הגענו נדמה לי אל פרק ג' פסוק א'
והנחש א' פרק ג' פסוק א' והנחש היה
ערום מכל חיית השדה אשר עשה השם אלוהים
והוא אומר אל האישה אף כי
אמר אלוהים לא תאכלו מכל עץ הגן
כלומר הנחש היה ערום מה פירוש הנחש היה?
הרי בעברית של התורה צריך להגיד ויהיה נחש
כלומר אם רוצים לספר משהו שקרה
אחרי מעשה אז מקדימים את הנסור לנושא
לכן אסר להיות כתוב והיהי הנחש
אבל במקום זה כתוב והנחש היה
אז לפי רשאי כל מקום שבו הנושא קודם לנסור
בעברית מקראית בלשון העבר זה עבר מוקדם
זאת אומרת זה כמו מה שקוראים באנגלית
Pass Perfect או בערבית Passé Anterieur
כלומר זה עבר לפני העבר זאת אומרת
והנחש היה עוד לפני הסיפור המסופר למעלה
ערום מכל חיית השדה מה הסיפור המסופר למעלה?
מסופר למעלה על בריאת הזוג הראשון
האיש והאישה אז עוד לפני שנברא הזוג
הזה עוד לפני כנראה שנברא האדם בכלל
והנחש כבר לפני זה היה מה הוא היה?
ערום מה זה ערום? מתרגם עומקלוס חכים
חכים בעברית חכם כלומר הנחש
הוא החיה החכמה ביותר לבריאות
החיה החכמה ביותר בעולם ומהי החיה
החכמה ביותר בעולם שאנחנו מכירים?
האדם, הבריאות אם כן הנחש זה האדם
אבל מצד איזו תכונה שבה אדם מצד החוכמה
כלומר או נגיד זה בשפה שלנו הסכל
הטבעי הסכל של הטבע דהיינו איזשהו שכלול
איזשהו פיתוח פיתוח של הדבורה
הדבורים יש להם גם כן חוכמה נכון?
הם יודעים לבנות מערכת שלמה
בתוך הקווירת יש אפילו יררכיה חברתית
המלכה הפעילות וכדומה
ויש אפילו מחסנים הכל מסודר
אם כן יש חוכמה של הדבורים ואם משכללים
את זה מאוד מגיעים לחוכמה של האדם
דהיינו הנחש למה נקרא נחש? מכמה סיבות?
א' בגלל הפועל שמינו זה בא הפועל נון
חצ'ין לנחש משמעותו לחשוף את הנעלם
שזה בדיוק התפקיד של הסכל
הסכל מגלה מה שלא יודעים נחש
דבר נוסף יש גם בעל חיים שיש לו
אותו שם יש בעל חיים שקוראים לו נחש
שהוא דומה גם כן לסכל הטבעי בזה שהוא
ארצי הוא על הארץ הוא מפוטל והוא מימית
זה הסכל של האדם אז הנחש
הסכל הטבעי פונה אל האישה
מי זאת האישה? מה? מה? הסכל האנושי?
איפה רואים שהוא מימית?
אתה שואל מאיפה יודעים שהוא מימית?
זאת השאלה שלך?
כן תשובה יודעים רואים שהוא מימית
כי אדם שכל כולו סכלי אין לו חיים
בסדר זה מימית אותו עכשיו הייתה
לך הצעה נוספת לאורך ההיסטוריה?
לא יודע זה לא ההסבר שלי טוב יא אבדוכר עמים
אם כן הנחש הסכל הטבעי פונה אגב מתי
הוא הופיע מתי הוא נברא הסכל הטבעי הזה?
כן בבקשה זה נכון אני לא יודע או
שכן או שלא יכול להיות שבשלב מסוים כן
כן מה אתה אומר? למה הכתוב מכל חיית השדה?
למה הוא כתוב מכל חיה? נכון?
פשוט מאוד השדה זה מקום
אמצעי בין היישוב לבין הבור
היישוב זה בתים זה כבר החברה
שהתנתקה במידה מסוימת מהטבע
ויש עולם לגמרי פראי המדבר שבו לא גדל דבר
השדה זה המקום של העשייה המקום שמועמד
לשינוי ושם זה זירת הפעולה של הסכל הטבעי
כמו שבעברית מודרנית למשל
אומרים שדה פעולה כן אז זה זה
לכן כתוב מכל חיית השדה עכשיו אני חוזר
לשאלה מתי הוא נברא הסכל הטבעי הזה?
כן מה אתה רוצה? מה? על הענות?
טוב ננסה נו דרך כלל זה אני אומר
חיית הארץ למינה מה פתאום?
קשור מי מוציא נפש חייל
זה לא מציע כן זה נכון
אז אתה מציע שזה כתוב בפרק א'
פסוק אף ד' זה מה שאתה מציע נכון?
פסוק אף ד' בפרק א' כתוב והיום אומר
אלוהים תוצא הארץ נפש חייה למינה
נפש חייה זה האדם לא
הצליח אם כן מה נעשה הנחש?
זה פירוש אפשרי אבל זה לא נכון וזאת למה?
בגלל ששם לא מוזכר שנברא הנחש
כתוב היה עשי אלוהים את חיית
השדה למינה אבל לא כתוב את
לא כתוב חיית השדה בפסוק אף ה'
כתוב חיית הארץ נכון חיית השדה לא כתוב
אז אני מציע להסתכל קצת לפניכם
ביום החמישי בפרק א' פסוק כ'
והיום אומר אלוהים ישרצו המים שרץ
נפש חייה אמרו חז'ל שרץ נפש חייה זה הנחש
מובא במדרשים מפורש שרץ נפש חייה
זה הנחש אם כן הנחש הוא קדום יותר
הוא שייך לשלב המתפתח של העולם החי והרי
היה פסוק כ' ויברא אלוהים את התנינים הגדולים
מה זה התנינים הגדולים מה זה תנין
נחש יפה אז זה שם בסדר זה השלב הקדום
עכשיו בואו נחזור אם כן אבל זה חלק
מן האדם כי הוא נקרא שרץ נפש חייה
כלומר זה השרץ של הנפש החייה
שעתידה לבוא הנפש החייה למדנו שזה האדם
שנאמר והיא האדם לנפש חייה אם כן
החלק שבו ששורץ בו נמצא כבר ביום החמישי
כן? למה שרץ נפש חייה זה נחש?
אז תנינים גדולים עליהם זה סמכים?
האחד זה הציווי השני זה
הביצוע למה יש יותר מאחד?
אם תסתכל איך כתוב תנינים
בבקשה לייית חסר י' תנינם קטיל נכון?
משהו שהיה רק אחד היה צריך
להיות שניים אבל באמת יש רק אחד
בואו נתקדם נמכן לפרק ג' פסוק א'
והנחש היה ערום מכל חיית השדה
השכל הטבעי פונה למי והיא
אומר אל האישה מי זאת האישה?
האישה למדנו זה מחצית הנפש חייה נכון?
כלומר האדם לפי זה מורכב פה משני חלקים
חלק אחד נפש חייה חלק שני נחש
ויש דיאלוג בין הנחש לבין הנפש החייה
אבל רק עם מחצית הנפש החייה
כלומר הנפש החייה מוחולקת לשניים
הנקראים בשם איש ואישה נכון?
או במילים יותר פשוטות הסכל העליון והרגש
הרגש מהווה גשר בין הנחש לבין הנפש החייה
אם מדובר על סכל עליון מול
סכל טבעי התחרות עבודה מראש
כלומר הנחש לא יכול לנצח כלומר כי
הרי הסכל העליון גובר על הסכל הטבעי
עליונותו ברורה שהרי הסכל העליון
הוא החוכמה האפריורית של האדם
שהיא בעלו במתנה מאת השם כלומר
הנבואה גוברת על הפילוסופיה נאמר כך
אבל מה יכול לתשתש?
הרגש הרגש יוצר איזה מין נקודת עמסה
בין העולם הנבואי לבין הסכל
הפילוסופי ואז אפשר לקרוא לזה אם רוצים
הפילוסופיה הקיומית האקזיסטנציאלית זה
החלק שבו הנחש פונה אל האיש דרך האישה
כל זה אני צריך להזכיר אני יודע אם צריך
להזכיר זה דבר פשוט לא מדובר באנשים שונים
הכל מתרחש בתוך הנפש של אדם אחד שיש
בלו שלושה חלקים הנקראים איש, אישה ונחש
והחלק הנקרא נחש פונה אל האישה
שפונה אל האיש בסדר? מה זה כאן ברור?
בסיפור הזה כן ברור מדובר באדם אחד סך הכל
שיש לו הכל יש לו סכל עליון רגש וסכל טבעי
דבר אחד עדיין אין לו זה הגוף
אבל כל השאר יש לו כן בבקשה
כן כן אתה שואל על פסוק
כפה כן אז זה שאלה חדשה
זה לא הנושא שלא הפסוק
שאנחנו לומדים עכשיו
האדם השלם אז זה כתוב האדם ואשתו כן לכאורה
האדם זה כללות האדם ואשתו שהיא בתוכו בעצם
נכון? אז כתוב לזאת
עיקרי אישה כי מאיש לו כוח
הזאת כלומר היא כאילו
נלקחה ממנו והיא בתוכו
תעשי חשבון מעניין כשאתה כותב
את המילה אדם אדם בגימטריה כמה?
ארבעים ו? ארבעים וחמש או ארבעים וארבע
תחליט ארבעים וחמש אדם בגימטריה ארבעים וחמש
זה בדיוק הגימטריה של י' כ' ו' כן נכון?
מה? לא למה?
איך כותבים י? י' ו' נכון? ואיך כותבים ה?
ה'. איך כותבים ו? ו' א' ו'
איך כותבים ה? ה'. סך הכל בגימטריה ארבעים
וחמש אדם נכון? אבל כדי לעשות את הדבר הזה
הייתי צריך לעשות תוספות נכון?
לפתוח את האותיות כלומר לי' אני הוספתי ו' ו'
לה' הוספתי א' לבב הוספתי א' ו' לה'
הוספתי א' כל התוספות ביחד בגימטריה
כל התוספות ביחד בגימטריה תשע עשרה די נוכבה
היא כלולה באדם והיא מגלה
את שלמות קומתו בתור גילוי השם
בסדר? לכן זה האדם ואשתו
בתוכו בשלב הראשון על כל פנים
אחר כך כשהיא עומדת בקומה נפרדת
זה סיפור אחר זה כבר תיקון החטא
אבל זה מה שהביא לחטא
כן?
אני לא יודעת איך זה משהו שאתה כותב את...
היה כבר את הנסירה הייתה
נכון נכון
אז זה עכשיו היה ממש יכול
להתארג בתוך אישיות הלאה
ודאי שאת הנסירה בתוך אותה אישיות
אבל זה לא משנה
כלומר לא זה ברור מאוד. למשל יש לאדם יש
אדם שלא יודע את הגבולות בין השכל לרגש שלו
יש אדם שיודע את הגבולות בין השכל לרגש שלו
עבר נסירה
מה אתה מדבר על עצם ובשר ועל החלוקה?
כן, עצם ובשר נכון?
עצם ובשר זה מתחלט עכשיו
השכל והרגש ברורים
הכל עדיין באותה...
בוודאי אותה אישיות הרי אין לו גוף אז
איך בכלל תהיה הפרדה פה בין שיעויות שונות
זה אותו בן אדם, לא בן אדם אלא אותו אדם
בסדר?
רק אמרתי כמו שראינו הגוף עוד לא קיים
כלומר, נגיד הוא לא פגש את הגוף שלו
יש לזה סיבות, אבל בינתיים הוא בגן אדם
בסדר, טוב
ויומר אל האישה
אף כי אמר אלוהים לא תוכלו מכל עיץ הגן
המילה אף כהתחלת משפט זה דבר מוזר
אף זה גם, כן?
אלא יש פה קונוטציה של כעס, אף, אף וכמה
למרות שזה כתוב בפתח וזה כתוב בקמץ
אבל זו אותם מהותיות
יש קשר אסוציאטיבי, יש כעס
יש כעס של הנברא כלפי הבורא
מה זה הכעס הזה?
הכעס הזה זה ההוכחה שאין אלוהים
היה גוי אחד בשם פרידריך ניטשה
הוא הביא הוכחה
הביא כמה הוכחות, אבל הוא
הביא הוכחה יפה לזה שאין אלוהים
רוצים לשמוע הוכחה לזה שאין אלוהים?
או שזה עלול להרער פה
את האמונה של כמה אנשים?
אני לא יודע, אני מאסס
טוב, כיוון שכבר דיברתי אז
זה כבר השד יצא מהבקבוק
ניטשה אומר דבר כזה
אם יש אלוהים הוא השלמות המוחלטת
אם הוא השלמות המוחלטת איך לא אקנה בו?
הרי אני גם כן רוצה את השלמות שלו
והשלמות שלו לעולם לא תהיה מושגת
יוצא שאני אהיה בתסכול מתמיד
שלעולם לא יבוא לי די רוויה
התסכול הזה הוא רע
עושה את החיים שלי לרעים
יוצא שמציאות האלוהים
גורמת באופן עצמותי רע לנפש שלי
והרי האלוהים, הנחת יסוד, זה שהוא טוב
והרי עצם תובו גורם לי רע
זה סתירה פנימית, מה סקנה?
אין אלוהים מה שהיה להוכיח
הוכחה טובה, לא?
מה?
יש לי הוכחה שההוכחה הזאת היא טובה
זה שאני אומר? פשוט מאוד
כי הרב קוק מתייחס אליה ברצינות
אם הרב קוק מתייחס
ברצינות אל ההוכחה של ניטשה
אז כנראה ש... זה היה סך הכתיב?
ברור
לא יודעיה הבדל בין טובה לנכונה
זה הוכחה, זה הוכחה טובה שאין אלוהים
עכשיו, זה הרב קוק כתב
על זה באורות הקודש חלק ב'
בעמוד שין צדיק משהו
שין צדיק ב' או שין
צדיק ז', איפה אני לא זוכר
אפשר להסתכל, איפה יש אורות הקודש פה?
אה, יש
כן, איפה זה?
הוא לא מזכיר את השם שלו, אבל כל מי
שקצת למד את הדברים האלה רואה את זה
זה בעמוד שין צדיק ז'
יש יצר הרע נסתר מאוד במעמקי הנפש
קנאה
מרכבת עצמות
המביאה רפיון ומחשקים לכל רעיון של אורה
הקנאה היא מוזרה
רבים לא יכירוה
מפני שישנם כמה גורמים
שגורמים את השפה מלהביעה
כלומר, היה קשה מאוד להביע את
הדברים של ניטשה, עד שניטשה אמר אותם
אבל היא ישנה
נרדמה היא במחבואי הנפש האנושית
והיא יוצאת לפעמים בצורות שונות
חוץ מצורתה האמיתית, כדרכן
של כל התוצאות של הקנאה
שאינן מתלבשות כן במלבוש
נוכרי ונוסעות עליהן תמיד שם זר
הקנאה המוזרה הזאת היא הקנאה באלוהים
האדם מקנאו באלוהים
על עושרו האין סופי
על שלמותו המוחלטת
הקנאה הזאת גורמת עקמימות הדעת וחשקת המחשבה
תמטום השכל ורוגז הרוח
וכשכל האמצעים אינם מספיקים להכיל את זהמה
היא מסיימת בכפירה מוחלטת
כדי להסיר מהנפש הכואבת, החולת ערכיו
את העוקץ של הקנאה הדוקר נורא
בסדר? זה תיאור יפה של ניטשה?
יפה, כה אמר זרת אוסטרה
עכשיו, אז מה עונים לניטשה?
כשאני שואל לדעתיים את השאלה הזאת
הם אומרים, מה? שיוריד קצת ציפיות
וזהו, מה?
מה אתה אומר?
קנאה זה מידע טוב, זה לא יכול להיות...
אתה יכול להגיד שיש לי בחירה חופשית לא לקנא
זה נכון, אבל זה השלמה עם קטנות
כי אני רוצה את השלמות המוחלטת
אך זה טוב לרצות שלמות
אבל קנאה זה לא... אז
קנאה, הייתי אומר, מתבקשת
כן? כלומר, איך אפשר לא לקנא?
אם האדם באמת מבין מהי השלמות האלוהית
הוא באמת מבין את חסרונו
איך לא יקנא?
אולי הנחת היסוד של ניטשה לא נכונה
אתה אומר, אולי הנחת היסוד של ניטשה לא נכונה
והיא... שאלוהים הוא טוב
שאלוהים הוא טוב
אז אפשר גם את זה להגיד
זה היה גוי אחר, שופנר, הוא אמר
אל תחשוב שאלוהים הוא כזה טוב
עד רבה, הוא כזה רע, כיוון שהוא עשה אותך
כן?
זה מה שהוא אומר
אבל יש כמה קושיות פילוסופיות גדולות
נגד הטענה הזאת
כי כדי להיות רע, זה תמיד ביחס לזה שהוא טוב
זה, הרב קוק גם כן מתייחס לזה
זה הטוב הכללי, באורות הקודש
הוא קורא לשופנר, הוא מכניע אותו בשם יפה
קורא לו התנין העיוור
התנין העיוור
טוב, זה ביטוי של הכוח מהקבלה
מה זה תנין העיוור?
על כל פנים, זה השקפה הפסימית של שופנר
שאומר שהעולם הוא כולו רע מסודר
רע קוסמי מסודר
שבנוי כדי לדפוק אותך
למה?
בגלל שבעצם הדרך היחידה
להתגבר על זה שהעולם הוא רע
זה להתאבד
או על כל פנים, לא להביא יותר ילדים
כדי שזה יפסיק הסיפור הזה
אבל, מה נעשה שהרע
הקוסמי הזה הוא כל כך מתוחכם
שהוא סידר שגם אם יהיו קצת
אנשים שלא יביאו ילדים בשביל זה
אבל רוב בני אדם תמיד ימשיכו
כי הוא מעוניין שיבואו עוד נשמות לעולם
כדי להערה להן
מתוחכם מאוד
זה קצת מזכיר את הגנוסטיקאים של פעם
אבל זה הרב קוק יש לו התייחס לאחד
אבל פה אנחנו מתוך הנחה
שאלוהים הוא טוב
וזה היסוד של הטענות של
ניטשה נגד קיומו של אלוהים טוב
בסדר?
מה אתה אומר?
אגב, מה שאני רוצה לומר לכם זה
זה הטענה של הנחש
זה בדיוק הטענה של ניטשה היא הטענה של הנחש
הוא אומר
כי יודע, פסוק 2
כי יודע אלוהים כי ביום
אחר לכם ימנו ונפכחו עיניכם
כי אתם כאלוהים, יודע טוב ורע
אז הוא אסר עליכם לאכול את העץ הזה
כי הוא לא רוצה שתהיו כמוהו
כן?
מה אתה אומר?
אבל אמרנו לפעם שהמעלה
הגדולה היא לרעילת ההשתלבות
ולא השתלבות
אה, זה כבר ניסיון לתרץ
אתה רוצה לתרץ את הקושייה של הנחש
לא, אני מדבר על התשובה לנחש, לניטשה
כן, נו, אתה רוצה לענות לניטשה
זאת אומרת שיש מעלה בעלייה מתמדת
כן?
כן, זה אפשרי אבל צריך
להסביר למה יש מעלה בזה
אבל שנייה, יש פה שלוש
שאלות באינטרנט שממתינות
וכעזור יש לי חולשה לאינטרנט
האם לנחש הזה היה רצון?
כלומר, הוא היה ישות?
אני לא בדיוק מבין
אם הוא ישות, אז הוא לא אישיות
אז איך יכול להיות לו רצון?
אבל מצד האמת הוא היה אישיות
בעלת רצון, בהחלט
לכן הוא יכול היה, כי אני שואל את השאלה
מסכן הנחש
כן? אולי לא הייתה לו בריאה, למה כללו אותו?
זה מילא את התפקיד שלו הנחש המסכן הזה
אלא שיש כלל
הקב' הוא גוזר וצדיק מבטל
יכול היה הנחש להיות צדיק מבטל
ואז זה היה לו זכויות עצומות
ערב טוב רבנו, מהי ההבחנה הברורה בין
השכל העליון לשכל הטבעי? תודה רבה
השכל הטבעי זה שכל שבא ממטה למעלה
השכל העליון הוא בא ממעלה למטה
דהיינו, השכל הטבעי עושה הקשות
דדוקציות ואינדוקציות
כדי לדעת את האמת
ולכן הוא גם מוגבל, הוא איך קוראים לזה?
סובייקטיבי
לעומת השכל העליון
שהוא הערה של החוכמה העליונה
ואז האדם יודע את האמת מצד עצמה
מה זה הגידה שם?
הנבואה והפילוסופיה
לרב שלום, על התנינים נאמרה
לשון בריאה, ללא לשון של עשייה
האם זה אומר שהשכל הטבעי נדרש גם כן
להשתלם במהלך ההיסטוריה?
לא יודע איך אתה רואה את הקשר בין בריאה
להשתלמות, אבל זה אומר
שבשביל ראשית הופעת החיים הביולוגיים
היה צריך איזו התערבות, איזה ניצוץ אלוהי
נוסף על הסדר הטבעי הרגיל
עכשיו, איפה היינו?
כן, אנחנו מנסים לענות לטענה של ניצוץ
או לטענה של הנחש, הנחש מקשקושי הטובה
אז מה אתה אומר? ההשתלמות
שיש בה השתלמות מעלה יותר
מאשר עצם השלמות
זה לא כל כך פשוט מה שאתה אומר
זה נכון שהרב קוק אומר שיש
שלמות בהשתלמות
אבל מה עם הצמאון הבלתי מורווה
שהוא הצער, הבלתי ניתן לפתרון
שמתלווה לעלייה הזאת?
שהוא השקרי
שהוא השקרי, למה?
כי אם אנחנו יודעים שהמעלה
הזו לא יותר יהיה השתלמות
אז עוצה שהצמאון זה שלמות
אבל איך אתה יודע שהמעלה
העליונה יהיה השתלמות?
ויש שקראת את זה ברב קוק?
אבל ניטשה הוא לא מחויב
הוא עוד לא יודע שהרב קוק תמיד צודק
וגם מי שיודע שהרב קוק צודק
גם מי שיודע שהרב קוק צודק
הוא צריך להבין למה
כן?
זה שאלה נוספת
הרב מתייחס לשאלה הזאת
מי אמר שיש לה כזכרון השתלמות?
אבל זה נושא עמוק ורחב
שהרב מדבר עליו בחלק
בית של אורות הקודש
החלק בית של אורות הקודש
השיעור הוא בבראשית
אנחנו לא לומדים עכשיו את אורות הקודש
אנחנו לומדים בראשית
עכשיו התשובה היא פשוטה מאוד
הנחת היסוד של ניטשה היא מוטעת
אבל לא ההנחה שאלוהים הוא טוב
אלא ההנחה שאלוהים נפרד
הפרדה מוחלטת מהנברא
כלומר
ההכרה המונותאיסטית
או התאיסטית
שמניחה את אלוהים מצד אחד
ואת הבריאה מצד שני זה גם סוג של דואליזם
זה נכון שיש ממד כזה
בכילוי האלוהי
שהנברא עומד מחוץ לבורא
אבל זה נכון גם לא פחות
באותה מידה שהשלמות
שהנברא כלול בתוך האלוהות
יוצא ששלמותו של האלוהים
היא השלמות של הנברא
זאת אומרת
שהאף קוק מוכרחים להגיע להכרה
פנתאיסטית
מנוקה מסיגיה
משהו כזה
כן, זה מה שהוא אומר כאן
אני קורא לכם אולי מקום אחר
ברעב
איפה זה? כן
פחות מההשקפה הזאת
מייגעת את האדם מההשקפה המונותאיסטית
הנוטה להסברה
הפנתאיסטית
כשהיא מזדקכת מסיגיה
המובלטת
בחלקים רבים ממנה
זה התמי של החסידות החדשה
שאין שם דבר מבלעדי האלוהות
טוב, אז בקיצור
יש לנו תשובה לניטשל
למרות שהשאלה שלו הייתה שאלה טובה
אז אותו דבר לגבי הנחש
הנחש בא מתוך
הרגשת הפירוד
שהתלוותה גם כנראה
לנסירה בין חלקי האדם
ולכן הוא מסיט
את האדם מתוך הכרת
הפירוד בין הנברא לבורא
שיש תחרות בין הבורא לנברא
פנתאיזם זאת השקפת עולם
שמזהה את הטבע עם אלוהים
פן זה הכל
תאוס זה אלוהים
כן
זה השיטה
של ספינוזה בפילוסופיה
כן
אפשר לנסח את זה
בסגנון של פנ-אנתאיזם
זה מושג
שטבעו אותו באקדמיה
ויש שאומרים
ואני מסופרתי
ואני מסופרתי אם זה נכון
שזה מה שמתכוון הרפוק לומר
בלטניה לא הכיר את המושג
פן-אנתאיזם
יכול להיות, זה צריך לבדוק
האם זה נכון האמירות האלה
אבל זה מרחיק אותנו
מהנושא שלנו כעצם
הבנתי מה שאתה אומר
אבל אני אומר שעל זה אני מוכן
לקיים דיון אבל לא כאן כי זה נושא
רחב
שמסיט אותנו מהנושא שלנו
על כל פנים
הנחש אתם רואים שהנחש
הוא רציני
הוא למד את ניטשה
הוא למד את
איך קוראים לזה
את
נו, לא, גם את שפנויר
הוא למד קצת והוא גם בעיקר למד
את
מאמר נו
כן
הייחוד והאמונה
מאמר הייחוד והאמונה
בספר רטניה
בקיצור הדברים האלה מטרידים אותו
הנחש למד את כל זה
אתה רואה שהנחש לא היה מלומד
כתוב שהוא היה ערום מכל חיית השדה
הוא יודע על מה הוא מדבר
ודאי שהוא למד את בעלתניה
יש לו את הספרייה עם כולם
זה שהוא למד את ניטשה לא מפריע לך
זה שהוא למד את בעלתניה
פתאום זה מפריע לך
איזה דפוס
אז אם אתפיסים אותו בכל מקום
אז מה בגן עדן לא התפיסו אותו
כן פה מה
סניף אדמת הקודש
טוב
אז
בואו נראה עוד פעם את הטענה
הטענה בפסוק א' אף כי אמר אלוהים לא תאכלו
מכל עץ הגן
זאת אומרת אסור לאכול שום דבר נכון
זה הגזמה
אם אתה אומר כך אז אסור לאכול שום דבר
ואתה אומר האישה לנחש מפרי עץ הגן
נוחל
זה נכון
מפרי עץ הגן נוחל
ומפרי העץ
אשר בתוך הגן
אמר אלוהים
לא תאכלו ממנו
ולא תגעו בו
פנתמותונו
והיום הרהנחה
אגב זה נכון מה שהיא אמרה
זה לא נכון ביחס לפרי
כמו מה שהיה אסור לאכול
זה העץ לא מפרי העץ
אנחנו עמדנו כבר על ההבחנה הזאת
אה יש פה שאלה יפה
מצד אחד לומר
שהאדם והאלוהים
כלולים זה ובזה
ומצד אחד
שני
לומר שהאדם
איננו אלוהים כידוע
מהתכלית
כן או שהאדם הוא אלוהים
או שהאדם לא אלוהים
אפשר להגיד שניהם ביחד
תשובה זה שניהם ביחד
כלומר יש לפעמים מציאות
שכדי לוותא אותה
אין לך תפיסה מנטלית שכוללת
את הכל אלא אתה צריך
זה כמו מטבע שכדי לתאר את המטבע
אתה צריך להסתכל על צד אחד
ולא לראות את הצד השני
אחרי אתה צריך להפוך את המטבע
כדי לראות את הצד השני ואז
אתה לא רואה את הצד האחד
כך שניתן לומר שהמציאות
היא אמביוולנטית
כל הניסוחים שלנו הם סך הכל
ניסוחים מסכנים של התבונה שלנו
אבל בגלל שיש לנו
ניסוחים מסכנים של התבונה
שלנו אנחנו בזה נקבע
מסמרות דוגמטיים
בהבנת האלוהות
כן בבקשה
מה?
אמביוולנטית
דו ערכי
מה אתה אומר?
מה המניע של הנחש פה
לא באמת כאילו
זה לא תוכלו ניקול את סגן
הוא אומר לו לא
כן אבל זה לא ניסיה לעשות
כלומר
הוא רוצה להראות
שיש תחרות בין השלימות האלוהית
לבין האדם והרי היה שהוא עשה משהו
זה דרך ההגזמה
ניקול את סגן
ניקול את סגן
זה מצמצמים
והוא אומר הנחש אל האישה
לא מוטלמוטון כי יודע אלוהים
כי ביום אחריכם בנו ונפכחו עיניכם
וייתם כאלוהים יודעי טוב ורע
ותר האישה
זה נכון אגב הסיפור הזה?
מה שאומר הנחש או לא?
מה אומר רשי
וייתם כאלוהים יוצרי עולמות
כמו שהוא יוצר עולמות
אף אתם יכולים ליצור עולמות
אז חזל לכאורה
אמרו בדיוק כמו הנחש לא?
מה אמרו?
עתידים כתוב
אי באו צדיקי
באו על מה?
אם היו רוצים הצדיקים היו בוראים עולם
אמת או לא?
אמרו את זה חזל
אם כן הנחש לא אומר שטויות
וייתם כאלוהים זה נכון
וזה נכון שזה תלוי
באכילת את הדעת ובאכילת את החיים
אלא שכל הבעיה היא
הפיכת הסדר כפי שאמנו על זה
כמה פעמים
ואז יוצא
שהוא משתמש בדבר שיש בו אמת
כדי להפיל את האדם
כלומר הקדמת הזמן מה שנקרא
יש פה שאלה
מהו את הדעת של ריבונו של העולם?
האם במסגרת הפירוד
והרצון להתקרבות מחדש
גם השלימות המוחלטת
כמהה לגעת בהשתלמות?
ואיך זה יכול להיות
הרי היא
שלמה?
וואו זה עמוק מדי בשבילי רגע
מהו את הדעת של ריבונו
של העולם?
את הדעת זה השורש
של הדעת
האם במסגרת הפירוד והרצון
להתקרבות מחדש גם השלימות המוחלטת
כמהה לגעת בהשתלמות?
זה אכן נכון איך זה יכול להיות
הרי היא שלמה? דווקא שלמה
זה סוג של חיסרון
בגלל שדבר שהוא שלם יש לו גבולות
כפי שכתב אריסטו
שדבר שלם הוא דבר שיש לו
גבולות
והדבר שיש לו גבולות חסר לו
העל גבוליות
לשלמות חסרה ההשתלמות
טוב, יש פה שאלה חדשה
אז בעצם
יש סימביוזה בין הבורא לנברא
אם כן יוצא מזה שהבורא אינו שלם
אם אין נברא
אז אין בורא
והרי אם אין נברא, אין בורא,
אלא משהו אחר שאינו בורא
אפשר להגיד את זה
מדוע הנחש אומר
אף כי אמר ולא ממשיך
למרות זאת
הכל תוכלו
כי האדם באופן טבעי
לא רוצה לעבור על מצוות הבורא
זה לא עובד בצורה כזאת
צריך איזושהי סיבה לעבור על רצון הבורא
טוב
מה?
נכון
מה התפקיד של שער העצים?
כל עץ נחמד למראה
וטוב למאכל
זה האסתטיקה
כלומר
זה כל מה שמכשיר
כל דבר שהוא מכשיר
מכשיר
מכשירים, כן, כלומר דבר שמסייע לדבר אחר
כלי
כלי
הדת זה גם כן כלי
אבל יש כלי ויש כלי לכלי
יש כלים לכלים
כמו שאומר לך את זה, כלי כלי
כי יודע אלוהים
כי ביום אכולכם ממנו ונפכחו עיניכם
ויתן כאלוהים יודעי טוב ורע
ותראה אישה
כי טוב העץ למאכל
וכי תאווה הוא לעיניים
ונחמד העץ להשכיל
זה שלוש מדרגות
של התווה, בנפש, ברוח ובנשמה
ותיקח מפריו ובתוכל
מצוין, הרי לפי מה שלמדנו
אין שום איסור לאכול מן הפרי
האיסור הוא לאכול מן העץ
ומה הבדל בין עץ לפרי?
זה אמצעי ומטרה, נכון?
אמצעי, פרי, זה מטרה
אז האישה מחוברת אל המטרה
היא רוצה לאכול מן הפרי
בצדק
והחטא הוא לקחת מן העץ
זאת אומרת להעניק ערך של מטרה לאמצעי
בטרם הפך טעם העץ לטעם הפרי
ותיתן גם לאישה
עם מה
ויוכל
מה הוא אכל
אבל מה היא נתנה לו?
הרי היא אכלה מן הפרי
אבל מה הוא אכל?
היא מצידה נותנת פרי
ומה הוא אוכל?
עץ, נכון?
הוא אוכל עץ
זה כתוב מפורש
כתוב מפורש, פסוק יהודה א'
והיא אומר, מי יגיד לך כי הרומעת
מן העץ
אשר ציוויתי לך, לבלתי אכול מן הוא אכלת?
פסוק י'
והיא אומר, האדם, האישה
אשר נתתה עמדי, היא נתנה לי מן העץ
והאוכל
אם כן היא אכלה פרי
הוא אכל עץ, מה ההבדל?
כנראה זה אותו הדבר, השאלה היא
מהי הגישה? האם הוא התייחס אל המטרה?
או אל האמצעי?
בעצם החל שלו
זה הענקת ערך של מטרה
לדבר שהוא רק אמצעי
הרי הדעת, כפי שאמרנו, זה אמצעי אל החיים
וברגע שהוא רואה את הדעת בתור מטרה
אז הוא הפך בעצם
לפילוסוף
יש ביטוי כזה בחז'אל
אדם הראשון
אפיקורוס היה
מי זה אפיקורוס?
פילוסוף, שמה היה העניין שלו?
שהוא
הנאות החיים
איזה הנאות?
הנאות השכליות
אפיקורוס, לעומת רבו אריסטפס
שהוא סבר שינוגי החושים
זה המטרה
הוא סבר דווקא שהעונג השכלי
זה המטרה של האדם
כלומר, הוא הפך את השכל לסוג של עונג
בעוד שהשכל הוא רק
אמצעי כדי להגיע אל החיים
הוא הפך את האמצעי לעצם לחיים
אז הוא נהיה אינטלקטואליסט בעצם
אפיקורוס היה
פילוסוף היה, אפשר לומר, בסדר?
מה שאין כן היא, שאוכלת את הפרי
ובעצם הרי
שאוכלים את הפרי בעצם אוכלים מן החיים עצמם
לא מהאמצעים
זה מובן?
מה לא? מה?
למה אמרו לך שפילוסוף?
כנראה שזה משהו רע
פילוסוף זה משהו רע, ודאי
מה? כי זה מישהו שלא יודע אם הוא פילוסוף
אבל
אני אסביר לך מה הכוונה
זה דבר מאוד חשוב להבנה
מאז שפסקה הנבואה
מה שנותר בידי האדם
זה השכל
השאלה היא, מה הוא עושה עם השכל הזה?
אנחנו בני ישראל
משתמשים בשכל כדי לשחזר
באופן אינטלקטואלי מה שאבותינו הכירו
באופן חווייתי
כלומר, הייתה חוויה של הנבואה
החוויה הזאת נעלמה
אנחנו משתמשים בשכל
כדי לשחזר
אבל המטרה היא לשוב אל החוויה
אצל הפילוסופים, הם אומרים ככה
החוויה נעלמה
נשאר השכל, השכל הוא המטרה
אין שום בעיה בזה שפילוסוף
הוא פילוסוף
אם הוא מבין שזה כלי
זה כמו שסנדלר
צריך להבין שלהיות סנדלר זה מצוין
אם זאת מטרת החיים, יש בעיה
זה חשוב שהוא נעליים, מה נעשה בלי נעליים?
חייבים נעליים
אבל זו לא המטרה
יש במשל בתרבות המערבית
יש מושג בעייתי, דיברתי
על זה לפני כמה שיעורים
המושג של האומנות
לשם האומנות
זה מושג איזה? זה שורש עבודה זרה
רגע, יש פה כמה שאלות
וואו, עוד שלוש שאלות
האמונה שאין אלוהים
גם מבאסת
כי אז אין על מי לסמוך
אין השם
שרוצה לטובתי ודואג
אז זה לא מוכיח
אם אין אלוהים, אז מי דואג שיהיה טוב?
זה נגד ההנחה של חולשת
האדם, כי מתסכל ומפריך
קיום השם
לניטשה, לא אכפת לו שאין לו אלוהים
אם הוא מגיע אל האדם
העליון, ה-über-מנש, העל-אדם
לרב היקר
כי הוא עושה את עצמו אלוהים בעצם
לרב היקר שלום
בחלוקת הנפש
בחלוקת הנפש חיה
אדם חווה נחש
אדם חווה לכל חלק
את היכולת לשכנע או להשתכנע
תודה
מה שקווה את היכולת לשכנע או להשתכנע
זה עצם מהותם
מכילה הרב
בשאלתי על עץ הדעת של ריבונו של עולם
שאלתי, האם גם
לריבונו של עולם
יש את הפירי האסור במהלך הרצון
להתקרבות שלו להשתלמות
והאם הוא עומד בניסיון לא לטעום ממנו
יפה, כלומר, האם
הקבה הוא גם עשה על עצמו משהו
התשובה היא שכן
זאת אומרת, הוא מונע מעצמו
להתגלות בכל תוקפו
זה מה שנקרא, מי כמוך בעילים
חזאל אמרו במסכת גיטין
מי כמוך בעילמים
ששומע ביזיונו ושותק
זה מה שנקרא
גירעת שמיים
לשמיים יש גירעה
מליפול
כלומר, השמיים יראים
שמה הם ימאכו
את האדם
ימאכו אותו
והכן, הקבה הוא מתאפק
כדי לא לבלוע
את כל היש
על זה נאמר, אתה גיבור לעולם ה'
מה זה שהקבה הוא גיבור?
איזה הוא גיבור?
הקובע שתצרו
מהו היצר של האלוהות?
ההתפשטות האינסופית
ואז אין מקום לאף אחד
חילול ה' זה לא יגיד אותנו
חילול ה' נכון
הקבה לא רוצה חילול ה'
זה נכון
עצם לברושל ה' זה חילול ה'
שפה מנזים לשמור
אז זה חילול ה'
כן, אז זה חילול ה'
אז איך הוא מסלימים את זה?
אז הירושלמי אומר
גדול קידוש ה' מחילול ה'
נכון?
מה זה גדול קידוש ה' מחילול ה'
זה פשיטה, צריך בשביל זה את הגמרא
אנחנו יודעים שקידוש ה' זה טוב
וחילול ה' זה רע
גדול קידוש ה' מחילול ה'
זה כמו שאתה אומר
יותר טוב להיות עשיר ובריא
מאשר אני וכו'
כל אחד יודע את זה
כן, אלא
מסביר הרב ציהודה קוק
גדול קידוש ה' שבא מחילול ה'
כלומר
יש לפעמים קידוש ה'
שסתם בא
אבל כשזה בא מחילול ה' שהחילול הוא עצמו
המקור של הקידוש, זה עוד יותר גדול
אז הקידוש הוא מוכן להניח
לחילול ה' להיעשות על מנת שיהיה
קידוש ה' וזה יריך
מאוד רמחל במשנתו
כן, בבקשה
אתה אומנם
לא האינטרנט, זה נכון
אני אפילו לא העליתי בדעתי לרגע שאתה
כן
אני חש
פה מחאה סמויה נגד
העדפת האינטרנט
לא, אבל זה
התמכרות לתאום
נו, דבר
לפי מה שאמר, זה אי אפשר לא חטאה?
לפי זה היא לא חטאה, יפה מאוד
יפה מאוד
אז למה
היא נענת שם?
פשוט מאוד
אחת שאלה, איך אתה יוכל לגדיר אותו?
גרמה
נכון? מה?
גרמה בן זיקין פטור בדיני אדם
וחייו
בדיני שמיים, נכון?
היא יוצא לפי זה
שהיא יוצאת מגן עדן
בגרמה
ואני אסביר את זה, לא, זה דבר פשוט
הרי, מה הכללה
של האיש?
כן? בפסוק
יוטט
בזהת הפכה תוכל לחם
כן, פסוק יוטחט
וקוץ ודרדת עצמי אחלה ואכלת את
עייצב השדה, יש קושי גדול
נכון? עכשיו, אלא אישה
מה הוא אמר?
בפסוק תציין
אלא אישה אמר, בא הרבה עייצב
תלדיבנים ולהישאר תשוקתיך
ולמשולבך
יוצא לפי זה שהקושי של
בסוף זה מופיע בעולם שלנו
בתור איש ואישה
לאיש יש קושי בפרנסה
לאישה יש קושי בלידה, נכון?
אמת או לא?
בוא נסתכל
בפסוק
כף ג'
וישלחהו
השם אלוהים מגן עדן
לעבוד את
האדמה אשר לוקח משם
אז הוא גורש
כדי לקיים איזו כללה?
את הכללה
של האיש
נכון? מה עם הכללה של האישה?
צריך להיות כתוב
וישלחו השם אלוהים מגן עדן
לעבוד את האדמה אשר לוקח משם וללדת
בעצב
נכון?
לא
הרי אם, הרי הכללות האלה
צריכות להתממש באיזשהו מקום
לא בגן עדן, אלא מחוץ לגן עדן, נכון?
אז אם זה נכון
אז צריך להיות כתוב שהוא גירש את האדם
כדי שהוא יעבוד את האדמה
כדי לקיים את הכללה שלו
והוא גירש את האישה כדי
להתממש את הכללה שלה וללדת, נכון?
וזה לא כתוב
רגע, זה לא משנה
מה?
אבל רגע, למה
זה לא כתוב
כשכתוב מדוע הקב". הוא
מוציא אותו
כתוב רק הגורל שלו ולא הגורל שלה
אז זה מספיק להיות כתוב
רגע, אם אתה אומר ככה, אז זה לא כתוב
והישע לי אחרו השם אלוהים מגן עדן
נקודה
ואז אנחנו יודעים שזה
כדי לקיים את הכללות
בכל מקרה לא כתוב לנו גירש אותו
לא?
לעבוד את האדמה אשר לוקח משם
לא כתוב אל האדמה אשר לוקח משם
אם היה כתוב אל האדמה
אשר לוקח משם, זה ציין לך באיזה מקום
אבל פה, כשאתה כותב לעבוד, זה המטרה
המטרה היא
לעבוד את האדמה שלוקח משם, דיינו למלא
את הכללה שלו
למה הכללה שלה לא מוזכרת?
זה אומר שהיא לא גורשה
מה? לא כתוב שהוא שלח אותה
אז מה זה אומר? שהיא נשארה שם
כן, אבל רגע
אבל כשהוא מגרש את האדם
זה כדי לקיים את כללת האיש
יוצא שמצד עצמה
אין לה מה לחפש מחוץ לגן עדן
רגע, one second זאת
אומרת שאין לה מה לחפש
אם זה היה מדובר רק בה
היינו מאשרים אותה
נכון, וזה מסביר מדוע נשים פטורות
ממצוות שהזמן גרמן
נכון?
כי מעל הזמן היא בגן עדן
אז למה יש פה בנות?
איך הם הגיעו לכאן?
כי הגברים פה
כי הגברים פה
אי אפשר להתחתן כשהיא בגן עדן
והוא בעולם הזה
זאת אומרת שהיא פה בגרמה
כיוון שהיא רק הכתיעה
אז גם פה
אם במציאות של גרמה
לכן, יש תסכול נשי
יותר גדול
יותר גדול מהתסכול הגברית
התסכול הקיומי
זאת אומרת שכשאתה קורא רומנים על בדידות
למשל
בדרך כלל, מי שכותב אותם
זה נשים
בדרך כלל
כשגברים כותבים על זה, יש איזה בעיה
זאת אומרת ש
יש בזהות הנשית
נוסטלגיה
אל הגן עדן יותר גדולה
מאשר אצל האיש
ולכן נשים יותר רוחניות
מה?
זה מה שרב אומר
אבל כיוון שהיא פה
הכללה מתקיימת
אגב, ומה סוג הכללה?
שים לב
הרבה עצבונך וערונך
כלומר, זה במה שמביא
את החיים
כלומר בגרמה, מה שגורם לחיים
כבוד הרב
מדוע האישה הופכת
מנקבה לאישה
ולבסוף לחווה
ואילו האיש מתחיל בזכר
הופך לאיש
ואחר כך מקבל את השם של שניהם
אדם, אז זה מה שהסברנו
לפי השאלה שלך
זאת אומרת שהוא כל האדם
ויש שהוא סחב עמו את החלק אישה
בשאלת הפנתאיזם
האם אין צורך להביא
את החילוק של המקובלים
בין גילויו של השם לבין עצמותו
דהיינו שכל ההבנות
הן רק בגילוי
זה פרשנות חלקית
אצל המקובלים אתה רואה עוד פרשנויות נוספות
זה צד אחד לומר
בסדר
טוב, אז
יוצא לפי זה שמובן
יש מנהג יפה
המנהג יפה של אחינו האשכנזי
כאשר
נולד בן
עושים בליל שבת
מיד אחרי הלידה
עושים איזו סעודה קטנה שנקראת
שולם זוכר, נכון
שולם זוכר
זה, באה מן העברית
שלום זכר
משמעותו שעושים איזו סעודה
לכבוד זה שבן זכר הגיע לעולם
עכשיו אני שואל את השאלה
למה עושים לו את הסעודה הזאת
עכשיו בסעודה
נהוג לאכול
מאכלים עגולים, מה שמכונה
ערבס, הערבס היום זה
חומוסים, כן לוקחים חומוס
מבושל ואוכלים
חומוסים כאלה, עגולים
וזה, יש איזה מין
סעודת הבריאה לעבל
כי אומרים הנשמה המסכנה היא עבלה
שהיא באה לעולם הזה
אז צריך לנחם אותה ונותנים לה
סעודת הבריאה, לכן עושים את
השולם זוכר הזה
אם אפשר לקחת משהו שמח ולהפוך אותו
לעצוב, אז הנה מצא
אז עכשיו
אז
עכשיו אני שואל את השאלה, אז למה לא עושים
את זה לבנות?
שלום נקבה, נכון
אלא מה?
שבאמת
רק הוא
ירד לעולם הזה, היא נשארה שם
לכן כלומר, המעורבות
של האישה בעולם הזה היא מעורבות
חלקית, פחות
מושלמת מהמעורבות של האיש
וזה מסביר מדוע
במהלך ההיסטוריה, ההנהגה
הפוליטית של החברה האנושית הייתה
בידי הגברים ולא בידי האנשים
זה משהו עמוק מאוד
כלומר בתקופה הפרהיסטורית
לפחות כך הרבה אנתרופולוגים
החברה הייתה מטריארכלית
שהעניינים נוהלו על ידי נשים דווקא
והרגע שהחל העידן ההיסטורי
והיינו מאז המצאת הכתב
זה התהפך
זה התהפך ואז יוצא שהגברים
ניהלו את העולם, חוץ ממקרים
מיוחדים, והדבר הזה יש לו
סיבה, כי האיש מרגיש יותר
טוב בעולם הזה מאשר האישה
לכן יש ברכה
שמברכים כל בוקר
הגברים, שלא עשני
אישה, למה?
מה?
כי לא טוב לכאן, נכון
זאת אומרת
העולם הזה
הוא עולם משתלם
בתהליך
מי מרגיש טוב
בעולם כזה? אדם שדומה לנוף של העולם הזה
הזכר, שגם הוא
צריך להשתים את הזהות שלו
לעומת זה, האישה היא שלמה
והיא שייכת לעולם שלם
לכן בעולם של השתלמות היא מרגישה
פחות שייכת
ברור? לכן הברכה היא
שלא עשני אישה
הוא לא יכול לברך שעשני איש
כי להיות איש זאת לא מעלה
זה חיסרון לפי זה
אבל יש לפחות
ברכה על זה שלא עשני
אישה בעולם הזה, כי בעולם הזה
האישה מרגישה פחות טוב
בעולם הבא זה מתהפך, שמה הברכה היא
שלה
הברכה היא העיקרית
היא של האישה, שלא עשני איש
פה היא מברכת שהשני כרצונו
שם היא מברכת שלא עשני איש
כן, מה אתה אומר?
מה נגיד על היום
ש... אה, זה שהיום
נשים יותר מעורבות בנעשה
כן, בכל
סיומי מהלך היסטורי או בסיומי תרבות
נשים תופסות מקום בראש
מדוע? כי כל פעם
שמשהו מסתיים, אז יש תחושה
של שלמות
ואז מי ששלם
מתאים לזה יותר
כן, למשל
למשל
בזכות נשים צדקניות
יצאו אבותינו ממצרים
כן, הביטוי הזה
אפשר גם לראות את זה, שכל פעם שתרבות נמצאת
בסופה, יש הערכה
יש הערצה ליופי הנשי
כן, זה הופך להיות מרכזי בתרבות
יש
אה, לא יודע, יש הרבה
מה ללמוד מכל הדברים האלה
אבל, בינתיים התחלנו
קצת להבין משהו
על מעשה אכילת את צדק
טוב, שלום