אורות השמים בחיי הארץ

שבת זו כפולה” בשני ספרי תורה ובשתי פרשות – משפטים” הבאה לאחר מתן תורה” ופרשת שקלים- הראשונה בסדר ארבע הפרשות בין אדר לניסן. פרשת משפטים מלאה כולה במצוות” ורק בסופה נמשך תיאור מעמד הר סיני והברית שכרת ד’ עם ישראל על קבלת התורה. העובדה כי פרשת משפטים נמצאת בתוך סיפור קבלת התורה מעידה כי המשפטים הם תוצאה ישירה מן המעמד הנורא שבו נפגשנו פנים בפנים עם בורא עולם שדברו הגיע אלינו מתוך האש הגדולה. לא כל כך מובן איך מתקשרים למעמד הזה המשפטים הארציים העוסקים ביחסים בין אדם לחברו” כמו נזקי שכנים” גנבים” שומרים ועוד. התשובה היא כי מי ששמע קול אלקים” אינו יכול להמשיך ב’עסקים כרגיל’. הוא חייב שכל סדרי חייו יהיו בהתאם לאותה רוממות נשגבה שהרימה אותו מעולם העפר שהיה מצוי בו קודם לכן. אין הוא יכול עוד להשתעבד לאדם” או שרצון אדם זר ישלוט על חייו. ואם בכל זאת יאמר העבד ‘אהבתי את אדוני” לא אצא לחופשי'” הרי יש כאן פגם בשמיעתו” שאוזן – ששמעה על הר סיני ‘כי לי בני ישראל עבדים'” וקנה אדון לעצמו – תירצע. אדם שד’ עומד לפניו לא יוכל לפגום בדיבורו או בהתנהגותו את המעמד הגדול. הפתיחה לסדר המשפטים מתאימה כל כך לפתיחת השו”ע: ”שיוויתי ד’ לנגדי הוא כלל גדול במעלות הצדיקים כי אין הנהגתו של אדם העומד בפני המלך כהנהגתו בביתו”. אם כן” ראשית כל” בפגישתנו עם הקב”ה קיבלנו תואר אצילות המחייב אותנו להתנהג בהתאם. מכאן” עוברת התורה לאזהרות החמורות שבין אדם לחברו. מי שפוגע בחברו בכל צורה שהיא ישלם על כך” בין אם פגע בו פיזית בין אם ציערו. כן לגבי העבד” הזכות לבעלות על עבד אינה מתירה להתעלל בו בשום צורה שהיא. כך ראוי למי שקיבל תורה” להיות אוהב כל אדם ולכבדו. אחריות זו כוללת את כל הנתון ברשותו” כחיות ובהמות שלא יזיקו” ואם יזיקו ישלם על כך…
ראינו אפוא כי אדם טוב וירא שמים אסור שתצא ממנו שום תקלה או נזק ליחיד או לציבור. כך אמרו חז”ל על הפסוק בישעיה ‘אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו’ – וכי יש צדיק טוב ויש צדיק שאינו טוב? אלא טוב לשמים ולבריות זהו צדיק טוב” טוב לשמים ורע לבריות זהו צדיק שאינו טוב”. מכאן ברור שעבודת האדם אינה יכולה להצטמצם לתחום אחד” בין אם זה בין אדם למקום ובין אם זה בין אדם לחברו. אולם יש תחום אחד העשוי להשפיע על כל יתר התחומים” כדברי חז”ל – ‘לעולם יעסוק אדם בתורה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה’. ככל שלימוד התורה נעשה ביושר ולא במטרה שלילית” יש בו קדושה המעדנת את הנפש עד שהיא מביאה אותה להתרוממות גדולה. ויש קדושה נוספת היכולה להשפיע על תיקון בכל התחומים והיא מסירות לעם ישראל. מסירות זו מכפרת על חטאים רבים ומקרבת לכל שלמות התורה והמצוות. כך ראינו ברות” ששיא הרצון שלה היה להתקרב לאלוקי ישראל ולתורתו באומרה לנעמי ‘עמך עמי ואלקייך אלקי'” ובזה זכתה להיות אמה של מלכות הנצח של ישראל.
כאן נמצאת גם נקודת המפגש עם פרשת שקלים הפותחת את חודש אדר” חודש גאולת ישראל מִסַכּנַת עמלק. גלוי וידוע לפני הבורא שעתיד המן לשקול כסף כדי לפגוע בישראל” לפיכך הקדים שקליהם” על ידי מתן מחצית השקל” שיתקבלו שקלי ישראל וידחו את שקלי המן. מצות שקלים יש בה ערך כללי של כל ישראל הקשורים לקב”ה בעצם נפשם” גם ללא מעשים מיוחדים של כל אדם. הקודש ועבודתו בנויים על כל אחד מישראל וחלק כל אחד שווה לחלקו של חברו. אך הרי בעולמנו יש הבדלים” יש ת”ח ויש ע”ה” יש צדיקים ויש בינונים ויש גם רשעים” איך אפשר להשוות את כולם? אלא מצד המעשים יש שוני בין אחד לשני אבל מצד הנפש האלקית הישראלית כולם שווים. אם כן מצוות מחצית השקל באה לגלות את קדושת נשמת ישראל שהיא קודמת למצוות. יש קדושה שהיא הסיבה לזה שנתן לנו ד’ את תורתו וקידשנו במצוות” כשם שמתן תורה הוא סיבת המשפטים. וגם אם ישנה חולשה בדור מסוים או בציבור באותו דור” הרי קדושת הכלל הפנימית אינה משתנה ואינה נשחתת לעולם. עליה נאמר: ‘שחורה אני ונאווה” אל תראוני שאני שחרחורת'” ועליה העיד הקב”ה ‘כולך יפה רעייתי ומום אין בך’. אשרי העם שככה לו” אשרי העם שד’ אלקיו.