫ולא מושך, אלא הוא מעצמו,
‫ובדעתו, שנתן לו האל, ‫עושה כל שהאדם יכול לעשות.
‫לפיכך, דנים אותו, לפי מה עשה,
‫והם עשה טובה מטבעים ‫לו, הם עשה רע מראים לו.
‫כלומר, מה שאומר כאן הרמב״ם, זה לא...
‫כלומר, אם היית אומר שאלוהים ‫מכוח טבעו לא יכול להתערב
‫במעשה האדם, אז באמת ‫היה פגיעה בכבוד שמיים.
‫הוא אומר, מה, אלוהים הוא לא כל יכול?
‫אומר הרמב״ם, הוא כל כך כל יכול ‫שהוא אפילו יכול להחליט שהוא לא יכול.
‫יש שאלה מפורסמת בלוגיקה, ‫האם אלוהים יכול לברור אבן
‫שלא יוכל להרים אותה?
‫טוב, יש הרבה דיונים אצל ‫לוגיקנים על השאלה הזאת.
‫אני רוצה להביא לכם מה ‫שאמר על זה הצמח צדק.
‫הצמח צדק, הדמור השלישי של חבדה, ‫אחרי הדמור הזקן והדמור האמצעי,
‫יש הצמח צדק, ששמו היה מנחם מנדל.
‫כמו הרבי האחרון, גם ‫הוא קראו לו מנחם מנדל,
‫והוא היה במאמגה עם המשכילים של ימיו.
‫מסכים שימיו היו יהודים, הרבה ‫פעמים שנגעה בהם יד הפילוסופיה,
‫והם שאלו רבי מנחם מנדל, הבעל הצמח צדק,
‫שאלו אותו האם אלוהים יכול ‫לברור אבן שהוא לא יכול להרים אותה.
‫אז הוא ענה לא רק שהוא ‫יכול, הרי הוא עשה את זה
‫כשהוא ברא את הבחירה החופשית.
‫הבחירה החופשית היא אבן שהקבל הוא ברא,
‫ושהוא לא יכול להרים אותה, ‫כי הוא החליט שהוא לא יכול.
‫בסדר? ‫אז הוא שהנביא אומר, מי אתכם הייתה זאת?
‫גם הם הבחרו בדרכם, ובעניין הזה, אמר שלמה,
‫שמח בחור בילדותך ודא כי על ‫כל אלה יביא איך האלוהים במשפט.
‫כלומר, דא שיש בידך כוח ‫לעשות, ועתיד אתה להיתן את הדין.
‫בסדר, אבל מה עם שאלת העדיה והבחירה ששאלת?
‫האם אלוהים יודע מראש מה שאני אבחר או לא?
‫אם הוא לא יודע, זה חיסרון בו.
‫אם אתה אומר שהוא לא יודע, ‫שהוא כן יודע, זה חיפוי הבחירה שלי.
‫האם אני יכול לעשות אחרת מה שהוא יודע?
‫זאת שאלת העדיה והבחירה ‫שעליה נשתברו קולמוסים הרבה,
‫בין בי ישראל, בין בעמים, במשך דורות.
‫כן. מה?
‫למה?
‫איך אפשר? זה גאווה של האדם. לא שאני...
‫אתה אומר זה גאווה של האדם.
‫טוב, נראה מי בין חכמי ‫ישראל אומר מה שאתה אומר.
‫בסדר? כי כאן אנחנו צריכים ‫לבוא על דברי רבי עקיבא,
‫רבינו סעדיה גאון, הקוזרי, הרמב״ם,
‫הקסף משנה, הרעבד, הרלבג, ‫רבי חזק רסקס, הרמאק, הארי,
‫רבי צדק מדובלין, הרב ‫קוק, כל אלה דיברו על זה.
‫גם הגויים דיברו על זה. ברקסון דיבר על זה.
‫ופל ברונש דיבר על זה. מה?
‫איך אדם בסמכלריה המצומצמת ‫שלו יכול לנסות לחשוב
‫מה יש לה כזאת ברוכובה ‫הרסנה לתוקנת העולם שלו?
‫טוב, זה ברקסון היה מבסוט ממך. -טוב.
‫בסדר. -לא, אני לא מבין.
‫אני לא מבין, מבחינת ההיליון הבא... ‫-אני מבין, אני מבין, אני מבין.
‫אבל שאלה זו צריכה להישאל במסגרת הלימוד.
‫הבעיה היא שמכיוון שהגענו ‫אל סיום הזמן של השיעור,
‫אז הדיון בזה ידחה להלכה ה'
‫והלכה ה' תלמד בעוד שבועיים. עזרת השם.

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/780289368″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:01′, fwdevp_time_to_hold_add:’0′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

מספר פרק בסדרה : 8

<< לחץ לפרק הקודם

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ג', י"ג | הרב אורי שרקי

לחץ לפרק הבא >>

הלכות תשובה לרמב"ם פרק ה' ג' | הרב אורי שרקי

מדור: בית המדרש

אורך השיעור: 53 דקות

סדרה:הלכות תשובה לרמב"ם - תשפ"ב | הרב אורי שרקי

מילות מפתח:תשובה

לחץ כאן להורדת קובץ שמע MP3

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

ש”ח

כיצד נוח לך להמשיך?

An error occured.

No data was found

[fwdevp preset_id=”meirtv” video_path=”https://vimeo.com/780289368″ start_at_video=”1″ playback_rate_speed=”1″ video_ad_path=”{source:’https://meirtv.com/wp-content/uploads/2022/02/logomeir2.mp4′, url:”, target:’_blank’, start_time:’00:00:00′, fwdevp_time_to_hold_add:’7′, fwdevp_add_duration:’00:00:07′}”]

למה שווה להתחבר?

להקדשות אתם מוזמנים ליצור קשר בטלפון :02-6461328

הלכות תשובה לרמב”ם פרק ה’ | הרב אורי שרקי

57:19

רוצה להיות שותף בהפצת שיעורי תורה? בחר סכום!

סכום לתרומה

כיצד נוח לך להמשיך?

כתיבת תגובה לבטל

מכון מאיר - יהדות באהבה

מחלקות מכון מאיר

מחלקות מכון אורה

ערוץ מאיר

ארכיון שיעורים

ערוץ מאיר בטלפון ללא אינטרנט:
02-6475073

תרומות

מדיניות האתר

מכון מאיר בדוא"ל:

טלפנו אלינו:

מכון מאיר בדוא"ל: