עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא” הוֹצֵאתִי פְּקֻדַּת קְרָב לְכֹל עַם יִשְׂרָאֵל.
– הִגִּיעַ הַזְּמַן! מִלְחָמָה לד’ בַּעֲמָלֵק![1].
רָצִיתִי לָדַעַת כַּמָּה אֲנַחְנוּ” הַאִם יֵשׁ לָנוּ דֵּי כּוֹחוֹת כְּדֵי לְהִלָּחֵם. אֲבָל אָסוּר לִסְפֹּר יְהוּדִים. בִּקַּשְׁתִּי מִכָּל חַיָּל לָקַחַת טָלֶה מֵהָעֵדֶר שֶׁלִּי” וּלְהַחְזִיר אוֹתוֹ לְמָקוֹם אַחֵר שֶׁהֵכַנְתִּי” אֶסְפֹּר אוֹתָם וְכָךְ אֵדַע כַּמָּה אֲנַחְנוּ [2]. ב”ה הִתְבָּרֵר שֶׁאָנוּ מוֹנִים מָאתַיִם אֶלֶף חַיָּלִים” וּבְנוֹסָף יֵשׁ גַּם עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה [1] אוֹתָם סָפַרְתִּי בְּנִפְרָד” כִּי הֵם גִּבּוֹרֵי חֲיִל גְּדוֹלִים.
הִתְקָרַבְנוּ לְעִיר עֲמָלֵק [3] אֲבָל יֵשׁ כָּאן בְּעָיָה: הַקֵינִי גָּר בְּתוֹךְ הָעֲמָלֵקִי. הַקֵינִי הֵם צֶאֱצָאֵי יִתְרוֹ” וְהֵם יוֹשְׁבִים בְּמִדְבַּר יְהוּדָה” בַּנֶּגֶב בַּעֲרָד. הֵם בָּחֲרוּ לָגוּר שָׁם כְּדֵי לִלְמֹד תּוֹרָה מִיַעֲבֵץ שֶׁגָּר שָׁם. הֵם אֲנָשִׁים צַדִּיקִים” חֲבֵרִים שֶׁלָּנוּ [4]. לָכֵן הוֹדַעְתִּי לָהֶם:
– אָנָּא מִכֶּם” סוּרוּ מִן הָעֲמָלֵקִי” כִּי אֲנִי חַיָּב לָצֵאת לְמִלְחָמָה נֶגְדּוֹ” וּמֵחֹסֶר בְּרֵרָה אַכֶּה גַּם אֶתְכֶם.
הֵם אָכֵן שָׁמְעוּ לִי וְיָצְאוּ מִשָּׁם [4].
הִגִּיעַ הַזְּמַן לָצֵאת לַקְּרָב הַגָּדוֹל. וד’ הָיָה בְּעָזְרֵנוּ.
נִצַּחְנוּ אֶת עֲמָלֵק בִּשְׁטָחִים נִרְחָבִים מְאֹד” הוֹצֵאנוּ לַהוֹרֵג אֶת כָּל הָאוֹיְבִים כְּפִי שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ מִפִּי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא. רַק אֶת אֲגָג מֶלֶךְ עֲמָלֵק תָּפַסְנוּ חַי [5]” וְגַם תָּפַסְנוּ הַרְבֵּה צֹאן וּבָקָר [6].
מָה נַעֲשֶׂה בְּכָל אֵלֶּה? אֲנִי יָכוֹל לַחְשֹׁב…
————————
1. שמואל א טו ד.
2. שם רש”י ומצוד”ד.
3. שם ה.
4. שם ו” ורש”י.
5. שם ז – ח.
6. שם ט.